Avishai Ivri

אז זאת התשובה לשאלה שאני נשאל כבר כמה שנים, לאן נעלמת, מה אתה עושה וכו: אני עובד עם מכורים בשיטת 12 הצעדים. בין השאר מטפל גם בהתמכרות שלי לטוויטו ולשליליות שבו. מאחל לעצמי השנה להחלים ממנה לחלוטין ולהשתמש ברשתות רק כדי לקדם את השיח על החלמה וצמיחה רוחנית. קישור לפרק הראשון של הפוד החדש של יוני אלקינס ושלי בציוץ הבא:

בכל מקרה הקישור פה youtu.be/bIfn-3wk5d0

קטונתי מלהעיד על עיסתי אבל זה באמת פרק חשוב בגלל ההדרכה המעשית הישירה והרלונטית מאוד שיש בו לכל מי שעושה 12 צעדים. קישור בציוץ הבא (עדין עושים את זה? קישור בציוץ הבא? יש מומחי סושיאל בקהל?)

אחד האיומים האסטרטגיים הגדולים ביותר על מדינת ישראל מתחיל בחצר האחורית של בקעת הירדן. עבור רבים מכם - נדמה ששם לא קורה כלום. אבל האיומים גלויים לעין, בדיוק כמו האזהרות מחמאס והתצפיתניות לפני ה- 7 באוקטובר. השאלה היא אחת: האם הפעם נדע לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי? קחו 5 דקות שיעשו לכם סדר >>>

The Exodus Was No Total Victory Now that Pesach is behind us and the holiday frenzy has died down, it’s time to be honest and say out loud what everyone’s afraid to admit: the Exodus from Egypt was no “Total Victory”. Looking at it objectively and soberly, it was a resounding strategic failure wrapped in brilliant PR. Yes, we landed some painful blows on the Egyptians. There were those who wailed that “Egypt is lost”, and the targeted assassination of the firstborn was surgical and impressive. But ultimately, the Egyptian leadership held on to power, remained stable, and only grew stronger in the aftermath. Let’s be blunt: the “Exit Deal” that let the Israelites leave wasn’t an unconditional Egyptian surrender. It was a flimsy, temporary arrangement for a mere three days. The Israelites didn’t even hear about it from their own leadership - it came via Pharaoh’s decrees. The facts speak for themselves, and they’re not flattering. All the talk of leaving “with a mighty hand” turned out to be a disorganized trek: a confused nation wandering the desert without any strategic compass. Meanwhile, the Egyptian military showed impressive resilience. Despite the plagues, Pharaoh rebuilt his forces at record speed and gave chase with every chariot in Egypt. With all due respect to the splitting of the Red Sea - an impressive bit of tactical pyrotechnics - it’s worth remembering who ended up stuck in the middle of a wasteland with no food or water. Don’t let the miracles blind you. The Red Sea crossing made for a great “victory shot” on the wilderness generation’s Instagram, but it did nothing to change the geopolitical reality. Not to mention the horrific defeat at the hands of Amalek that followed almost immediately. The Amalekite attack exposed just how hasty, pretentious, and unplanned the whole Exodus was executed without any professional team thinking about “the day after.” Instead of security, we got a security zone of sand and thirst. This is where we must give credit to the brave voices who argued all along that it was better to stay in Egypt. These visionaries refused to fall for the simplistic tribalism of “Whoever is for the Lord, come with me” or “Dayenu”. They had the courage to criticize the messianic leadership and its centralized power structures, bravely calling out the nepotism and corruption of handing all the key jobs to one tribe. These so-called “complainers” were the only ones willing to point out the stable status quo we enjoyed back in Egypt: the fish, the cucumbers, the melons, the leeks, the onions, and the garlic. They understood that freedom without food security or a diplomatic horizon is collective suicide. It was only thanks to their pressure, their complaints, and their protests at the tent entrances that the leadership was forced to deliver the goods - like water from the rock. Without them, we, our children, and our children’s children would have died of thirst in the desert. You could even say they were the true prophets of their generation. And let’s not forget: this whole affair dragged on forever. Not a day or two, not a month or two, not even a year or tw - forty years of trudging through sand, “managing the conflict” with snakes and scorpions instead of achieving a decisive outcome. Even after it ended, entering the Land of Israel brought no grand celebration of peace and tranquility. We got a Sisyphean occupation, endless wars, stinging defeats at Ai, internal tribal feuds, and chronic instability. And of course, in every generation they rise up to destroy us. So where exactly is the total victory. There is no avoiding a sober look at reality: the Exodus from Egypt was a complex, controversial event riddled with failures. There is nothing here worth celebrating with pomp and circumstance. Anyone looking for total victory had better look elsewhere - perhaps by the fleshpots of Egypt. At least there, we knew what we were getting for dinner.

