Gil Chapnick

ממשלת חדלי אישים מביכה. חבורת אנשים שנבחרו בשל העדר חוט שדרה או חשיבה עצמאית. כל ההתנהלות שלהם מכוונת לבייס הביביסטי והפריימריז הבאים. פעם זה היה קוריוז, היום מדובר בסכנה ממשית למפעל הציוני.

@yosit הקלט סדרה זו.

פיצה של נצחונות, גבינות מקומיות עם דבש חריף. נאופוליטן

🧵שרשור פנינים מהעבר - צביקה פוגל🧵 ח״כ הכושל, צביקה פוגל, צייץ ומחק את הציוץ המצורף. הוא שכח שהאינטרנט זוכר הכל. ריכזתי עבורו חומרים שהאינטרנט זוכר, שיוציאו אותו ברווז 🦆 @tzvikafoghel @toibyzu

רשימת האשמים בהפסקת האש: 1. השמאל. 2. בג"צ. 3. דונלד טראמפ. 4. דדי ברנע. 5. אייל זמיר. 6. יצחק עמית. 7. גלי בהרב-מיארה. 8. הטייסים הקפלינסיטים. 9. אל-ג'זירה 12. 10. עמנואל מקרון. 11. עמנואל אלבז-פלפס. 12. נפתלי בנט. 13. דימיטריוס איטודיס. 14. אביחי שטרן. 15. גיא פלג. 16. מנסור עבאס. 17. יאיר לפיד. 18. ג'ארד קושנר. 19. תושבי קרית שמונה. 20. מוחמד שהבז שריף. 21. שריף הילד הדרוזי. 22. גדי איזנקוט. 23. מסעוד פזשכיאן. 24. איתן דוידי. 25. ברק סרי. 26. רני רהב. 27. תומר בר. 28. יאיר גולן. 29. בן כספית. 30. נעים קאסם.

@yosit עם קלוד בתור ה AI provider?

@chapnick Cobtabo

שאול והבוט שלו: youtube.com/watch?v=WIPKLK…

כל הכבוד!! מלחמה של חמישה שבועות שהסתיימה בהישג מטורף של פתיחת מיצרי הורמוז שהיו פתוחים לרווחה לפני שפרצה המלחמה.

וואו כמה קל לשקר לנו...

תראו כמה כיף זה להיות "משפטן" בכת הביביסטית:   יעקב בן-שמש כתב טור לרלרת ארוך, מלא במילים מפוצצות ומונחים שיגרמו לעוקביו לחשוב שהוא נורא חכם, ובו "הסביר" לנו שאהרן ברק הרשע "הנחיל מיתוס" כאילו שופטים הם "מומחים לאיזונים". למשל, שהם אלה שיאזנו בין שיקולי ביטחון לבין חופש הביטוי.   אלא שאפילו מר בן-שמש, אף שהוא עובר לאחרונה תהליך מכמיר של לב של הטפשה מרצון, יודע שמה שהוא כתב זה שקר מוחלט.   כדי להפריך את השקר הזה, די להפנות לפסק דין שסביר להניח שגם מי שאינו משפטן שמע עליו, והוא פרשת "קול העם". באותו פסק דין, שפורסם בשנת 1953 – כאשר אהרן ברק היה בן 17 – השופט אגרנט פסל את החלטת שר הפנים לסגור את העיתון "קול העם", החלטה שנבעה מ... שיקולי ביטחון.   אגרנט קבע שהאיזון שעשה שר הפנים בין הצורך לשמור על הביטחון והסדר הציבורי, לבין זכותו של העיתון לחופש ביטוי – היה שגוי. באותו פסק דין גם נקבעה הנוסחה לפיה ניתן לפגוע בחופש הביטוי רק כאשר יש "ודאות קרובה לפגיעה חמורה" בביטחון או בסדר הציבורי.   זה הדין המושרש בישראל כבר למעלה משבעה עשורים, ואהרן ברק לא המציא אותו ולא "הנחיל" אותו. בן-שמש יודע את זה, ואולי אפילו רוטמן – אבל הם מעדיפים להפיץ תעמולת שנאה.   אל תצרכו מידע משקרנים.

פרסום ראשון: עדו נורדן החל לעבוד בלשכה

אז משרד התפוצות שלח את שופרות ה׳14 ואת רועי עיד למסע הסברה בקמפוסים אמריקאים אצל יהודים ורועי עידן חזר עם המסקנה ש״נתניהו״ זה מוצג רעיל שייצר שהוא ממילוסוביץ? נשמע שהיה אחלה מסע למציאות.

