Etty Sidis

@ruthlessrousso יש לי של אמהות…לפני המון המון שנים אני ואחותי הלכנו עם אמא שלי הנהדרת למסעדה סינית בשם יו-סי פקין, לא מצאנו את המסעדה אז שאלנו כל מיני אנשים ואמא שלי שאלה: אולי אתם יודעים איפה המסעדה יוסף פקין🥴

פליז כדי להרים לכולם קצת מצב רוח שרשרו סיפורי פדחנות של אבות. אלדד התחיל ממש גבוה.

@_guyasp איזה כיף, הייתם צריכים ללכת לפלאפל שלמה בשכונת הבוכרים, תלכו בפעם הבאה

ובכן היום הילד ואני שנינו בחופש במקום סתם לשבת במזגן כמו אנשים סבירים, יצאנו להרפתקת שמנמנים נהדרת 8:20, בית אני: יובלי, צריך לארגן תיק עם מים וכובע יובל: וגם דפים ועפרון, שיהיה לי לרשום איך היה בכל פלאפל איזה ילד מוגזם, איך הוא בדיוק הבן שלי 😍

@justAdiBecker אוף

חוק - קיים מראיינת - אז.. מה המצב המשפחתי שלך? יש לך ילדים? בני כמה הם? חוק - קיים מראיינת אחרת - תקשיבי את נראית מדהימה וקורות החיים שלך מרשימים אבל אני לא אשקר, זה שאת מחלימה מסרטן מטריד אותי

@udschachter תודה ירושלים כבר כמה שנים בהתחרדות מואצת ועזיבה של חילונים ממנה. מה שרואים ברחובות בקניונים ובכל מקום הם חרדים, דתיים וערבים, אין כמעט חילונים וכך זה גם כמעט בכל השכונות בירושלים, למעט בית הכרם ואולי גבעת משואה.

הבוקר על שער המרקר: למה המשרדים של מובילאיי בירושלים ריקים? ... לפני כמה שבועות פגשתי את אייל, מתכנת עם ותק של כמה שנים במובילאיי, ומנהל צוות פיתוח בחברה. הוא סיפר לי שלאחרונה הזדמן לו לראשונה לבקר במשרדים החברה ברמת גן, על גבול תל אביב. הוא היה המום ממה שראה שם🧵

@capitalsitzoem @Eldude86 גם אני הייתי באלברטו לפני כמה שנים , כשהגעתי לחדר הייתה בתוך האמבטיה מגבת משומשת, הם האילו בטובם להעביר אותי לחדר פחות טוב ממה ששילמתי, ונתנו לי הנחה ממש קטנטונת. השירות שלהם היה לא משהו בכלל. הייתי גם בכרמים ושם היה נפלא

@Eldude86 וואלה ישרוטל איבדו אותי לגמרי אחרי שהלכתי למלון אלברטו שלהם בתל אביב. המלון היה בשיפוצים, אין בר בבריכה , ולא היה מקום לשבת מסביב. החניה רבע שעה הליכה מהמלון ובתשלום . וכמובן לא טרחו לעדכן. הסכימו לפצות רק על חלק מהמחיר . שיטת מצליח

