Ilan Merdler

110 posts

Ilan Merdler banner
Ilan Merdler

Ilan Merdler

@IlanMerdler

Fixing hearts by day 🫀 | Dad to Libi & Nadav 👧👶 | Coffee-powered ☕

เข้าร่วม Ekim 2023
537 กำลังติดตาม82 ผู้ติดตาม
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@JordanLewinski @IdoWolf1 איכות הטיפול לא משתנה. אני לא מצנתר טוב יותר כי השיחה לפני ואחרי נכתבה באמצעות בינה מלאכותית, אבל אומר לך שבתחושה האישית (בלבד שלי) זה מוריד עומס ומקל על העבודה השוטפת וגם מאפשר לראות יותר חולים.
עברית
1
0
2
36
Jordan Lewinski
Jordan Lewinski@JordanLewinski·
@IlanMerdler @IdoWolf1 גם בארץ מטמיעים מערכות (גם אני מכניס את זה למערכת ציבורית). אני פשוט טוען שזה שזה משפר את הבילינג, זה כנראה משפר את הקשר עם המטופל, ומוריד תחושת עומס מהמטפלים שפחות חווים עייפות EHR. זה לא אוטומטית אומר שזה משפר את איכות הטיפול. אגב יצא מחקר ענק שהראה שזה לא באמת חוסך הרבה זמן.
עברית
1
0
0
16
עידו וולף
עידו וולף@IdoWolf1·
רופאים שנעזרו במערכת AI הרוויחו יותר: מחקר חדש בדק שימוש במערכת AI שמקשיבה לביקור וכותבת את הסיכום במקום הרופא. היעילות וההכנסות - עלו. פחות זמן מקלדת ויותר מטופלים ביום. ascopubs.org/doi/abs/10.120…
עברית
9
0
33
2.1K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@JordanLewinski @IdoWolf1 אני עובד בארה״ב עם מערכת כזו. היא סופר יעילה ואין לזה קשר לשום בילינג. היא מאפשרת באמת לדבר עם החולה ולבדוק אותו ולנהל שיחה שוטפת. המפגש שנוצר הוא לא מאה אחוז נקי ועדיין צריך לעבור עליו ולעשות תיקונים, אבל החיסכון בזמן ומאמץ מדהימים.
עברית
1
0
1
30
Jordan Lewinski
Jordan Lewinski@JordanLewinski·
@IdoWolf1 מחקר אמריקאי קלאסי. מודדים כמה חיובים לשעה הצליחו לחייב את חברת הביטוח על פעולות רופא, ומזה מסיקים שזה יותר יעיל ומכניס. זה לא אומר כלום על ״טיב הטיפיל״ מה שהוא לא יהיה…
עברית
1
0
0
95
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@Dr_Doc_ @12med865 האמת שקרה לי מקרה מאוד דומה. היה סטאז׳ר נוראי שלא ידע כלום, שאמר למנהל המחלקה שהוא פשוט למד ברומנית וקשה לו עם המונחים בעברית. אני במקרה מדבר, אז המנהל ביקש ממני לעזור לו. רק שאז הסתבר שהוא לא מדבר מילה ברומנית...אני עוד זוכר את מבט ההפתעה...
עברית
1
0
12
149
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱
@12med865 לציין שבגלל מקרים כאילו אני בעד מבחן מעשי בסיום הסטאז׳ ונגד קבלת הרשיון ה״אוטומטית״
עברית
1
0
17
641
Roy Basch
Roy Basch@12med865·
נבחנתי לפני הסטאז במס"ר ועל הדלת של החדר היה התרחיש של הסימולציה. אחד מהנבחנים בהה בדף אז שאלתי אותו אם הוא צריך עזרה והוא ענה בעברית שבורה שהוא לא יודע עברית. שאלתי אם הוא רוצה שאתרגם לו לאנגלית והוא ענה שהוא לא יודע אנגלית. כששאלתי באיזו שפה הוא למד רפואה הוא ענה שבאנגלית🤦‍♂️
Roy Basch tweet media
עברית
26
5
612
35.9K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@BatyaCohen1 זה קיים כבר הרבה שנים. הלייזר הוא לא תחליף לבלון וסטנט ולא משפר דיוק, למרות שהמילה ״לייזר״ תמיד נשמעת מגניבה. מטרת הלייזר להתמודד עם היצרות מהותית שקשה לפתוח עם בלון בלבד. יש כמה טכנולוגיות דומות זמינות.
עברית
0
0
5
239
Batya Cohen, PhD
Batya Cohen, PhD@BatyaCohen1·
פעם חסימת עורקים דרשה ניתוח פתוח. היום, צנתור עם לייזר אנדווסקולרי שמסיר פלאק בצורה ממוקדת. פחות טראומה, יותר דיוק, החלמה מהירה יותר. זו לא מד״ב. זו רפואה קלינית ב-2026📣 #קרדיולוגיה #רפואההתערבותית #חדשנותרפואית
עברית
31
11
346
26.5K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@Amit_Mandelbaum זה לא מדויק, יש גם יתרונות. הזמינות גבוהה מהותית.