ארה"ב: שר המלחמה דורש מהרמטכ"ל להתפטר - הרמטכ"ל מתפטר. הנשיא מפטר את התובעת הכללית - דנים בזהות המחליף שלה. ישראל: הרמטכ"ל הוא שדורש מראש הממשלה ומשר הבטחון להתפטר. כשזה לא קורה הוא פשוט מסנן אותם ולא מדווח להם על התרעות למלחמה. מפטרים את ראש השב"כ - הוא מסרב לעזוב את תפקידו ומקבל צו מניעה מבג"צ, עד שיתחשק לו לעזוב. מקבל קרדיט על כך ש"לקח אחריות" והולך להוביל "תכנית למנהיגות". מפטרים את התובעת הכללית - גם היא מקבלת צו מבג"ץ ונשארת בתפקידה במשך חודשים רבים, תוך שגם אוסרים על ראש הממשלה לעסוק בעניינה. מסכימה בינתיים לא להוציא אותו לנבצרות אבל דורשת לפטר את השר לבטחון לאומי כי הוא מתערב בענייני משרדו. מורה לפקידים לא לקיים חוק שעבר בשלוש קריאות בכנסת.

כאן youtu.be/I53S3h7_Fes?si…

אליאור בן חיים הוא הבעלים של "דמקה", האולפן הירושלמי החמוד בו אנחנו מצלמים את הפודקאסט מיום היווסדו ו...מובן שיש לו גם פודקאסט משלו 😁 זכיתי להתארח בו ונשאלתי שאלות שאשכרה גרנו לי לחשוב לעומק ולנסח לעצמי מחדש למה אני יודע מה שאני עושה. כזה הוא אליאור (אני מכיר אותו מגיל 5). קישור בציוץ הבא? עושים עדין את הדבר הזה?

המרד של קפלן הורכב מלכתחילה משלוש קבוצות שונות: קבוצה ראשונה: נציגי ההגמוניה ש״גנבו להם את המדינה״, צאצאי מפא״י ההיסטורית, מלחכי פינכתם ואוכלי שולחנם, או וגם אלה שאוכלים את הפירורים שמתחת. הם יצאו למלחמה כדי לשמר את ההגמוניה, את כל מוקדי הכוח שלהם שתלויים על בלימה ועלולים לעבור לידי ל״צ׳חצ׳חים״. קבוצה שניה: השמאל הרדיקלי, האנטישמי, האנטי-ציוני, אנטי-יהודי, הפרו-פלסטיני, שמבקש לפרק את המדינה היהודית, אם באמצעות הקמת מדינה ערבית, אם באמצעות הסתננות, אם באמצעות איחוד משפחות, כל דרך מבחינתם כשרה. קבוצה שלישית: ההמונים, אלה אנשי שמאל-מרכז, האנשים הרגילים, הנורמטיביים, בלי אג׳נדות גדולות מידי, של אובדן ההגמוניה או פירוק המדינה היהודית. הם סיפקו את המסות בתקופה שלפני השביעי באוקטובר והם יצאו כי הם נבהלו, הם היו בטוחים שעוד שניה ״השד החרדי״ השחור משתלט וחושך על פני תהום. כל עוד היו המסות, השמאל הרדיקלי, הקבוצה הנחושה ביותר מבין השלוש, נבלעה בתוך ההמונים, והרדיקליות שלהם עומעמה. מרגע שההמונים נטשו את המרד, לאחר השביעי באוקטובר, נותרו שם שתי הקבוצות הקיצוניות, ההגמוניה והשמאל הרדיקלי, והמראה שנחשף הוא הסימביוזה החד-כיוונית שבין שתי הקבוצות, נציגי ההגמוניה, מפקדי הצבא הבכירים לדוגמא, אלה שהיו פעם הסמן הימני של השמאל הציוני, הפכו להיות שמאל רדיקלי על מלא. קשה מאוד היום להבדיל בין ההתבטאויות והאמירות, אם לא רואים מי הדובר.

