דני זמיר

@YBunzel78 הצעה גרועה איציק. לי יש הצעה פשוטה וטובה הרבה יותר: לקיים את החוק.

אזרחי ישראל, אחים ואחיות, אירועי השביעי באוקטובר הם פצע פתוח בלב האומה. החובה המוסרית והלאומית שלנו היא להקים ועדת חקירה שתבחן לעומק את המחדלים שהובילו ליום הנורא הזה – לא כדי לערוך "ציד מכשפות", אלא כדי להבטיח שדבר כזה לא יחזור לעולם. אני באופן אישי מעורב בהליכי החקיקה מול ראש הממשלה. כחלק מהמאמץ הזה, וכדי שתוכלו להאמין בנכונות המהלך, ראש הממשלה הסכים להוציא סרטון שמבהיר הכל ומעגן את התחייבותו באופן שאינו משתמע לשני פנים: אם באמת רוצים להגיע לאמת, אם באמת לא רוצים לאפשר טיוח – הרכב החברים בוועדה ייקבע באופן שוויוני: חצי על ידי הקואליציה וחצי על ידי האופוזיציה... רה״מ ״ תביאו איזה מומחים שאתם רוצים, תשאלו מה שאתם רוצים, תחקרו את מי שאתם רוצים – כולל אותי.״ אני פונה אליכם בבקשה מעומק הלב: שימו בצד את השנאה ואת המחלוקות לרגע אחד.אנחנו זקוקים לאמון הזה כדי שנוכל להגיע לחקר האמת ולהעניש את האשמים האמיתיים במחדל. עקרונות המבנה עליהם אנו נאבקים: ייצוג שוויוני ומקצועי: הוועדה תורכב ממומחים בביטחון, באקדמיה ובמשפט, שימונו באופן שווה על ידי שני צדי המתרס הפוליטי (ימין ושמאל). שום צד לא יוכל לפסול מראש מומחים של הצד השני. חקירה מלאה של מערכת המשפט: הוועדה תהיה מוסמכת לחקור את כל הגופים ללא יוצא מן הכלל. זה כולל את הדרג המדיני וראש הממשלה, את מערכת הביטחון והצבא, ואת מערכת המשפט.אף מערכת שהייתה מעורבת באירועים לא תהיה חסינה מחקירה יסודית. קולן של המשפחות השכולות: אנחנו, שאיבדנו את היקר לנו מכל, נהיה חלק מהתהליך. נציגי המשפחות ישמשו כמשקיפים בוועדה כדי להבטיח שהשאלות הקשות ביותר יישאלו ושום דבר לא יטוייח. שקיפות מוחלטת:המטרה היא חשיפת העובדות כפי שהן, ללא פרשנויות פוליטיות, למען בניית אמון ציבורי רחב. מדינת ישראל זקוקה לריפוי.הקמת ועדת חקירה שוויונית היא לא אינטרס פוליטי – היא המענה שלנו למשפחות השכולות והצו המוסרי לדורות הבאים. רק חקירה כזו, שלא פוסחת על אף גוף תבטיח שהאמת תצא לאור ושהלקחים יילמדו. ביחד, מתוך אחריות לעתידנו, נדרוש חקירה הוגנת, שוויונית ואמתית. אז כדי שלא תחפשו תירוצים למה לא ולמען הסר כל ספק מצ״ב סרטון התחייבות של רה״מ.

@igal_malka סליחה בעיקר לך יגאל, שלא הערנו אותך והמשכת לישון חזק כשאלוהים חילק את השכל ויצר את המצפון אצל בני האדם

סליחה ימנו זלקה. מאוחר מדי עבורך, אבל בכל זאת מגיעה לך סליחה. האלימות שהכלנו בשנים האחרונות התנקזה אתמול אל הפיצרייה בה עבדת וגבתה את חייך. אז סליחה ששתקנו והכלנו. סליחה שקיבלנו כמובן מאליו את האלימות שהחלה עם חסימות הכבישים ההמוניות. סליחה שאיפשרנו לקפלניסט אלים לנפץ רכב כשבתוכו אם וילדיה בהוד השרון. סליחה שעברנו לסדר היום כשאיש קיבוץ חצרים ירה אש חיה כדי להרתיע מפגינים בשער הקיבוץ. סליחה ששתקנו כשמטריה משפטית נפרשה מעל אלימות ציבורית בטענה המופרעת שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. קצרה היריעה מלגלול פה את רשימת הסליחות, אז אסיים בסליחה על החטא הגדול מכולם - סליחה ימנו, שגם כעת אחרי שאתה שילמת בחייך על האלימות הגואה, הסיפור שלך יישכח וכולנו נעבור לסדר היום עד לסיפור הבא.

@boonydotan @Roy_Iddan בגץ מצטט את תגובת המדינה. כדאינלהבין מה כתוב לפני שממשיכים להסית סתם

@Roy_Iddan 😂😂😂😂😂 עוד הברקה מבית הימין הרעיוני

חובה לסרב. ששופטי בגצ יגיעו לשדה תימן עם קניות מרמי לוי, יבשלו ויגישו להם.

@moshecoheneliya רפואה שלמה במהרה.

