mizeze

🇬🇧💂‍♂️The new Banksy sculpture in London:

Hmm...

אני מסרב להאמין שזה קרה. אבל זה באמת קרה. נערים מבת ים הסתערו על אדם מבוגר נכה, קטוע רגל, שנסע על קלנועית. הורידו אותו לרצפה, השאירו אותו שם וגנבו את הקלנועית. הצד החיובי הוא שיהודים יקרים תרמו לו קלנועית חדשה. לגבי האכיפה והענישה אפשר לנחש לבד. התיק נסגר. נשרף לי המוח!

מישהו יודע למה אוריך בטנטרום על יונתן שלו הערב? סך הכל מדובר בשני חיילים לא? אה לא..סליחה, טעות שלי.

כל כך הרבה איבדנו פה ב3 שנים האחרונות.. יש תמונות שלא יוצאות מהראש איתי פרי ז״ל מחזיק ציור של בנו: ״אבא מקווה שלא תפצע״

מה עם זה? @YinonMagal

The pro-Hamas idiots are saying Yahya Sinwar died a hero. This footage confirms Hamas leader Yahya Sinwar spent his final days absolutely terrified, hiding in women's clothes, hiding from the IDF. He died a coward.

@Eldude86 רמה גבוהה

התפריט השנתי של אמא שלי יחד עם המראה המסורתית. כדי שכל אחד יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים כמובן

This is October 7. Palestinian terrorists murdered their mother and took photos of her crying babies near the mother's dead body. Zohran Mamdani's wife celebrated this.

These are the people Zohran Mamdani’s wife celebrates.

Reports in israel are saying air force colonel “Tahat Gadol” is the woman responsible for his elimination

כשהורגים יתוש עם פיל, יש לזה השלכות. אתחיל בלספר על השלכה אחת, ואתן שני סיפורים שממחישים את הבעיה. ימי ריענון ל2026: עד 20 ימי מילואים-0 ימי ריענון 20-28 ימי מילואים- יום ריענון אחד 29-34 ימי מילואים- שני ימי ריענון 35 ימי מילואים והלאה- שלושה ימי ריענון בסדיר שלי+ איזורי ה350 ימי מילואים בשנתיים האחרונות, הוצאתי אינסוף פעילויות, מכל הסוגים. לכל הפעילויות הייתי לוקח את המינימום חיילים שהייתי יכול וצריך לקחת, ניסיתי כמה שיותר להסתכל על הלונג ראן. אם אני יודע שאני יכול להסתדר עם עשרה חיילים, אין צורך להוציא 20 או 30, המשמעות של להוציא ככ הרבה אנשים היא פשוטה, הם לא בבית. בשבועיים האחרונים, כל פעילות שהוצאתי, הייתה עם פי 3 סד״כ מהרגיל. ואני לא מגזים. כל פעילות מצוקמקת, מקרקעים פלוגה שלמה של 50-60 איש( על זה שהסדכ הפלוגתי נחתך מפעם לפעם לא אכתוב כרגע), במקום להוציא את הפעילות כמו שצריך עם עשרה חיילים. ואז שואלים למה לצבא אין כסף. עוד סיפור מרתיח, שעליו בגדול שברתי את הכלים, היא שהפילו עלינו משימה של לעשות שמירות במפקדת אוגדה. אני רגע מסביר שוב, הקפיצו אנשים עם משפחות וילדים, הקפיצו מורים בבתי ספר, הייטקיסטים, מוהנדסים סטודנטים וכו, אמרו להם( שוב), לעזוב הכל ולהגיע, שגורל המערכה נמצא בידיהם,כדי לעשות שמירות באוגדה. ככה פשוט. אני יכול לשלוף מהמותן עכשיו ככ הרבה פתרונות אחרים לפקקטה שמירות ההזויות האלה( אותי לימדו, שהבסיס של הבסיס של מסגרת צבאית היא היכולת להגן על עצמו ורק אח״כ להתקיף), אבל לא. בחרו להקפיץ מתנדבים בני 40 שהמשפחות שלהם תקועות במקלטים כבר שבועיים, כדי לשמור על נגדי לוגיסטיקה ונהגים( אני לא מזלזל בהם לרגע, ובלעדיהם היה מאוד קשה להמשיך לתפקד, אבל בעיניי זה הזוי). והכל בסדר, יקצצו ימי ריענון, יעשו פרצוף על בקשות יציאה, יעלימו עין מזה שהפלוגה בשנתיים האחרונות נחתכה מ100 איש ל50, עד שזה יתפוצץ. וזה יתפוצץ. לומר עכשיו שכדאי להקדים תרופה למכה זה טו לייט, אבל כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן 🫠

