David Levi-Faur

אלו לא תמונות של נוח׳בות חמאס, אלא של טרוריסטים יהודים בגדה המערבית, בדרכם לבצע פוגרומים בפלסטינים חפים מפשע

פרופ' מיכל פלדמן, זוכת פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, בנאום אתמול בקונגרס הליברלי במושב על מדע וחופש אקדמי: שמי מיכל פלדמן. אני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וחוקרת נושאים שנמצאים בממשק שבין מדעי המחשב, כלכלה ותורת המשחקים. אבל היום, בפאנל הזה על אקדמיה וחופש ביטוי, אני עומדת כאן קודם כל כאמא לחמישה ילדים, שמביטה קדימה ושואלת את עצמה שאלה פשוטה וכואבת: באיזו מדינה הילדים שלי יגדלו? האם תהיה להם מדינה שמעודדת חשיבה חופשית, סקרנות ואומץ אינטלקטואלי? שמכבדת ידע, מדע ומקצוענות? או מדינה שמפחדת ומפחידה מכל אלה? אני גדלתי במדינה שהבינה משהו עמוק: שאין לה משאב חשוב יותר מההון האנושי שלה, ושהדשן הכי טוב להון כזה הוא חופש מחשבתי ומריטוקרטיה. האם הילדים שלי יזכו לגדול במדינה שתיתן להם את התנאים הללו? והדאגה הזו איננה מופשטת. היא מאוד קונקרטית. בתי הבכורה סטודנטית לרפואה באוניברסיטה העברית, ובדיוק עכשיו אנחנו שומעים על יוזמה לפרישה של ישראל מארגון הבריאות הבינלאומי. בתי השנייה עושה תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן. כן, אותו מכון שכולנו זוכרים את ההפסד שלו 1:0 לאלוהים, אחרי פגיעת הטיל הישיר, שחיסל מעבדות שלמות שנמצאות בחזית המדע העולמי. ואני, כמדענית ואשה שומרת מצוות, תמיד חשבתי שאלוהים ומכון ויצמן נמצאים באותו הצד. בתי השלישית היא מפיקה ועורכת בגלי צה״ל. אותו ערוץ חשוב שממשלת ישראל מבקשת להשתיק. ובאופן כמעט סמלי, בתי הרביעית ניגשת היום ממש לבגרות באזרחות. אתמול היא למדה במרץ על הפרדת רשויות, והיא עדיין מאמינה שלרשות השופטת יש תפקיד חיוני במדינה הזו. והבן הקטן, חגג החודש בר מצווה, ובין כל הברכות, מצאתי את עצמי שואלת: לאיזו מדינה הוא יגדל? מאיר שלו כתב: "אינני יודע איך הדבר אצל אנשים אחרים, אבל אני מסוגל לזהות רגעים של חסד ברגע התרחשותם". האקדמיה הישראלית, בשבילי, היא רצף של רגעי חסד כאלה. כשאני יושבת עם דוקטורנטית מבריקה שמפתחת תיאוריה חדשה ופורצת דרך. כשמגיעים לקבוצת המחקר שלי פוסט-דוקטורנטים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. לא כי משלמים כאן יותר, אלא כי יש כאן חופש מחשבתי, יצירתיות ואתגר אינטלקטואלי. כשבדרך לארוחת צהריים אני חולפת על פני קבוצת למידה על הדשא, סטודנטיות וסטודנטים מכל המגזרים ומכל הזהויות, יושבים, לומדים וצוחקים יחד. כשבתחום המחקר שלי ישראל מדורגת שניה בעולם. לא פר-קפיטה, אלא באופן אבסולוטי. וכשאני עומדת מול כיתה של 300 סטודנטיות וסטודנטים שבאים ללמוד מתמטיקה בדידה - יהודים וערבים, חילונים ודתיים, נשים וגברים – ומה שמשותף לכולם הוא הזיק בעיניים כשהם תופסים עוד פיסה קטנה מהיופי הבלתי נגמר של המתמטיקה. הארדי, המתמטיקאי הדגול, טען שצייר, משורר ומתמטיקאי עוסקים כולם ביצירת תבניות: צייר יוצר אותן מקווים, משורר ממילים, ומתמטיקאי מרעיונות. ובהכללה, זו עבודתם של מדעניות ומדענים באשר הם: יצירת תבניות מרעיונות. אבל הרעיונות הללו, רגעי החסד האלה, יכולים להיווצר רק באקלים פוליטי מסוים: אקלים שמעודד חשיבה חופשית ועצמאית, שאין בו פחד. אקלים שמאפשר להעלות רעיונות חדשים, שונים ככל שיהיו, להעביר עליהם ביקורת, לשאול שאלות, להיכשל, ולנסות שוב. זהו תהליך הברירה הטבעית של הידע האנושי, האבולוציה של המדע והידע. ותהליך כזה מתאפשר רק בדמוקרטיות ליברליות. והנה, בימים אלה ממש מקודמת הצעת חוק בשם “הצעת החוק לחיזוק השקיפות והפיקוח הציבורי על מערכת ההשכלה הגבוהה”. אני רוצה לומר את הברור מאליו: להצעת החוק הזו אין דבר וחצי דבר עם שקיפות. הצעת החוק הזו מבקשת להכפיף לממשלה את כל מערך ההשכלה הגבוהה והמחקר. ואם היא תעבור ותתקבל כְּחוק, היא תפגע אנושות בחופש האקדמי ובאקדמיה הישראלית. היא תבריח מוחות, תפגע בשיתופי פעולה בינלאומיים, תבודד את ישראל, ותפגע בהתפתחות המדע והטכנולוגיה במדינה, ואיתם גם בביטחון ובכלכלה של מדינת ישראל. אין צורך לסגור אוניברסיטאות כדי לפגוע במדע. מספיק לעצב מחדש את מנגנוני הכוח: תקציבים, מינויים, ותלות פוליטית של מוסדות. זה אולי נראה טכני, אך ההשפעה עמוקה. בתוך זמן קצר, חוקרות וחוקרים מבינים מה כדאי לחקור, ובעיקר, מה לא כדאי לחקור. והתוצאה ידועה: פחות תעוזה, פחות יצירתיות, פחות מדע.