יום העצמאות לקראת יום העצמאות ולפני יום הזכרון, החלטתי לכתוב פוסט אישי – על העצמאות הפרטית שלי – יום לאחר עזיבתי את ערוץ 14 ואת תכנית "הפטריוטים". כשהיינו ילדים נהגו לשאול אותנו – מה חשוב לנו יותר: שיאהבו אותנו או שיעריכו אותנו? התשובה לשאלה הזו תמיד הייתה מורכבת אצלי – היה חשוב לי שיעריכו אותי, אבל מה שהניע אותי באמת היה הרצון שיאהבו אותי. כילד היה חשוב לי לרצות, ולכן תמיד האימהות של החברים שלי מאוד אהבו אותי, כי ידעתי לזהות מה חשוב לאנשים ולתת להם את זה. וזה קרה דווקא מכיוון שגדלתי בשכונה מחוספסת בהדר התחתון בחיפה, והתביישתי להזמין אליי הביתה, לאזור של נרקומנים, את חבריי הכרמליסטים מבית הספר "חוגים", שבו למדתי במסגרת תכנית האינטגרציה. בשנים האחרונות התחברתי יותר לעצמי, לזהות שלי, למי שאני. והחלטתי לשים בצד את הצורך לרצות, ותחת זאת לעשות את הדבר הנכון. וכך, מאדם שתמיד נמנע מעימותים, מצאתי את עצמי בעימותים גדולים מול קבוצות חזקות מאוד שהשתייכתי אליהן במשך שנים רבות. הפכתי להיות מעין דון קישוט. כך היה כשיזמתי את המשא ומתן בין פורום קהלת לבין מכון תכלית, משא ומתן שהוביל לדיונים בבית הנשיא. ברגע שזיהיתי שמי שפועל בצורה מניפולטיבית ולא ישרה כדי לחסום ניסיונות להגיע להסכמות חוקתיות ופשוט משקר לעם שהוא כביכול פועל להגעה להסכמות אלו – הם חבריי הפרופסורים מפורום המרצים למען היוריסטוקרטיה – פשוט נכנסתי בהם במאתיים קמ"ש. כי אין לי סבלנות לשקרנים ולצבועים. והייתי מוכן לשלם מחיר אישי כבד מאוד: כמי שהיה דמות בולטת באקדמיה המשפטית, נמחקתי לחלוטין במילייה האקדמי שבו השקעתי עשרות שנים, טיפחתי דורות של חוקרים, הקמתי את האגודה הישראלית למשפט חוקתי, הקמתי כתב עת בינלאומי, והייתי נטוע היטב במילייה של השמאל – ויתרתי על הכול בשם היושרה ובשם העצמאות המחשבתית שלי. בליל גלנט, כששמעתי את הראיון שבו אראל סגל דמע כשראיין את טכנאי דרג א' על מטוסים שהרגיש אזרח סוג ב' (לינק לראיון בתגובה השנייה) בעקבות ליל גלנט, קרה לי משהו. הרגשתי שמתעללים בעם שלי, באותם שכנים פשוטים בשכונה שבה גדלתי ליד שוק תלפיות בחיפה. ואז לאט לאט הזדהיתי עם עמי, עם מאבקו להשתחרר מעבדות יוריסטוקרטית לחירות דמוקרטית, להשתחרר מההשפלה, מהיהירות של אנשים אלימים וחצופים כמו יצחק עמית או בהרב מיארה – אנשים שמקומם צריך להיות מאחורי סורג ובריח – אנשים שפשוט שודדים לאנשים הפשוטים את הריבונות, את העצמאות המחשבתית שלהם. ולכן הייתי מוכן לשלם פעם נוספת מחיר כבד. להתנתק מערוץ תקשורת שהיה לי בית שני בשנים האחרונות. אין כמעט ערב שלא הופעתי בערוץ, לעיתים בשלוש תכניות ברצף – ריקלין, מהדורה, הפטריוטים – ועליתי לזום בבוקר או למשדרים מיוחדים. עובדי הערוץ היו החברים החדשים שלי, שהחליפו את המרצים היוריסטוקרטים שמהם התנתקתי לגמרי. השקעתי שלוש שנים מחיי בבניית הקשר שלי לערוץ והשתדלתי לגלות לו נאמנות מלאה – מול הקפלניסטים, מול המשמיצים, מול האליטות המתנשאות על ההמונים. זה המחיר שהייתי מוכן לשלם עבור עצמאות מחשבתית, עבור היכולת להילחם למען העקרונות שחשובים לי כל כך: החזרת הריבונות לעם ישראל. בשנה האחרונה הייתי במסע ברחבי הארץ לבנות את הבית החדש שלי. אספתי לאורך הדרך אנשים אמיצים, ישרים, מקצועיים, שמוכנים לשלם מחיר מקצועי, כמוני, כדי להחזיר את הריבונות לעם ישראל. הקמנו ביחד את "מסד הארץ – המכון של עם ישראל". והמכון הזה הוא הבית האמיתי שלי. הוא המקום שבו אני מרגיש עצמאי, ריבון, ובעל יכולת להניע את השינוי הנדרש כל כך כדי להביא את הגאולה לעם ישראל – המקום שבו אפשר יהיה לבנות מחדש את מוסדות המדינה. וההמונים מצטרפים לבית החדש שלי: 100,000 איש שחתמו על העצומה; למעלה מאלפיים איש שתמכו עד כה ב"מסד הארץ" (אתם מוזמנים להיות גם סוג של "בעלי מניות" בבניית מוסדות המדינה מחדש: causematch.com/masad-haaretz/…). עשינו שיתוף פעולה עם "האולפן הפתוח" של כנרת בראשי, שיש לו 22,000 חברים. ומסד הארץ יהיה הבית החדש לא רק שלי, אלא של כל עם ישראל – של כל האמיצים, אוהבי המולדת, שרוצים להביא את הגאולה לעם ישראל. כי גאולת העם היא העצמאות האמיתית שלו. והגאולה הזו מתחילה במסד הארץ. שהיא בעצם גם הגאולה הפרטית שלי.

