Ran Levi

9.6K posts

Ran Levi banner
Ran Levi

Ran Levi

@ranlevi

Speaker, Author & Podcaster. Former Host of @MaliciousLife. Contact: [email protected]

Israel Katılım Temmuz 2009
925 Takip Edilen11K Takipçiler
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
אחד הנושאים שעלו בשיחה (המרתקת) שלי עם שחר פולק ודותן טליתמן ב'מפתחים מחוץ לקופסה' היתה שאלת עתידו של מקצוע הנדסת התוכנה. אני חושב שלמרות שבטווח הקצר הבינה המלאכותית תחולל זעזועים קשים בתעשייה, בטווח הארוך היא תעניק מימד חדש ובוגר יותר למקצוע הזה. מדוע? התשובה נוגעת לתפקידו המסורתי של מהנדס. ברוב תחומי ההנדסה הבוגרים - בניין, מכונות וכדומה - יש הפרדה מובנית בין תכנון וביצוע: המהנדס אחראי על התכנון, ואנשי מלאכה אמונים על הביצוע. כמובן שמהנדס הבניין, לצורך הדוגמה, יכיר היטב את שיטות העבודה והטכניקות הרלוונטיות - אבל הקבלן בשטח יהיה המומחה הביצועי. ההפרדה הזו טובה: היא מאפשרת למהנדס להתרכז ולהתמקצע בכישורים הדרושים כדי לתכנן מערכות מורכבות, ולאיש המלאכה להתמקצע בתפעול המכשירים וכו'. לא כך בהנדסת תוכנה. בעידן שלפני ה AI, מהנדס תוכנה היה דה פקטו גם איש הביצוע. הוא נדרש לא רק להבין שיקולים ארכיטקטוניים כמו מודולריות, Big-O וכדומה - אלא גם להכיר לעומק את נבכי שפות התכנות ואת הפלטפורמות הרלוונטיות: איך עובדים עם זיכרון ב-C, איך עובדים עם AWS ועוד ועוד. (למען הסר ספק, כמובן שיש ארכיטקטים של תוכנה - אבל הנקודה היא שגם מהמפתח ה'רגיל' אנחנו מצפים ל'הנדסת תוכנה' ולא רק 'לכתוב קוד': במקרים רבים, זה ההבדל בין מפתח טוב ומנוסה למפתח מוצלח פחות.) המשמעות היא שרוב המפתחים משקיעים חלק ניכר מזמנם בכתיבת קוד במקום להתמקצע בהנדסת תוכנה. המפתח הממוצע עסוק יותר בלמצוא באגים מאשר בלחשוב על דיזיין טוב. הנבואה ניתנה לשוטים, כמובן, אבל אני חושב שבטווח הארוך, הבינה המלאכותית תאפשר למקצוע הנדסת התוכנה "להתבגר": היא תאפשר למהנדסים להתמקד יותר באספקטים ה'גבוהים' של פיתוח התוכנה, בזמן שהסוכן (או מה שיבוא בשבוע הבא, מה שזה לא יהיה) יתפקד כ'איש המלאכה' שיוציא לפועל את ההחלטות ההנדסיות. כמובן שהמהנדס עדיין יהיה לדעת לכתוב ולהבין קוד לעומק - שאם לא כן, הוא לא יהיה מהנדס טוב - אבל מרכז הכובד של עבודתו יעבור מכתיבה של קוד לתכנון, אינטגרציה, וריפיקציה וכדומה. התוצאה , אני רוצה לקוות, תהיה תוכנות טובות יותר ואמינות יותר. מוזמנים להאזין לפרק המלא כדי לשמוע עוד על העניין הזה ואחרים :-) רן youtube.com/watch?v=FqEB2G…
YouTube video
YouTube
עברית
0
0
10
2K
XLove
XLove@LoveForReall·
@ranlevi או שחברים יציעו לי חברים גרושים שווים שלהם, זה אפילו עדיף :)
עברית
1
0
1
201
XLove
XLove@LoveForReall·
האם תכננתי בגיל 46 למצוא את עצמי שוב באפליקציות? להתחיל שוב מההתחלה? כמובן שלא. אבל בסוף אני באמת רוצה קשר עם אהבה שמחה מחויבות ויחד. אז לוקחת נשימה עמוקה, ושוב צוללת פנימה.
