אדום החזה
3.9K posts


@miguel_vitor4 ההחלטה עם מרציאנו ודיופ זו ההחלטה הכי חשובה של רן בבאר שבע מאז שהוא בא.
יותר אופי פחות שחקנים עם מוגבלות מנטלית.
עברית

המחצית הראשונה הייתה מאוד טובה, לצערי זה לא יכול לבוא לידי ביטוי יותר מדי מבחינת תוצאה כשיש את המלאך חבלה הזה בכנף שמאל
עד דקה 65 והחילופים המשך של החצי הראשון, מאז ניסינו להרוג את המשחק וטוב שכך
אליאל עייף מאוד ולא זז מדקה 60
פשוט אסור שהמשחק הזה יעבור לגנאח בשקט, אנחנו כבר רגילים שהוא נותן הופעות רעות והדקות שלו לא נפגעות בכלל אבל היום זה שיא חדש, רן קוז׳וך התעורר לצרות שנקראות אליאסי ודיופ, זאת ההזדמנות האחרונה שלו להתעורר ולשים סוף לצרה הכי גדולה של הקבוצה הזאת ושמה אמיר גנאח.
מעולם לא פיקפקתי ביכולת של בית״ר לנצח משחקים, אבל כן חשבתי שלקחת כמות כל כך גדולה של נקודות מטעויות בהגנה של היריבה בדקה 90+ זו סטיית תקן חריגה וזה יתיישר מתישהו. אחרי השער שלהם נגדנו ו6 מחזורים לסיום כבר אי אפשר להסתמך על זה והם כנראה ימשיכו בקצב הזה עד הסוף, ועדיין אני אופטימי בנוגע לסיכויים שלנו לזכות במידה וגנאח יפסיק לשחק. זה לא עניין של מחליף מספיק טוב, שים שם את אחמד, יוני כנעאן, שים את חזות, מצדי תסב את דודזאדה לכנף שמאלי, הכל יהיה *הרבה* יותר טוב מהדבר הזה
עברית

@ZOneOnly1 קצב החלפות איטי כל כך...
אבו רומי עם צהוב, לא ישחק ברביעי, משחק בפראות על גבול האדום - קוז'וך ישן.
אגב חילופים, איסט זה חתיכת צינור.
סטויאנוב?
עברית

דקה 73 עושה חילוף שני ,מכניס ויטור על אבו רומי ( שלא יישחק ברביעי)
לא מבין אותו
Zivan@ZOneOnly1
השחקנים של ב״ש עייפים ,יש משחק עוד 4 ימים וקוזוק לא מחליף…. איזו טיפשות
עברית
אדום החזה retweetledi
אדום החזה retweetledi
אדום החזה retweetledi
אדום החזה retweetledi

@YuvalSimhon הוא ווובניאמה נכנסו אצלי לרשימה השחורה.
שני שנואים.
אגב, לצרפתי אני מאחל צולבת כפולה.
עברית

@ShaulAdar @Hanan59653744 @Orengerman אנשים פה שוכחים תקופות שכשהאוטובוס היה בצומת קסטינה היינו כבר בפיגור 2:0.
בתקווה שחיפה יצאו ממוד שטיח, הכל פתוח.
עברית

@Hanan59653744 @Orengerman אתה אומר שתבוסה עדיפה על תיקו, שהפסדנו אליפות כשאנחנו מובילים את הטבלה? שתה משהו אלכוהולי ותרגע
עברית
אדום החזה retweetledi