@moshecoheneliya חמישה אנשים "צבאו: על האולם מה שאתה קורא: "המונים". עאלק. שקרן אמיתי הוא אחד שבסוף מאמין לשקריו. אני מתחיל לחשוב שאם לא נשתבשה עליך דעתך, אתה כזה. אם נשתבשה, מחילה ורפואה שלמה.

החובה לציית כשנכנסתי לראשונה בין כתלי המבנה העתיק של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1989, כתלמיד שנה א' בפקולטה, חשתי יראת כבוד עצומה. המרצה בשיעור הראשון שלנו הייתה פרופ' רות גביזון, שלימדה את הקורס "תורת המשפט", שבו הוצגו, בין היתר, הנימוקים לחובה לציית לחוק, וכנגזרת מכך גם החובה לציית לפסקי הדין של בית המשפט העליון. אחד הנימוקים המרכזיים לציית לבית המשפט הוא שיקול של לגיטימיות מוסדית: בית המשפט נתפס כגוף מקצועי ועצמאי, ולכן יש משקל לפסיקותיו גם מעבר להסכמה עם תוכנן. לכן ייתכנו חריגים לחובה כזו. בלימודי משפטים נוהגים תמיד להביא מקרה קצה כדי לאתגר את הנחות היסוד. נניח שפרופ' גביזון הייתה מביאה בפני תלמידי שנה א' מקרה קיצוני שבו, בניגוד גמור ללשון החוק, בית המשפט דן בהרכב מורחב של 9 שופטים בעתירה שהיא למעשה של יועץ משפטי לממשלה, שאמור לשרת את הממשלה, ומורה לראש ממשלה של מדינה כלשהי לפטר שר, משום שהיועץ סבור שהוא פועל בניגוד לנהלים, וכל זאת בניגוד גמור לעמדת ראש הממשלה וללא בסיס אמפירי מספק. האם גם במקרה כזה, אם וככל שבית המשפט יורה לראש הממשלה לפטר את השר – החובה לציית לפסקי הדין של העליון בעינה עומדת? מבחינת ההצדקות התורת-משפטיות, אין חובה לציית לעליון בתנאי קיצון כאלה. ונדמה שאתמול שופטי בית המשפט העליון, ובכללם השופט ההיפר-אקטיביסט והיהיר יצחק עמית, הבינו זאת היטב. ניכר היה בדיון שעמית חשש מההמונים "המיוזעים" שצבאו על בית המשפט, עד שרק עיתונאים, חברי כנסת או עורכי דין יכלו להיכנס לרחבה הגדולה בכניסה לאולמות בית המשפט. לקראת היציאה להפסקת הצהריים עמית שאל את משמר בתי המשפט אם זה יהיה בטוח עבור עורכי הדין של העותרים לצאת החוצה, אם אין שם בלאגן בחוץ, וביקש שידאגו לשלומם של העותרים. עד כדי כך הוא "חשש". בהתנהלותו היה שילוב מוזר בין יהירות בלתי נתפסת לבין חרדתיות מכך שעצם הדיון "מנרמל" את דברי הביקורת החריפים של השר כלפי השופטים המופרעים. הוא רק שכח, כפי שהעיר בצדק עו"ד דוד פטר, את דבריה החמורים של השופטת ענת ברון בבג"ץ הסבירות, שלצד האיום החיצוני של חמאס לאחר השבעה באוקטובר, יש לנו איום פנימי – מצד תומכי הרפורמה. השופטת ברון נרמלה, בפסק דין של העליון, השחרה של יותר ממחצית אזרחי המדינה. אבל מי ביוריסטוקרטיה הישראלית בכלל סופר את העם? הם סופרים רק את עצמם. בג"ץ לא יורה על פיטורי בן גביר. עמית וחבריו ההיפר-אקטיביסטים מבינים את מגבלות הכוח, ומבינים היטב שמול כוח העם יפעיל הרבה יותר כוח ו/או פשוט לא יציית להם. ולכן פסיקה מופרעת כזו ככל הנראה כבר לא תצא משם. מה שהם ניסו לעשות לאורך כל הדיון הוא לסרס את כוח המשילות של שר בישראל באמצעות התערבות שיפוטית בכל מרכיב בנוהל שהוסדר בין השר לבין ראש הממשלה והיועמ"שית. עמית רצה לאשר כל פסיק, ונציגי הממשלה בצדק דחו את ההצעה. לבסוף בן גביר הסכים שסולברג ישמש כסוג של "בורר". נדמה שהוא חשש שאחרת בית המשפט יורה על פיטוריו. נדמה אם כן שעמית שומר את הנשק הלא קונבנציונלי לעתירה בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עתירה שתידון אף היא בהרכב מורחב בשבוע הבא. כאן אני בהחלט צופה שהעליון לא יהיה מוכן לשחרר מילימטר וירצה להיות זה שקובע את הרכב הוועדה ויחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית. עמית לא יוותר בעניין הזה, אלא אם כן ההמונים שוב יקומו ויוכיחו את התנגדות, והממשלה תבהיר שבשום מצב לא תקום ועדת חקירה כזו, שעמית ממנה את חבריה. כי בסוף החובה לציית לפסקי הדין יושבת על הלגיטימיות המוסדית של העליון. ואם העליון התפרק לחלוטין בשנים האחרונות מהלגיטימיות הסוציולוגית, והביא את עצמו למצב שלרק 10 אחוז מאלו שהצביעו עבור הקואליציה יש אמון בו, כי אז אין לו לגיטימיות כזו, ואז העם באמצעות נציגיו לא יציית לפסיקותיו. עמית רוצה להכתיב את הנרטיב של השבעה באוקטובר. לכן הוא (באמצעות פרוקסי) חסם את מבקר המדינה מלחקור את האירוע, וכל זאת בניגוד גמור לסמכויותיו על פי חוק ואף בניגוד גמור לפסיקת בג"ץ בהקשרים אחרים (למשל, בהקשר של האסון בהר מירון). עמית רוצה להפיל את האחריות בעיקר על הדרג המדיני ולנקות ככל האפשר את הדרג המקצועי. כי במדינה יוריסטוקרטית שבה עמית מנחיל את דוקטרינת "הפקיד כמנהיג", הפקיד אמנם הוא מנהיג, אבל האחריות תמיד תיפול על הפוליטיקאים. ככה זה במדינה שבה הריבון, קרי השופט, לוקח לעצמו סמכות, אך בורח כמו מאש מאחריות לאסון.

