avi shilon

צריך להמשיך להכות באיראן אבל גם להיזהר ממלכודת המשיחיזם הצבאי שאנחנו נלכדים בו - מאמר שכתבתי ynet.co.il/yedioth/articl…

For some good news today, read about our extraordinary colleagues @ColumbiaIIJS Co-Directors Profs. @Rebecca_Kobrin & Elisheva Carlebach, Visiting Scholar @shilonavi , @ColumbiaSIPA Adjunct Prof. @Nadav_Eyal , Visiting Prof. Jonathan Dekel Chen and librarian @hchesner : Lessons of Jewish History by @columbiamag magazine.columbia.edu/article/jewish…

עושים שלום בטוח | "אם נתניהו היה אז אומר שהוא מבטל את אוסלו והולך אחורה - לא חושב שהוא היה מנצח": מתוך סדרת דוקו חדשה #פירוק_והרכבה מסע היסטורי מהשסע העדתי של שנות המדינה הראשונות, דרך המהפך של 77' ועד ימינו - המחלוקות שעיצבו אותנו, והשאלה הגדולה: האם אחרי שנים של פירוק, אנחנו בשלים סוף סוף להרכבה?🇮🇱 📺"פירוק והרכבה": שבת | 22:00 | רק בערוץ כנסת 99 לצפייה בפרק השני בסדרה: knesset.tv/tv-shows/88938… @shilonavi

ד"ר אבי שילון מבקש למלא את החלל המחקרי בתולדות הימין הישראלי, באמצעות קובץ מאמרים בעריכתו. הוא מאוכזב מהשיח הרעיוני בימין הנוכחי, וסבור שהצלחתו הפוליטית נובעת בעיקר מחולשת השמאל @shlomopyuter makorrishon.co.il/magazine/polit…

The latest report from the @Columbia Task Force on Antisemitism paints a disturbing picture of classroom life for Jewish students. The most extreme incident was the hostile takeover of @shilonavi ‘s classroom. timesofisrael.com/jewish-student…

האם הביקורת העצמית של המערב הפכה למפעל בלתי פוסק של הכאה על חטא? שגיא ברמק @SagiBarmak ואבי שילון מסבירים #סוכן_תרבות היום ב-16:00 בכאן 11 ובכאן BOX

אבי שילון: על פניו, החלטת הממשלה למנוע ועדת חקירה ממלכתית ומנגד להקים ועדה שנציגיה ותחומי אחריותה ייקבעו על ידי שרים - סתמה את הגולל על חקירת אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר. אלא שבפועל, החלטת הממשלה כבר הופכת לחרב פיפיות. קשה להתעלם מהתחושה שמאז החלטת הממשלה, המקורות הבקיאים ביותר במערכת הביטחון ובדרג המדיני במה שקדם ל-7 באוקטובר מתחילים לדבר. הפרסומים הולכים ומתרבים בתקשורת, על שלל סוגיה: מפודקאסטים שונים ועד תקשורת המיינסטרים המסורתית. כך, למשל, סיפר גדי איזנקוט בפודקאסט "היידה" של שי האוזמן על ההלם שאחז בהנהגה הישראלית בשעות הראשונות לאירועים, וחשף כי ב-10 באוקטובר, כששר הביטחון גלנט וראשי הצבא ביקשו לפתוח במהירות בחזית צפונית נגד חיזבאללה, גם נתניהו, שנוהג להתגאות בעובדה שהוא זה שביקש לעבוד חזית אחר חזית - כלומר להתמקד בחמאס ורק בהמשך בצפון - דווקא תמך בעמדת גלנט והרמטכ״ל וביקש לתקוף מיד את חיזבאללה. כידוע, בלחצם של איזנקוט וגנץ, שנסמכו גם על ראש חטיבת מחקר באמ"ן, התקיפה נמנעה והקרב מול חיזבאללה נדחה. לטור המלא: shorturl.at/2eFBB

