roni ilan

@JonathanRuhman @Realisticunico1 @nimi_bachar @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 לא הבנתי היה לך חד קרן בקורס ועדיין אכפת לך מפיזיקה?

@Realisticunico1 @roniilan @nimi_bachar @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 מה הכוונה ״לא נראה לי שמדברים על זה״?

מהכתבה של מירב ארלוזרוב ב@TheMarker על האוניברסיטאות והמכללות. מה אתם אומרים על זה?

@JonathanRuhman @nimi_bachar @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 בסדר אבל לא צריך להקשות בכח. אפשר לבדוק רמות שונות של הבנה ועומק די בקלות.

@roniilan @nimi_bachar @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 לא התכוונתי למיין מי כן ומי לא. יש גם למיין מי סטודנטים מצטיינים, מי מועלים, מי טובים ומי פחות? כמו כל ספקטרומטר זה צריך להיות מכויל לרמה. לא ייתכן שגם המעולים וגם הטובים יקבלו מעל 95. זה לא פייר למצטיינים ביותר

@JonathanRuhman @nimi_bachar @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 למיין זה לשנה א׳.

@nimi_bachar @roniilan @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 אבל מבחן לא נועד רק לוודא הבנה אלא גם למיין

@nimi_bachar @JonathanRuhman @erant @TheMarker @AvrahamKlein3 לא מסכימה בכלל. מבחן נועד לבדוק הבנה וידע. אני ממש לא מנסה להאבק בסטודנטים. כשאני בונה מבחן אני מנסה לבדוק בדיוק את מה שהגדרתי שחשוב לצאת איתו מהקורס. כשהתחלתי הגישה שלי הייתה אחרת אבל מהר מאוד זה השתנה.

@JonathanRuhman @roniilan @erant @TheMarker אני חושב ש @AvrahamKlein3 הגדיר את זה הכי טוב מבחן הוא סוג של "מאבק" בין המרצה לסטודנט שבו אחד מנסה לנצח את השני. האחד מקשה והשני מנסה לפתור. אני בעד לבדוק הבנה. השאלה היא כמה התעללות וזוועות יש בדרך לשם. הטענה שלי היא שלא צריך הרבה. אפשר גם לטעות בגרף פשוט או שאלה פשוטה.

@nimi_bachar @JonathanRuhman @erant @TheMarker בקוונטים 1 סטודנטים די מזדעזעים מפונקצית הגל של אטום המימן, ודי בצדק.

@JonathanRuhman @roniilan @erant @TheMarker לא יודע, לא יצא לי ללמוד אצל שניכם אבל נראה לי שלא עליכם מדברים. כנראה גם לא עליי כי המשובים של הסטודנטים דווקא סבבה בכל הנוגע לפיזיקה 1,2,3 ואלקטרומגנטיות.

@erant @TheMarker טוב השקעתי וקראתי את כל הכתבה. זה גיבוב טיעונים לא הגיוני מלא סתירות פנימיות.

@roniilan @TheMarker זה פשוט גועל נפש.

@erant @TheMarker תת רמה. ומה הקשר לתנאי קבלה? ומה זה בכלל כישורי יסוד? מדהים לדעת שבוגרי האוניברסיטאות בארץ הם חוד החנית של האקדמיה והתעשיה ברמה העולמית ועדיין זה מה שנכתב. אין סביבת למידה מפרה.

@simonmaechling This has nothing to do with scientific literacy. Some commercial brands use thickeners or cannot commit to not having cross-contamination from production or packing lines. Makes things easier for celiacs if there is a certification

If we lived in a scientifically literate world, this wouldn’t need a “gluten-free” label.

@MikeE_3_14 זה הכתב של פול דיראק וגם הנוטציות שלו. אז כנראה שזה הוא. אבל המשוואות לא מטורפות, מעברי בסיס באלברה לינארית

רואים את המשוואות המטורפות שבתמונה? 🤯 הן שייכות לאחד המדענים המבריקים והמפורסמים בהיסטוריה (ללא רמזים כי אתם חדים כמו תער). חושבים שאתם יודעים מי הגאון שכתב את זה? 🤔 כתבו את הניחוש שלכם בתגובות! 👇 נראה מי יפצח את התעלומה! 🏆

@yoavgo גם לא בעיני. אבל ככה אני הבנתי את השאלה. לדעתי אי אפשר לשרוד מסלול קביעות אם בסופו של דבר לא רוצים לעשות את העבודה ממניעים אחרים

@roniilan אני לא רואה את זה ככה. לפני הקביעות הגשתי גרנטים ופרסמתי מאמרים כי זו העבודה, וכך גם אחרי הקביעות. אם משהו השתנה זה אולי חנופה קלה לכותבי מכתבים פוטנציאלים, אבל זה לא ממש קריטריון של ״טוב בעבודה״

התשובה האמיתית היא שלפחות בתחומי ה-STEM הקביעות היא יותר טריק פסיכולוגי זול שמונע מחברי סגל לעזוב את האקדמיה לטובת קריירה רווחית יותר, מאשר הטבה אמיתית.