בועז אתה דוגמה אנושית לצופעה המדעית הקרויה: האפס המוחלט. חנפן חדל אישים, שמסייע לריסוק החברה הישראלית משיקולים אפורטוניסטים. מגדף אדם צעיר מצוין , לוחם קרבי, שלא נכנע ולא התייאש, יצא למאבק והיה לקולם של מאות אלפים. שבחר עכשיו להצטרף לכנסת להשלים. של נעליך מעל רגליך שאוויש.

העריצות היוריסטוקרטית באקדמיה מיד לאחר הבחירות האחרונות יזמתי שיח מקצועי בין "פורום קהלת" לבין "מכון תכלית" (שמטעמו השתתפתי בשיחות), מתוך רצון להוביל לפתרון המשבר החוקתי. לאחר דיונים אינטנסיביים מאוד, שנמשכו למעלה ממאה שעות ולמעלה מעשר פגישות, הגענו להסכמות על הרוב המכריע של הסוגיות. ואז המשא ומתן עבר לבית הנשיא, שם לא השתתפתי בדיונים. אך ממה שדווח לי הבנתי: הרצוג נכנע ליוריסטוקרטיה הישראלית ונתן לנציגיה האקדמיים לנסח את "מתווה העם", כלשונו, שהוא למעשה מתווה האליטות היוריסטוקרטיות. וכך הרצוג הכשיל את האפשרות להגיע להסכמות חוקתיות. כשהשיחות בבית הנשיא נתקעו, הגעתי להסכמות עם "פורום קהלת" – הסכמות ליברל-דמוקרטיות, הוגנות, שעומדות בסטנדרטים מקצועיים המקובלים בדמוקרטיות ליברליות. מה שמכונה "מתווה שני השלישים" – כאשר החלק החשוב בו הוא הוצאת השופטים ועורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, וקביעתה בדומה לגרמניה כפורום ייצוגי של הכנסת ומינוי שופטים ברוב שני שלישים מקרב חברי הכנסת. וכאן נתקלתי בפורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, שעשה כל מה שהוא יכול כדי להכשיל את המתווה, למרות שהם יודעים היטב שהוא עומד באמות מידה מקצועיות. ככה זה, כשהאקדמיה המשפטית עוברת השחתה פוליטית. הכול מותר בשם השמירה על הכוח. בשלב זה הוזמנתי ל"שיחת יישור" עם אחד מראשי הפורום. הוא הזכיר לי שהוא היה חבר בוועדה המקצועית לקידומי לפרופסור מן המניין, ועוד הזכיר שפרופ' אהרן ברק היה יו"ר הוועדה המקצועית שלי. הציפייה שלו הייתה שאתיישר איתם, כי הם קידמו אותי. כן, אתם מבינים את ההשחתה היוריסטוקרטית? אני אמור לוותר על היושרה המקצועית שלי רק כדי "להחזיר" טובה למי שפעלו לקדם אותי. זו שחיתות. זה הרס כל יושרה אקדמית. ולכן אין הצדקה עוד לקיומן של הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות. פקולטות אלו עברו השחתה פוליטית עמוקה, וכל תכליתן כיום היא שימור כוח יוריסטוקרטי ולא קידום הידע האנושי בתחום המשפט. אם אתם מעוניינים לתקן את האקדמיה הישראלית המושחתת פוליטית, ואת היוריסטוקרטיה המושחתת של ישראל, הצטרפו למסד הארץ, וביחד נחזיר את הריבונות לעם ישראל! causematch.com/masad-haaretz/…

הפקיד כמנהיג איך הגענו למצב שבו יצחק עמית, שמהנדס הרכבים, יצר דוקטרינה משפטית לפיו מעמד הפקיד עולה על זה של המנהיג? בעוד שלפי כל התיאוריות הדמוקרטיות הסבירות, אנחנו רוצים להכפיף את הכוח המסוכן של המשטרה לרצון נבחרי העם, בג"ץ פסל את התיקון לפקודת המשטרה שבא להגביר את הכפיפות הדמוקרטית הזו? כך נעשה גם לגבי מינוי ראש השב"כ ופיטוריו, לגבי מינוי נציב שירות המדינה (לפחות לפי הדעה של עמית שהיתה דעת הרוב בדיון הראשון), לגבי פיטורי הפקידה רבת העוצמה שעושה שימוש לרעה בכוחותיה תוך פגיעה שיטתית בזכויות האדם – היועצת המשפטית לממשלה? כל זה נעשה בהשראת של דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שכתבה את הספר "ביורוקרטיה כפוליטיקה", ספר שנכתב בהרשאת רעיונות של מי שכיהן כדיקן בית הספר לממשל ע"ש קנדי בהרווארד (כן, שם מלגאי וקסנר הוכשרו לשירות המדינה). וכך היא כותבת: "טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי." ובמאמר בשנת 2017 כתבה: "אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל." הבנתם? כך הביורוקרטים שודדים לנו את הריבונות. הצטרפו אלינו ל"מסד הארץ", וביחד נפעל לפרק את הדיפ סטייט הישראלי ולהשיב את הריבונות לעם ישראל. causematch.com/masad-haaretz/…