שנאתי את המילואים בכל ליבי מהיום הראשון. אני שונא להיות חייל ושונא את המשימה הצבאית. כבר לפני הגיוס ידעתי שאשנא את זה. אבל השליחות בערה בי. ועודנה. זה לא השתנה כחוט השערה מיום הגיוס שלי לסדיר וזו הסיבה עד היום שאני לא בועט בדלי והולך הביתה בכל יום נתון. השבעה באוקטובר היה נורא כל כך ודחוף כל כך, שיכולתי ממש לא להרגיש את שנאתי לצהל ולתפקיד. הכל היה ברור בבהירות מחרידה שאין לה דמיון. לי, למשפחה, לכולם. רצנו קדימה. הסבב הראשון שלי היה בתפקיד קשה מאוד פיזית, בימים מחרידים מאוד. אבל שמחתי מאוד מאוד בעבודה הזאת. אנחנו כיום בעזה, בצבא אחר, עם רוח אחרת ומשימות אחרות. לקצינים לא ברור, בשיא הכנות, מה משימתנו. הבטיחו לנו סבב דחוס וקצר ב2026 וקיבלנו סבב דחוס מאוד וארוך מאוד מאוד. גויסנו לשגרת מב"מ בעזה, לא להדוף אויב ובטח שלא למגר אותו. המחלקה שלי מתחתנת. מתחילה תארים, מסיימת אותם. מביאה ילדים, מתחילה עבודות חדשות. כל דבר כזה הופך את המילואים לאתגר קשה מאוד שלפעמים מציב בחירה מוחלטת. זה החיים או המילואים, נקודה. כעת אנחנו יודעים שלא במשרד האוצר, לא במשרד הביטחון, לא בלשכת הרמטכל, לא בביטוח הלאומי, יש מישהו שיספק לנו תשובות. שיקבע לזה גבולות או יצייר דרך יציאה מהמצב המטורף. זה ככה וזהו, עד האופק. הפכנו למשאב זמין של הצבא, שמטבעו משתמש בכל המשאבים הזמינים לו, תמיד. כשכמילואים יוצאים יקרים מידי, מקצצים למילואימניקים כך שיעשו 59 ימים בשנה ולא יהנו מהטבות של החל מ60 יום. מקצצים את ימי החופשה ומקצצים את היציאות. מוותרים יחסית בקלות למי שלא יכול יותר, כי אי אפשר באמת להפעיל חייל שנגמר. ובמקום, לוחצים יותר על מי שנמצא. וככה עוד נשברים. אנחנו פלוגה מעולה. עם שנתיים וחצי של אחוזי התייצבות גבוהים מאוד. זה משתנה עכשיו. השליחות החד משמעית שראינו בתפקיד מופנית אלינו כבומרנג של ניצול, ולפתע אני רואה את זה מתגלם בהתייצבות. תגובת צהל היא שכל מה שגרם לחברינו לעזוב, יוגבר עוד יותר מעתה והלאה. ואת מתכונת לבנים ניתן. יש לי משפחה שהשליחות בוערת בה. ואני יודע שיש לי את הגיבוי להתייצב ולהמשיך. יש לי מקום עבודה שבו 80% ויותר משפחות מילואים, אז ברור שיש גיבוי. אני מאוד גאה באלה ובאלה ומברך על הזכות לעשות פה בעזה ההרוסה והעגומה דברים שאני שונא למען אנשים וערכים שאני אוהב מאוד. אף אחד לא נהנה פה, אבל מהסיבות האלה כולם מתאמצים, ומתחזקים, ולרוב נשארים. אבל צהל, מקבלי ההחלטות, אתם פועלים בצורה רעה. מסוכנת ומטומטמת. אתם ניגשים עכשיו למלחמה בלבנון עם צבא מילואים שהוא על הקצה של הקצה של הקצה. אתם לא מאריכים את השירות הסדיר, כי אתם מפחדים מהביקורת הקשה שתחטפו על ההשתמטות ההמונית שאתם מקדמים בזמן מלחמה. ובכן זו תהיה ביקורת מוצדקת ואתם לוקחים כעת את המילואים בני ערובה משני הכיוונים, של ההשתמטות ושל אי הארכת הסדיר. אתם מגייסים אותנו למשימות אבטחה שוטפות בהיקף של מספר חודשים בשנה: זה לא תפקיד של מילואים. נקודה. זה לא. תתעוררו על החיים שלכם. אם אין סדיר, תגייסו קבע. אתם לא בחירום יותר. אתם מבזבזים הון מטורלל על שליחת מהנדסים ומתכנתים ומורים ומוזיקאים לחזית ותשלום משכורותיהם. תגייסו את כח האדם הנדרש, מרצון. לפי השכר שיקבע השוק. תתעוררו כבר ותבינו שאנחנו לא בתוך רגע, לא בתוך אירוע אלא בעידן. עידן חדש בצבא היבשה, שדורש פתרונות חדשים. תפסיקו כבר לרמוס את האנשים היחידים שיש לכם. הם מראים מיליון חוסן, כי המדינה חשובה להם. אבל גם הם משאב סופי. לזהות את הבעיה לפני שמאוחר מידי, זה הלקח הכי מינימלי מהשבעה באוקטובר. תתעוררו כבר.