עברית
2
0
4
1.2K
Amit Mandelbaum
Amit Mandelbaum@Amit_Mandelbaum·
סוגר חצי שנה פה בארצות הברית ומסכם שיש פה הרבה דברים טובים, אבל אין דבר יותר גרוע ממערכת הבריאות כאן (ובריאות שיניים בפרט) ואין דבר שמכניס אותי יותר ללחץ ולחוסר אונים מדבר הזה. אוף
עברית
46
3
364
24.3K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@MatyFakterman @Itelman_Edi בגלל שלא קונסים על זה אז המערכת מתמודדת עם זה על ידי Overbooking. כולם מפסידים מזה...
עברית
0
0
1
10
Edi Itelman
Edi Itelman@Itelman_Edi·
מבול בבוקר, 0 הברזות מטופלים מהמרפאה. 💪💪💪
עברית
2
0
4
281
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@IdoWolf1 למידה מהבית היא חלום שהלוואי והיה בתקופתי. ההספק שלי הוא פי כמה במצב כזה. להושיב סטודנטים לשמוע מרצה (שהוא לא תמיד טוב) מעביר שקופיות זה בזבוז זמן בתקופה הנוכחית. השיטה צריכה להשתנות- לדוגמא למידה עצמאית ואז מפגשים בקבוצות קטנות לתרגול והעמקה וגם לעבודת צוות.
עברית
0
0
0
92
עידו וולף
עידו וולף@IdoWolf1·
כל ההרצאות מוקלטות והסטודנטים לא מגיעים להרצאות. התוצאה עצובה מאד. הם עוברים את הבחינות אבל אף הקלטה היא לא כמו המפגש עם המרצה והחברים בכיתה. הם מפספסים את כל החוויה האינטלקטואלית והחברתית. ובסוף גם הרמה נפגעת. הראיון מדויק ועצוב ממש. themarker.com/career/2026-02…
עברית
29
3
76
6.6K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@GoldbergDoron @Dr_Doc_ גם בעוד תחומים, אבל ״העלאת מספר הרופאים״ לא אומר שזה יפתור את הבעיה הזו. תקני מומחים, חיזוקים חיוביים, התייעלות העבודה השוטפת- אלה כן.
עברית
0
0
0
7
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱
התחזית האופטימית של משרד הבריאות לשיעור של 5.1 רופאים לאלף נפש נשענת על הרחבת הלימודים בארץ ד"ר ספי מנדלוביץ': "אחרי שנים של כישלון בתכנון, אנחנו בדרך להכפלת מספר הרופאים החדשים" משרד הבריאות פרסם את התחזית לרשיונות חדשים של רופאים, המצביעה על יותר מהכפלה של מספר הרופאים החדשים שייכנסו למערכת ב-20 השנים הקרובות. מ-1,261 רשיונות חדשים בשנת 2015, המספר צפוי לעלות ל-2,880 רשיונות בשנת 2035. העלייה החדה ביותר על פי התחזית תבוא מבוגרי מוסדות ישראליים, שמספרם יזנק מכ-484 רופאים חדשים בשנת 2015 ליותר מ-1,700 עד 2035, זאת בזכות התערבות שכללה פתיחת פקולטות חדשות לרפואה והרחבה משמעותית של מכסות הלימוד בפקולטות הקיימות. גם בוגרי מוסדות זרים מוכרים צפויים לתרום לגידול באופן ניכר, בעוד שתרומתם של עולים חדשים נותרת יציבה יחסית לאורך השנים. בעקבות התערבות זו, ישראל צפויה לסגור את הפער מול מדינות ה- OECDעד שנת 2039. התחזית המקורית משנת 2019 צפתה עלייה מתונה ל-3.8 רופאים ל-1,000 נפש עד לשנת 2043, אך התחזית המעודכנת לאחר ההתערבות מראה קפיצה משמעותית. שיעור הרופאים בישראל יגיע ל-4.7 רופאים ל-1,000 נפש כבר בשנת 2039, בדיוק כמו הממוצע הצפוי ב- OECDבאותה תקופה, ועד לשנת 2043 ישראל אף צפויה לעבור את ממוצע ה-OECD ולהגיע ל-5.1 רופאים ל-1,000 נפש. ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, התייחס לנתונים בוועידה לבריאות וחדשנות של המרכז האקדמי לב שנערכה אתמול בירושלים. לדבריו, "מדינת ישראל נכשלה שנים רבות בתכנון עולם הרופאים. צמצמו דרמטית את מספר לומדי הרפואה בחו"ל, בלי קשר לצורכי המערכת. במקביל, מול הביקוש והצורך, הרבה ישראלים נסעו ללמוד בחו״ל, חלקם במוסדות בעייתיים בברית המועצות לשעבר, מולדובה, ארמניה ועוד". עוד ציין מנדלוביץ' כי "בשנה האחרונה כ־70% ממקבלי הרישיון לרפואה בישראל למדו בחו״ל, חלק גדול מהם במוסדות