השם הרשמי של המלחמה הזאת הוא "שאגת הארי", אבל האמת היא שאפשר לקרוא לה בשם אחר: מלחמת האליטות.
מבלי להיכנס לשאלה האם המלחמה היא מוצדקת או מוצלחת (כן וסה"כ כן), האם נחליף את המשטר האיראני (הלוואי אבל אני חושש שהקשבנו יותר מדי לבני סבטי) ומתי זה ייגמר (לדעתי בקרוב מאוד) – זו מלחמה של מעמדות, ומי שיש לו – מוכן שהמלחמה הזאת תימשך גם עוד כמה שבועות ומבחינתו זו המלחמה המוצלחת ביותר שידענו, ויש את מי שאין להם.
תראו מי ההרוגים של המלחמה הזאת: 9 הרוגים שהיו במקלט ציבורי בבית שמש או שהיו בדרכם אליו, עובדת זרה מהפיליפינים שנהרגה בת"א, עובד זר מתאילנד שנהרג במושב בשרון, זוג מבוגרים מוגבלי תנועה שלא הספיקו להגיע לממ"ד בת"א. שמעתי אתמול את זאב קם אומר שזו "מלחמת לוקסוס". קדמו לו כאלה שאמרו שזה "מלחמת דה לוקס", חסר רק מי שיגיד שזו מלחמה תענוג. זו מלחמת לוקסוס למי שיכול להרשות לעצמו ממ"ד צמוד בבית בעיקר באיזור המרכז, והוא צעיר או בכושר תנועה מלא, עם כושר, עם עבודה טובה, עם רכב צמוד, עם ילדים בגיל שיכול לדאוג לעצמו ומקור פרנסה שמאפשר לו להישאר בבית או להחמיץ פה ושם ימי עבודה, ובעיקר לגברים. מבחינתם? זו מלחמה שיכולה להימשל עוד כמה שבועות. הם במצב מעולה. האליטה האמיתית.
אבל זו לא מלחמת לוקסוס למאות אלפים בלי מיגון, למי שפריפריה או גר בקרבת הגבול בצפון עם זמן התראה מזערי עד לא קיים, למי שנאלץ לרדת כמה קומות כמה פעמים בלילה בישביל מקלט נוראי בקומת המרתף או חמור מזה במרחק של כמה רחובות, למי שצריכים לישון כבר 3 שבועות בחניונים או במקלטים עם אפס פרטיות ובתת תנאים, לילדים קטנים, לאנשים מבוגרים או בעלי מוגבלות כלשהי שמתקשים להגיע כמה פעמים למרחב מוגן, לעובדים זרים, לאנשים ובעיקר נשים שמאבדים ימי עבודה בגלל שנאלצים להישאר בבית עם ילדים, לעצמאים בעלי עסקים קטנים ועוד. עבורם זה לא לוקסוס ולא דלוקס ולא עוד מילים מפוצצות משנות ה-80' בלועזית.
האקראיות של הטילים האיראניים מציגה מראה של המציאות הישראלית האכזרית והקשה. איש ממקבלי ההחלטות, והאמת שגם מקרב העיתונאים וחברי הפאנלים השונים (גילוי נאות וכו'), אין מהם כמעט אחד שנמצא בקטגוריה השניה. אישית אני מודה כל יום לאל (אם קיים, כבר לא יודע האמת, נדבר על זה בהזדמנות) על הזכות לגור בבית עם ממ"ד, אבל לא כולם כמוני. אציין לחיוב שראיתי את ח"כ צבי סוכות ישן איזה לילה במקלט ציבורי בקרית שמונה. אני בטוח שיצא עם תובנות על מה שעובר עליהם, אבל זה באמת החריג מאוד.
אני לא מצפה מראש הממשלה או מהרמטכ"ל להתחיל לישון עכשיו במקלט ציבורי במעלות תרשיחא, אבל החלטות עם העורף והחזית צריכות להתקבל בהתחשב במצב הזה ובמציאות כפי שהיא באמת, ולא כפי שהיא משתקפת ע"י פרופסורים מדופלמים, אדמירלים בדימוס גנרלים חשובים מאוד, מעריצי פורום קהלת ומדושני העונג שמבחינתם, שהמלחמה תימשך לנצח. הם הרי מסודרים.