כתב ערוץ 14 מתקשה לעקוב אחרי השקרים של עצמו.

I’m going to keep posting this here from time to time.

@Ha_Zub @kann פרק מדהים

לא מספיק מדברים על זה שהפרק השני של יקומות של רועי כפרי הוא אחד מפרקי הטלוויזיה הכי טובים שהיו בישראל והבונוס הוא שזו סדרת אנתולוגיה ככה שכל פרק הוא בפני עצמו ואפשר לראות בלי לצפות בשאר הסדרה, שם קישור למטה למעוניינים

תודה לכל גיבורי המלחמה שלנו במשטר האיראני- בזכותכם העוצמה הישראלית מורגשת באיראן וברחבי המזרח התיכון וכולם מבינים מה קורה כשהאריה הישראלי שואג! 🇮🇱

کی فهمید... 😁😁

אזרחים לא מאפשרים לשכנים מבניין סמוך להכנס למקלט ״תעשה לי שיימינג הצחקת אותי״: וועד הבית הודיע שהוא לא יכניס מי שלא מהבניין, ובאזעקה הבאה הוא נעל את הבניין ולא הכניס את השכנים. מזכירים שזה עבירה פלילית חמורה, סיפורים שסיקרנו במתקפה הקודמת כבר הוגש עליהם כתב אישום.

Hamas just announced it will hand out 9.6 million shekels (over $3 million) to the widows of 19,306 martyrs from the war. That’s an official admission that at least 19,306 Hamas operatives were killed. But that’s only the married ones. Plenty of fighters are single, so the real combatant death toll is even higher (experts estimate ~30,000+ including Islamic Jihad). Yet Hamas’s Ministry of Health still claims 72,037 total Palestinian deaths — a number the entire world media and UN keep quoting as gospel. What they “forget” to subtract: Their own people they murdered (collaborators and opponents of Hamas); Gazans killed by their own misfired rockets (10-12% of launches); and natural deaths (over 6,500 per year from old age/illness). When you do the basic math, even if we accept Hamas's dubious death total, Hamas accidentally revealed that the combatant-to-civilian fatality ratio collapses to somewhere between 1:1 and 1:2. In other words: One of the lowest ratios in modern urban warfare history. Hamas literally exposed its own lie — but the world is still running with the inflated propaganda.