אז חזרתי מלילה במלון רויאל ביץ' של רשת ישרוטל בתל אביב, וכפי שהבטחתי, הנה המון מילים שניסחתי על החוויה. נתחיל מזה שאת האמון במלונות ישראליים איבדתי מזמן, כך שהגעתי בלי שום ציפיות. כמעט בכל פעם שביקרתי במלון בארץ, משהו מאוד מהותי בחוויה נדפק. וכשאני אומר מהותי, אני לא מדבר על קצת לכלוך במעלית, אלא על דברים כמו מועדון לילה שפועל בקומה העליונה של המלון עד אמצע הלילה, אוכל נוראי או שירות מזעזע, אפילו בסטנדרטים שהורגלנו אליהם בארץ. כל הדברים האלה קרו במלונות שנחשבים טובים, אגב. למה אני מציין את כל זה? כי מהרגע שכף רגלי דרכה בלובי של רויאל ביץ', התחלתי להרגיש תחושה מוזרה שאני לא רגיל אליה ממלונות בארץ: למישהו אכפת מהאורחים. אני שם לרגע בצד את עניין החנייה, מתוך הבנה ריאלית שמלון שממוקם על הטיילת בתל אביב לא יכול להציע לאורחים חנייה במחיר סביר. 130 ש"ח, אם אתם מפונקים ולא רוצים לחנות באחד מחניוני אחוזות החוף. אנחנו חנינו במרחק של עשר דקות הליכה ושילמנו 30 ש"ח ל-24 שעות. הלובי בזמן הצ'ק-אין הוא בדרך כלל הנקודה הראשונה שבה אני שולף את האוזניות עם סינון הרעשים הכי אגרסיבי שיש לי ומתנתק. אבל איכשהו, למרות העומס של חודשי הקיץ, לא היו שם הצעקות הרגילות או הטיפוסים שבגללם כולנו פיתחנו אובססיה לא בריאה לחו"ל. אם כבר, בקושי שמעתי עברית. גם העובדה שרוב עובדי המלון לא ממש דוברים עברית תרמה קצת לאשליה שאני מעבר לים. קיבלנו חדר בקומה השביעית עם נוף לים. הדקות הראשונות בחדר שקיבלתי זה עתה הן בדרך כלל השלב שבו אני מתחיל לשים לב לכל הפגמים שהריח הגנרי שיש בכל המלונות מנסה להסתיר: עובש במקלחת, חלון שלא נסגר עד הסוף, מיטה קטנה מדי, טלוויזיה בזווית שרק מי שיש לו צוואר של יען יכול לצפות בה, דלתות שלא באמת מבודדות רעשים, זרימת מים בקצב של תמי 4 במקלחון ושאר הדברים ה"קטנים" שיכולים לפגום בחופשה. אחרי עשר דקות של שיטוט והתרשמות מהחדר, הדבר היחיד שהיה קצת פחות ממושלם היה אחד משני החלונות שפונים לים. הוא היה מטונף ברמה שהים נראה דרכו כמו תמונה דהויה שצולמה בעדשה מלוכלכת. מעבר לזה, החדר היה חלומי. חדר רחצה עצום עם שני כיורים, מקלחון ואמבטיה, וזרם המים הכי חזק שחוויתי אי פעם במלון. הכול היה נעים, נקי ומוקפד. אפילו השלט של הטלוויזיה הגיע עם כיסוי פלסטיק קטן שעליו הכיתוב: "מכשיר זה עבר ניקוי וחיטוי". האם הוא באמת עבר ניקוי וחיטוי? לעולם לא נדע. אבל אני חוזר לתחושה שאיתה פתחתי: הרגשתי שאני רצוי ושהמלון באמת עושה מאמצים כדי שהחוויה של האורחים תהיה חיובית ככל האפשר. בחדר חיכו לנו בקבוקי מים, שוקולדים ושובר כניסה למתחם הספא + שתי כוסות יין לרגל יום ההולדת המתקרב שלי. מתישהו אקדיש פוסט שלם למחדל החדש שפוקד כמו מגפה את בתי המלון בעולם: פיצול הספא מהמלון ודרישה לתשלום נוסף עבור כניסה לסאונה. לא היום. כשחזרנו מארוחת הערב, בנאם המושלמת, גילינו שהחדר נוקה וסודר ושהביאו לנו עוד מים ומגבות. זה אולי טריוויאלי במלונות ששואפים ליוקרה, אבל זו עוד אחת מאותן מחוות שמעולם לא חוויתי בארץ, גם לא במלונות חמישה כוכבים. וכל זה קרה משהו כמו שלוש שעות אחרי שעשינו צ'ק-אין, כך שבכלל לא ציפינו לזה ולא עלה בדעתנו לבקש משהו כזה. מתחם הבריכה רחוק שנות אור מהכאוס הישראלי המוכר. אין צרחות, אין ריבים על כיסאות והאווירה רגועה ונעימה. אף אחד לא סופר כמה מגבות לקחת, ויש מספיק מהן. הבריכה עצמה אמנם נמצאת בחוץ, אבל היא מקורה לחלוטין, כך שגם בשעות הצהריים נעים בה מאוד. היא לא ענקית, אבל היא מספיק גדולה כדי שאפשר יהיה לשחות בלי לחטוף מצוף של ילד לרשתית העין. לפני שאתייחס לארוחת הבוקר, אני חייב לומר כמה מילים על מה שהגיע לפניה: השינה בלילה. אני לוקח בחשבון את הרגישות הספציפית שלי לעניין הזה, וכמובן את ההבדל ביני לבין רוב בני האדם הנורמטיביים. יש לי בעיות