דינוזאור צמחוני

@mrsquid94 @MoranT555 @TwitoDor77 @GadiTaub1 אף אחד לא מדבר על שותפות קוסמית או שלום חם. חיים זה לצד זה על אותה אדמה עד שהילדים או הנכדים שלנו ילמדו לחיות יחד. מעדיף בכל יום שלום קר בנוסח המצרי על המצב הקיים.

@benhaimim @MoranT555 @TwitoDor77 @GadiTaub1 לא תהיה שום שותפות הם הנאצים הפלסטינים. שכח מזה. תושבי ירדן לשעבר מוזמנים לעבור חזרה לירדן, המדינה הפלסטינית האמיתית

שותפות יהודית-ערבית? תקשיבו לעדות מבפנים של אורטל בן דיין, שמשתפת בתובנות ובתחושות שלה לאחר הטבח: א. זעזוע עמוק מחברי כנסת ערבים שלא גינו את טבח השבעה באוקטובר, וההבנה שהם לעולם לא יגידו שום דבר נגד חמאס, ההתנגדות וציר ההתנגדות ב. עדות על פעילים יהודים בחד"ש שחטפו סטירה מצלצלת מ"שותפיהם" הערבים לאחר הטבח, ועזבו ג. אכזבה וטלטלה שחוותה כשיובל אברהם שקיבל במה עולמית לא הזכיר פעיל ב"מסאפר יטא" שנרצח בביתו בזמן הטבח, והפעילים שם שלא גינו את מה שקרה ריכזתי בדקה וחצי הראשונות את הדברים הכי משמעותיים שלה בעיניי, ולאחר מכן חתכתי את הקטע הרלוונטי המלא - שווה האזנה עד הסוף

ג'וליה פרמנטו-צייזלר המנותקת החליטה להזמין את ג'ון מקסוול קוטזי סופר דרום אפריקאי וזוכה פרס נובל שהתנגד לאפרטהיייד. טוב שלא הזמינה את הינד רג'אב לגזור את הסרט בפתיחה. ynet.co.il/entertainment/…

@MoranT555 @TwitoDor77 @GadiTaub1 אני מקווה שאת לא תמימה כמוה. לצפות מערביי ישראל שבעיניהם חיים תחת משטר כיבוש לגנות את התקיפות הוא תמים במקרה הטוב ומטופש במקרה הרע. בסופו של דבר הפתרון יהיה מדינה משותפת במסגרת כלשהיא או שלא תהיה מדינה בכלל. כדאי שנפנים זאת.

@TwitoDor77 @GadiTaub1 אני חושבת שאתה טועה וממליצה להאזין לכל הפודקאסט, כן, זה ממש ארוך אבל מרתק!! youtu.be/aDotraYbLq0?si…

@avihai_shelli תודה

@benhaimim בעזרת אפליקציה להקראה קולית מיוחדת לעיוורים.