@guylerer@moshefeiglin מעניין.
כשמשה פייגלין היה קצין בקבע בהנדסה קרבית, הקים עסק של ניקוי חלונות מבניינים ובעצם קפץ מבניינים לפרנסתו במה אתה "עסקת"?
לפי הויקיפדיה למדת אומנויות, מדעי הכלום והתפרנסת מלבלבל לאנשים את המוח.
לזה התכוונת ב"למה אנחנו צריך לעשות הכל בעצמנו"?
עד שלא נלמד שכל עבודה מכבדת את בעליה.
עד שלא נדע לנקות אחרי עצמנו, לנהוג את הסחורה שלנו, לקטוף את העגבנייה, לתקן את המכונית, לפתוח סתימה, לבנות את הבית ולתקן צמיג - תמיד נהיה תלויים באחר.
והאחר הזה נלחם בנו.
הוא נלחם בנו על ההגדרה הלאומית והוא נלחם בנו מאותה הסיבה שתמיד טבחו בנו בגלויות - אנחנו יהודים.
הגיע הזמן שניקח את גורלנו בידינו.
הגורל מתחיל בפרטים הקטנים.
בשרברב, ברתך, במכונאי ובנהג האוטובוס.
הפירמידה שנוצרה בה היהודי הוא מנהל, מהנדס ומתכנת ואת כל השאר עושים ה"הם" מהחברה השנייה, שואבי המים וחוטבי העצים, כבר עלתה לנו ביוקר רב.
גאולת ישראל נעשית באלפי צעדים קטנים, חלקם בתוך שדה עם טרקטור רתום למחרשה.
תכירו, לחלאה הנ"ל קוראים דורון כהן. הוא מאחל לגדי איזנקוט למות "כמו הפגר שלך שעף בעזה" (בנו גל ז"ל שנפל בחרבות ברזל). יש לו חנות סלולר בתל-אביב ואיזנקוט אינו היחיד שסופג ממנו הסתה מטונפת מהסוג הזה.
פרסום ראשון בצינור: על רקע קרבות האגו בין ראשי האופוזיציה בשאלה מי יוביל את גוש השינוי, סקר פנימי שערכה מפלגתו של בנט ודלף בחן איחוד בין אייזנקוט לבנט. לפי הסקר 58 אחוז ממצביעי גוש השינוי רוצים איחוד מיידי, ו-72 אחוז מקרב הגוש רוצים שבנט יוביל את המפלגה המאוחדת. הפרטים בוידאו
מיד בצינור: על רקע מתיחות הולכת וגוברת בין ראשי גוש השינוי בשאלה מי יאחד את הגוש נגד נתניהו, סקר פנימי מעניין שדלף והגיע לידינו עלול לגרום להרבה בלגן בקרב הטוענים לכתר. הפרטים בערוץ 13 הערב
רוב אולמי החתונות בבני ברק פועלים כרגיל ואפילו בתפוסה מלאה. לא, זו לא כתבה נגד חרדים. זו כתבה שאולי תציל נפשות של חרדים מההפקרה של כל מי שמנהל את היקום המקביל של העיר הזו ושל החיים שלהם @amirshuan
רוב אולמי החתונות בבני ברק פועלים כרגיל ואפילו בתפוסה מלאה. לא, זו לא כתבה נגד חרדים. זו כתבה שאולי תציל נפשות של חרדים מההפקרה של כל מי שמנהל את היקום המקביל של העיר הזו ושל החיים שלהם @amirshuan
לממשלת ישראל היו לפחות שלוש שנים ללמוד איך מכינים את העורף (כמובן שהיו יותר אבל הייתה אולי ציפייה שמישהו יפנים משהו בתקופה הזו). אלא שברגע האמת, הממשלה אומרת לאזרחים ״אתם לא מעניינים אותנו״. פותחים את המשק כדי לא להביא פיצויים נורמלים בזמן שהורים לילדים בגנים צריכים להסתדר לבד, ילדים גדולים יותר במסגרות משוטטים ללא מענה, מאות אלפים נמצאים ללא מקלט קרוב לביתם. ההישגים הצבאיים באיראן לא אמורים לבוא על חשבון היחס המחפיר של הממשלה הזאת אל האזרחים כאל נתינים שלא מקבלים פתרונות במישור האזרחי. זה על נתניהו, שר האוצר, שר החינוך, השר לביטחון פנים שר הפנים וזה ביזיון בקנה מידה עצום.