שינה, גם בבית ובתנאים אופטימליים. אבל יש כמה דברים שהם בלתי נסלחים בעיניי, כמו כריות לא נוחות, למשל. כבר השקעתם במזרן שבטח עולה כמה אלפי שקלים. לא תוכלו להשקיע עוד כמה מאות בכריות נורמליות? מה הסיפור עם גיבוב סיבי הפוליאסטר הזה? לפעמים כרית היא כל ההבדל בין שינה גרועה לשינה טובה. אז התקשרתי לקבלה וביקשתי כרית קשה יותר. שלחו לי את אותה כרית בדיוק, רק דחוסה בתוך ציפה קטנה יותר. תודה רבה. עוד מחלה של בתי מלון: וילונות גרועים. מה הבעיה להתקין וילונות שאטומים לחלוטין לאור? למה אני צריך להתעורר עם הזריחה רק כי לא חישבתם נכון את הזווית שבין החלון לווילון? למה אני צריך למצוא את עצמי מצמיד מזוודות וספות לווילון באמצע הלילה, רק מחשש שיזלוג אור? הלאה: רעש בחדר. כאן חשוב לציין שעל אף המיקום המאוד מרכזי, החדר עצמו מבודד רעשים מבחוץ בצורה טובה מאוד. שמעתי את המציל בים מכריז על סיום שעות ההצלה, וגם אמבולנסים וקטנועים של אנשים עם איבר מין קטן, אבל ביחס למיקום אין לי תלונות. עכשיו, אולי יש אנשים שיכולים לישון עם טרטור של מזגנים או עם מים מטפטפים, ולרוב אלה דברים שגם אני מסוגל להסתדר איתם, עד גבול מסוים. אבל לא יכול להיות שלאורך כל הלילה אצטרך להתמודד עם קולות של יניקה וטרטור מהצנרת, מהמזגן או ממה שזה לא היה. זה גם לא מסוג הדברים שאתה יכול להתקשר בגללם לקבלה אחרי שכבר נכנסת למיטה. מה הם יעשו? ישלחו איש תחזוקה שיקדח בקיר ויתקן את הצנרת באמצע הלילה? לרוב, שינה גרועה חורצת מבחינתי את גורלו של המלון. אם נסעתי לחופשה וחזרתי עייף יותר מכפי שהגעתי, כל הסאונות והפינוקים לא שווים כלום. אבל איכשהו, עם רויאל ביץ' אני קצת סלחן יותר. שום דבר מהדברים האלה לא היה קיצוני, ולאור כל שאר היתרונות, החוויה איכשהו מתאזנת. כשהשמש בכבודה ובעצמה הצליחה לגרד אותי מהמיטה אחרי לילה בלי הרבה שינה, דידיתי אל עבר חדר האוכל. ציפיתי לאותה חוויה ישראלית כאוטית של עומסים ותורים בבופה, רק כדי לגלות שגם בסעיף הזה רויאל ביץ' מסמנים וי ענקי. בשנייה שנכנסתי, ניגשה אליי מלצרית ושאלה איזו חביתה ואיזה קפה אני רוצה. שני התורים הכי בלתי נסבלים נחסכו ממני. אין עמדת חביתות! לא צריך לשמוע את חלי אומרת: "באחת תשים רק בצל ופטריות, בשנייה תשים מלא גבינה וגמבה, בשלישית עשבי תיבול, ואת הרביעית אני רוצה עין". אני חוזר: אין עמדת חביתות. בכלל. מבחינת האוכל עצמו, זו מארוחות הבוקר הטובות שאכלתי. הכול היה טעים וטרי. החביתה שביקשתי הגיעה אחרי שלוש דקות ונראתה בדיוק כמו החביתה המושלמת מהפרק ההוא ב"הדוב". הקפה הגיע מיד אחריה, בדיוק כפי שביקשתי. כל מה שטעמתי היה פשוט מושלם. מאפים ברמה הגבוהה ביותר, מבחר עצום של גבינות, אינספור ירקות וסלטים שלא נראו כאילו מישהו פשוט הוציא אותם מהמקרר אחרי לילה, ובנוסף לכל זה גם תפריט של מנות שאינן נמצאות בבופה ושאפשר להזמין ללא עלות נוספת. הזמנתי פנקייק מעולה שהגיע עם מייפל, אוכמניות ומסקרפונה. ואם אני בכל זאת חייב להצביע על משהו שטעון שיפור, זה מבחר הפירות. אנחנו במדינת ישראל, בשיא עונת פירות הקיץ. קומפוט מסכן, יחד עם כמה בננות ושזיפים, פשוט לא מספיק בהתחשב באפשרויות הבלתי מוגבלות. מה עם פירות קצת יותר אקזוטיים מאלה שמחכים לנו בסלסילת הפירות המדכאת בבית? לסיכום: האם קללת בתי המלון בישראל הוסרה? אומר כך: רויאל ביץ' הוא המלון הראשון בארץ שאחזור אליו שוב. זה עד כדי כך פשוט. כשהדברים עובדים, זה ברור מהרגע הראשון. וברויאל ביץ' הדברים עובדים. כשניגשנו לעשות צ'ק-אאוט ושאלו אותנו איך היה, ציינו את עניין הרעש בלילה. לא מתוך היצר הישראלי לקבל פיצוי, אלא כי באמת הרגשנו שלמישהו אכפת ושמנסים להשתפר. זיכו אותנו על 15% מעלות השהות, שאגב לא הייתה יקרה בכלל ביחס לאלטרנטיבות. 1,300 ש"ח, כולל ארוחת בוקר, הוא מחיר שאני מוכן לשלם כשזו התמורה.