בשנת 2007, רציתי לעשות איזושהי עסקת נדל"ן מסוימת וביקשתי משכנתא מבנק מסוים. לתדהמתי, למרות מצבי הכלכלי המצוין והמלצה חיובית שקיבלתי ממחלקת האשראי בבנק לתת לי את ההלוואה, מנהל הסניף סירב לי ודחה אותי בתוקף. נכנסתי אליו להבין מדוע? והוא ענה לי בציניות, "חביבי, אל תשכח שאתה עיוור, ושאם חלילה לא תעמוד בהחזרים, אני לא ממש יכול לגעת בך או לפנות אותך מהבית, בגלל המוגבלות שלך והמוניטין השלילי שזה יעשה לבנק שלי". שאלתי אותו למה הוא לא אובייקטיבי ומסתכל קודם כל על זה שאני עיוור, ולא על הנתונים הפיננסיים וההמלצה החיובית שקיבלתי ממחלקת האשראי שלהם? אבל זה לא הזיז לו ויצאתי משם המום ופגוע. בסוף זה יצא לטובה, כי בבנק אחר השגתי הלוואה בתנאים פשוט מעולים לעומת אותו בנק, ועדיין כל כך נפגעתי מההתנהגות של אותו מנהל סניף גס רוח. השנים חלפו ורצה הגורל שהוזמנתי יום אחד להרצות בכנס מנהלים גדול, מכל המערכת הבנקאית בישראל. כשסיימתי ויצאתי החוצה, לפתע ניגש אליי אותו מנהל סניף שדחה אותי בגסות אז. מסתבר שבינתיים הוא גם התקדם ומונה למנהל מרחב. הוא ביקש שנשוחח כמה דקות בצד. סיפר לי שכמה ימים אחרי התקרית איתי, הוא נתקף לפתע ייסורי מצפון והבין שעשה לי עוול. הוא גם חשש שאתלונן עליו למפקח על הבנקים, ממש ציפה בכל יום שזה ינחת עליו והופתע על שבסוף לא עשיתי לו כלום. אמרתי לו שבהתחלה באמת חשבתי על האופציה הזאת, אבל נמלכתי בדעתי כי לא ידעתי מה ייצא לי מזה שאתלונן עליו? הרי בסוף השגתי הלוואה משמעותית הרבה יותר טובה משלו וכבר לא נזקקתי לו יותר. הוא התנצל שוב ושוב ושאל אם יש בכל זאת משהו שהוא יכול לעשות בשביל להשקיט את המצפון שלו. לא היה לי מה לבקש ממנו באותו רגע, אבל שמרתי את המספר שלו למקרה שאצטרך משהו בעתיד. כמה חודשים אחרי זה, ניסיתי לסייע לסטודנט עיוור שחיפש עבודה בבנק, והתקשרתי גם לאותו מנהל מרחב וביקשתי שיבחנו אפשרות לשלב אותו באחד הסניפים במרחב שלהם. תוך זמן קצר אותו עיוור התקבל לעבוד שם, ומשהו טוב יצא מכל הסיפור הזה. השבת נקרא בפרשיות "אחרי מות-קדושים", גם על הציווי הידוע: "ולפני עיוור לא תיתן מכשול". הכוונה היא לאו דווקא למכשול פיזי שמניחים בפניו של העיוור, אלא דווקא למכשול והעיוורון של הצד השני, אשר בוחר להכשיל אדם מסוים רק בגלל סטריאוטיפים ודעות קדומות שיש לו עליו. אל לנו להכשיל בעיוורון זה את זה. עלינו לראות ולשפוט כל אחת ואחד מאיתנו באובייקטיביות וביושר, כפי יכולותיו ומעלותיו. שבת שלום

@avner_vilan מה החשש האמיתי מאיראן גרעינית? אם היה להם נשק גרעיני היינו נמנעים מהמלחמה הארורה.