זה הזמן! עכשיו, כשאנחנו בהפסקת אש, סדר היום משתנה והמאבק בדיפ סטייט חוזר לקדמת הבמה. ב-15 באפריל אמור להתקיים דיון בבג"ץ בנוגע לדרישת היועמ"שית לפטר שר בישראל, ולאחר מכן יתקיים דיון בדרישת עמית שהוא זה שימנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית לשבעה באוקטובר. שני הדיונים הללו עולים לכדי מרד בעקרון ריבונות עם ישראל, והגיע הזמן להיערך למרד הזה. לאור הפסקת האש, גוברים הסיכויים שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יגיע לארץ לקבלת פרס ישראל ב-22 באפריל. אם אכן זה יקרה, זה יהיה מוקד לחץ משמעותי על המורדים היוריסטוקרטים. בשלושת הימים (עד לכניסת החג) שבהם עלינו בקמפיין לקרוא לעם ישראל להיות שותף ל"מסד הארץ – המכון של עם ישראל", הצטרפו 1,325 תומכים, שתרמו קרוב ל-300,000 ש"ח. אני מודה לכל אחד מהתומכים, אבל רבותיי, זה רחוק מאוד מלהספיק. אנחנו צריכים להיערך למיטוט הדיפ סטייט: להקים מטה, לגייס אנשים, להקים חמ"ל, ולצורך זה נדרשים לפחות שני מיליון ש"ח. ליוריסטוקרטים יש את קפלן ואת הכסף של האוליגרכיה הישראלית הישנה, יחד עם כסף של ווק אמריקאי; לנו, ב"מסד הארץ", יש רק את עם ישראל. אני קורא גם לאנשי עסקים להתגייס למערכה – המערכה על פני האומה. ותפסיקו כבר לפחד: אתם יכולים לתרום גם באופן אנונימי, או להיות אמיצים יותר, להבין שאתם מובילים את פני השינוי, ולעזור לבנות את האליטה העסקית החדשה של עם ישראל. אז קומו מהכורסה, עשו מעשה, תמכו, שתפו והצטרפו ל"מסד הארץ". כך נוכל לנקז את הריקבון היוריסטוקרטי, לעשות זאת עכשיו, ולבנות מערכת דמוקרטית והוגנת לכל אזרחי המדינה. causematch.com/masad-haaretz

יציאת מצרים הייתה בחג הפסח, ואילו בשביעי של פסח, כך לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף. יציאת מצרים היא שחרור פיזי מהשעבוד החיצוני, אך העם עדיין נושא תודעת עבד ופחד. ואילו קריעת ים סוף היא השלב שבו נשברת התודעה הזו, אין דרך חזרה, ונולדת חירות פנימית וריבונות אמיתית. אני מאחל לכל בית ישראל שחרור מתודעת עבדות ומעבר לתודעת חירות מלאה. תודה לכל השותפים מעם ישראל שהצטרפו ביומיים האחרונים ל"מסד הארץ" כדי לבנות את המדינה מהמסד ועד הטפחות. כולכם מוזמנים להצטרף לקהילה ולבנייה: causematch.com/masad-haaretz/…