@AvishAb12 @GlulaAduma @LOdinaev בעולם היהודי ערבי.

@GlulaAduma @LOdinaev מאיפה הוא הביא שבעולם הערבי אוהבים את נתניהו?

@netanyahu אפילו עברית אינך יודע. *לא ייאמן.

לא יאומן. בזמן שיהודים מוגבלים בחג בתפילה בכותל, בג״צ אישר הפגנת שמאל בתל אביב. חופש מחאה הוא חשוב, אבל חופש תפילה חשוב לא פחות. בזמן מלחמה מי שקובע את סידורי הביטחון זה רק פיקוד העורף

ינואר 26 מה שאתם רואים בשמיים זה לא מה שהכרנו. שאריות @AmitSegal

@IritBerman @liadagmon נחמד רק שלפני 23 שנה לא היה עדיין אייפון.

@liadagmon ענק. פעם, לפני 23 שנים, כשהמשטרה היתה משטרה, גנבו למטפלת שלנו אייפון שנתתי לה. זיהיתי אותו בדרום תל אביב והמוקדנית פלוס 2 שוטרי יס״מ הגיעו לבנין בו נראה באפליקציה. לא היה צו חיפוש אז הם דפקו בדלת, הגנב פתח, האייפון השמיע את ההתרעה ביד שלו ושניהם נלקחו למשטרה- והאייפון הוחזר לי!!!