@yanircozin @avishaigrinzaig מעולה 👌🏼

בנאדם הולך בלובי, רואה את אבישי גרינצייג עובר מולו, כלומר אבישי אבל טיפקל'ה אחרת. אותו "אבישי" מסתכל לי בעיניים, לא אומר שלום, לא מניד עפעף ופשוט חולף על פניי. אני תוהה ביני לבין עצמי האם יש מישהו כל כך דומה לאבישי? ומה אם זה באמת אבישי? עד כדי כך עלה לו שכבר לא אומר שלום? ובכן...

@Lielisal חיבוק, בטוחה שיהיה נהדר בפריז. בהצלחה

-הלו? -היי אבא מה קורה? -אממ בסדר מה איתך? -בסדר האמת שהתקשרתי להגיד לך שאני עוברת לגור בפריז בעוד כמה ימים -יופי יופי -רוצה ניפגש לפני שאני נוסעת? אולי מוצש? -נראה אם יהיה לי זמן אני אצור איתך קשר -אוקיי… ביי -ביי

אם לא הייתי עוברת מדינה בחיים לא הייתי מוכרת אותה שברולט ספארק ידנית 2013 , 120,000 קמ נדירה על הכביש נסעתי איתה בכל ארץ ישראל קומפקטית נכנסת לכל חניה אמינה וחסכונית בדלק עשו את קסם הטוויטר ותעזרו למתוקה שלי למצוא בית חדש❤️🫵🏼🚗

רבות דובר על גירוש ספרד ועל הקשר שלו לט' באב, אבל היו לא מעט גירושים קודמים במערב אירופה שגם קרו ב\סביב ט' באב: בשנת 1290 הורה מלך אנגליה על גירוש יהודי אנגליה בט' באב. לקח להם מאות שנים עד שהורשו לחזור. בשנת 1304 גזר פיליפ הרביעי מלך צרפת בי' באב על גירוש היהודים תוך חודש (כאמור כולם מכירים את גירוש ספרד, אבל מצרפת היו הכי הרבה גירושים בימי הביניים מבחינת היהודים). כמו כן בט' באב 1941 התקבל אצל הימלר המכתב שמאשר את הפתרון הסופי על ידי המפלגה הנאצית