מה האסטרטגיה? מה האסטרטגיה למיטוט הדיפ סטייט ולבניית משהו חדש ודמוקרטי במדינת ישראל? מלקחיים: מצד אחד, הפעלת לחץ מצד ההגמון העולמי טראמפ על מבנה הכוח שעליו יושב הדיפ סטייט הישראלי – בהקשר של משפט נתניהו והכוח היוריסטוקרטי (סנקציות משתקות דרך צווים נשיאותיים של טראמפ, וסנקציות על ארגוני המחאה על ידי הקונגרס בגין קבלה לכאורה של כספים פדרליים בניגוד לחוק האמריקאי). מצד שני, מעבר מפסיביות ותגובתיות בניהול המשבר החוקתי ליוזמה ולאקטיביות, תוך שליטה על עיתוי המשבר החוקתי. מתנגדי הדיפ סטייט בימין השמרני הישראלי עד כה היו ריאקטיביים. הארגונים המשרתים את הדיפ סטייט (כמו הארגון של הג'ינג'י) היו מגישים עתירות בהזמנה, בשירות היוריסטוקרטיה, ועמית ובהרב מיארה היו עושים בעתירות הללו שימוש כדי להעצים את כוחם ו/או לחסום מינויים שמסכנים את כוחם. השרים וחברי הכנסת היו מתבכיינים, אך מיישרים קו, כי חששו מהפעלת צווים כנגדם בגין "ביזיון בית משפט". ההנחה (הרציונלית) הייתה שנציב שירות המדינה ומפכ"ל המשטרה יתיישרו עם בג"ץ ועם בהרב מיארה, ולכן הממשלה תפסיד. ולכן כל מה שנשאר לכוחות הדמוקרטיים לעשות הוא להתבכיין ולהתקרבן. בקיצור: lose-lose situation ולקוות שאלוהים יצא מהמכונה ויפתור את הבעיה. אני מציע כיוון של אקטיביות ויוזמתיות: הממשלה יוזמת את המשבר החוקתי. שר המשפטים מקדם חוק שמקים טריבונל שיפוטי שתפקידו לקבוע האם היוריסטוקרטיה הישראלית מורדת בעקרון ריבונות העם, וכן למנות תובע מיוחד שיוענקו לו סמכויות ניהול חקירה ומעצר של כל מי שחשוד במרד נגד ריבונות העם; סמכויות שיופעלו על ידי ראש השב"כ מכוח סמכותו לפי סעיף 7 לחוק השב"כ (הגנה על הדמוקרטיה). החוק יקבע שלאף בית משפט לא תהיה סמכות להתערב בעניין, בשל העובדה שבתי המשפט מצויים באופן טבעי במניעות מוסדית בנושא, ובכלל זה גם פרקליטות המדינה (ראו פסיקת בג"ץ בעניין פרשת הפצ"רית). החוק יקבע מפורשות שעל כל רשויות המדינה לציית לכנסת, ולצווים שיוצאו על ידי אותו טריבונל שיפוטי שמייצג את רצון הריבון במדינת ישראל. שאלת יסוד בסוגיית ניהול משברים היא שאלת העיתוי. לטעמי, העיתוי הנכון ביותר לנהל את המשבר עבור הכוחות הדמוקרטיים בישראל הוא מיד עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, בתחילת חודש מאי. כתבתי פוסט שלם בעבר שמסביר מדוע לא נכון לחכות לאחר הבחירות, וזו טענה של עצלנים שרק רוצים לדחות את הקץ כי אין להם מושג אין לפתור את המשבר. נכון יהיה לנהל את המשבר בסמוך לסיום המלחמה, כשטראמפ מצפה לחנינת נתניהו, והוא יפעיל לחץ על המערכת כאן להתיישר. טראמפ צפוי להודיע שהמערכת המשפטית בישראל יצאה מכל איזון, ולכן הוא מתיישר עם כנסת ישראל, נציגת הריבון, ועם ממשלת נתניהו שמבטאת את עמדת רוב נבחרי העם, וכי הוא עובד רק איתם. כל מי שפועל בניגוד להנחיות של הריבון יסומן מיד על ידי טראמפ כמורד, וכמי שצפוי לסנקציות משתקות, בדומה לסנקציות שיושתו על בהרב מיארה ועל עמית. ולכן סביר להניח שבמצב הזה נציב שירות המדינה ומפכ"ל המשטרה יצייתו לריבון ולא למורדים היוריסטוקרטים. אין לדחות את המשבר למועד מאוחר יותר. זו טעות. עכשיו זה הזמן, ואם נבחרי הציבור לא יפעלו להחזיר את הריבונות לעם, ולא יצאו מקרב החפירות חסר התוחלת שהם מנהלים, ויגלו סוף סוף קצת יצירתיות, אומץ ונחישות – העם יבוא איתם בחשבון ביום הבוחר. "מסד הארץ" יהיה הפלטפורמה הארגונית והמחקרית לניהול המשבר החוקתי. הצטרפו אלינו כדי להעביר מסר ברור לנבחרינו, כדי שיעשו את מה שהם צריכים לעשות, אך פשוט מפחדים. כי אם אין להם את עמוד השדרה הנדרש כדי לבצע את המהלך שיחזיר את הריבונות אלינו – פשוט לא נבחר בהם. ככה פשוט! אז שתפו, תמכו והפיצו את הבשורה: כי מ"מסד הארץ" תבוא הגאולה לעם ישראל! causematch.com/masad-haaretz

@Doco28 שקר.

גם היהודים בוינה ב-1938 רצו בסך הכל לשתות את הקפה שלהם ולאכול את השטרודל שלהם, גם הם היו פציפיסטים שראו במלחמות דבר מטומטם ומיותר, גם הם כעסו כשאזעקות עולות ויורדות העירו אותם בשבת בבוקר, גם הם התעצבנו כשהיו צריכים לרוץ באמצע הלילה למרתף של בניין האופרה, גם הם שאלו איפה לעזאזל הרגל המדינית, גם הם האמינו בחזון השלום של הנביאים, גם הם רצו להפוך את החרבות לאתים. איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים.

@berale_crombie איך החמיצו אותך במטכל

אנשים לא מבינים את עוצמת האירוע: בג״צ, שמשמש כידו הארוכה של השמאל הקיצוני, חוסם בפועל את המשך המלחמה. כשראשי הצבא יודעים שיש התכנסויות של 600 איש במרכז תל אביב, הם מוגבלים צבאית. יש לכך השלכות אופרטיביות על ניהול המלחמה. ככה קושרים את ידי צה״ל. זו לא שאלה תיאורטית. ההחלטה של בג״צ לא מטורללת בכלל אלא מאד מחושבת. בנוהל השמאל הקיצוני מנסה לעצור מלחמות. הפעם הוא עושה את זה באמצעות יצחק עמית.

