יוני רוטנברג@Yoni_Roten
טרם שיתפתי פה, אבל הוגשה נגדי תביעת דיבה על טור שפרסמתי. לא, זאת לא עוד תביעה של פוליטיקאי נגד צייצן שקרא לו אהבל, או של אחים לנשק נגד מי שאמר עליהם את האמת. זה נטו ניסיון הפחדה, אחרי שפרסמתי תחקיר על התנהלות שערורייתית של מנכ"ל הרבנות הראשית. אחד הגורמים שהוזכרו שם, בגלל שכהן התערב כדי להציל אותו אחרי שנתפס בקלקלתו, החליט לתבוע אותי.
עכשיו, אני סולד מאגודות עיתונאים ולא קשור לאף אחת מהן, כך שהן לא בדיוק יצאו להגנתי. גם הנושא הוא, כאמור, לא הכי נוצץ. פשוט עבודה עיתונאית והתקפה עליה. אבל האופן שבו מערכת המשפט מתנהלת בנושא של תביעות דיבה, בטח נגד עיתונאים, הוא שערוריה.
אותו מר ביטון שהחליט לתבוע אותי, ניסח איזה כתב תביעה, זרק סכום (300 אלף), והופ - הפך אותי ואת העיתון בשבע לעבדים נרצעים לגחמותיו. העיתון שורף סכומים אדירים על ההגנה, ואני שעות יקרות על פרוצדורות ופגישות.
כל זה קורה בגלל המצב המעוות בו לתביעה אין מה להפסיד. היא רק יכולה להרוויח כתוצאה מפשרה או שופט מבולבל. לא מצפה לה בסוף הדרך שום קנס, אפילו לא בגובה התביעה עצמה.
ואני אומר הרבה פחות מזה: תנו לי חצי שעה עם שופט תורן, אראה לו את כל המסמכים והתיעודים המדוייקים והמהודקים שהסתמכתי עליהם בכתיבת התחקיר, והוא כבר יגלגל את התביעה מכל המדרגות. עשיתי עבודה יסודית, הפרסום שלי היה מגובה לחלוטין ואני עומד מאחוריו. אבל כנראה שמערכת המשפט לא ששה לתמרץ חשיפת שחיתויות. ביטון, יהודה כהן או כל מי שירצה לכסות על פשעיו יוכל לישון בשקט: אני את הכתבה הבאה כבר אחשוש לפרסם.
(אגב אני בטוח שהאדון יכניס גם את הציוץ הזה לחומר התביעה, אז ד"ש לתובע, לעורך הדין שלו ולשופטים. אל תחתוך את זה!)
