רועיד

אם מאיה ורטהיימר הייתה נער חרדי

מחצית בבלומפילד ⏱ #יאללהפועל

כן, הם בכל מקום, והם נראים כמו אנשים נורמטביים, חלקם אפילו דיי נבונים (לא נתקלתי בעילויים אינטלקטואלים שמסוגלים לכזו הדחקה והכחשת מציאות). ואתה אפילו מסוגל לחבב אותם או להרגיש איזו אחווה ושותפות גורל, עד הרגע שמדברים פוליטיקה והמבט שלהם הופך למזוגג וריק (אולי שיקוף של הניתוק הרגשי המחויב ברגעים של דיסוננס קוגניטיבי קיצוני), והם מתחילים לחזור על ססמאות ששמעו בתרעלה 14 שאין בהם קמצוץ של אמת או ממשק עם המציאות, וכשאתה מנסה לעניין אותם עם עובדות, הם עונים לך שאתה "קרבן של התשקורת הSמולנית" ושאם לא היית שטוף שנאה לנביא שלהם אולי היית רואה את האמת... וכמו שאתה מתאכזב מהם, לא מהם האישי בהכרח, אלא מהם כאירוע תודעתי הרסני שאין לך יכולת לתקן - גם הם מאוכזבים ממך, כי פתאום הם לא רואים אותך כבנאדם אלא כקפלניסט, בוגד, רלביסט, פריבילג מנותק ומתנשא שלא מבין איפה הוא חי. ואתה, אתה רואה אותם כאויבים של הילדים שלך! כמי שהשנאה שלהם אליך גדולה מהאהבה שלהם לעצמם; כמי שמוכנים לסבול יום יום שעה ושעה, ובלבד שאתה סובל יותר; כמי שרואים בחרדים שעושקים אותם אחים, ובערבים הישראלים, האוכלוסיה הכי מקופחת ומוזנחת במדינה הזו, כאויבים. והם רבים רבים, ובעיקר בקרב הדור הצעיר שנולד לממלכת נתניהו ולא מכיר דמוקרטיה ליברלית אמיתית מהי.

במציאות מתוקנת הוא עובר חרם והכינוי שהבריון הדביק לו זה ״שיצוציצי״ איזה מדינה של גמורים באמא שלי