Lev Chakk Morris 🕊 🇮🇱 🇺🇦 🌳

בוידאו הזה רואים מחבלים יהודים מאובטחים בידי חיילי צה"ל איך קוראים לצה"ל שמתנהג ככה? צבא הגנה לישראל או צבא הגנה למחבלים?

Israeli MK Yitzik Kroizer on the killing of a Palestinian family by the Israeli army in Jenin: "There are no innocent civilians in Jenin, there are no innocent children in Jenin. I support the IDF soldiers in every situation, even if the incidental cost is children or women."

החוות ביהודה ושומרון הן המפעל החלוצי הכי חשוב כיום בישראל. התעשייה הכי מפותחת ביהודה ושומרון מאז ה-7 באוקטובר היא הקמת עוד ועוד חוות. כמה מאות בני אדם שנאחזים בקרקע, לא פעם בלי חשמל, בלי מים, בלי הגנה ביטחונית משמעותית, ותופסים יותר ממיליון דונמים של אדמת הארץ. שלשום נרצח יהודה שרמן בפיגוע דריסה סמוך לחומש. אני מכיר היטב את יהושע, אבא של יהודה. איש התיישבות, איש חינוך, בולדוזר של בניין הארץ. ביקרתי בעצמי בלא מעט חוות, אבל כחבר בפייסבוק של שרמן האב, ראיתי את מפעל החוות מהעיניים של אבא, בן הדור הקודם של ההתנחלות. יהושע שרמן קבע את מקום מגוריו באלון מורה שבשומרון, הוא ניהל ופיתח מאוד את הקריה החינוכית שבאיתמר השכנה. הילדים שלו כבר לא הסתפקו בזה. הם פרצו החוצה, אל השטח הפתוח. ולמה לא בעצם? אם אנחנו חיים בתוך שטחי יהודה ושומרון בתחושה של אורחים, של מתנצלים, של כאלה שצריכים ללכת על קצות האצבעות, החיים שם מאוד קשים ומורכבים. אבל אם עוצרים כדי להתבונן בתפיסות עקומות שהתפתחו פה במשך עשרות שנים, זה ממש לא המצב. היסטורית הארץ הזאת שייכת לנו, מוסרית הערבים הם שפתחו ועדיין פותחים שוב ושוב במתקפות רצחניות עלינו, ומעשית, אם לא נהיה שם, הם יהיו שם, ולא רק שם, הם יהיו, כמו שהיו בכל כך הרבה פעמים בעבר, בנתניה, בחדרה ובעפולה, כשחגורות נפץ לגופם. בחיים אין ואקום, אם לא החוואים הצעירים, מי שהיה נאחז בקרקע הזאת הם הערבים תושבי יו"ש. כן, אלה שעל פי סקר של המרכז הפלסטיני למחקר ומדיניות (PCPSR) - 83 אחוז מהם הביעו תמיכה בטבח ה-7 באוקטובר. אלה שאם רק היו יכולים, היו מביאים במו ידיהם ורגליהם, גרזיניהם וקלצ'ניקוביהם את הטבח הבא לראש העין, לכוכב יאיר ולכפר סבא. מה שמונע מערביי יו"ש את הטבח ההמוני שלהם זאת האחיזה היהודית בשטחי יהודה ושומרון. יש שם חיים אזרחיים, צבא, מכסחת הדשא לא מפסיקה לנוע הלוך ושוב, והטרור שצומח די מתקשה להפוך לאלפי מחבלים מאומנים וחמושים שמסתערים בבת אחת על המוני יישובים יהודיים. אז בשנת 2026 השכפ"צ של הציונות הוא החיכוך האינסופי בין הפלסטינים ביו"ש, לבין אחים שלנו המתנחלים, שמתעקשים, לחיות, להיאחז באדמה, לפתח אותה, ולא להתייאש למרות כל הקשיים. והחידוש הכי חשוב של השנתיים וחצי האחרונות, חוד החנית של המפעל הוא פרוייקט החוות. אני לא מרגיש שום צורך להתנצל על אהדתי למפעל ההתנחלויות, (שאגב אני מקפיד לקרוא לו כך, להתנחל זה פועל שיש מה להתגאות בו). זה כמובן לגיטמי לחשוב אחרת. ממשלת הימין נבחרה כחוק. אפשר לא לאהוב את פועלה ביו"ש. בעוד כחצי שנה לכל המאוחר תוכלו לנסות לשנות את המצב הזה בקלפי. עד אז הממשלה הזאת יכולה לממש את המדיניות שלה כפי רצונה, והשרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק עושים את זה נהדר. בדור הקודם עצם הכניסה לחיים בתוך יהודה ושומרון היא היתה החידוש. זה לא היה מובן מאליו, והערבים, כמו תמיד, ידעו להסתגל למצב, ולכפות עלינו את הכוחניות שלהם. פיגועי טרור ליוו את המפעל מימיו הראשונים, האינתיפאדה הראשונה, והשניה כמובן, העצימו את זה