טוב, אני שומע שוויטקוף וקושנר בדרך לפגישה חצי-פגישה מבט אחד חטוף עם קליבאף ועראקצ'י באיסלמבאד, אז הכנתי להם חומר קריאה לטיסה. פוסט גרעין חופר למתקדמים: מה זה זמן פריצה, למה זה חשוב, למה רק להוציא את האורניום זה לא מספיק להסכם טוב ולמה אסור לבנות על שלייקעס מול קבוצת הנשק. השורה התחתונה כבר עכשיו: הוצאת האורניום היא תנאי הכרחי, אבל ממש לא תנאי מספיק. הסכם טוב צריך להחזיר את איראן לפחות לשנת פריצה, עם פיקוח חודרני, שליטה על כמויות ומיקום הצנטריפוגות, ומניעה של תשתיות העשרה ממוגנות שלא ניתן להשמיד מהאוויר. בטח שמעתם את המונח "זמן פריצה", ואולי אפילו הייתם עדים לויכוחי טוויטר מרים האם לקבוצת הנשק ייקחו ארבעה או שישה חודשים לייצר מתקן בסיסי מסוג גאן טייפ ומה סטטוס המעבדות האיראניות. אז בואו נעשה את זה פשוט: זמן פריצה זה הזמן שיקח לאיראן, בהינתן החלטה, בתרחיש מחמיר סביר, להגיע ליכולת גרעינית ראשונה. אם קראתם פוסטים קודמים שלי, אני חושב שפיצוץ גרעיני במדבר שם את איראן במועדון גרעיני שאין ממנו יציאה ולכן זו צריכה להיות נקודת המכוון. יש כאלו שמכוונים ליכולת גרעינית מבצעית על טיל, ואז תקחו את המספרים שלי ותוסיפו להם בערך שנתיים בתחום ההנשקה. יש פה הרבה הנחות ופרטים חשובים, אבל זה לא מדע מדויק. הנחות העבודה והחיים עצמם הם כאלו, שמה שחשוב זה להבין את סדר הגודל של זמן הפריצה: ימים, שבועות, חצי שנה, שנה, שנתיים או יותר. למה זה חשוב? כי לאיראן, בניגוד לעבר, יש עכשיו מוטיבציית על-חלל להשיג נשק גרעיני. לא לשלוט בטכנולוגיה, לא להיות מדינת סף, אלא לפתח פצצה שעושה בום גדול, בין אם כמתקן ניסיוני ובין אם כראש נשק מבצעי שיכול להיות מזווד על טיל בליסטי. כדי למנוע מזה לקרות, אנחנו צריכים לזהות, להבין ולהגיב בזמן. נכון שהכיסוי המודיעיני שלנו מעולה, אבל לפעמים גם כשיש לנו את המידע, אנחנו לא מבינים מה אנחנו רואים. שתי דוגמאות: ב־2007 היו לא מעט אינדיקציות לגבי צפון קוריאנים שמגיעים לסוריה ומסתובבים באזור דיר א־זור. היו גם חשדות לפרויקט גרעין סורי. במהלך מודיעיני נקודתי הצלחנו להביא ראיות מפלילות, תמונות מתוך בניין הכור עצמו, אבל התמונות האלה שכבו במחשבי יחידות הפענוח במשך שבועות מבלי שאף אחד הסתכל עליהן, כי אפריורית הן הוגדרו בערכיות בינונית ולכן פשוט לא הגיעו אליהן. ברגע שנחשפו התמונות, כל המערכת נכנסה לאטרף. אולמרט וברק לקחו את זה כפרויקט אישי, וכעבור מספר חודשים חיל האוויר תקף במבצע מחוץ לקופסה והשמיד את הכור רגע לפני שהיה חם. היה לנו יותר מזל משכל. דוגמה נוספת היא האתר בפורדו. עד שנת 2009 היינו בטוחים שלאיראן יש אתר העשרה ממוגן אחד, נתנז. הכרנו את האתר בפורדו, אבל סיווגנו אותו כמנהרת טק"ק. בנוסף, הכרנו שרטוטים ותכנונים למתקני העשרה עתידיים שאינם נתנז, אבל התייחסנו אליהם כתוכניות מגירה שאינן קשורות לאתר קונקרטי או לתוכנית לביצוע. כששירות מודיעין עמית סיפר לנו על תוכנית קונקרטית לבנות מתקן העשרה ליד העיר קום, ואף נתן את שם הקוד הפנימי של הפרויקט, באותו יום עשינו אחד ועוד אחד: לקחנו את השרטוטים התיאורטיים, הלבשנו אותם על האתר שהיה בשלבי בנייה מתקדמים, והבנו שההתאמה מדויקת. זה לא היה אתר של טק"ק, אלא אותו מתקן העשרה ממוגן וחשאי. תוך שלושה ימים חזרנו לאותו שירות עם המודיעין המשלים, ואחרי שורת מהלכים איראן החליטה