טוב, תשמעו סיפור לערב פסח. אני קם בבוקר, לא מוצא את האיירפודס שלי. נכנס ל-Find My, קולט שהאיירפודס שלי איפשהו בדרום תל אביב, דרום-מרכז תל אביב. אמרתי לעצמי: טוב, לא יודע, אולי שיבושי GPS, בלה בלה בלה — אולי זה כן אצלי בבית. אבל אני מגיע למסקנה שלא, זה באמת שם. מסיים את המטלות של הבוקר, בודק כמה זמן לוקח להגיע לרחוב הרכבת — הרכבת 12, פינת יהודה הלוי. רואה שזה עשר דקות, כי אין תנועה — טילים וחג וזה. אז אני אומר: יאללה, אני נוסע למצוא את האיירפודס שלי. נסעתי, עליתי לאוטו, חניתי בחניון. אני מגיע לאזור ומתחיל לחפש עם ה-Find My, ווואלה — אני קולט סיגנל של האיירפודס. כלומר, הם בערך 10–15 מטר ממני, אבל האפליקציה אומרת שהמרחק עדיין גדול מדי ואני צריך להתקרב. אני מתחיל לעשות סיבובים כאלה בספירלה סביבי. ברור שאנשים עוברים וחושבים שאני על אסיד או משהו. ואז אני מגיע למסקנה שזה פשוט כמה קומות מעלי, בפינה הצפון-מזרחית של הבניין. אז אמרתי: טוב, אני אכנס לבניין, נעבור בין הקומות, אמצא את הדירה — כנראה יש שם מישהו שמצא את האיירפודס שלי וישמח שבאו לקחת אותם. השומר לא נותן לי להיכנס. הוא אומר לי: תקשיב, אתה היית פה כבר לפני שבועיים עם סיפור דומה, אתה שקרן ואני הולך לקרוא למשטרה. ואני אומר לו: שומר, תשמע, בחיים לא הייתי כאן, אין לי מושג על מה אתה מדבר. הוא אומר: אתה היית כאן, זו לא פעם ראשונה שלך. אני אומר: באמת אלכס (איש נחמד אלכס, אבל חשדן וקשוח כאילו אני מנסה לחדור מינימום למוסד). אני אומר לו: אלכס, לא הייתי פה. הוא אומר לי: למה אתה משקר? אני אומר: תקשיב, בוא נעשה רגע סדר. אני מהייטק, אני בן אדם נורמטיבי, ה-Find My שלח אותי הנה. תן לי רגע להיכנס, תלווה אותי אפילו, זה שתי דקות. לא הסכים. אמר: תביא משטרה. התקשרתי למשטרה - שהבטיחו שישלחו סייר. אתם יכולים לנחש שהסייר מעולם לא הגיע. אחרי השיחה השביעית שלי לשאול אם בכלל יש סייר שאמור להגיע, מתקשר אליי הסייר ואומר לי: אני בכלל לא יכול לעזור לך בזה. אני אומר לו: אבל תקשיב, האיירפודס שלי כאן. הוא אומר: כן, אבל אין לי סמכות לחפש בדירות. אז אני אומר לו: אני לא צריך שתחפש בדירות, אני רק צריך שתלווה אותי כדי שהשומר לא יחשוב שאני איזה גנב. נמצא באיזו דירה האיירפודס, נדפוק בדלת, מישהו יפתח, יגיד “אה, מצאתי את זה אתמול”, וזהו — כולנו שמחים. הסייר סירב להגיע. השומר בשלב הזה כבר בעצמו מתקשר למשטרה, שיפנו אותי. ואז אני רואה איזה מישהו יוצא לריצה, בחור חמוד. ואני כבר — אין לי בושה, אני חייב את האיירפודס, לא אכפת לי מכלום. אני ניגש אליו ואומר לו: סליחה, אתה מזהה אותי? הוא אומר: לא. אז אני אומר: תשמע, בוא - אני אעשה רגע גוגל שתראה. עשיתי גוגל, מראה לו את התמונה שלי ומה כתוב עליי. אז הוא אומר: אה, אני מזהה את שי-לי. אז אמרתי: יופי. אז אתה יכול להגיד לשומר שאני לא פסיכופט, ואני רק צריך… טוב, ברור שבשלב הזה, זה כבר אובססיה. איריס, ה-VP שלי, שהייתה איתי בזום כשגיליתי שהאוזניות חסרות - כבר שכנעה אותי לקנות אוזניות של B&O. אבל אני קרוב, במרחק עשרה מטר מהאיירפודס שלי. למה שאני אשחרר את זה עכשיו? בקיצור, השומר מצלצל שוב למשטרה כדי שירחיקו / יעצרו אותי - וגם אותו מחפפים. ובסוף הצלחתי איכשהו לשכנע את אלכס השומר שאני לא נוכל ושאני לא הבן אדם מלפני שבועיים. הוא משתכנע חלקית, ועדיין חושב שצריך לאשפז אותי. הבחור החמוד שדיברתי איתו, שעובד בפיירבלוקס דרך אגב (עידן, כל הכבוד שאתה שוכר אחלה אנשים) - פוגש בדיוק חבר אחר מהבניין, גם הייטקיסט, והוא מזהה אותי מיד. אני כבר במאה מתוך מאה פדיחה ובושה. אבל אני אומר: תקשיבו חבר׳ה, אני כבר אובססיבי לזה. אני עשרה מטר מהאיירפודס שלי — אני רוצה אותם. אז הם אומרים לשומר: טוב, בוא, הוא אורח שלנו, אנחנו נלווה אותו. ואני כזה: יאללה, יש. אבל כבר באותו שלב אני אומר לעצמי — די. מה אני עכשיו מתחיל לעבור במסדרונות של הבניין עם ה-Find My, עם שני מלווים שכבר clearly יודעים מי אני ויספרו לחברים שלהם שאני בין פסיכופט למשוגע? יש גבול גם לחוסר בושה שלי. אז עלינו כזה סימלית לקומה שלישית, לצפון-מזרח שלה. לא ראיתי סיגנל, ויאללה — שחררתי את האירוע. הם כתבו בבניין שאם מישהו מצא AirPods שיפנה אליהם. אז אין סוף טוב בינתיים לסיפור הזה :) נקנה חדשים. הגיע הזמן לשדרג מ-AirPods Pro 2 ל-3 Pro. אבל התסכול… התסכול שאתה יודע שהאיירפודס במרחק 10 מטר ממך. עשרה מטר. כל מה שאתה צריך זה קצת goodwill של השומר שייתן לי רגע למצוא אותם. כי אני די בטוח שלא גנבו אותם — מישהו פשוט מצא אותם, לקח הביתה ואמר לעצמו: טוב, מי שזה שלו בטח יסמן את זה באיזושהי צורה. נוסע הביתה. שעה וחצי ביליתי על האירוע הזה. בזבוז זמן מוחלט בערב חג. אבל היה די כיף, בייחוד לנסות לצלוח את אלכס השומר, שבעצם לקראת הסוף הודה למה הוא חושד בי: לא נראה לו שהגיוני שמישהו מההייטק יחליט בערב חג לבזבז זמן יקר ולנסות במיוחד למצוא את האוזניות שלו. אני חושב שאלכס פספס כמה דברים חשובים שיש ליזמי הייטק: אובססיה חסרת מעצורים, חוסר בושה, מחסור במודעות עצמית, לא מקבלים ״לא״ כתשובה. והסיבה הכי חשובה: צריך מלחמה בערב חג כדי שיקח רק 10 דקות לנסוע מרמת אביב לרח׳ הרכבת, ואין מצב שבעולם שלא הייתי מנצל את ההזדמנות הזאת. אז אם אתם גרים ברכבת 12 וקוראים את זה, כנראה האיירפודס אי שם באחת הדירות הצפון מזרחיות של הבניין. הם מתגעגעים אלי ולא רוצים לבלות את החג לבד. (צילום מ-Google Maps)