מאוד. ומאז הקמת ההתנחלויות הראשונות, נוצר מצב שבו היהודים ביהודה ושומרון מסוגרים בתוך מכלאות, והערבים הם בעלי הבית. הפיגועים הקשים שבהם חדרו מחבלים לתוך יישובים, ושחטו לא פעם משפחות שלמות, הפכו את היישובים לעוד יותר מבוצרים. ובכך בעלי הבית האמיתיים בשטח הם הערבים. ואנחנו, אורחים, חיות בתוך כלובים. ואז הגיע הדור הבא, הדור שאליו משתייך יהודה שרמן הי"ד. עד ה-7 באוקטובר היו ביו"ש 50 חוות. כמה שבועות אחרי פרוץ המלחמה הגיעה ההבנה שאנחנו באירוע משנה מציאות, ששום דבר אחריו לא ייראה כפי שהיה, זה הביא להקמה של "קרן קיימת לחוות" שמדרבנת ומטפחת את המפעל הזה. ובואו תביאו איזה מהפכה מטורפת מתרחשת כאן: כל ההתנחלויות, הערים, היישובים, בכל יהודה ושומרון, כל מפעל ההתנחלויות שאתם שומעים עליו כבר כמעט 60 שנה, יושב על שטח של 230 אלף דונם קרקע. כיום פועלות ביו"ש 130 חוות, שכולן יחד אוחזות בשטח נוסף של יותר ממיליון דונם. זה בלתי נתפס. כמה מאות חוואים, שבאמצעות עדרי צאן תופסים שטח עצום. יהודה שרמן שילם שלשום בחייו על הפעילות שלו, שעושה שירות חשוב מאין כמותו לכל אדם שמבין דבר מה בביטחון, שמכיר את האויב שניצב מולנו, שיודע מה היא ציונות. כמו שאני מכיר את חבריו, את מאות החוואים האחרים, הרצח הנורא הזה לא ירפה את ידיהם. אשריהם. אשרינו שיש לנו אותם. (עד כאן פורסם הבוקר בידיעות אחרונות) לאור שאלות שנשאלתי היום אודות הטור הזה - להלן תוספת הנוגעת לשתי נקודות שהעסיקו חלק מהקוראים: *** למה מחלקים ריינג'רים ליושבי החוות? לא בשביל טיולי אקסטרים בשטח. הם מקבלים טרקטורונים כי המדיניות הממשלתית היא לשמור על אדמות המדינה ביו"ש. כי הם שומרים בשביל כולנו על השטחים הפתוחים, שאם אנחנו לא ניקח עליהם בעלות, אנחנו כבר יודעים מי ייקח. ובכל מקום שבו הם לא יהיו, הרשות הפלסטינית תחזור לממש את "תוכנית פיאד" - מבצע ענק להשתלטות על כל השטח הפתוח, התשתית להקמת המדינה הפלסטינית. ובתוך השטח הגדול, הטרשי, הסבוך, שעליו שומרים החוואים בשביל כולנו, כעתודת קרקע לאומית, כשטח שאם הם לא יהיו בו, האויב ישתלט עליו, הם נעים באותם ריינג'רים. מבחינתי זה ייעוד מושלם להפנות אליו את המיסים שלי. *** וכמובן, מה לגבי "אלימות המתנחלים" הכה מדוברת? בכל מקום שיש כזו צריך לטפל בה בלי הנחות ובלי קריצות. ובכל מקרה, עד שאין ראיות ברורות לאלימות כזאת, אני קודם כל תומך באחים שלי. הם אחיי והם חפים מפשע עד שיוכח אחרת. במאה שנות ציונות האחים שלי רצחו שבריר של פרומיל של ערבים חפים מפשע. הערבים לעומת זאת רצחו בנו באלפי אלפים, נשים, קשישים וטף. אני די מתקשה להאמין שרק שנתיים וחצי של מלחמה ועוד כמה עשרות חוות זה מה שהיה דרוש כדי שהערבים יהפכו מחיות טרף חסרות רחמים לגורי חתלתול חסרי אונים. ובכל מקום שזה קורה, שזה מוכח, שיהודים הם אלה שתקפו ראשונים, בלי סיבה - צריך להפעיל את החוק בלי למצמץ.

הממשלה הנוכחית העבירה הלילה חוק שאנשים יכולים לפנות לבתי דין רבניים בעניינים אזרחיים. הממשלה הבאה תעביר אותו חוק בדיוק, רק לכיוון השני - אנשים יוכלו לפנות לבתי דין אזרחיים כדי להתחתן ולהתגרש.

מה שחוק בוררות בבתי הדין הרבניים עושה הוא *להרחיב* את מנעד האפשרויות שיש לאזרחים בבחירת ערכאת בוררות בסכסוכים אזרחיים. שימו לב: *יותר* אופציות, יותר בחירה, יותר חופש. וזה בדיוק הדבר שהכי מפחיד את מתנגדי החוק. הפחד מכך שאזרחים ירצו דברים שהם לא אוהבים. זו בדיוק אותה חרדה עמוקה של היוריסטוקרטיה מפני הדמוקרטיה. של אטטיזם מפני חירות. של דיקטטורה מפני ליברליזם. של פונדמנטליזם מפני פלורליזם.