Uri Chachick
9.2K posts

Uri Chachick
@urich
אוכל חצי מהמשכורת, נוחר את החצי השני.
israel Katılım Temmuz 2008
278 Takip Edilen310 Takipçiler

@khn_l76287 עברנו להצהרות במקום לדיון, זה אומר שהגענו לנקודת המחלוקת. תודה על הדיון, היה נעים 🙂.
עברית

יום חדש, לוח חדש מחכה לכם!
#חיבוריםם 486
connections.yonbergman.com/game/486
עברית

@avishay_sela כרגיל, רק שמות מה שהופך את זה לקשוח במיוחד. 😅
🟪🟪🟦🟨
🟩🟩🟩🟩
🟪🟦🟨🟨
🟪🟦🟦🟪
🟪🟦🟨🟨
🟦🟦🟦🟨
🟪🟦🟦🟦
🟦🟦🟦🟦
🟪🟨🟨🟨
🟨🟨🟨🟨
🟪🟪🟪🟪
עברית

#חיבוריםם כרגיל עם שטויות מהמוח שלי
דרגת קושי: מאתגר
connections.swellgarfo.com/game/-OoJdgoEN…
עברית

כאן אנחנו חלוקים. זה שאנחנו במדינת העם היהודי לא אומר שלדת היהודית יש ערך גדול יותר מבחינת הכפפת חוקי המדינה למגבלות הדת, בין אם במרחב הפרטי ובין אם במרחב הציבורי.
אני מאמין גדול שהמדינה לא צריכה להתערב בחיי האזרח אלא במינימום שבמינימום הדרוש לשמירה על בטחונו ועל זכויותיו וחירותו. הדת מבקשת להגביל מעבר לאלו.
עברית

@urich זה הרבה יותר מורכב מזה.
בסוף יש גם ערך לזה שאנחנו במדינה יהודית ומה לעשות שהתנך וכל תורת ישראל הם אלו שבמשך אלפי שנים ייצגו את היהדות.
בפרטי? אף רחד לא יגיד לך.
בשמירה על הצביון כן.
יש לזה ערך לא יסולא בפז.
ביאליק לא היה דתי גדול ובכל זאת הוא היה בעד שמירת שבת במרחב הציבורי.
עברית

#חיבוריםם
לילה טוב 🙂 שבוע חדש הגיע, לוח חביב בא
14across.co.il/cs/3916
עברית

מן הסתם שהדיון הוא על איפה נכון שתהיה כפייה (ביטול ערך החופש) ואיפה לא.
ההסכם בין האזרח למדינה לדעתי הוא שהמדינה אמורה לטפל בהם שזה בעיקר ביטחון חיצוני ופנימי ודאגה לזכויות וחירויות בסיסיות ובתמורה האזרח מוותר על חלק מהחופש שלו ע"י ציות לחוקים וכיבוד זכויותיהם וחירויותיהם של אחרים.
הגישה שלי אומרת שבכל הנוגע למה שרשאי האזרח לעשות, כל מה שלא אסור הוא כברירת מחדל מותר. וחוקים מגבילים מטעם המדינה צריכים להיות המינימום שבמינימום על מנת להבטיח את הבטחון ואז זכויותיהם וחירויותיהם של האזרחים.
ובהקשר של החמץ, אם אזרח רוצה להטיל על עצמו מגבלות נוספות שאינן קשורות למדינה, רוצה לומר - חוקי דת, אזי זכותו לעשות כך, אבל זה לא נכון שהמדינה תכפה את החוקים האלה על שאר האזרחים.
עברית

@urich יפה, אז שנינו מסכימים שיש ערך בחופש ואין ערך בלאכול חמץ.
בעניין ערך החופש, אף אחד לא יודע מה הגבול שלו, הרי המדינה מטבעה היא כפייתית.
היא כופה עליך המון חוקים שלאו דווקא בסל הערכים שלך.
לדוגמא קפיטליסט בישראל נדרש לשלם המון מיסים שהוא חושב שהם לא מוסריים והם נוגדים את ערכיו.
עברית

@urich יום ראשון וזה, אבל כל מה שניסיתי למצוא את הסגול הרביעי לא עבד
🟨🟨🟨🟨
🟦🟦🟦🟦
🟩🟪🟪🟪
🟩🟪🟪🟪
🟪🟪🟪🟪
🟩🟩🟩🟩
חוץ מלנחש, כמובן
שבוע טוב
עברית

@urich מין הרקיע הבהיר עד גגותיה של העיר
שבוע טוב 😎
🟨🟨🟨🟨
🟦🟦🟦🟦
🟪🟩🟩🟩
🟩🟩🟩🟩
🟪🟪🟪🟪
עברית

אנחנו נעבור עוד יום עם #חיבוריםם מספר 108
דרגת קושי: בחיי שממש בסדר באתי לעודד את העם היום
connections.swellgarfo.com/game/-OoJ_ko65…
עברית