🧩Early view Who are #intermediaries❓ What are intermediaries' functions, roles & impact in governance❓ Avri Eitan, @davidlevifaur & @jale_tosun introduce the upcoming Special Issue on the multifaceted roles of intermediaries in policy & governance👇 doi.org/10.1093/polsoc…

@shauli אני מצטט כאן. לא כותב

פרופ' דוד לוי-פאור, חוקר ומורה רב-זכויות במדע המדינה ומדיניות ציבורית וראש בית-הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים: לא פעם שאלתי את עצמי למה נתניהו צריך את זה? למה הוא ככה נאחז בקרנות המזבח? הוא בן 75, נראה לא בשיאו, שנוא ע״י חלקים גדולים בעם, בשביל מה? יש לו כסף, הרבה כסף, שיפרוש, יהנה מהחיים ויניח לנו. אתמול בערב, בעקבות הראיון הבלתי-נתפס עם ד״ר אודי לוי, שהיה בכיר במוסד, עולה הסבר אפשרי והכי סביר לטעמי ללפיתת החנק של נתניהו את מדינת ישראל. הראיון הזה אצל גדעון אוקו כל כך מטלטל ומערער, אבל בו בזמן עושה סדר וכל הפאזל מתארגן. עכשיו אני משוכנע שמבחינת נתניהו אסור לנו לדעת את מה שאודי לוי, אנשי מוסד נוספים וארגוני ביון בעולם יודעים עליו. הוא ינסה בכל דרך ובכל מחיר להשתלט על כל מוסד בטחוני ומשפטי במדינה כדי למנוע את החקירות שיחשפו את מה שאנשים כמו אודי לוי נחשפו לו. ד״ר אודי לוי מטיל פצצה אחר פצצה באולפן. ממש כמו בראיון הקודם לליאת רגב שבו הסביר שנתניהו הפך ליעד מודיעיני בעולם עם חשש שהוא יעד לסחיטה, כשזה קשור לכספים של משפחת נתניהו ואיך הם נצברו. לוי עמד בראש היחידה הכלכלית שחקרה את צינורות הכסף מאחורי הטרור ״צלצל״ ונסגרה (מענין למה). הנה עיקרי דבריו: גם עכשיו הסיוע ההומניטרי הוא מפעל של שלוש מדינות, ישראל, קטאר וטורקיה. בסתר ולא באופן גלוי לציבור הישראלי. איך שוב ישראל מאפשרת מימון קטארי לתוך הרצועה? לא ברור. מה יש לו מהקטארים? מה פשר הקשר הזה? השאלה נשארת פתוחה. אודי לוי מסביר שנתניהו הבין לפני כולם שהוא חייב להכניס סיוע לעזה כדי להמשיך את המלחמה. אחרת העולם לא יאפשר. אף מדינה בעולם לא רצתה להיות שותפה למתווה של ישראל בסיוע ההומניטרי. כנראה בגלל המלחמה. קטאר כן. לא ברור למה. אבל יש לנתניהו בעיה איך להסביר לציבור הישראלי ששוב ישראל מאפשרת מימון קטארי לרצועה ושוב אותה קונספציה. מה עושים? מקימים מפעלים בסתר. כל מיני ארגוני קש שדרכם הקומבינה תעבוד והם ארגוני הסיוע, כשלמעשה זה ישראל, קטאר