רק אני לא זוכר את קלמן ליבסקינד מתפוצץ על הנוכל הבכיין שצרח מעל במה ש-״ישראל מדממת״, אחרי פיגוע שבו נרצחו חמישה בני אדם? הוא לא קרא אז ״להתאחד״, לא האשים את השב״כ, לא את נדב ארגמן, לא את ״התקשורת״, ואפילו לא את בג״ץ. הוא פשוט כתב טור גזעני לתפארת, שמאשים - תחזיקו חזק - את הממשלה, את הקואליציה ואת הערבים באשר הם. כי כאשר התרחש פיגוע בזמן שאליליו הפוליטיים ישבו באופוזיציה - זו אשמת הממשלה ו-״סוכני השקר״ שלה. לעומת זאת כאשר כולנו חיים כבר שנתיים וחצי בתוך פיגוע טרור מתמשך שראשיתו בטבח המוני, אבל מושאי הליקוק שלו הם שמאיישים את מוקדי הכוח - מר ליבסקינד יאשים את כל העולם ואחותו, ויכעס עלינו שאנחנו מעזים לדרוש משמש העמים וסייעניו לספק לנו ביטחון, רווחה ואפשרות לחגוג חג נורמלי פעם בשלוש שנים. למעשה, בתוך טור התעמולה ההוא, מאפריל 2022, תמצאו יותר ביקורת על ממשלת ישראל מאשר בכל הטורים שהאנטי-עיתונאי הזה כתב מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית. שנזכה לחירות מסוכני השנאה וההונאה, שאין אדם שמסמל אותם טוב יותר מקלמן ליבסקינד.

- חוק עונש מוות למחבלים -   אתמול חוקקה הכנסת את "חוק עונש מוות למחבלים".   בואו נעזוב את הוויכוח על המוסריות שבהשתת עונש מוות, או סביב השאלה האם עונש כזה הוא מרתיע ויעיל – וננסה להבין מה בעצם נחקק אתמול. כי אחרי שנבין מה נחקק – נגלה שהחוק הזה הוא בעצם אסופת ספינים מגוחכת. >>

לכל מי שקם עכשיו: בתמונה אתם רואים את סמוטריץ׳ מגיע לחגוג עם דרעי את ״הצלחת״ התרגיל הלילי המסריח. סביב השעה 00:15 הם הצליחו לדחוף בסתר עוד תוספת של 800,000,000 ש״ח של כספי המסים שלכם שיעברו למערכת חינוך שלא מלמדת מתמטיקה ואנגלית אלא מחנכת את הילדים ל״נמות ולא נתגייס״. אין לי מילה אחרת מאשר ביזה. בזזו אותנו הציבור המשרת והעובד באישון לילה, וסמוטריץ׳ ודרעי חוגגים את התרגיל שרקמו עם נתניהו בחדרים הסגורים. על זה הבחירות. ברית המשתמטים או ברית המשרתים. כשתגיעו לקלפי, תזכרו את הלילה הזה.

עושה סדר בכל השקרים שמפיצה הקואליציה באמצע הלילה: - כמובן שהצבענו נגד כל ההעברות לחרדים. - ⁠ברור שהצבענו נגד ההעברה המושחתת של 800 מיליון שקל למוסדות הפטור. זו היתה הצבעה שמית, קל לבדוק את זה. - ⁠בהמשך היתה הצבעה אחת מתוך אלפים שבה הצבענו בטעות עם הקואליציה. מדובר ב-97 מיליון שקל לפרוייקטים שונים למשרד החינוך. פנינו כבר לייעוץ המשפטי של הכנסת ונעצור את הכסף הזה בהמשך. - ⁠הקואליציה החליטה לחגוג את זה שהיא גונבת כסף מאזרחי ישראל ומעבירה אותו למושחתים ומשתמטים. אנחנו פה, אנחנו נלחמים, אנחנו לא מוותרים לעולם.

בציונות הדתית מודים: יאיר גולן צדק