@yoavgo זה תלוי בהגדרה של ״טובים״, לא? כלומר, לפני הקביעות טובים בעבודה לפי המטריקות שמצדיקות קביעות. אם אתה אוהב את העבודה שלך אתה תרצה קביעות כי בלעדיה אתה נפלט מהאקדמיה. עכשיו עברת את המשוכה הזאת, אתה ממשיך. מה גורם לך להמשיך להיות ״טוב״?

@roniilan יש פה הנחה מובלעת שאני כופר בה, לפיה לפני הקביעות הינו טובים בעבודה בשביל הקביעות או בגלל שלא היתה לנו קביעות. אני חושב ששאלות הרבה יותר מעניינות הן למה להיות טובים בעבודה אחרי הקמת משפחה, או למה להיות טובים בעבודה אחרי גיל 50.

@david_of_lod @yoavgo הרבה מאוד. מי שלקח פניה מפיזיקה תיאורטית לחישוב קוונטי למשל בהחלט חי טוב

@yoavgo מילא מדענים ניסויים אבל כמה כבר תיאורטיקנים יכולים להרוויח?

@dvora_t הוראה זה עניין אישיותי. סקרי הוראה זה מרכיב לא זניח אבל לא מרכזי. אנחנו אנשים שלוקחים ברצינות את מה שאנחנו עושים. הוראה היא העברה של ידע והכשרה של חוקרי העתיד שהם בין השאר סטודנטים למחקר וגם קולגות. בנוסף הרבה מאיתנו פשוט משקיענים מטבענו וככה הגענו לאיפה שאנחנו נמצאים.

הו וואו הציוץ לגמרי יצא משליטה ואני ממש ממש מעריכה את התגובות והפירוט והדעות שלכם לצערי נראה שכבר מאוחר מדי אבל אולי היה טוב יותר אם הייתי עושה הפרדה בין הוראה למחקר

שאלת תם של צעירה באוניברסיטה: בעיקר בנוגע למרצים עם קביעות - איזה תמריץ יש להם להיות אשכרה טובים בעבודתם? למה שיהיה להם אכפת?

@Mika_bak4 @SabbProf הפער בין היכולת הקוגניטית לרכוש מידע ליכולת הרגשית לעבד את המידע הזה יכול ליצור אתגרים.

@SabbProf למה? 🤨

תמיד ידעתי שהבן שלי חכם מאוד. אבל רק בתקופה של המלחמה, כשממש בילינו כל היום ביחד, פתאום התחוור לי עד כמה. בדקתי איך רואים מחוננות בגיל 4 וזה נראה לי מאוד מובהק. אני תוהה מה והאם עושים בגיל הזה במקרים כאלו, חוץ מלהעשיר ולאתגר אותו. דעתכם?

@erant @yevgets משבר פוסט קביעות הוא אמיתי והוא בדיוק בגלל שלקחו לנו את המוטיבציה האמיתית, ולכמה שנים הפכו אותה למשנית והכריחו אותנו להתרכז במוטיבציות שאנשים בדרך כלל מיחסים לנו. זה מבלבל ושוחק.

@yevgets שאלה מעולה. חבל שהיא חסמה לתגובות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לדבר עם חברי סגל צעירים על משבר פוסט-קביעות. אל תגידו שלא אמרו לכם.

הפעלה לפיד אקדמיה: מה אכפת לכם?

@david_of_lod @dvora_t בהחלט

@roniilan @dvora_t המוטיבציה האמיתית היא כנראה אהבת המחקר ולפעמים גם אהבת ההוראה

@david_of_lod @dvora_t שום דבר מאלה לא משקף או מהווה את המוטיבציה האמיתית

@dvora_t בשלב המוקדם של מרצה בקביעות יש עדיין עוד דרגות לקבל (פרופ' חבר ופרופ' מן המניין). ברגע שאתה פרופ' מן הבניין אז התמריץ העיקרי הוא פנימי (רובם ימשיכו לחקור פחות או יותר עד הקבר) אבל גם יש פוטנציאל לתפקידים בכירים, פרסים יוקרתיים ובתחומים מסויימים גם תגמול כספי מפטנטים למשל.

@dvora_t אנחנו אוהבים את המחקר שלנו אחרת לא היינו שורדים את המסלול. אנחנו חלק מקהילה אקדמית וחשוב לנו להשאר בתוכה ולהיות רלוונטיים אליה. יש לנו סטודנטים וחשוב לנו להעביר להם ידע עדכני, ולשמור להם על המוטיבציה, לעזור להם להתפתח.