@prokooter מרתק, תודה

שתי מדינות הפסידו במלחמת העולם השנייה, נחרבו עד היסוד, ובנו את עצמן מחדש דרך אותה תעשייה בדיוק: רכב. גרמניה ויפן. פולקסווגן וטויוטה. אבל הן בחרו שתי פילוסופיות הפוכות לחלוטין כדי לעשות את זה, וההבדל ביניהן הוא אחד הסיפורים העסקיים המרתקים של המאה. בואו נדבר על זה >>

@keren_orr_ חיבוק גדול והחלמה מהירה לאבא שלך

גמר היום וכל מה שאני חושב עליו מהבוקר זאת התמונה של דניאל טרגרמן ז״ל הילד החמוד שנהרג מפגיעת מרגמה עם חולצה של ארגנטינה הלוואי והם יזכו בשבילו 💙🤍

@keren_orr_ בשורות טובות והמון בריאות

@im_mayalee חיבוק 🥰

קיבלתי הרגע בשורה ממש קשה וחרא. כואב לי בלב. ממש ממש כואב לי. זה קשור לבריאות שלי ואני לא יכולה לשתף יותר מזה, רק יכולה לומר שבסך הכל בא לי להיות בריאה נפשית ופיזית, ולא לסבול. זה הכל. עצוב לי מאוד.

@shiltontal 💕

נכנס הבוקר לחדר של אלעד, ילד שמתמודד עם אוטיזם בתפקוד נמוך, לא מדבר, בקושי מתקשר, ומאוד אלים. המשפחה שלו המתינה שנה וחצי לאשפוז אצלנו, כי אין כמעט מסגרות שמתאימות לטפל בילדים כאלה. שנה וחצי שבה הוא מצליח לשרוד בגן שעתיים שלוש בקושי, ומכה את עצמו ואת ההורים שמלאים בסימנים כחולים>>

@prokooter מרתק תודה רבה

שני גברים, בתמונה מ-1913, נראים כמעט זהים: אותו זקן, אותן עיניים, אותם מדים. אורחים בחתונות נהגו להתבלבל ביניהם. הם היו בני דודים — מלך בריטניה וצאר רוסיה. חמש שנים אחר כך יפקיר האחד את השני למותו במרתף ביקטרינבורג. סיפור על שתי אימפריות, מאתיים שנות יריבות, ומחירן האנושי. >>

@rabbit_goldi @sara_lisovtsev גם אני כמעט את כולם קראתי באנגלית כי לא הייתה לי סבלנות לחכות לתרגום

@sara_lisovtsev איזה יופי. אני ממש זוכר כילד שקראתי את שלושת ההארי פוטר בעברית כי היה אותם ואת הבאים תמיד קראתי באנגלית כי לא הייתה לי סבלנות לחכות לתרגום

הבן שלי מאוהב בסדרת ספרים בת 31 כרכים, אותה מתרגמים לעברית אט אט. באמת, אט אט. הפרצוף שלו אתמול כשקיבל את הפרקים הבאים בספר שתרגמתי עבורו היה שווה את ההשקעה🥹 אבל לצערי זה לא פרקטי להדפיס ככה ספרים שלמים. מרגיש לי בזבוז. יאלץ לחכות.

שמח בשביל שרה שקיבלה אבטחה לכל החיים מהשבכ. אני רק רציתי אבטחה ליום אחד ב7.10

נתניהו נכנס לפוליטיקה הישראלית כאחיו השכול של גיבור ישראל יוני נתניהו ז"ל וברח היום מהמליאה בבושת פנים כאביו של המשתמט יהונתן הון. אלו הם פניה של של הממשלה שיורקת בפרצופם של חיילי צה"ל, ושל קואליציית ההשתמטות המושחתת.

@prokooter תודה מעניין מאד

היום, ביום הבסטיליה, נפגשות צרפת וספרד בחצי גמר המונדיאל. היריבות מוצגת תמיד כמובנת מאליה: שתי אומות ענק, מופרדות בשרשרת הרים אדירה — הפירנאים. גבול טבעי מושלם. חד וברור. אלא שזה, ככל הנראה, הגבול הכי מטעה באירופה. בואו נלמד עליו קצת. >>