וטורקיה. המוסד עושה את זה ובזה הוא טוב. לטענת לוי לא נצליח להבין את שורש הענין הזה עד שלא נחקור לעומק את קטארגייט והעברת הכספים. מה פשר הברית הזאת. ואז גדעון אוקו, המראיין, שואל בהמשך על המינוי של דוד זיני לראש השב״כ. פה מתחילות לעוף הפצצות. איש המפתח לפרשה בעיני לוי הוא המיליארדר סיימון פאליק. אודי לוי: ״כשאני מנתח את הדברים, ואני לא מכיר את האלוף זיני, לא יצא לי ולא פגשתי, אבל אני רוצה להכניס פן נוסף. אני רוצה להכניס פן נוסף בגלל שאני מעורב (כמומחה לקטאר) בכל הסיפור של הכספים הקטארים וקטאר גייט. יש פה היבט שהוא מריח לי בעייתי. חקירת קטאר גייט מאוד מתקדמת וראש הממשלה עושה מאמצים עצומים לדעתי כדי שהיא לא תתפתח ולא תעלה מעבר למה שהיא עולה. אבל יש נקודה מאוד קריטית. יש דמות שהציבור הישראלי אולי שמע עליה, הדמות שהיא מאוד מאוד קריטית למשפחת נתניהו וזה אדם שנקרא סיימון פאליק. סיימון פאליק, מיליארדר כבד מאוד, שמאוד מעניין אותי באופן אישי כי הוא אחד המומחים הגדולים בעולם להקמת חברות קש חברות כיסוי, הסתרת נכסים. יש לו יד ימין שעוזרת לו. היד ימין הזאת זה הישראלי שמואל זיני, שהוא אחיו של מי שמיועד להיות ראש השב״כ, דוד זיני. אצלי בראש, עולה ישר השאלה, אולי תגידו קונספירציה… תתארו לעצמכם שהחקירה עולה דרגה אחת למעלה, ונניח שמתחילים לראות כסף קטארי שעובר למשפחת נתניהו. יכול להיות שאז הסוגיה של סיימון פאליק הופכת להיות סוגיה מאוד מאוד מעניינת״. גדעון אוקו: "לפי הדיווחים סיימון פאליק מקורב למשפחת נתניהו." אודי לוי: "אני חושב שהוא הרבה יותר ממקורב, אבל בסדר נשאיר את זה ככה. בכל אופן אני מתקשה לראות את ראש השב״כ פותח בחקירה נגד אחיו. זאת שאלה שמעסיקה אותי ומחשבה שעברה אצלי בראש מה יקרה אם יצטרכו לחקור על סיימון פאליק ונתניהו״. (בעצם אודי לוי אומר שאם ירצו לחקור האם משפחת נתניהו קיבלה גם היא כסף מקטר אז בידיו של ראש השב״כ למנוע או לחבל בחקירה ולכן חשוב ראש שב״כ נוח. ראש שב״כ פרטי). גדעון אוקו: "אתה אומר דברים מדהימים, מישהו ניסה להשתיק אותך?" אודי לוי: "קשה להשתיק אותי, אני מבית מדרשו של מאיר דגן, אבל אין ספק שיש קמפיין רציני מאוד לגדוע כל אחד שמעלה את הנושא הקטרי. זה לא היה מעולם (חסר תקדים), עד היום שישה אנשים נתבעו תביעת דיבה על ידי ראש הממשלה, גם אני נתבעתי. לא קיבלתי עדיין את כתב התביעה אולי עכשיו אחרי הראיון אקבל, אבל הוא פורסם."