מיוזמתה להצהיר על האתר, והוא התחיל להיות מפוקח על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בשני המקרים האלה היה לנו את המודיעין, ולא הבנו בזמן מה יש לנו ביד. במקרה של הכור הסורי, מרגע ההבנה עברו עוד כמה חודשים עד שהייתה תוכנית פעולה בשלה. נקודה חשובה נוספת: זמן פריצה נמדד מרגע ההחלטה לפרוץ. אם אומרים שלושה חודשים, זה לא אומר שבעוד שלושה חודשים יש פצצה. זה אומר שמרגע קבלת ההחלטה, זה סדר הגודל. יכול להיות שייקח להם יותר זמן כי תהליכים אצלם יתעכבו, ויכול להיות שההחלטה עצמה תתקבל רק בעוד מספר שנים. אבל חייבים מטריקה אחידה להשוואה בין מצבים שונים. מה המשמעות? צריך להגדיר זמן פריצה שאנחנו יכולים לחיות איתו. בדרך כלל זה בערך שנה. תחת הסכם הגרעין, כל המגבלות נבנו כך שאיראן תהיה במרחק של שנה מחומר בקיע לפצצה ראשונה. שנה אמורה להיות מספיק זמן לזהות, להבין ולפעול. זה לא המון, אבל זה יותר טוב מימים או שבועות. מצד שני, לדרוש יותר מזה כנראה לא ריאלי במשא ומתן. אז יאללה, נתפשר על שנה. עכשיו לשאלה מה זה אומר לגבי הסכם. נתחיל בחלק הקל: החומר הבקיע. מה 450 קילו ב 60 אחוז אפשר לייצר חומר בקיע לכ 11 פצצות, כשהראשונה יכולה להגיע תוך ימים או שבועות. לכן החומר הזה חייב להיות מחוץ לאיראן. חייבים גם לוודא שהאיראנים לא "מאבדים" פתאום חלק ממנו. בנוסף יש עוד לפחות כ-120 קילו ב-20 אחוז, ועוד כמה טונות בהעשרה נמוכה. גם זה צריך לצאת. תחת ה־JCPOA לאיראן הותרו רק 300 קילו ב־3.67 אחוז. זה סדר הגודל של המקסימום שצריך לחזור אליו. אבל פה מתחיל ההבדל. בהסכם ההוא יש הרבה עיסוק במו"פ של צנטריפוגות, מה מותר בנתנז ומה מותר בפורדו. רוב הדברים האלה פחות רלוונטיים היום. האיראנים, ואולי גם במדיה, יתעסקו הרבה בהגדרות: האם מותר לאיראן להעשיר קצת או אפס העשרה, והאם ההסכם תקף לחמש או לעשרים שנה. זה לא לב העניין. הרבה יותר חשובים הפרמטרים הבאים: חשוב לחזור לפיקוח חודרני, כולל ביקורות פתע. לא לוותר על פיקוח על חלקי צנטריפוגות, כדי לוודא שאיראן לא בונה עוד מתקן חשאי. להגדיר בדיוק איפה מותר לעבוד - אין בעיה עם העשרה במתקנים עיליים או במתקנים שקל לפגוע בהם כמו נתנז, הרבה יותר בעייתית העשרה במתקנים ממוגנים עמוק מתחת לקרקע. אני גם הייתי אוסר על איראן להקים תשתית למתקני העשרה גם בלי להציב בהם צנטריפוגות או להזרים גז. כתבתי לא מעט על תרחיש של אתר חשאי באיזה אולם ספורט שאף אחד לא מכיר, אבל יש גם תרחיש נוסף, מסוכן לא פחות - פריצה מתוך אתרים מוכרים אבל ממוגנים. אחד הדברים שהכי מפחידים הוא האתר החדש שאיראן בונה במתקן שנקרא Pickaxe, קילומטרים בודדים מנתנז, שחפור בצלע הר בעומק של כ־100 מטר, כך שגם הפצצות חודרות הבונקרים של האמריקאים לא יכולות לפגוע בו. אם האתר הזה נמצא חודשים בודדים מהשמשה, ואיראן יכולה להכניס אליו חלקי צנטריפוגות ואורניום טבעי לא מפוקח, אז זמן הפריצה התיאורטי שלה קטן משנה, וחמור מכך, אין דרך לפגוע בו מהאוויר. לכן הוא חייב להיכלל בהסכם ולנטרל את היכולת של איראן להשתמש בו. ומה קורה בתום ההסכם? האם איראן יכולה להמשיך להעשיר ללא הפרעה וללא החזרת סנקציות? הרי זה היה לב הביקורת על ההסכם של אובאמה. בשורה התחתונה, הסכם, אם ייחתם, מעבר להוצאת האורניום, חייב לכלול פיקוח חודרני, כולל על ייצור צנטריפוגות, ואסור שאיראן תוכל להכין