עברית
37
1
285
9.3K
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
ניסוי העגבת של טסקיגי ------------------------------ עגבת היא מחלה נוראית. באמת נוראית. היא מועברת באמצעות יחסי מין לא מוגנים, ואם לא מטפלים בה היא גורמת לתופעות נוראיות: שגעון, דמנטיה, שיתוק, הבשר של הגוף נרקב - מילולית: האף נופל. זו באמת מחלה נוראית: תאמינו לי, אתם לא רוצים לחפש תמונות של עגבת באינטרנט. אל תעשו את זה. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, החליט משרד הבריאות האמריקני לערוך ניסוי כדי לבחון את השפעתה של העגבת על גוף האדם. לא הייתה אז תרופה נגד העגבת, והרופאים חשבו שאולי אם יעקבו אחרי הרבה חולים במשך הרבה זמן, אולי הם יוכלו ללמוד משהו שיעזור להם להלחם במחלה. המקום שנבחר בשביל הניסוי היה מחוז מאקון שבאלבמה, שהיה אחד האזורים העניים ביותר בארצות הברית, וגם אחד המקומות עם הכי הרבה מקרים של עגבת, במיוחד אצל האוכלוסיה השחורה: עד כדי 40 אחוזים מהשחורים במאקון היו חולי עגבת, מספר מדהים. מי שהייתה אחראית על הניסוי הייתה אוניברסיטת טסקיגי, שהחוקרים שלה עקבו אחר חולי העגבת לאורך יותר מעשר שנים. החולים שהשתתפו בניסוי, אגב, קיבלו הטבות נדירות לאותה התקופה: בדיקת רופא קבועה, ויטמינים בחינם, ועוד כל מיני צ'ופרים. במילים אחרות, ניסוי טסקיגי התחיל בתור משהו טוב, משהו מועיל, גם לחולים ולגם לעולם הרפואה. אבל אז, בשנות ה-40, קרה דבר נפלא: גילינו את הפניצילין, אנטיביוטיקה שהייתה מסוגלת לרפא עגבת. נהדר, נכון? סוף סוף אפשר לעזור לחולים המסכנים באלבמה! אבל זה לא מה שקרה. הרופאים של טסקיגי החליטו שלא להפסיק את הניסוי, והם לא סיפרו לחולים שלהם שיש תרופה למחלה שלהם. יותר מזה: הם ממש מנעו, אקטיבית, מהמשתתפים בניסוי לקבל תרופה! ולא לקצת זמן: הניסוי נמשך לא פחות מארבעים שנה! בזמן הזה, ארבעים נשים נדבקו בעגבת מהבעלים שלהן, ותשעה עשר תינוקות נולדו עם המחלה. מאה ושלושים איש מתו בייסורים נוראיים. רק ב-1968, עובד סוציאלי בן 27 בשם פיטר בקסטון שמע, במקרה, על הניסוי הזה - ונחרד. הוא התלונן לועדת האתיקה של אוניברסיטת טסקיגי, אבל הם דחו אותו: הם לא היו מוכנים להפסיק את הניסוי. אז פיטר הלך לעיתונות וחשף את הניסוי המזעזע הזה - ורק אז, בעקבות הלחץ הציבורי האדיר, הרופאים הסכימו להפסיק אותו. ללא ספק, זהו כתם שחור ענקי על הממסד הרפואי בארה"ב. למה הרופאים של טסקיגי לא הסכימו להפסיק את הניסוי? קשה לדעת. אולי זה בגלל שלבני אדם יש נטייה להתרגל לכל דבר, אפילו לדברים הכי מזעזעים והזויים. אולי מכיוון שהחולים היו שחורים, והרופאים היו גזענים. ואולי ישנה עוד סיבה, קצת פחות מובנת מאליה: עגבת היא כאמור מחלה שמועברת ביחסי מין, והיו אז - וגם היום - לא מעט אנשים שרואים ביחסי מין משהו רע, לא מוסרי, במיוחד אם חס וחלילה נהנים מזה אפילו. בעיני אנשים שכאלה, החולים בעגבת הם אנשים לא מוסריים, אנשים "לא טובים", שאולי אפילו מגיע להם לסבול בגלל חטאיהם. ראינו תפיסות מעוותות שכאלה צפות על פני השטח גם בימי מחלת האיידס בשנות השמונים, שפגעה בעיקר בהומוסקסואלים: היו מי שטענו שהאיידס הוא עונש שאלוהים מטיל על ההומוסקסואלים. אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד מקווה שהימים האפלים האלה נמצאים מאחורינו. זהו, תודה על הצפייה. מוזמנים להרצאתי - 'עתיד האנושות בעידן הבינה המלאכותית': 1.7.26, 20:00, מוזיאון ת"א לאמנות (קאופמן). כרטיסים בציוץ הבא. להתראות, רן
עברית
7
9
179
5.7K
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
@gidonsaar בגללך הוא שר! אין מספיק 🤦🤦🤦
עברית
0
0
10
189
Gideon Sa'ar | גדעון סער
גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה. הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים - מחיילי צה״ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים. לא, אתה לא הפנים של ישראל.