גדעון אוקו: אתה מקבל גם איומים? אודי לוי: ״אני לא ברשתות החברתיות אבל כן זה מגיע גם לרמה של איומים. אני חושב שנעשה פה כל מאמץ שהנושא הקטרי ירד. אבל אני חושב שהנושא הקטרי לא ירד כל כך מהר ואני אספר גם למה. יכול להיות שפה בארץ אפשר יהיה להשתיק, לשנות את בעלי התפקידים, למנוע, אבל אתה לא יכול לעצור את התהליכים שקורים בחוץ לארץ. ואני חוזר ואומר, והפעם ביתר שאת, רשויות בעולם אספו וימשיכו לאסוף מידע, ויש בידיהם מידע מפליל…. יש בידיהם מידע על משפחת נתניהו, ואת זה אי אפשר יהיה לעצור. מידע על כסף באופן כללי של משפחת נתניהו, והם פשוט עדיין לא בשלב שהחליטו שהם רוצים לפרסם את זה. אני עובד עם ממשלות בחו״ל ולכן אני מעלה את זה. זה לא אומר שיש את כל ההוכחות, וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה לראות״. יום אחד האמת אולי תצא לאור, בעולם הכל יתפרסם, השאלה איזו מדינה תהיה פה עד אז.

Talya Peled Keinan לא פעם שאלתי את עצמי למה נתניהו צריך את זה? למה הוא ככה נאחז בקרנות המזבח? הוא בן 75, נראה לא בשיאו, שנוא ע״י חלקים גדולים בעם, בשביל מה? יש לו כסף, הרבה כסף, שיפרוש, יהנה מהחיים ויניח לנו. אתמול בערב בעקבות הראיון הבלתי נתפס עם ד״ר אודי לוי, שהיה בכיר במוסד, עולה הסבר אפשרי והכי סביר לטעמי ללפיתת החנק של נתניהו את מדינת ישראל. הראיון הזה אצל גדעון אוקו כל כך מטלטל ומערער, אבל בו בזמן עושה סדר וכל הפאזל מתארגן. עכשיו אני משוכנעת שמבחינת נתניהו אסור לנו לדעת את מה שאודי לוי, אנשי מוסד נוספים וארגוני ביון בעולם יודעים עליו. הוא ינסה בכל דרך ובכל מחיר להשתלט על כל מוסד בטחוני ומשפטי במדינה כדי למנוע את החקירות שיחשפו את מה שאנשים כמו אודי לוי נחשפו לו. ד״ר אודי לוי מטיל פצצה אחר פצצה באולפן. ממש כמו בראיון הקודם לליאת רגב שבו הסביר שנתניהו הפך ליעד מודיעיני בעולם עם חשש שהוא יעד לסחיטה, כשזה קשור לכספים של משפחת נתניהו ואיך הם נצברו. לוי עמד בראש היחידה הכלכלית שחקרה את צינורות הכסף מאחורי הטרור ״צלצל״ ונסגרה (מענין למה). הנה עיקרי דבריו: גם עכשיו הסיוע ההומניטרי הוא מפעל של שלוש מדינות, ישראל קטר וטורקיה. בסתר ולא באופן גלוי לציבור הישראלי. איך שוב ישראל מאפשרת מימון קטרי לתוך הרצועה? לא ברור. מה יש לו מהקטרים? מה פשר הקשר הזה? השאלה נשארת פתוחה. אודי לוי מסביר שנתניהו הבין לפני כולם שהוא חייב להכניס סיוע לעזה כדי להמשיך את המלחמה. אחרת העולם לא יאפשר. אף מדינה בעולם לא רצתה להיות שותפה למתווה של ישראל בסיוע ההומניטרי. כנראה בגלל המלחמה. קטר כן. לא ברור למה. אבל יש לנתניהו בעיה איך להסביר לציבור הישראלי ששוב ישראל מאפשרת מימון קטרי לרצועה ושוב אותה קונספציה. מה עושים? מקימים מפעלים בסתר. כל מיני ארגוני קש שדרכם הקומבינה תעבוד והם ארגוני הסיוע, כשלמעשה זה ישראל קטר וטורקיה. המוסד עושה את זה ובזה הוא טוב. לטענת לוי לא נצליח להבין את שורש הענין הזה עד שלא נחקור לעומק את