תשתית העשרה ממוגנת. אם זה לא קורה, איראן משמרת לעצמה את האופציה לחתור לנשק גרעיני בזמן שיהיה הכי פחות נוח עבורנו. אז אולי פשוט להישאר בלי הסכם? גם זה לא פתרון טוב. לאיראן יש מאות אם לא אלפי צנטריפוגות שלא נפגעו. יש לה את האורניום המועשר, חלקו קבור באספהאן וחלקו בפורדו ובנתנז. אני לא סומך על זה שנדע לעקוב מודיעינית מהאוויר. קצת עננות, קצת הסתרות, קצת פעולות הסחה, והאיראנים עלולים למצוא דרך להוציא חומר מבלי שנזהה בזמן. אני גם לא יודע מה סטטוס האתרים בפועל. אם ניקח אנלוגיה למשגרי טק"ק, למדנו שמשגרים שיצאו מכלל פעולה הושמשו אחרי ימים בודדים. אם זה המצב, מי אמר שלא ידעו להשמיש גם אתר העשרה שהופצץ תוך שבועות או חודשים בודדים? המצב עכשיו מסוכן ולא יציב. אם הוא יימשך חצי שנה עד שנה בלי הסכם ובלי לחימה עצימה, תרחיש שבו נתעורר לגלות שאיראן הצליחה לייצר פצצה הוא לא מופרך. מה שמביא אותי לקבוצת הנשק. לכאורה, אומרים מומחים כמו @DAVIDHALBRIGHT1 שפגענו אנושות ביכולת שלהם. זה כנראה נכון. אבל הם צודקים לפי הגיון הנדסי מערבי. הבעיה היא שהאיראנים לא תמיד עובדים לפי הגיון הנדסי מערבי. שנים של התמודדות מולם לימדו אותי לא לזלזל ביצירתיות ובנכונות שלהם לקחת סיכונים. גם בתחום הגרעין וגם בתחום הטילאות, הם עשו קיצורי דרך בזבזניים במשאבים, בלי לעבור את כל השלבים המדעיים וההנדסיים הסבירים, והצליחו להתקדם ולתקן תוך כדי תנועה. מי שחושב שקבוצה קטנה וחשאית לא תדע להגיע ליכולת גרעינית בסיסית, כזו שמספיקה כדי לפוצץ מתקן במדבר, לדעתי פשוט לא חושב כמוהם ועלול להיות מופתע לרעה. ומה הקטע? מכיוון שמדובר בקבוצה חשאית, המגבלות עליה לא באמת יהיו רלוונטיות. גם אם איראן תצהיר שהיא לא עוסקת בתחומי ההנשקה, ואפילו תסכים לביקורת בתחומים האלה, היא יכולה להניח שפשוט לא נגלה את הקבוצה הזו. הם יפיקו לקחים מהמלחמה, יבינו איפה פערי הכיסוי המודיעיניים שלנו, יזהו מה אנחנו יודעים לראות ומה לא, וינסו להקים אותה בדיוק ב-blind spots שלנו. יכול להיות שהם כבר התחילו להקים אותה אחרי "עם כלביא". טוב מאוד שפגענו במדענים שהכרנו. אני הרבה יותר חושש מאלו שאנחנו לא מכירים. אם הם קיימים, הם יכולים לעשות את כל העבודה שלהם במקביל לציר החומר הבקיע. ואז, כשהם יהיו מוכנים, אולי בעוד חצי שנה ואולי בעוד שלוש שנים, האיראנים יוכלו להתחיל את הפריצה בחומר, כשציר ההנשקה כבר מחכה להם. ועכשיו לאנלוגיה: אני חושש שנגיע לדינמיקה דומה מאוד לזו שראינו מול חמאס. כדי להסיר לחץ, הצד השני נותן את הדבר הגדול, הקריטי והדחוף. חמאס שחרר את החטופים, איראן תוציא את מלאי ה־60 אחוז. אבל אז כולם נושמים לרווחה, הלחץ יורד, ולא ממשיכים לסגור את שאר הפרטים. וכמו שגילינו שחמאס ניצל את הזמן כדי להשתקם ולהתחמש, אנחנו עלולים לגלות בעוד כמה חודשים שאיראן ויתרה על החומר, אבל שמרה לעצמה את היכולת: צנטריפוגות, תשתיות, אתרים ממוגנים וקבוצת נשק חשאית. במצב כזה אנחנו לא נשארים עם פתרון. אנחנו נשארים עם איראן שקיבלה לגיטימציה בינלאומית, הקלה בלחץ, ומסלול מסוכן לפצצה. אני לא יודע אם הצדדים בשלים להסכם כרגע. פערי האמון והעמדות גדולים. אבל עדיף להמשיך בלי הסכם מאשר להגיע להסכם רע, או להסכם מסגרת שלא מטפל לפחות בפרטים העקרוניים, לפני שמתחילים לשחרר לאיראנים כספים שמשמרים את המשטר. סטיב, ג'ארד, טיסה נעימה.

