Yaron Zakai-Or

יואב קיש פירק פה צבא. לא נשכח. @YoavKisch

@YoavKisch תומך סרבנות עלוב. שר חינוך כושל

יום ירושלים הוא לא יום רגיל בשבילי. הוא יום שבו אני חוזר אחורה לסיפור שלי, לסיפור של המשפחה שלי, ולסיפור של העם שלי. מצד אמא שלי, אני שמיני בשושלת לרב שמואל סלנט, הרב של ירושלים במשך כמעט חמישים שנים, מאמצע המאה ה-19. שמונה דורות בעיר הזו. שמונה דורות שלא עזבו, שלא איבדו תקווה. ואמא שלי, היא נולדה בירושלים לפני הקמת המדינה. הייתה ילדה קטנה כשפרצה מלחמת השחרור. עד היום היא זוכרת את ירושלים תחת מצור. זוכרת את הירי על השיירות. זוכרת את העיר המחולקת ומקומות קדושים ליהודים שאי אפשר היה להגיע אליהם. ואחר כך, גם בשנת 67', היא זוכרת גם את הקריאה הגדולה "הר הבית בידינו". את הכותל שחזר אלינו. את העיר ששוב חוברה לה יחדיו. ומצד אבי, הסיפור לא פחות מרגש. לפני מלחמת העולם השנייה, סבי, פרדריק קיש, בנה את יסודות הציונות כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות הציונית, הגוף שלימים הפך לסוכנות היהודית. במלחמת העולם השנייה, סבי חזר ללבוש את מדי הצבא הבריטי, כתת-אלוף, ויצא להילחם בנאצים. הוא נפל בקרב בצפון אפריקה ב-1943. חמש שנים לפני הקמת המדינה. עשרים וארבע שנים לפני שחרור ירושלים. הוא לא זכה לראות. אבל אני זכיתי. אני, נכדו של פרדריק קיש שעבד למען המדינה שלא ראה, ושושלתו של הרב שמואל סלנט שחיכה לירושלים אלפיים שנה, אני שירתתי כטייס קרב בחיל האוויר של צבא ההגנה לישראל וטסתי מעל ירושלים, בירתנו הנצחית. זכיתי לראות אותה כפי שסבי חלם: קדושה, שלמה ומאוחדת. יום ירושלים בשבילי הוא לא חג בלוח השנה. הוא נקודת המפגש בין כל הסיפורים האלה. סיפור של אלפיים שנות גלות, של תקווה שלא נשברה, ושל חזרה שלא הייתה מובנת מאליה. אלפיים שנה אבותינו אמרו "לשנה הבאה בירושלים", ואני, דור שמיני בעיר, ונכדו של מי שבנה את יסודות הציונות - אני חי כאן עכשיו. שמונה דורות. שני שורשים. אלפיים שנה. ועכשיו אני כאן. וזה הסיפור של יום ירושלים, עבורי.

כשחזרתי הביתה מהראיון התיישבתי ליד עמית שלי, בת 8.5. סיפרתי לה שיש שרה בממשלה שלנו, ששיקרה ואמרה שבנט (היא כבר יודעת מי זה) לוקח כדורים. ושהיא אמרה את השקר הזה כדי לנסות להעליב אותו ולהקטין אותו. ושהכי גרוע זה שהיא בעצם לעגה לאנשים שבאמת יש להם קשיים, ובאמת לוקחים כדורים. אמרתי לה שבגלל זה, אני החלטתי לספר בראיון לכל הציבור בישראל, שאני דווקא כן לוקחת כדורים. ושהיא יודעת את זה מזמן, אבל עוד מעט גם כל המדינה תדע את זה. היא שתקה. אז שאלתי אותה: ״מה את אומרת על זה תושתוש?" והיא פשוט הסתכלה עליי, עם הנמשים המהממים האלה שלה, ואמרה מילה אחת: "אמיצה". אני נמסתי, והיא חזרה לחפש באינטרנט "סקוושי" (או איך שלא קוראים לזה). אחר כך סיפרתי גם לעומר (בן 10) ולנטע (בן 6) על הראיון שעומד להתפרסם. עמית שעמדה לידנו שאלה: "אמא, למה בעצם סיפרת לכולם בראיון?" אמרתי לה שיש אנשים שקשה להם להתחיל לקחת כדורים, או אנשים שלוקחים ומתביישים שהם לוקחים, ושאולי אם הם יראו שמישהי כמוני שהיתה בתפקידים מאוד משמעותיים גם לוקחת כדורים, ושזה בכלל לא סוד מבחינתה, זה אולי יעזור להם. וככה יהיה להם יותר טוב בחיים שלהם. וזה חשוב לי. היא חייכה. ואז שלושתם חזרו להתווכח איתי על שעת השינה. שלושה מול אחת אבל ניצחתי 🙂