הצטרפו למאבק! השינוי החברתי העמוק ביותר שמדינת ישראל צריכה לעבור בכל תולדותיה הוא שחרור מלפיתת החנק של היוריסטוקרטיה הישראלית, שפועלת בשירות קבוצת המיעוט האחוס"לית שמצויה בדעיכה דמוגרפית, ואשר הולכת ומקצינה עד שהיא מגיעה למחוזות הטרלול ממש, כפי שאנחנו רואים בתקופה האחרונה. לתכנית "הפטריוטים" – תכנית הדגל של ערוץ 14 – היה תפקיד חשוב בחשיפת הבעיה, בחשיפת הצביעות של ההגמוניה הישנה, ובהעלאת המורל של עם ישראל. אבל כעת הזמן לעלות מדרגה. בספרות על המאבקים לשינוי חברתי מקובל לעשות שימוש במונח naming, blaming, claiming. כלומר, קודם צריך לזהות את הבעיה ולתת לה שם - naming (וכאן לפטריוטים היה תפקיד חשוב). ולאחר מכן לזהות את האשמים לה - blaming (אהרן ברק ויורשיו, הימין "הממלכתי" של בגין שנתן למפלצת להשתולל ולא בלם אותה בזמן), ולדעת גם כלפי מי להציג את התביעה לשינוי – claiming: היוריסטוקרטיה, מחנה קפלן, הימין הערכי, וחברי הכנסת מטעם הקואליציה שלא פעלו למיגור הבעיה. כשאנחנו מסתכלים באופן מפוכח על מצב הכוח מאז הרפורמה, אנחנו רואים הישגים מוגבלים: מינוי אשר קולה כנציב התלונות על השופטים, מינוי זיני כראש השב"כ, וחשיפת עומק הבעיה החברתית. אבל מנגד יש הפסדים דרמטיים: פעם ראשונה שבג"ץ פסל חוק יסוד ללא כל הסמכה; סדרה של פסיקה שבה בג"ץ העלה את מעמד הפקיד מעל נבחרי הציבור; התערבות אין סופית במינויים וכו'. ולכן בחשבון הכולל המצב רע הרבה יותר כיום בהשוואה לינואר 2023, שאז הוצגה הרפורמה לראשונה. השמרנים בימין הערכי אומרים: בואו נחכה. הנה לאחר הבחירות יהיה לנו רוב, נחכה שעמית ובהרב מיארה יעזבו עוד שנתיים וחצי. אבל התשובה הזו איננה משכנעת. כיום יש לקואליציה 68 חברי כנסת. אפילו על פי הסקרים של ערוץ 14, הקואליציה במקרה הטוב ביותר תקבל 66 חברי כנסת. ואם אתם חושבים שאפשר יהיה להביא מישהו נוח יותר מבהרב מיארה, רק ניזכר שעל פי דו"ח ועדת שמגר, 3 מבין 5 חברי הועדה למינוי היועץ הבא יהיו יוריסטוקרטים קיצוניים (למשל, אסתר חיות, פרופ' קרמניצר, ונציג של עמית בכר). איזה מן יועץ תוכל לבחור אז הממשלה, ואם היא תרצה לשנות את דוח ועדת שמגר, עמית כבר סנדל אותה וקבע שצריך לשם כך "טעמים חזקים" – כלומר, הוא יחליט אם יש טעמים חזקים. וכשיבוא יומו של סולברג להיבחר, היוריסטוקרטיה תדלג מעליו כי "צריך להציל את הדמוקרטיה" ובאמצעות הרוב האוטומטי 5 מתוך 9 חברי הועדה לבחירת שופטים, הם ימנו את ברק ארז, והנדסת ההרכבים תמשיך כמו בתקופת עמית. הרי הסיניוריטי לא מעוגן בחוק אלא רק בנוהג. ולכן עכשיו זה הזמן לפעול. יש שעת כושר סביב סוגיית החנינה של נתניהו, והרצון של טראמפ לעזור לו. הרצוג לדעתי יתן חנינה, ויגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה ליוריסטוקרטיה. וכאן צריך להכות חזק את המערכת הרקובה והמושחתת הזו. ולכן אם טראמפ מתוכנן להגיע לישראל ב-22 באפריל לקבל את פרס ישראל, אז זה המועד שאליו עם ישראל הדמוקרטי צריך להתכוונן. ואם ב-15 לאפריל יתקיים הדיון בעתירה המופרעת בנוגע לפיטורי בן גביר, אז זה המועד שאליו צריך להתכונן. ועוד מעט הדיון גם בעניין ועדת החקירה "הממלכתית". ולכן אני התגייסתי למאבק ביוריסטוקרטיה המושחתת. קיימתי השבוע פגישה עם פעילים מובילים מתחומים שונים – מהתקשורת, המשפט, הרשתות החברתיות, האקטיביסטים בשטח, וגורמי מפתח נוספים – מתוך מטרה ברורה: לנקז את הריקבון ואת השחיתות היוריסטוקרטית. ולעשות זאת – עכשיו! אני פונה לעם ישראל כולו, לכל אדם הגון – מימין או משמאל – שסבור שמדינה דמוקרטית לא יכולה להתנהל באופן שבו השופטים הם הריבונים: עשו מעשה, תמכו במאבק, והשתתפו בו! אני אדם אחד פרטי. אני לא אדם עתיר משאבים. אבל אני צריך את העזרה שלכם. כי המאבק שלי למען הדמוקרטיה איננו מאבק פרטי. זה מאבק עבור כל אחד ואחת מכם, עבור כל מי שרוצה שילדיו יגדלו במדינה דמוקרטית, זקופי קומה, בעלי ערך עצמי, ולא עבדים ליוריסטוקרטיה מושחתת. אז אנא – פתחו גם את הארנק. וצאו גם לרחובות ביום פקודה. זה חודש קריטי, ואני צריך אתכם לצידי. אני צריך אתכם כדי להניע את השינוי החברתי החשוב ביותר בתולדות המדינה. אנא שתפו! זו גם עזרה בהעברת המסר לכל עם ישראל המשתוקק לצאת מעבדות לחירות.