@avishapiro @avihai_shelli תודה

@benhaimim @avihai_shelli he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7…

אביי אחמד פוחד לעצור את טדי אפרו מחשש להפגנות נגד משטרו ולכן התחיל בגל מעצרים נגד המעגל הקרוב וצוות הניהול של הזמר. אתמול נעצר יוסוף יאסין, חברו וככל הנראה מנהלו האישי, היום נעצרה מהלט סולומון, סגנית המנהל ואחראית הפצה. המעצר מעורר עניין בינלאומי בשל היותה אזרחית אוסטרית.

אם אתה רוצה להבין את הלך הרוח באתיופיה, הקשב לאלבום החדש טדי אפרו. הוא מבטא קול עמוק ואותנטי של העם האתיופי קול של אתיופיה אחת על כל המורכבויות והסתירות שבה בניגוד למומחים מהדאיספורה המטיפים לפילוג בעוד בני עמם מתקשים מאוד מאוד לסיים את החודש. youtube.com/watch?v=PA2aWF…

המאמר היפה והעצוב ביותר מאת רונית ורד על ישראל שאחרי 7 באוקטובר haaretz.co.il/food/dining/20…

אלבום חדש לזמר טוודרוס קסהון, הידוע בכינויו טדי אפרו אמן הפופ הגדול ביותר באתיופיה מזה עשורים. בשיר הפותח את האלבום, הוא ביצע התקפה ישירה על משטר אבי אחמד, והלהיט תוך מספר שעות הגיע ל-200 אלף לייקים ו-2 מיליון צפיות וזו רק ההתחלה! 🔥 youtube.com/watch?v=ADc9JP…

@considerthefish האזנתי לחלקים שעניינו אותי והאורחים ניתחו את המצב ואת האפשרויות לפתרון אפשרי של הסכסוך בין ישראל לפלסטינים באופן מפוכח ומדויק.