טקסט חולני שכל מטרתו לחולל סערה.
לכתוב על הרג בשוגג של ילדים בני 5 ו-7 שהם מחבלים שחוסלו זו קהות חושים.
אין בזה שום אנושות. אין בזה פטריוטיות ולאומיות, זה לא עוזר לחיילים. זה לא עוזר למדינה.
תחשבו כמה דלק זה נותן לאויבי ישראל, שכלי תקשורת שמזוהה עם הממשלה, במידה כזו או אחרת, מכנה ילדים בני 5 ו-7 שנורו בשוגג כמחבלים שחוסלו.
לא צריך את טאקר וקנדיס. יש לנו משמיצי ישראל כחול לבן.
עכשיו מה מטורף פה? אם ב״הארץ״ יתפרסם שישראל הוציאה להורג שני הורים פלסטינים ואת שני ילדיהם - בערוץ 14 היו עושים עליהם חגיגה של שבוע, על כך שהם מוציאי דיבת הארץ.
אז השבוע היה אמור לעלות הסל של המדינה של השר ברקת. לכאורה, המלחמה לא אמורה להפריע. להיפך. דווקא עכשיו, להקל על הציבור. מה לא? למישהו יש רעיון לאן הוא נעלם? כבר בתכנית @amirshuan עם עוד פרטים
פגשתי לא מעט קורבנות של פגיעות סדיסטיות, מרובות משתתפים, מה שנהוג לכנות טקסיות. זכורה לי במיוחד פגישה עם צל אדם, אישה שאביה יחד עם אדם נשוא פנים בקהילה וקבוצה של גברים, ביצעו בה מעשי תופת מחרידים. היא ישבה בתוך הר של אשפה בדירת מסתור של עמותה שהצילה אותה מחיי רחוב שסופם מוכר >
אני לא יודע מה בדיוק קרה בטרגדיה האיומה של שושנה סטרוק. גם חברים שלי שניסו לבדוק לעומק התקשו לחזור עם ממצאים. ממקרים רבים אחרים אני יודע שקשה להוציא את האמת העובדתית ממתמודדי נפש באשר הם. שלא לדבר על האמת החוקית ראייתית. במקרים רבים מתוך המקרים הרבים, התמודדות הנפש הגיעה בעקבות הטראומה עצמה. למשל, וזה מקרה אמיתי שליוויתי: ילדה בריאה, חדה ויציבה - שבעקבות האונס שעברה הפסיקה להיות בריאה בנפשה ואיבדה קשר עם המציאות. בתנאים האלו היא אמורה להתמודד עם מה שגם אנשים חזקים לא מצליחים לפעמים: משטרה אטומה, עופות דורסים בהתגלמות עורכי דין מצליחים. חברה שיפוטית. נידוי. שיימינג. בתנאים האלו הסביבה קיטלגה אותה כהזויה ומשוגעת, האנס שלה עד היום מסתובב חופשי ועורך הדין שלו כנראה חוגג את היותנו מדינת חוק שבה רק הראיות מדברות. כן, גם הילדה החכמה והיפה שליוויתי התאבדה בסוף. וזה לא הפתיע אף אחד בסביבתה. ישראל היא גן עדן לאנסים וגיהנום לקורבנות. וזו לא גזירת גורל. זה לגמרי, כפי שקורה במדינות אחרות בעולם - היה יכול להיות אחרת