איתמר בן גביר@itamarbengvir

ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור Welcome to Israel 🇮🇱

עברית
2.6K
799
6.6K
2.3M
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
@izhar_ashdot אנחנו עושים קאבר של מסמרים ונוצות בכל הופעה שלנו - איזה שיר מעולה! כיף לגלות איך יצרתם אותו. תודה על יצירת מופת 😎
עברית
0
0
11
1.3K
Izhar Ashdot
Izhar Ashdot@izhar_ashdot·
באוקטובר 1997, נכנסנו, מיכה שטרית, ברי סחרוף ואני לאולפן שלי, כדי להקליט אלבום סולו של מיכה. מיכה הביא איתו ארבעה שירים בלבד, לא כולם גמורים. הבנו מיד שכדי להתקדם נחוצה פה דרך עבודה חדשה. כך נולד אחד האלבומים החשובים של המוזיקה הישראלית, ״מסמרים ונוצות״. מיכה, ברי ואני מספרים איך זה קרה.
עברית
149
86
1.8K
113.1K
אחת
אחת@achlaHamoda·
כשחיפשתי זוגיות סיננתי באפליקציות לפי גובה, סטטוס משפחתי, מרחק ושיהיה לו עניין בחיים, שיהיה בנאדם של עשייה, בנאדם עם תשוקה. נכון, פספסתי בגובה אבל בכל מה שנוגע לתחומי עניין, אני עדיין לומדת כמה יש בו ולכמה אנשים הוא הצליח להגיע. אז כן, ייתכן וכיוונתי גבוה מידי, אבל הצליח לי ❤️
עברית
7
0
131
7.4K
Jamie J.
Jamie J.@JamieJ79749678·
@ranlevi מעניין ממש לדעת! וגם מאוד נדיר ללמוד משהו ברשת הזו. תודה על הפוסט! נהניתי להאזין וללמוד משהו שלא ידעתי עליו עד היום, ומעכשיו עוקבת אחריך כדי ללמוד עוד ועוד :)
עברית
1
0
1
15
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
מה זה 'קוונטים'? ------------------------ בטח שמעתם על "תורת הקוונטים", התיאוריה הפיזיקלית. אבל מה זו המילה הזו 'קוונטים'? מה זה בכלל אומר? בואו נדבר על הבסיס של הבסיס של תורת הקוונטים. מקס פלאנק נולד בגרמניה ב-1858. כנער, פלאנק מאוד אהב פיזיקה. אבל המרצה שלו באוניברסיטה המליץ לו לא ללכת להיות חוקר בתחום מכיוון שאין יותר מה לגלות בפיזיקה. ובאמת, זה מה שהרבה מדענים חשבו אז: חוקי המכניקה של ניוטון, שבשלב הזה כבר בני יותר ממאתיים שנה, עשו עבודה ממש טובה בלהסביר את כמעט כל מה שאפשר היה למדוד, והייתה תחושה שזהו, גמרנו עם הפיזיקה: פה ושם עוד היו כמה בעיות קטנות שהיה צריך לפתור, אבל בגדול אין יותר מה לגלות. זה כמו באולינג - אתה מגיע לשלוש מאות נקודות, וזהו, אי אפשר יותר. אבל מקס פלאנק החליט שלא להקשיב לעיצה הזו: הוא למד פיזיקה, והתחיל לעבוד על אחת מאותן "בעיות קטנות" שהיה צריך לפתור, בעיה בשם "קרינת גוף שחור". מה זו 'קרינת גוף שחור'? נכון שכשמחממים ברזל, הוא מתחיל לזרוח באור אדום? אז מסתבר שזה נכון לגבי כל דבר, לא רק ברזל, והמדענים אפילו גילו את המשוואה שאומרת מה הקשר בין הטמפרטורה של העצם - לתדר של האור שנפלט ממנו. אבל מה הבעיה? הנוסחא