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

@rpy41447130 רפי יקר, בהצלחה. ביחד, ימין ושמאל, נמגר את הרשע והשחיתות מקרבנו.

ההחלטה להצטרף למירוץ הפוליטי היא לא החלטה קלה. כאב שכול שאיבד את היקר מכל, היה ברור לי שהמאבק הפוליטי בעיקר לפני בחירות הוא מאבק קשה ולעיתים מכוער. כבר נשחטו כאן כל הפרות הקדושות לא נשאר כבר מה לשחוט… הדרך לתיקון ולריפוי עוברת דרך הישיבה סביב שולחן מקבלי ההחלטות ואני שמח וגאה בהחלטה שלי להיות שם ולפעול בכל דרך כדי לגרום לדברים לקרות. את המציאות האיומה שנכפתה עלי ועל משפחתי, של חיים לצד השכול, לא ניתן לשנות אבל את המציאות הבטחונית, המדינית, החברתית והפוליטית במדינת ישראל חייבים לשנות. מאז השבעה באוקטובר אני סוחב הרבה כאבים אבל הכאב הגדול של הפניית העורף של המנהיגות, הפניית הגב של מקבלי ההחלטות, הבריחה וההימלטות מאחריות של הקברניטים - הוא כאב שבחרתי להתמודד איתו לא באמצעות זעם, כעס ותסכול אלא בדרך של מאבק דמוקרטי וחריש עמוק לתיקון, לריפוי, לאיחוי, מאבק על ערכים של אמת, צדק ואחריות. כשאני קורא לעיתים את תגובות תעשיית הרעל שמטנפת, לועגת, מקללת ומקטינה אני יודע בוודאות גמורה שאני חייב להגביר מאמץ לפעול יותר בנחישות בעוצמה וללא מורא. המדינה הזאת יקרה לנו מאד, טובי בנינו ובנותנו מסרו את חייהם עליה. אני יוצא למסע הזה עם לב כואב אבל בראש מורם וגב זקוף כדי לתרום את חלקי הצנוע וכדי להשיב את התקווה. ״זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה״ והיום… נוסעים לכנסת 💪♥️🇮🇱

אני מאד מודה לכל מי שעזר לי לאסוף פרטים לאורך חודשים ארוכים, כולל על היחסים הקרובים בין מרדכי דוד לפטרון שלו בן גביר, התביעה שהוא עומד לקבל תהיה אחת החשובות שהיו כאן. אנחנו עומדים להפיל את כנופיית בן גביר פיננסית ומשפטית.

@itamarbengvir אתה, אפס משתמט, לא מבין כלום במלחמה ולא בהתנהלות תקינה. מי שגורם לנער ב17 להכנס לכלא לשנה וחצי לא יכול לנהל את המוסד. האיש לא ראוי לנהל מכולת.

גלי, בטהרן מוחאים לך כפיים. הם לא היו יכולים לחלום על בעלת ברית טובה ממך. בזמן שגיבור ישראל רומן גופמן נלחם באויב, גלי נלחמת במדינת ישראל ומסכנת את ביטחונה.

יכולים לעזור לי לזהות את מר ״שקע ותקע יא מתחנגלים״? אני חושב שמגיעה לו תביעה אזרחית הביתה.

@AvichayBuaron @grok תלמד את @AvichayBuaron מי אמר אמרה כמו ״מחזירים את האקדמיה לעם״ באירופה במאה הקודמת

נגמרה ההפקרות. מחזירים את האקדמיה לעם!