קטרגייט והעברת הכספים. מה פשר הברית הזאת. ואז גדעון אוקו, המראיין, שואל בהמשך על המינוי של דוד זיני לראש השב״כ. פה מתחילות לעוף הפצצות. איש המפתח לפרשה בעיניי לוי הוא המיליארדר סיימון פאליק. אודי לוי: ״כשאני מנתח את הדברים, ואני לא מכיר את האלוף זיני, לא יצא לי ולא פגשתי, אבל אני רוצה להכניס פן נוסף. אני רוצה להכניס פן נוסף בגלל שאני מעורב (כמומחה לקטר) בכל הסיפור של הכספים הקטרים וקטאר גייט. יש פה היבט שהוא מריח לי בעייתי. חקירת קטאר גייט מאוד מתקדמת וראש הממשלה עושה מאמצים עצומים לדעתי כדי שהיא לא תתפתח ולא תעלה מעבר למה שהיא עולה. אבל יש נקודה מאוד קריטית. יש דמות שהציבור הישראלי אולי שמע עליה, הדמות שהיא מאוד מאוד קריטית למשפחת נתניהו וזה אדם שנקרא סיימון פאליק. סיימון פאליק, מיליארדר כבד מאוד, שמאוד מעניין אותי באופן אישי כי הוא אחד המומחים הגדולים בעולם להקמת חברות קש חברות כיסוי, הסתרת נכסים. יש לו יד ימין שעוזרת לו. היד ימין הזאת זה הישראלי שמואל זיני, שהוא אחיו של מי שמיועד להיות ראש השב״כ, דוד זיני. אצלי בראש, עולה ישר השאלה, אולי תגידו קונספירציה… תתארו לעצמכם שהחקירה עולה דרגה אחת למעלה, ונניח שמתחילים לראות כסף קטרי שעובר למשפחת נתניהו. יכול להיות שאז הסוגיה של סיימון פאליק הופכת להיות סוגיה מאוד מאוד מעניינת״. גדעון אוקו: לפי הדיווחים סיימון פאליק מקורב למשפחת נתניהו. אודי לוי: אני חושב שהוא הרבה יותר ממקורב, אבל בסדר נשאיר את זה ככה. ״בכל אופן אני מתקשה לראות את ראש השב״כ פותח בחקירה נגד אחיו. זאת שאלה שמעסיקה אותי ומחשבה שעברה אצלי בראש מה יקרה אם יצטרכו לחקור על סיימון פאליק ונתניהו״. (בעצם אודי לוי אומר שאם ירצו לחקור האם משפחת נתניהו קיבלה גם היא כסף מקטר אז בידיו של ראש השב״כ למנוע או לחבל בחקירה ולכן חשוב ראש שב״כ נוח. ראש שב״כ פרטי). גדעון אוקו: אתה אומר דברים מדהימים, מישהו ניסה להשתיק אותך? אודי לוי: קשה להשתיק אותי, אני מבית מדרשו של מאיר דגן, אבל אין ספק שיש קמפיין רציני מאוד לגדוע כל אחד שמעלה את הנושא הקטרי. זה לא היה מעולם (חסר תקדים), עד היום שישה אנשים נתבעו תביעת דיבה על ידי ראש הממשלה, גם אני נתבעתי. לא קיבלתי עדיין את כתב התביעה אולי עכשיו אחרי הראיון אקבל, אבל הוא פורסם. <<<

שר המשפטים לוין אני מאשימה אותך! אותך! כשברגע זה ממש הורה השופט מיכליס במחוזי בלוד להוציא אותי באלימות מהדיון ההזוי בערר המשטרה בעניין אוריך, בהתעלמות מחוק החסינות זה רק בגלל שאתה לא הגשת קובלנה משמעתית נגד יצחק עמית למרות שהפצרתי בך! הביזוי לי כחברת כנסת הוא ביזוי של אנשי הימין. וכל זה חוזר על עצמו כי אתה למרות סמכותך הבלעדית לא הגשת קובלנה נגד שופט שפשע בחסינות המהותית שלנו הקובעת ברורות כי לא ניתן להרחיק ח״כ מכל מקום שאינו רשות יחיד. כשיש לך סמכות ואתה לא מפעיל אותה כנגד שופטים אתה מחזק את הכח הבלתי מרוסן של מערכת המשפט. אתה שר המשפטים והפעם אתה אשם.