הזו לא התאימה לחוקים של ניוטון: אני לא אכנס להסבר מפורט אבל בגדול, אם המשוואה נכונה - אז החוקים של ניוטון לא יכולים נכונים. איך זה יכול להיות?!... בעיה. פלאנק היה שמרן. לא היה לו ספק שהחוקים של ניוטון נכונים ושמשהו במשוואה של קרינת הגוף השחור לא בסדר. אז הוא חקר, ובדק, וחקר, ובדק ועוד חקר ועוד בדק…ולא הצליח למצוא משהו לא בסדר במשוואה. אז אחרי המון בדיקות והמון מחקרים, הוא חשב על פתרון שהוא קרא לו "פתרון מתוך ייאוש". מה היה הפתרון הזה? בפיזיקה של ניוטון, מה שנקרא 'פיזיקה קלאסית', אנרגיה היא משהו רציף. 'רציף' זה אומר שאם משנים את כמות האנרגיה של מערכת כלשהי - אז האנרגיה משתנה בצורה חלקה והדרגתית, כמו שיפוע של רמפה. פאלנק חשב לעצמו: מה יקרה אם אני אניח שהאנרגיה לא משתנה בצורה רציפה, אלא משתנה בקפיצות - זאת אומרת, במקום רמפה, מדרגות? אם מניחים שאנרגיה משתנה בקפיצות, זה משנה קצת המתמטיקה - ואז, הפלא ופלא, המשוואה של קרינת הגוף השחור פתאום כן מסתדרת עם המכניקה של ניוטון. עכשיו, כשמשהו משתנה בקפיצות אז הוא משתנה בכמות מסוימת בכל קפיצה: "קוונטה", בלטינית, זה "כמות" - אז כמשהו משתנה בקפיצות, במקום בצורה רציפה, אנחנו אומרים שהוא משתנה בצורה קוונטית. שיהיה ברור: פלאנק לא חשב שאנרגיה באמת משתנה בצורה קוונטית, ז"א בקפיצות. מבחינתו זה היה סתם טריק מתמטי: במציאות, הוא היה בטוח שאנרגיה בכל זאת משתנה בצורה רציפה. למה? נניח שיש לנו רכב נוסע: לרכב הזה יש אנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה, שתלויה במהירות שלו - יותר מהירות, יותר אנרגיה. אם האנרגיה משתנה בקפיצות, זה אומר שגם המהירות חייבת להשתנות בקפיצות - וזה לא הגיוני. מה, אפשר לנסוע רק ב-10 קמ"ש, ואז 11 קמ"ש, אבל אי אפשר לנסוע ב-10.5 קמ"ש?... זה שטויות, ברור שאפשר לנסוע בכל מהירות שרוצים. ואם מהירות משתנה בצורה רציפה, גם האנרגיה משתנה בצורה רציפה. פלאנק פרסם את הרעיון שלו בשנת 1900, אבל חמש שנים אחר כך קרה משהו מאד לא צפוי: אלברט איינשטיין פרסם מאמר על תופעה פיזיקלית כלשהי - והוכיח שאנרגיה של אלקטרונים באמת משתנה בקפיצות. למשל, אלקטרון יכול לנוע סביב הגרעין של האטום במסלול מסוים, והוא יכול לקפוץ למסלול אחר גבוה יותר - אבל הוא לא יכול להיות באמצע, בין המסלולים. במילים אחרות, הרעיון של פלאנק הוא לא סתם טריק מתמטי: למרות שזה נראה לנו לא הגיוני - מסתבר שבקנה המידה של חלקיקים זעירים, דברים באמת משתנים בקפיצות. אור, למשל, מגיע בחבילות קטנות שנקראות פוטונים: אין דבר כזה 'חצי פוטון'. מטען חשמלי מגיע במכפלות קבועות - אין דבר כזה "חצי מטען חשמלי של אלקטרון". והמשמעות של התובנה הזו היתה מדהימה: זה אומר שבקנה המידה של חלקיקים