אחדד: הביקורת שלי היא לא שקליין לא מבין מה קורה בישראל - הוא עוקב ומעודכן יותר מרוב הישראלים, וההבנה של ה One state reality היא חשובה ממש. מה שאין אצלו, זה הבנה של הדינמיקות החברתיות שמניעות את התהליכים:

האגדה שלפיה עם לבדד ישכון ושאיננו זקוקים לתמיכת ארה"ב ושלכל היותר נהיה בעלי ברית של סין או הודו מתפוררת לרסיסים בפודקאסט של עזרא קליין, עיתונאי ובלוגר אמריקני. youtu.be/UPCvEHtBSp0?t=…

@gilileoB שב"ס לא מפרסם נתונים לפי פילוח עדתי בתוך האוכלוסייה היהודית, אך יהודים, מזרחים מהווים נתח משמעותי וגבוה יחסית לשיעורם באוכלוסייה. האם לדעתך זה תרבותי ?

אני די מופתע מעצמי שלא הכרתי את אחד הקטעים הכי גדולים של בן שפירו מאז ומעולם וזה נחשב ל- Drop Mic מהגדולים בהיסטוריה. האמירה שלו: הפשיעה בחברה השחורה היא בעיקר תרבותית ולא בגלל גזענות של לבנים. מזכיר לכם משהו? 🦄

@LizHurra 1. הגיוני חרות וכבוד עומדים מעל לכל. 2. האסון שהתחולל על עזה נגרם על ידי מדינת ישראל.

פרק חשוב שמבהיר כי השמאל הרדיקלי בחו"ל שתומך בחמאס הוא בפועל אנטי-פלסטיני, משום שהוא משתיק ומתעלם מהביקורת הנרחבת כלפי חמאס בקרב תושבי עזה בשל האסון שחמאס המיט על תושבי עזה הפרק המלא של "כאן זה שאם" עם עמירה הס open.spotify.com/episode/0bTdGK…

נורא עצוב שסטנלי קובריק לא זכה לראות את הומאז' הנפלא שעושה טראמפ לזכרו.

במקום לפתוח את הורמוז הוא סוגר לכולם ומאיים על סין. הטמטום נמשך ולא רחוק שנגיע לכאוס.

המשך של 7 באוקטובר: נושאי תפקידים זכוכים שכשלו נשארים בתפקידם. דוד ברנע, ראש המוסד היה צריך ללכת הביתה שלשום.

@Nadav_Eyal אתה אדם בוגר. לא נמאס לך לשקר ולספר חצאי אמיתות?

את המלחמה הכי חשובה, נגד תהליך השלום, איראן ניצחה - לפני שנים רבות. איראן העבירה לחמאס, אז ארגון צעיר, עשרות מיליוני דולרים (לפחות) ב-1995-1996 כדי לפוצץ את תהליך השלום - בעיקר בפיגועי התאבדות. היא המדינה היחידה שהפכה את ריסוק אוסלו למטרה לאומית. יש סיבות רבות להתרסקות התהליך - מרצח רבין, מבנה ההסכם, הימין הישראלי, נתניהו והרחבת ההתנחלויות. אך לאיראן היה תפקיד קריטי, בין היתר בתבוסת שמעון פרס בפער זעיר אחרי פיגועים שאיראן מימנה. היא לא שילמה על כך שום מחיר - ויצרה את הארכיטקטורה האיזורית של "ציר ההתנגדות". בעולם, מעטים זוכרים זאת. המאמר שלי לאטלנטיק. theatlantic.com/international/…

במרכז הבחירות לקונגרס, מגה והדמוקרטים כנראה יריצו קמפיין על כך שמצב הכבישים, הבתים, התשתיות, הבריאות גרועים ומחירים גבוהים כמו עליית הדלק בעקבות המלחמה המטופשת. נראה שעכשיו האמריקאים קוברים את נאטו והצעד הבא יהיה קיצוץ או חיסול היחסים המיוחדים עם ישראל.