רובנו לא שמנו לב בזמנו לידיעה הזאת: ארה"ב של ביידן נתנה לאיראנים אור ירוק להתקפה על ישראל באפריל 2024. למה לא זוכרים את זה? כי העיתונות הישראלית שתמכה בממשל ביידן מתוך תקווה שהוא יעזור לה להפיל את ממשלת נתניהו לא דיווחה על זה, ולממשלה לא היה אינטרס להעמיק את הקרע עם ארה"ב, שבציוד שלה היינו תלויים. וכך עוד עדות לעוינות של ממשל אובמה השלישי כלפי ישראל נמחקה מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. נזכרתי בזה בגלל הניגוד המדהים של זה עם מממשל טראמפ שהפך אותנו לבת הברית הבכירה של ארה"ב במאבקה נגד איראן. עוד מונומנט לחוסר האוריינטציה של האולפנים, שקיוו שהדמוקרטים ינצחו. מצמרר לחשוב איפה היינו עכשיו עם עוד בובה של אובמה בבית הלבן. אם אתם צורכים את החדשות שלכם מדרוקר, קושמרו, אברמוביץ', ברגמן או נדב איל, הסיכוי שלכם להתמצא במה שקורה סביבכם מצטמצם מאד.

מלשכת שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ׳ נמסר בתגובה לפרסום ב"היום": "השר העלה את הנושא בישיבת קבינט לפני חודשיים בצורה חריפה מאוד. השר דרש תשובות הן לגבי העובדות והן לגבי איך התהליך הזה התרחש, ובעיקר תשובות לאיך צה"ל מתכוון לפרק את צבא הטרור הזה מנשקו באופן מיידי מבלי לחכות, חס וחלילה, ל-7 באוקטובר הבא ביהודה ושומרון".