@jonatanu והכי חשוב הביא עלינו את הזוועה הזאת

@DwdHy30621 עבריין, שתוק.

עם יהורם שפטל תוך שבוע שבועיים נדע מה פסקה השופטת בקובלנה הפלילית שהגישה נגדי נאווה רוזליו(להערכתי אתם תראו ניצחון)

@YakiAdamker יא משתמט עלוב, אתה מעז לדבר על מי ששירתו שנים רבות בצבא, סיכנו את חייהם למען המדינה ואיימו בהפסקת התנדבות?

הרכש החדש של ״ברית המשרתים״ עודד את הסרבנים בתקופת הרפורמה המשפטית

@i24NEWS_HE @sharongal ערוץ פח, נתניהו היה צריך להתפטר ולעמוד למשפט. ראש ממשלה עם כתבי אישום חמורים לא יכול להמשיך בתפקידו.

התעקשות היועמ״שית על משפט נתניהו, משחק בביטחון הלאומי? | @sharongal

שוב ארוע הצתה ברמת גן לעסק שפתוח בשבת. ציציות בחוץ, קנאות ושנאה בפנים.

סופר חשוב. לא לעזוב את התפקידים. להשאר בעמדות. עם ישראל זקוק לכם כדי למזער נזקים עד הבחירות ויזדקק לכם לאחריהן כאשר נצטרך לבנות מחדש.

@MKOhadTal @bezalelsm @naftalibennett אפס מוחלט, אני מבין ש1200 נרצחים ביום אחד זה בקטנה מבחינתך?

@bezalelsm חתיכת אפס, תלמד ממאנטש אמיתי.

שיהיה ברור - לכל מי שמנסה לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הנופלים והנרצחים ב- 7 באוקטובר - אתם לא מעניינים אותי. מה שכואב לי זה המון אנשים שנפגעים מהעיוות שלכם את דבריי ולהם חשוב לי להבהיר: השאלה שנשאלתי ועליה השבתי היתה מה *המעשה הפוליטי* החמור יותר - ללכת לממשלה עם חמאס במודע ובמזיד בשל תאוות כבוד ושלטון או ישיבה בממשלה שבמשמרת שלה התרחש טבח נורא שבו חמאס תקפו את מדינת ישראל ורצחו לנו אלפי אנשים. אז כן, ללכת ביודעין לממשלה עם חמאס תוך שקרים והונאה וגניבת קולות זה המעשה החמור ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית. הטבח שביצע חמאס הוא מהנוראים שידענו מאז השואה ואין שום דבר שמשתווה לו. לכם התקשורת - אם אתם מנסים להוציא את דבריי מהקשרם ולזלזל בטבח אתם רשעים ושקרנים.

לסמוטריץ׳ אין כבוד ל-2,100 הנרצחים ולמשפחותיהם, זו אמירה אומללה ולא מוסרית. גם ביום גרוע של ממשלת השינוי, היא עדיפה באלף מונים על ממשלת אסון השבעה באוקטובר של סמוטריץ׳. חיי אדם אינם בעלי ערך בעיניו של סמוטריץ׳, בדיוק כמו בעיני קיצוניים פנאטיים בכל מקום בעולם. בקרוב נשנה את זה.

@zoharm7 הבחירות הן בין הגוש השפוי לגוש הטבח, מממני החמאס.

הפרישה ההמונית מכחול לבן מבהירה היטב שהבחירות הקרובות הן בין השמאל והמפלגות הערביות לבין הימין בראשות נתניהו. בעזרת השם הציבור יכריע לטובת הימין.

@ayeletkedem @KarivGilad הבעייה שלא מדובר על מיעוט פושע, אלא על רוב תושבי ההתנחלויות הלא חוקיות.

@KarivGilad @yzakai בכל חברה קמו חוליגנים, גם אנחנו לא חסינים ויש לחסל את התופעה באיבה. לא להשחיר את החברה כולה בגלל מיעוט פושע.

עשור אחרי, כולם יודעים - יאיר גולן צדק.