אוהבים
אני בן ארבעים וחמש. ורק לפני שבועיים הבנתי משהו על אמא שלי - משהו שאני מתבייש בו עד היום. אינני מבין איך לא שמתי לב לכך קודם.
היא בת שמונים. היא חיה לבדה בבית קטן בצבע בז׳, שבו היא גרה כמעט חמישים שנה. אותו הבית - עם תריסים מתקלפים ומכשירי חשמל ישנים שהיא מסרבת בעקשנות להחליף, כי, כמו שהיא תמיד אומרת, “הם עדיין עובדים”.
ביום רביעי האחרון היא התקשרה אליי ואמרה:
- דניס… אני צריכה עזרה עם רשימת הקניות. תוכל לבוא? נדמה לי שאני מתחילה לשכוח דברים.
התגובה הראשונה שלי?
עצבנות.
דדליינים בעבודה.
עניינים של הילדים.
חשבונות על השולחן.
מאות דאגות שמושכות אותי לכל הכיוונים.
- רק תגידי לי מה צריך, - עניתי. - אזמין הכול אונליין.
היא שתקה זמן רב.
ואז לחשה בשקט:
- הייתי רוצה שתבוא.
באתי.
במטבח כבר עמדו שלוש שקיות קניות מסודרות בקפידה.
- אמא… כבר היית בחנות, - אמרתי מבולבל.
היא הניפה את ידה:
- זה רק ההכרחי. אני צריכה עוד משהו.
היא פתחה מחברת - אותה מחברת עם ספירלה שהיא משתמשת בה כבר שנים - והושיטה לי אותה.
ברשימה היה כתוב:
• ענבים
• נייר סופג
• שמנת לקפה
• חברה
הכול בתוכי נעצר בבת אחת.
היא נראתה נבוכה - כמו ילדה שנתפסה עושה משהו אסור.
- פשוט… לא ידעתי איך לבקש ממך לבוא אחרת, - לחשה. - אתה תמיד כל כך עסוק. לא רציתי להפריע.
המילים האלה - שקטות ופשוטות - פגעו בי חזק יותר מכל דבר אחר בשנים האחרונות.
אמא שלי.
האישה שעבדה בשתי עבודות ובכל זאת לא החמיצה אף הופעה או תחרות שלי בבית הספר.
ששמרה כל ציור שציירתי.
שבמשך עשרות שנים שמה את עצמה במקום האחרון.
היא הרגישה שהיא חייבת להעמיד פנים שהיא זקוקה לקניות,
רק כדי לזכות בביקור של הבן שלה.
חיבקתי אותה כל כך חזק עד שהיא צחקה:
- בעדינות, אתה עוד תשבור אותי.
לא הלכנו לחנות.
במקום זאת ישבנו ליד שולחן המטבח הקטן, עם מפיות עם חמניות - אותן מפיות שנמצאות שם עוד משנות התשעים.
דיברנו על הכלב החדש של השכנים.
על אבא.
ועל כמה שהוא חסר לנו.
נשארתי יותר זמן ממה שתכננתי.
שתיתי קפה נמס פשוט.
והקשבתי - באמת הקשבתי - כמו שהיא הקשיבה לי פעם.
לפני שהלכתי, היא ליוותה אותי לדלת והחזיקה את היד שלי קצת יותר זמן מהרגיל.
- עשית לי את כל השבוע, שמש שלי, - אמרה בשקט.
בדרך הביתה מחשבה אחת לא הרפתה ממני:
כמה פעמים היא עמדה ליד החלון, בתקווה לראות את המכונית שלי בחצר?
כמה פעמים אמרה לעצמה:
“הוא יבוא כשיהיה לו זמן”,
והבית ענה לה בבדידות?
הבנתי שבאיזשהו שלב בדרך החיים הבוגרים -
בין העבודה, האחריות והרעש -
התחלתי להתייחס אליה כאל סעיף בלוח הזמנים שלי.
אבל בשבילה
מעולם לא הייתי סעיף.
הייתי העולם שלה.
וכל מה שהיא רצתה,
היה שעה אחת עם הבן שלה
בבית שבו גידלה אותו.
עברית

@ElihaiS @GuyShahar93 רואה פעם שלישית את התקציר (הייתי במשחק).
היה צריך להגמר 2:5,
חזרתי גמור.
(יום שהתחיל ב 05:30 עם אבדיה ופורטלנד ונגמר בכניסה הביתה ב 00:30 אחרי הזוועה של אתמול).
ללופס נגמר הכוח. למה לא הוחלף?
חשבתי שאיסט היה בנבדל. הוא לא. למה לא מסרת, רבאק?
קינגס עם משחק שני של החמצות מהגהינום.
עברית

@GuyShahar93 השעות אחרי המשחק היו יותר קשות מכל מה שעברו תושבי שתולה בחודשיים האחרונים 😂😂
סתם ברור פרופורציות
אבל אם לא היינו לוקחים את זה קשה גם לא היינו שמחים באותה מידה כשטוב
זהו עבר
עברית
אדום החזה retweetledi

@YinonMagal לך תזדיין ישרמוטה גדולה
בחיים לא הגבתי לך למרות כל הזבל שאתה משלשל מהחור דיבור שלך
מה אתה קשור מה לך ולכדורגל יפופוליסט בחצי שקל
עברית

@jonatanu דל"פ: יועצי ראש הממשלה צריכים לעסוק בביטחון מדינת ישראל ולא בלהיות סוכנים זרים של מדינה עוינת ומממנת טרור.
עברית

מונדיאל 2026 צפוי להיות האחרון של ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו, אבל יהיה גם הראשון של הסנסציה של ברצלונה ונבחרת ספרד: לאמין ימאל.
#שער_למונדיאל בפרק #גיבורים_בשער עם @nimidana, על השחקן, האדם, התופעה שהוא הילד מרוקאפונדה. @kann
kan.org.il/content/kan/po…
עברית