@YBCisrael שקרן

חשוב לדעת: הייעוץ המשפטי שוב מקריב חיילים למוות מיותר. הוא אוסר באיסור חמור על צה"ל להפציץ מבנים בדרום לבנון. קודם כל יש לטהר אותם פיזית, לוודא שאין שם אף אחד, ורק אז להפציץ אותם. אלה הוראות הייעוץ המשפטי לממשלה של מדינת ישראל. המשמעות - עשרות רבות של הרוגי שווא בגלל אישה אחת מחומצנת. כמה עוד נספוג, נבלע, נכיל, נשתוק ונשלם מחירים לשווא? כמה? מה צריך לקרות עוד כדי שהימין יחליט להתחיל לעבור למעשים לשינוי המציאות? תמכו במשה כהן אליה @moshecoheneliya. הוא היחיד שמעודד פעולה (והוא בכלל מגדיר את עצמו שמאלני☺️).

@moshecoheneliya רפואה שלמה פרופסור. בעזרת השם האובססיה תעבור לך בקרוב

גב' בהרב מיארה - נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מעוניין לדעת מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה בישראל בעניין חנינת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשיטה שהוא מכיר, יועץ משפטי עוזר לממשלה, ולכן הוא מעריך שאת כמובן תומכת בחנינה ומסייעת לנשיא המדינה לסיים את הסאגה הביזארית סביב משפט הסרק הזה. האם את משקשקת ממנו? למה טרם פרסמת את חוות הדעת השלילית שלך? טראמפ מצפה לתשובה מיידית, והסבלנות שלו מתחילה לפקוע.

@moshecoheneliya רפואה שלמה

טוענים כנגדי שאני מטורף, מגלומן, ד״ר סטיינג׳לב, עפיפון ושאר ירקות. לכן החלטתי לעשות אבחון פסיכיאטרי אצל זאב בין מקריית טבעון, שמשדר את הפודקסט ״הגמשת מסגרות חשיבה״. מוזמנים לאבחן אותי. והדבר הכי חשוב הוא המשפט הבא: בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. הם יודעים שאני בחור נחמד - משה כהן אליה - הגמשת מסגרות חשיבה #108 youtu.be/Q-HhzXGJA4I?si… via @YouTube

כשלון האליטות בימין נציב התלונות על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, הוא אדם מאוד מערכתי. אתמול הוא קיבל החלטה חריפה יחסית לאדם כה מערכתי בנוגע לתלונה על בהרב מיארה מצד רואי כחלון, על המהלך המאפיוזי שלה לסכל את מינויו כנציב שירות המדינה באמצעות פתיחת "חקירה משמעתית" במשקל נוצה, בשל "שפצור לכאורה של קורות חיים", בעוד הגברת עצמה שיקרה בנוגע לקורות החיים שלה, כשטענה שיש בינה לבין השופטת ענת ברון קשר מקצועי, ואף ציינה אותה כממליצה. פינקלשטיין קבע שתלונתו של כחלון מוצדקת; שהתנהלותה לקויה הן במישור של התמשכות החקירה והן לנוכח העובדה שלא נתנה כל מענה לפינקלשטיין עצמו; ואף כי שיבשה את הבדיקה. אבל זה לא מזיז לבהרב מיארה כהוא זה. הרי מיהו אותו פינקלשטיין "משעמם" מול בהרב מיארה ה"זוהרת", יקירת ליבו של מחנה קפלן? אז פינקלשטיין "קבע" - סו וואט. התעייפתי מהפוליטיקאים שלא מצליחים להעיף את האישה החצופה הזו. מהם כבר לא תבוא הישועה. התעייפתי מהלרלורים בתקשורת הימין, מהבכי והנהי ומאפס העשייה. הישועה לא תבוא לא מאלה ולא מאלה. הישועה תבוא מהעם, שיפעל בקרוב מאוד ויגרום לכל השאר לפעול כפי שהוא רוצה. בתור מי שהגיע מהאליטות בשמאל ונהג להתנשא מעל ההמונים, בשנים האחרונות למדתי להעריך את חוכמת ההמונים. להבדיל מהאליטות בימין, שמושקעות אינטלקטואלית בתפיסה שנכשלה כישלון חרוץ ומתקשות להודות בכישלונן, העם זיהה מהר מאוד את הכישלון ואינו מוכן שימרחו אותו. ואם הדרך שננקטה עד כה נכשלה - הוא יפעל בדרך אחרת, אפקטיבית הרבה יותר. אני עושה מעשה. אני מקים מטה מאבק של עם ישראל למלחמה בדיכוי היוריסטוקרטי. בימים הקרובים המטה יתחיל לפעול ולהשית על הפרעה היוריסטוקרטי את עשר המכות, שיוציאו את עם ישראל מעבדות יוריסטוקרטית לחירות דמוקרטית. כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל.

אשריי הדיבוק. לא הפסקתי לדמוע היום כששמעתי את הגברת שרה נתניהו מתארת בפני כל העולם את הסבל שעוברים ילדיה הרכים והפעוטים. הם באמת מי שסובל כאן בגיל הרך, במיוחד מאז 7.10.23. עזרה יהודים!

המהפכה בדרך. בקרוב אקרא להמוני עם ישראל לעשות מעשה ולמוטט את הדיפ סטייט בישראל. הרי נאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". כי אם הפוליטיקאים נכשלו, ומרבית תקשורת הימין לא איתנו, אז העם ישנה את המציאות. וזה יהיה עוצמתי. בקרוב זה יקרה!