לא מסכים עם הטענה שלך. יש ערך חילוני בלאכול חמץ מתי שאני רוצה לאכול חמץ. כלומר ערך בחופש שלי לבחור מה לאכול ומתי לאכול. הערך הזה לא פחות חשוב מהערכים הדתיים.
ובסופו של דבר אני לא מכריח את הדתי לאכול חמץ ולכן זה אפילו לא ערך מול ערך. זו כפיית הערך הדתי עלי, החילוני. לעומת הדרישה שלי שהדתי יגביל את עצמו מבלי להגביל אותי.
שוב, על מנת להבהיר, אני לא בעד הטרנד החדש הזה שצץ ברשת של לקרוע את הכיסוי בסופרים מעל מדפי החמץ. אני מאמין גדול בכך שלבעל הסופר צריך להיות את החופש לבחור ואם הוא בוחר לכסות ולא למכור חמץ, אז אדרבה, זו זכותו. ופעולה כוחנית כמו הסרת הכיסויים היא בעייתית גם חוקית וגם מוסרית.
אני כן חושב שאני כחילוני יכול למחות ע"י לא לקנות בסופר שכזה גם במהלך שאר השנה. יש מספיק סופרים היום שלא מכסים ואני מקפיד, ברוב הזמן, לקנות בהם. אם מספיק חילונים יפעלו כך זו תהיה מחאה אפקטיבית בגבולות החוק.
אבל מקרים כמו איסור הכנסת חמץ לבתי חולים למשל, זו מבחינתי כפייה דתית. אנשים שמאושפזים בבתי חולים אינם יכולים, במקרים רבים, להחליט לעבור לבית חולים אחר שכן מאפשר להכניס חמץ. ועצם זה שחילוני אוכל חמץ בבית החולים לא מונע מאדם דתי שלא לאכול חמץ שם.
לסיכום, אם נרחיב את הנושא, הערכים הדתיים המדוברים שהם מגבילים במהותם עומדים בסתירה לערך החופש שהוא ערך מרכזי בחייו של האדם החילוני. פגיעה בערך הזה זו המשמעות של המילה כפייה.
עברית

@urich ההבדל היחיד הוא שאין ערך חילוני בלאכול חמץ ויש ערך דתי בלא לאכול חמץ.
לכן כפיה נגד דתיים היא הרבה יותר חמורה.
ערכים של חילונים זה לא לרצוח לא לגנוב וכו'.
ערכים של דתיים זה גם לא לרצוח וגם לא לגנוב וגם לא לחלל שבת.
אין ערך חילוני בחילול שבת. (יש ערך בלאפשר חילול שבת במקסימום).
עברית

אני לא מניח הנחות. אם אין צורך מבצעי/כלכלי/אחר שמחייב שירות מעורב, אז בהחלט יש מקום לשקול שירות בהפרדה. זה מה שאמרתי מלכתחילה.
מאחר והמצב כרגע לא מאפשר שירות בהפרדה, רוצה לומר - דורש שינוי, יש לבצע דיון מסודר בקרב אנשי מקצוע שלוקח בחשבון את כל הנתונים והטיעונים ומקבל החלטה מושכלת.
אם אתה שואל אותי האם אני, עצמי, חושב שהטיעון הפמיניסטי (שמדובר בהדרת נשים) לכשלעצמו הוא מספיק בשביל להחליט שאין מקום בצבא לשירות הפרדה, אז התשובה שלי היא לא. הוא לא מספיק. אם זה הטיעון היחיד שעומד בין הקמת גדודים מופרדים לחיילים דתיים, אז לדעתי יש להקים גדודים כאלה.
אבל כמו שאמרתי, אני לא מניח שאני מודע לכל השיקולים ואני אשמח שאנשי מקצוע יעברו עליהם ויקבלו החלטה מושכלת.
אני גם רוצה לציין שהדיון המקורי אמנם נגע בנושא השירות בהפרדה (דרך התגובה המקורית שלך), אבל לא לשם כך נכנסתי לדיון הזה. נכנסתי אליו יותר על מנת להבהיר את ההבדל בין הדוגמאות המקוריות שניתנו לכפייה, לדוגמה שאתה הבאת. כמו גם להבהיר את ההבדל בגישה בין הצבא לאזרחות.
עברית

@urich @michaelzil בחייאת יש לך ספק שהעניין בשירות מעורב הוא יותר פמניזם מאשר צורך מבצעי?
היה פעם מישהו שטען בכלל שזה צורך מבצעי?
יש יותר סיכוי שהשמיים מחר יהיה סגולים מאשר שיוכח שיש צורך מבצעי בשירות מעורב...
לא היה אחד!!!! אחד!!! שטען שזה צורך מבצעי.
בא, זה לא לרמתך הטיעון הזה.
עברית

@urich @michaelzil איזה יעילות מבצעית יש בשירות מעורב?
יש מחקר אחש שמראה ששירות מעורב יעיל יותר משירות נפרד?
עברית