אבי שילון: "המצב האסטרטגי של ישראל לאחר תום המלחמה מתעתע, מפני שמה שנתפס אצלנו כבעיה וסכנה הוא בעצם יתרון והזדמנות, ולהפך. ראשית, חשוב להבין שמלחמות, ככל שהן גדולות, נוטות להביא לשינויים דרמטיים יותר לאחריהן. מהפרספקטיבה של ההיסטוריה הציונית, מלחמת העולם הראשונה היא שתרמה, לקראת סיומה, ולנוכח תבוסת האימפריה העות'מנית, למתן הכרזת בלפור שהציעה בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. בתום מלחמת העולם השנייה היה זה הרצון לסדר עולמי חדש שסייע רבות להחלטת האו"ם ב-1947 על הקמת מדינה יהודית. גם מלחמות בקנה מידה מצומצם יותר, כמו מלחמת יום כיפור, תרמו בהמשך להסדר השלום עם מצרים. לכן צפוי היה שהמלחמה בעזה, שהתפתחה למלחמה אזורית בין ישראל לשכנותיה ובכך השפיעה על חלקים נרחבים בעולם, תביא עם סיומה גם לאפשרויות מדיניות חדשות" לטור המלא: bit.ly/4o69mII

@SagiBarmak המאמר שלך שגיא הוא אחד החשובים והחסרים בשיח של שמאל-ימין וכול׳

שמחתי לתרום את חלקי הצנוע לספר שערך במיומנות מרשימה @shilonavi. הכרך כולו בהחלט שווה קריאה וכמובן- פולמוס ער.

השנה מציינים מאה שנים להקמת הימין הציוני כמפלגה על ידי זאב ז׳בוטינסקי. ספר חדש שערכתי וגם כתבתי בו לצד חוקרי ימין מהארץ והעולם, ״מימין לציונות״, רואה אור השבוע בהוצאת ״עם עובד״. זמין בכל החנויות והפלטפורמות הדיגיטליות

על השינויים שחלו במחנה הימין ביחס לרצח רבין ב-30 השנים האחרונות - מאמר שכתבתי ל״הזמן הזה״. hazmanhazeh.org.il/rabin/.

האם רצח יצחק רבין הוא האירוע החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל? מאמר קצר באתר של הקיפוד והשועל בעקבות השיחה עם ד״ר נורית כהן וד״ר אבי שילון kipshu.com/8-10-25/

"מלחמות וטראומות יוצרות הזדמנות" - האם ה 7.10 הוא הזדמנות לשלום? צפו בשיח פרופ' אלי פודה ואבי שילון באולפן מתוך #החוג_להיסטוריה_פוליטית | ערוץ כנסת @shilonavi

Framing October 7: How will this moment shape Jewish history + life worldwide? Join Dekel-Chen, Eyal & Shilon, Oct 5 @ 12 PM ET on Zoom. Register on our website, link in bio.

היום ב"ספרות ותרבות": ביביזם? "אני לא מקבל את האמירה הזאת. במקור כולם בגיניסטים". ההתנגדות שלו למהפכה המשפטית? "מה שמטריד הוא שהדבר הזה חוזר בזמן מלחמה". המצב בעזה? "זו טרגדיה מטורפת מה שמתרחש כאן, אבל הטענות על פשעי מלחמה מעידות על האנטישמיות המטורפת שמתפרצת". אבינדב בגין, הנכד של מנחם בגין, מעלה תערוכה חדשה ומסביר מה לאמנות ולאתרי בנייה | @shilonavi

האם ההתנחלויות הן המשך הציונות? מהם גבולות הארץ המובטחת? למה התכוון טרומפלדור שאמר שהגבול הוא קו המחרשה? מהו התסביך הקדמון של הציונות הדתית? מה יחס הציונות החילונית להר הבית? למה מפעל ההתנחלויות התחיל ב-74 ולא ב-67? מה היה מיוחד בחנן פורת? מה הלקח מההתנתקות? מה חושבים נערי הגבעות על מתנחלי אפרת? האם הרב כהנא היה ציוני? האם יש עוד סיכוי לפתרון שתי המדינות? אבי שילון @shilonavi מדבר איתי בתוכניתו 'החוג להיסטוריה פוליטית' בערוץ הכנסת knesset.tv/tv-shows/polit…

