מילה ערבית ביום

שרשור מילים המקבילות בין השפה העברית לשפה הערבית, ומילים בשימוש העברי שמקורן בשפה הערבית.

המילה היומית: הַפְסָקַת אֵשׁ - הֻדְנֵה

אחד הטילים הכבדים שאיראן מכוונת אלינו נקרא "ח'יבר-שכאן" – המנתץ של ח'יבר. השם הזה הוא לא מקרי, הוא איום היסטורי: חַ'יְבַּר היה נווה מדבר שבו צבאו של מוחמד טבח בשבטים היהודיים בשנת 628. משם גם מגיעה הקריאה המוכרת בהפגנות תמיכה בטרור: "חַ'יְבַּר חַ'יְבַּר יָא יַהוּד"

המילה היומית: שַׁאֲגַת הָאֲרִי - זְאִיר אל-אַסַד 🇮🇱🦁

@sarit179 כן

@milarvit אז אסד זה אריה?😊

המילה היומית: פּוֹלִיטִיקָה - סִיַאסֵה

המילה היומית: אַרְבֶּה - גַ'רַאד השבוע בפרשת "בא" מגיע האַרְבֶּה. השם הערבי שלו חושף בדיוק מה הוא עושה. השורש גַ'רַדַ (جَرَدَ) = לפשוט, לקלף, לחשוף. הארבה נקרא "ג'ראד" כי הוא פושט את השדה מהירוק שלו ומשאיר את האדמה חשופה.

המילה היומית: אֲדוֹנֵנוּ - סִידְנַא לכבוד הילולת הבאבא סאלי, מילה שכולה כבוד. אצל יהודי מרוקו, "סידנא" הוא לא רק תואר רשמי, אלא ביטוי של שייכות, הערצה ואהבה לצדיק שהוא "האבא" של הקהילה כולה. איך אומרים אצלכם? שזכותו תגן עלינו

המילה היומית: סַבְלָנוּת - סַבְּר בערבית, המילה סַבְּר משמעה סבלנות. אבל זו גם המילה לצמח הצבר. למה? כי הצבר הוא אלוף הסבלנות – מחכה בשקט למים במדבר הלוהט, לא מתייאש, ובסוף מוציא פרי מתוק. מכאן קיבלנו את ה"סברס" (צורת הריבוי) ואת הכינוי לישראלי הטיפוסי: קוצני בחוץ, מתוק בפנים.

המילה היומית: כּוֹפֵר - כַּאפֵר חשבתם שזו רק כינוי גנאי? תחשבו שוב. במקור, "כאפר" בערבית הוא פשוט... חקלאי. ההיגיון? השורש השמי כ-פ-ר משמעותו "לכסות". החקלאי מכסה את הזרעים באדמה. הכופר "מכסה" את האמת האלוהית. ויום כיפור נועד "לכסות" על העוונות.

המילה היומית: בָּשָׂר - לַחְם נשמע כמו לחם, אבל המשמעות היא דווקא בשר. למה? הכל עניין של גיאוגרפיה. השורש השמי העתיק ל-ח-ם תיאר "מזון בסיסי". 🌾 אצל העברים החקלאים – המזון הבסיסי היה החיטה - לחם. 🐑 אצל הערבים הנוודים המזון הבסיסי היה הצאן - בשר אותה מילה, היסטוריה אחרת.

המילה היומית: חֲצוֹת - נֻס אֵלְלֵיל