אתם יודעים למה כל הערד נירים וכל שאר חבורתם בערוץ 12 יכולים כך בהבל פה להשוות אותנו לאיראנים ולהתריע שתיכף תיכף איראן זה כאן? אתם יודעים למה אילנה דיין יכולה להרשות לעצמה להשוות בין ירי הטילים האיראני לבין ירי מתוך הגנה עצמית של חיילי צה"ל, ולהטיף לנו מוסר, בסבר הפנים הצדקני והמתחסד שלה, על "נירמול המוות"? אתם יודעים למה בעיתון הארץ לא מפסיקים להשוות אותנו, בזמן מלחמה, לגרועים שבאויבינו? אתם יודעים מה מאפשר לכל האנשים האלה להעלות ברצינות גמורה ובסבר פנים חמור השוואות מופרכות, מתועבות מבחינה מוסרית, ותלושות כל כך מהמציאות? התשובה פשוטה: אובדן גמור, מדהים, של היכולת הבסיסית ביותר להבחין בין טוב לרע ובין שחור ללבן. לא חייבים להיות יהודים בשביל להבין את זה (אם כי זה בהחלט יכול לעזור). הנה, גם ביידן, בנאומו החשוב כמה ימים אחרי השבעה באוקטובר, אמר: מה שנגלה לעינינו ביום הזה זו התפרצותו של הרוע המוחלט אל העולם. אבל יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לומר שאנחנו, היהודים, נלחמים, כבר שלוש שנים, בנחישות מדהימה ובמחירים כבדים, ברוע המוחלט. יש אנשים שמבחינתם לומר: היהודים הם הצד הטוב והצודק במלחמה הזו, והמוסלמים הם הצד המרושע והאכזרי- זה פשוט בלתי אפשרי. כי ״איסלאמופוביה״; כי ״גזענות״; כי ״עליונות יהודית״. אלה אנשים שיכולת האבחנה המוסרית הבסיסית ביותר כבר הושחתה על-ידי עשרות שנים של חשיבה פוסט-מודרנית שדוחה את מושגי האמת, ורלטיביזם מוסרי שאוסר על הכללות מעין אלה, כי ״הכל יחסי״ ו״כולנו גם טובים וגם רעים״; כי ״אין יהודים ומוסלמים - כולנו אנשים״, או כי ״זה לא רוע אלא תוצאות הכיבוש והדיכוי״ - ושאר ססמאות מתועבות. ולא יעזור אם נסביר להם שהיהודים, בכל אלפיים שנות הגלות והרדיפות וההשפלות והשמד והגירושים והרציחות לא הצליחו לגייס מתוך עצמם ולו זעיר-קמצוץ מכמויות האכזריות השטנית שרוצחי חמאס הפגינו כאן לנגד עינינו בכמה שעות בלבד. ולכן הם חייבים לפמפם את שקר ה״רצח עם!״ ו״עשרים אלף ילדים הרוגים״ - למרות שכל ילד בגן יודע להבחין בין תוקפן למתגונן, ואפילו חתולים יודעים להבחין אם דרכו להם על הזנב בטעות או בכוונה. ולכן הם חייבים להמשיך ולדבר על ״אלימות המתנחלים!״ ולקחת את הנקודות השחורות הקטנות ביותר ולהביא אותן קרוב קרוב אל העיניים, להדביק אותן על האישונים ממש, כדי שיצליחו להסתיר את הלובן הבוהק, המסנוור, שהוא אנחנו. כדי שיצליחו, איכשהו, לגשר על התהום שאינה ניתנת לגישור ולאזן, איכשהו, את מה שאיננו ניתן לאיזון - אבל חייב, לפי הכרתם המעוותת, להתאזן. אתם מבינים, עולם ה״ערכים״ שלהם מונע מהם, אוסר עליהם, לראות את המציאות בפשטותה הזועקת ביותר. השחתה אינטלקטואלית שסופה - ניוון מוסרי. חוץ מהשוואות נואלות, האנשים האלה גם אוהבים ללעוג ל"ביביסטים". אז המובן מאליו צריך להיאמר: במובן החשוב והאלמנטרי הזה, גם ה״ביביסטים״ הנבערים ביותר - חכמים לאין שיעור יותר מכל הערד נירים והנחום ברנעים והאילנה דיינות והעמוס עוזים. הם אולי קראו פחות ספרים, הם אולי משכילים פחות, הם ודאי לא יודעים לכתוב ולדבר ולהתנסח ברהיטות נלוזה כזאת - אבל הם לא איבדו את היכולת הבסיסית להבחין בין אוהב לאויב. לשפל המוסרי של לזנב בעם שלך בשעתו הקשה - הם לא הדרדרו, ולא ידרדרו לעולם. בכשל הנורא הזה, כשל יכולת האבחנה האלמנטרית ביותר בין הטוב לרע - הם לא לוקים. לא בו, ולא בכל שאר עיוותי המחשבה ועיוותי התפיסה ועיוותי המוסר הנובעים והמשתלשלים ממנו.

בת7 שכחה את המעיל שלה בבית הספר ביום חמישי. מפה לשם, אין לימודים והיא לא תחזור לבית הספר עד אחרי החג. אז יצרתי קשר עם ביה"ס לבדוק אם אפשר לאסוף את המעיל איכשהו, שיהיה לה לחג. קיבלתי מספר של אב הבית. אמר שהוא ישמח לפתוח לי, אבל אין לו רכב ושאבוא לאסוף אותו. הגעתי לשכונת קרוואנים>