קטנים, החוקים של ניוטון לא תופסים - כי ניוטון הניח שאנרגיה היא רציפה, והיא לא - ולכן צריך להמציא תיאוריה פיזיקלית חדשה שתסביר מה קורה בעולם של החלקיקים הקטנים. והתיאוריה הזו היא "תורת הקוונטים." לסיכום: תורת הקוונטים היא תיאוריה פיזיקלית שמתארת עולם שבו דברים מסוימים משתנים בקפיצות. בעולם שלנו, העולם של הדברים הגדולים, זה נשמע אבסורד ולא הגיוני: אנחנו רגילים שדברים כמו מקום, מהירות ואנרגיה משתנים בצורה חלקה ורציפה. אבל בעולם של החלקיקים הקטנטנים, ככה באמת העולם עובד. זהו, תודה על הצפייה. מוזמנים להרצאתי הקרובה בקריית טבעון: 'החיפוש אחר שפה משותפת ביקום' - 18.5.26, שעה 20:00, ספריה ומרכז הנצחה ק. טבעון. קישור לכרטיסים בציוץ הבא. נשתמע, רן
עברית
21
17
492
9.1K
Segal
Segal@Yotamsegal5·
@ranlevi מעולה! רץ עם זה לילדים🤝. תודה לך על זה🙏.
עברית
1
0
0
23
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
@Thepirate234 גם כשמודדים אותם - הם עדיין לא מתנהגים לפי התאוריה של ניוטון: הם 'רק' מתנהגים כמו חלקיקים, לעומת כשלא מודדים ואז הם מתנהגים כמו גלים. זאת אומרת - זו עוד אנומליה משונה שמאפיינת את העולם הקוונטי. וזה שהמדידה משפיעה על המציאות זו *עוד!* אנומליה, ואין לנו מושג למה זה קורה... מרתק 😎
עברית
0
0
1
17
הפיראט
הפיראט@Thepirate234·
@ranlevi היי תודה רבה על התשובה אם אפשר עוד שאלה קטנה איך זה מתיישב עם העובדה שבניסוי הפוטונים עם שני החריצים שכאשר אנחנו מודדים את מסלולם אנחנו רואים שהם מתנהגים לפי חוקי ניוטון וכאשר אנחנו לא מודדים אותם הם מתנהגים כגלים כלומר העובדה שאנחנו מודדים משפיעה על המציאות
עברית
1
0
1
10
Tiki
Tiki@TikiM555·
@ranlevi שמע זה מטורף איך שאתה מסביר,אימלה המח לא יצליח בחיים להבין את זה איזה כיף שיש לך כזה מח אתה גאון
עברית
1
0
3
51
עפר
עפר@pr6252996215527·
@ranlevi @ranlevi אחד האתגרים בחלל זה לקרר מערכות למה לא תספר לנו איך מקררים מערכות אלקטרוניות או איך מקררים את רכבי החלל
עברית
2
0
1
52
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
@Thepirate234 הי :-) לא, לא מדויק. התודעה שלנו לא משחקת תפקיד בסיפור: גם אם אנחנו לא יודעים שהכדור קיים, הוא עדיין ינוע במסלול ספציפי בהתאם לחוקי הפיזיקה. אם מדובר בחלקיק קטנטן, לעומת זאת, הוא אכן ינוע בכמה מסלולים שונים (או יותר נכון, הוא ינוע כמו גל במים)
עברית
0
0
2
57
הפיראט
הפיראט@Thepirate234·
@ranlevi זה נכון שהפיזיקה הקוונטית היא לא רק על חלקיקים קטנים היא בעצם עובדת על כל מה שנסתר מהתודעה שלנו? לדוגמא אם נזרוק כדור בחלל ואף אחד בעולם אין מידע על הכדור הזה גם לא מי שזרק אותו הכדור תיאורתית יכול לנוע בכמה מסלולים בו זמנית?!