Join us 9AM ET Thurs January 19 for a panel w/ editors of the Handbook of Regulatory Authorities! Gain international perspectives on practices & challenges in regulation. @ElgarPublishing @SusanEDudley @gwtrachtenberg @annapieti @OECD @davidlevifaur bit.ly/gwreg-events

ני גם לא יודע באיזה בית דין. אבל אני יודע מה זה פשע. שיהיה ברור, זה נראה כמו הסתה לפשע, זה מריח פשע וזה מגעגע כמו פשע. מקום של הפושעים בבית הסוהר. ישראל של הליכוד. לא יהודי. לא סביר. מאוד מסוכן, ודי משיחי. הכל תוצרת המפלגה שראשיתה ואחריתה באסון ובחורבן. ב

צריך להיות ברור, טרנספר ״מרצון״ הוא קריאה לפשע. פשע מכובס. ההגיון שלו הוא אנחנו, היהודים, נמרר לכם את החיים , עד שתעזבו מרצון. אפילו תגידו תודה על שאפשרנו לכם לעזוב. למרר את החיים למישהו, בוודאי לעם שלם, הוא פשע מלא על מלא. אני לא יודע האם הפושעים יועמדו לדין על הסתה. א

גם אם מישהו יצליח להרוג עוד עשרות אלפי אנשים או לגרום להגירה של מאה או מאות אלפים. הפלסטנים כאן כדי להישאר. כמונו. ובכל זאת פושעים בהנהגה הפוליטית של ממשלת הימין מדברים על "טרנספר מרצון". כמבון ש"רצון" הוא מילה מכובסת. כמו ארגוני הפשע שמציעים חסות והגנה "מרצון",.

הערה על טרנספר וטרנספר מרצון. הנושא שעומד בבסיס הדימיון הפוליטי של הימין בישראל. הפוליטקה של תקווה היא פוליטיקה חזקה. המשמעות של תקווה בישראל של 2025 היא גם תקווה שהפלסטינים יעלמו. פשוט בגלל הפחד והמלחמה. האם יש לזה תוחלת ? כל בר דעת מבין שהפלסטינים לא ייעלמו.

כל הסיפור בתמונה - ניתוח רשת X הישראלית בשבוע האחרון מראה כ 3000 משתמשים - כ 50% מהם בעלי התנהגות לא אותנטית (בצבע אדום - בוטים, בובות גרב, משתמשים אובססיבים ועוד) מתדלקים ומפיצים שיח שלילי על ראש השב"כ רונן בר, שאכן מגיע למיליוני צפיות. אין ספק שמישהו עבד קשה השבוע

🚨פרסום חדש!🚨 שמחה מאוד לשתף במאמר חדש המבוסס על הדוקטורט שלי שהתפרסם כחלק מגליון מיוחד של כתב העת "פוליטיקה" בנושא "הפוליטיקה של רגולוציה וממשליות" בעריכת @davidlevifaur את המאמר ניתן למצוא כאן: bit.ly/41gWYMn

שמחה מאוד לקבל את פרס האגודה הישראלית למדע המדינה על עבודת הדוקטורט שלי 😊 @Ispsa_Poli_Sci

Honored to receive the HFG 2025 Distinguished Scholars Award alongside @Yuval_O_S and @AnaliaSchloss for our project, "Reducing Violence Through Cross-Ethnic Teachers: Insights from the Israeli Education System." Grateful for the support in advancing this research!

בקיצור, ממעמקי לשכת נתניהו עובדים שניים מאנשיו הקרובים ביותר עבור הקטארים. מלבינים את שמה של המממנת הגדולה ביותר של ארגון הטרור חמאס. ועליהם מגינים עכשיו בימין. מה זה משנה אם הם פוגעים בבטחון המדינה או באינטרסים שלנו. אין גבול. חשיפה של @bar_peleg haaretz.co.il/news/politi/20…

📢 New article alert 📢 Fan, @PkuJingNing & @alexhejw provide experimental evidence revealing the nuanced preferences of citizens in China toward government interventions designed to mitigate automation risks from robot installation bit.ly/3Zhzze9 #RegGov @WileyPolitics

Reminder: Today at 15:00 CET | 09:00 ET, Alex Acs will talk about how available public data can be used for studying the regulatory process in the US, as part of our Metrics of Regulation series. Co-hosted with @davidlevifaur.

ממשלת ימין על מלא…..