קפלן הפקות: חוסר יכולת לנתח לעומק את המציאות שימו לב לסרטון שהופק על ידי אנשי מחאת קפלן לפני הבחירות בארה"ב. על תקן המומחה המדיני - ערן עציון. ואלו קביעותיו המופרכות: 1. בחירת טראמפ תהיה אסון לעולם ולישראל 2. טראמפ לא ישקיע צבאית בישראל ובמזרח התיכון 3. טראמפ לא ילך להרפתקאות צבאיות ביחד עם ישראל 4. טראמפ מתעב את ראש הממשלה נתניהו ערן עציון מעיד על עצמו שהוא מהוגי תכנית ההתנתקות. לדבריו, יאיר גולן קרא לו להצטרף ל'דמוקרטים' ולהתמודד במפלגה. ונכון להיום הוא משמש מעין "מומחה מדיני ואזורי" מטעם קפלן והשמאל הישראלי. כל ההערכות שלו שגויות מהיסוד, רחוקות מהמציאות. אין שום קשר בין מה שהוא טען שיקרה למה שהתרחש בפועל, בעולם האמיתי. אגב, על פניו הסרטון נמחק מעמודי הרשת של 'יאללה תקווה', מעניין למה.

@sassong24 שוב נעל רנדומלית תעשה לך ראטיו יא קומוניסט.

איראן קוראת למבצע שלה: "הבטחת האמת 4". נראה לי במטח הראשון חיסלנו להם את כל הקופירייטרים

אז הנה הוא פרק 31 של "החוויה הרוחנית": youtu.be/FyoEfPVeb2s?si…

טוב, יוני יצא לחופשה מהפודקאסט מסיבות מילואימיות כאלה ואחרות. עד שישוב אלינו בשלום ימלאו את מקומו כמה אורחים מופלאים. ראש וראשונה להם היא הגברת הראשונה, כנף לבי ומשוש חיי @WeissInbar שבאה לדבר על תרומתה של התכנית הרוחנית גם ללא-מכורים (או לחושבים שהם לא מכורים)

הוא בעד להחיל על ערביי ישראל את הדין ומערכת הענישה הפלשתינית?

אתם כבר יודעים איך זה עובד נכון? אנחנו מראים לכם את זה ישירות מהשטח, כמעט כל יום. האלימות של האנרכיסטים, ההטרדות, ההתעמרות בחיילות ובחיילי צה"ל, בשוטרים, ברועי צאן. השנאה שלהם, דיווחי השווא והטרלול של מוקדי הביטחון סתם. אבל עבור חבר כנסת בישראל המציאות מעוותת, עד כדי כך שהוא ממהר להאשים, להכפיש, להעליל, במקום לחכות עוד קצת לתוצאות הבדיקה המשטרתית. קודם לטנף, אח"כ לבדוק מה האמת.

אין ספק, לכאורה, שפרשת הברחת הסיגריות לעזה היא פרשה ביטחונית חמורה. עד כמה חמורה? לשיטת פרקליט המדינה יש להעמיד לדין את המבריחים על עבירת סיוע לאויב במלחמה. אז למה הוספתי ״לכאורה״? כי לפני 4 חודשים, רגע לפני הסכם הפסקת האש, נתפסו במעבר כרם שלום 3 חשודים שניסו להבריח לעזה בתוך משאית עפר: סיגריות, סוללות, מצברים וציוד תקשורת בכמות גדולה. נתפסו במקום. אין שאלה שהבריחו. במשטרה וברשות המיסים טענו שמטרת ההברחה היא לסייע להתעצמות שלטון חמאס. מה קרה לאחר מכן? שלושת המבריחים נחקרו ושוחררו מיד לביתם. יוחסו להם עבירות מכס בלבד. החקירה נוהלה על ידי חוקרי רשות המיסים. לא נחקרו בשב״כ ואפילו לא בתחנת המשטרה. מאז חלפו 4 חודשים, ואפילו כתב אישום על עבירות מכס - עדיין לא הוגש. תגובת המשטרה: ״החקירה מטופלת על ידי רשות המיסים״ תגובת רשות המיסים: ״החקירה המנוהלת על ידי חוקרי בית המכס מעברי הגבול היבשתיים בעיצומה״. בפרקליטות אומרים: ״מדובר בתיק מכסי שעדיין בחקירה של הרשות״. בתמונות: הסחורה האסורה שהוברחה ונתפסה @i24NEWS_HE