עברית
2
0
1
70
חרדי_לא_מצוי
חרדי_לא_מצוי@charedilomatzuy·
@ranlevi פשוט כיף לשמוע אותך, הצורה הבהירה והברורה של הדברים היא כישרון מטורף.
עברית
1
0
1
37
Dell2
Dell2@TdTomer·
@ranlevi תודה רבה! אתה מסביר כל כך טוב וברור שאפילו הקירות יכולים להבין אותך😂
עברית
1
0
3
235
Ran Levi
Ran Levi@ranlevi·
@Yariv1964 תודה, יריב! שמח שאהבת :-)
עברית
0
0
1
24
Yariv Mar
Yariv Mar@Yariv1964·
השבוע אני בנסיעות עבודה אי שם בדרום אוסטרליה. בדיוק עכשיו סיימתי לשמוע את הפרק המרתק של עושים היסטוריה על פועלו וחייו של שפינוזה. מאוד מומלץ, ומאוד אקטואלי למציאות שלנו עכשיו open.spotify.com/episode/0MQhPR…
Ran Levi@ranlevi

מה זה 'קוונטים'? ------------------------ בטח שמעתם על "תורת הקוונטים", התיאוריה הפיזיקלית. אבל מה זו המילה הזו 'קוונטים'? מה זה בכלל אומר? בואו נדבר על הבסיס של הבסיס של תורת הקוונטים. מקס פלאנק נולד בגרמניה ב-1858. כנער, פלאנק מאוד אהב פיזיקה. אבל המרצה שלו באוניברסיטה המליץ לו לא ללכת להיות חוקר בתחום מכיוון שאין יותר מה לגלות בפיזיקה. ובאמת, זה מה שהרבה מדענים חשבו אז: חוקי המכניקה של ניוטון, שבשלב הזה כבר בני יותר ממאתיים שנה, עשו עבודה ממש טובה בלהסביר את כמעט כל מה שאפשר היה למדוד, והייתה תחושה שזהו, גמרנו עם הפיזיקה: פה ושם עוד היו כמה בעיות קטנות שהיה צריך לפתור, אבל בגדול אין יותר מה לגלות. זה כמו באולינג - אתה מגיע לשלוש מאות נקודות, וזהו, אי אפשר יותר. אבל מקס פלאנק החליט שלא להקשיב לעיצה הזו: הוא למד פיזיקה, והתחיל לעבוד על אחת מאותן "בעיות קטנות" שהיה צריך לפתור, בעיה בשם "קרינת גוף שחור". מה זו 'קרינת גוף שחור'? נכון שכשמחממים ברזל, הוא מתחיל לזרוח באור אדום? אז מסתבר שזה נכון לגבי כל דבר, לא רק ברזל, והמדענים אפילו גילו את המשוואה שאומרת מה הקשר בין הטמפרטורה של העצם - לתדר של האור שנפלט ממנו. אבל מה הבעיה? הנוסחא הזו לא התאימה לחוקים של ניוטון: אני לא אכנס להסבר מפורט אבל בגדול, אם המשוואה נכונה - אז החוקים של ניוטון לא יכולים נכונים. איך זה יכול להיות?!... בעיה. פלאנק היה שמרן. לא היה לו ספק שהחוקים של ניוטון נכונים ושמשהו במשוואה של קרינת הגוף השחור לא בסדר. אז הוא חקר, ובדק, וחקר, ובדק ועוד חקר ועוד בדק…ולא הצליח למצוא משהו לא בסדר במשוואה. אז אחרי המון בדיקות והמון מחקרים, הוא חשב על פתרון שהוא קרא לו "פתרון מתוך ייאוש". מה היה הפתרון הזה? בפיזיקה של ניוטון, מה שנקרא 'פיזיקה קלאסית', אנרגיה היא משהו רציף. 