Why the current situation is a golden opportunity for those who study Israel seriously - my article to "Mosaic" ideas.tikvah.org/mosaic/essays/…

אבי שילון: "השבוע דווח כי הממשלה שוקלת להקציב עשרות מיליוני שקלים כדי למשות מהים את שרידי אוניית אלטלנה שהוטבעה על ידי צה"ל ביוני 1948 ולהציג אותה במוזיאון כדי למנוע את "השכחת ההיסטוריה הרוויזיוניסטית". השר יריב לוין, שקרוב משפחתו פיקד על האונייה, וגם שר המורשת עמיחי אליהו, התלהבו. נניח לרגע לשאלה אם הממשלה צריכה דווקא עכשיו לבזבז מיליונים על העלאת גרוטאות, ונניח גם לתהייה מדוע אי-אפשר לזכור את אלטלנה בלי לטרוח להשיג חלקים מהאונייה. מה שחשוב יותר טמון בכך שהפרשה הזו עדיין מרחפת מעל הפוליטיקה הישראלית, והזיכרון המשתנה של האירועים שהתרחשו מעיד גם על התמורות שחלו מאז בחברה. פרשת אלטלנה, אם לתמצת, התרחשה כשהמדינה הייתה ממש בחיתוליה, לאחר שהאצ"ל בראשות מנחם בגין התחייב להתפרק לטובת גיוס לצבא שקם, צה"ל. האונייה הגיעה לארץ מצרפת, עמוסה בנשק ובניצולי שואה, שנועדו לסייע במלחמת העצמאות. הממשלה, בראשות בן-גוריון, הסכימה לקבל את הנשק ולפרוק את האונייה, אך עד מהרה התדרדרו העניינים. באצ"ל ביקשו שחלק מהנשק יועבר ישירות ליחידות צה"ל שאליהן התגייסו אנשיו והעלו דרישות נוספות, ובן-גוריון סירב לקבל תנאים. מבלי לרדת לסבך הפרטים, אי-ההסכמה בין הממשלה ליוצאי אצ"ל הובילה לכך שצה"ל ירה על האונייה בפקודת הממשלה. הפרשה, שמגלמת את אחד משיאי העימות בין השמאל לימין, נתפסת עד היום בקרב יוצאי אצ"ל ואנשי ימין כביטוי לאכזריות של בן-גוריון ולגישה העוינת של השמאל. אלא שלפרשה יש עוד זוויות, שחברי הממשלה הנוכחית מתעלמים מהן, ודווקא בהן טמונים לקחים להווה. ראשית, מבחינת בן-גוריון הפצצת האונייה הייתה הכרחית כדי לחנך את העם, שרק החל להתגבש, לקבל את מרות החוק האחיד לכולם. הירי נועד לבנות את הממלכתיות ואת עקרון סמכות הממשלה. מבחינת בגין, הלקח אחר. לאחר שהאונייה הוטבעה, ורבים באצ"ל ביקשו לנקום, הוא היה נחרץ: "מלחמת אחים – לעולם לא". אלא שאם ממשיכי בגין הדגישו את הלקח לגבי מניעת מלחמת אחים, בימין הנוכחי העיקר הוא להצביע על אכזריות השמאל. בשנים האחרונות אף הועלתה, בקרב הימין הקיצוני, טענה חדשה, שמעולם לא הושמעה בימי בגין: האשם הוא בכלל יצחק רבין, שכמפקד צעיר מילא את הפקודה וירה לעבר האונייה, ולכן אף נענש לימים בהירצחו" לטור המלא: bit.ly/3JqBKq8

מדוע לו בן גוריון היה חי היה בוחר בהחזרת החטופים על פני ״הניצחון המוחלט״ - מתוך שיחה שלי עם ד״ר עדי שרצר בעונה החדשה של ״החוג להיסטוריה פוליטית״.

Join @ColumbiaIIJS Co-Director @Rebecca_Kobrin and former @Columbia visiting faculty member @shilonavi for an in-depth conversation about Israel at war with Iran on Wednesday, June 18 at 12 PM ET. Register here: iijs.columbia.edu/upcoming-events