'רציף' זה אומר שאם משנים את כמות האנרגיה של מערכת כלשהי - אז האנרגיה משתנה בצורה חלקה והדרגתית, כמו שיפוע של רמפה. פאלנק חשב לעצמו: מה יקרה אם אני אניח שהאנרגיה לא משתנה בצורה רציפה, אלא משתנה בקפיצות - זאת אומרת, במקום רמפה, מדרגות? אם מניחים שאנרגיה משתנה בקפיצות, זה משנה קצת המתמטיקה - ואז, הפלא ופלא, המשוואה של קרינת הגוף השחור פתאום כן מסתדרת עם המכניקה של ניוטון. עכשיו, כשמשהו משתנה בקפיצות אז הוא משתנה בכמות מסוימת בכל קפיצה: "קוונטה", בלטינית, זה "כמות" - אז כמשהו משתנה בקפיצות, במקום בצורה רציפה, אנחנו אומרים שהוא משתנה בצורה קוונטית. שיהיה ברור: פלאנק לא חשב שאנרגיה באמת משתנה בצורה קוונטית, ז"א בקפיצות. מבחינתו זה היה סתם טריק מתמטי: במציאות, הוא היה בטוח שאנרגיה בכל זאת משתנה בצורה רציפה. למה? נניח שיש לנו רכב נוסע: לרכב הזה יש אנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה, שתלויה במהירות שלו - יותר מהירות, יותר אנרגיה. אם האנרגיה משתנה בקפיצות, זה אומר שגם המהירות חייבת להשתנות בקפיצות - וזה לא הגיוני. מה, אפשר לנסוע רק ב-10 קמ"ש, ואז 11 קמ"ש, אבל אי אפשר לנסוע ב-10.5 קמ"ש?... זה שטויות, ברור שאפשר לנסוע בכל מהירות שרוצים. ואם מהירות משתנה בצורה רציפה, גם האנרגיה משתנה בצורה רציפה. פלאנק פרסם את הרעיון שלו בשנת 1900, אבל חמש שנים אחר כך קרה משהו מאד לא צפוי: אלברט איינשטיין פרסם מאמר על תופעה פיזיקלית כלשהי - והוכיח שאנרגיה של אלקטרונים באמת משתנה בקפיצות. למשל, אלקטרון יכול לנוע סביב הגרעין של האטום במסלול מסוים, והוא יכול לקפוץ למסלול אחר גבוה יותר - אבל הוא לא יכול להיות באמצע, בין המסלולים. במילים אחרות, הרעיון של פלאנק הוא לא סתם טריק מתמטי: למרות שזה נראה לנו לא הגיוני - מסתבר שבקנה המידה של חלקיקים זעירים, דברים באמת משתנים בקפיצות. אור, למשל, מגיע בחבילות קטנות שנקראות פוטונים: אין דבר כזה 'חצי פוטון'. מטען חשמלי מגיע במכפלות קבועות - אין דבר כזה "חצי מטען חשמלי של אלקטרון". והמשמעות של התובנה הזו היתה מדהימה: זה אומר שבקנה המידה של חלקיקים קטנים, החוקים של ניוטון לא תופסים - כי ניוטון הניח שאנרגיה היא רציפה, והיא לא - ולכן צריך להמציא תיאוריה פיזיקלית חדשה שתסביר מה קורה בעולם של החלקיקים הקטנים. והתיאוריה הזו היא "תורת הקוונטים." לסיכום: תורת הקוונטים היא תיאוריה פיזיקלית שמתארת עולם שבו דברים מסוימים משתנים בקפיצות. בעולם שלנו, העולם של הדברים הגדולים, זה נשמע אבסורד ולא הגיוני: אנחנו רגילים שדברים כמו מקום, מהירות ואנרגיה משתנים בצורה חלקה ורציפה. אבל בעולם של החלקיקים הקטנטנים, ככה באמת העולם עובד. זהו, תודה על הצפייה. מוזמנים להרצאתי הקרובה בקריית טבעון: 'החיפוש אחר שפה משותפת ביקום' - 18.5.26, שעה 20:00, ספריה ומרכז הנצחה ק. טבעון. קישור לכרטיסים בציוץ הבא. נשתמע, רן

עברית
3
0
5
78