שהוגדרו כלא תקינים. כ־58% מהמתמחים בפריפריה הם בוגרי פקולטות שבשנת 2027 לא יהיו רלוונטיות", הוסיף, "המשמעות היא שאנחנו עלולים להישאר מול שוקת שבורה. אנו עובדים על תמריצים ופרויקטים לפריפריה, מתוך הבנה שקיים סיכויי גבוה יותר שמי שגדל באזורים אלה יישאר שם". לדבריו, משרד הבריאות פועל להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, תוך הצבת יעד עתידי של כ־1,700 סטודנטים לרפואה בשנה, כמעט שילוש של המספר הקיים. "ברור לנו שזה לוקח זמן ואת פירות הגידול נראה רק אחרי שנים, סביב 2034", אמר. ד"ר מנדלוביץ' גם התייחס לוועדה שפועלת בימים אלה במטרה לקבוע לראשונה יעדים מספריים לפי התמחויות על מנת להבין מהם צורכי המערכת. "מדינה לא יכולה להמשיך לקבוע את מספר המומחים רק לפי כמה תורנים צריך", אמר. "מעבר לרופאים, אנחנו נכנסים בעוצמה גם לתכנון מקצועות הבריאות בכלל - פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד". בהקשר זה העלה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות את הצורך בשילוב חרדים במקצועות הבריאות: "האחוזים כיום נמוכים מאוד. מדובר גם בצורך פרקטי של המערכת אבל גם במרכיב של בניית חברה בריאה יותר. כשמדברים על כשירות תרבותית, למשל סביב התפרצויות כמו מחלת החצבת, צריך אנשי מקצוע שמבינים את השפה והעולם".
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱 tweet media
עברית
2
1
13
778
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@Dr_Doc_ @GoldbergDoron לא צריך להגיד...לכולנו ברור מה צריך להיות ומה לא קורה. להגיד כל הזמן ״מספר הרופאים״, ״העלאת מספר הרופאים״ זו חשיבה צרה ופופוליסטית.
עברית
0
0
1
15
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱
@IlanMerdler @GoldbergDoron האמת שממש לא... לפחות לא באונקולוגיה, אולי בפנימית/ כירוגיה כללית. לצערי ממה שיצא לי לראות ברמה האישית לא נעשה שימוש נכון באחיות המומחיות (יש 3 כאילו ממה שאני יודעת בארץ) ובעוזרי (עמית) רופא. ובמקרים מסויימים היו לדבר השלכות לא פשוטות. אין באפשרותי לומר יותר על הנושא.
עברית
1
0
1
26
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@Dr_Doc_ @GoldbergDoron זה כי באמת הבעיה היא לא כמות הרופאים. הבעיה היא חסר מוחלט בצוות תומך פארא-רפואי (NP, PA...) ומערכת מסורבלת שלא רוצה לחשוב קדימה ומעדיפה רופאים שעובדים בשלושה מקומות עבודה שונים.
עברית
2
0
1
32
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@Dr_Doc_ כתבה נוראית בכל כך הרבה רבדים...
עברית
0
0
2
32
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱
שלושה מנהלי מחלקות פנימיות בבתי חולים מספרים למה המתווה לקיצור תורנויות המתמחים נכשל בעיניהם, איך מצליחים לאייש את המחלקות הפנימיות באנשי צוות למרות הדימוי הגרוע, וממה הם הכי מוטרדים "כירורגיה אולי נשמעת נוצצת, אבל נראה אותך בגיל 50 מגיע ב-2:00 בלילה לאיזה ניתוח בקע" כשמשרד הבריאות הודיע החודש על הקמת צוות עבודה שיגבש מתווה מעודכן לתורנויות הרופאים, שנתיים בלבד מאז תחילת היישום של המתווה הנוכחי, רבים פירשו זאת כהודאה בכישלון. המתכונת הנוכחית של התורנויות, שבה מתמחים מתחילים את התורנות ב-13:00 במקום ב-8:00, יצאה לדרכה במטרה להקל על עומס העבודה ולשפר את תנאי העבודה של המתמחים בפריפריה. אלא שעם הזמן עלו טענות בשטח לפגיעה באיכות ההתמחות וכן באיכות הטיפול במחלקות שבהן יושם המתווה, ולעלייה בעומסים המוטלים על הרופאים הבכירים במחלקות. אחד המתנגדים החריפים למתווה היה האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, ובקיץ האחרון מנהלי מחלקות פנימיות בשבעה בתי חולים הודיעו כי הם מפסיקים את השתתפותם בפיילוט. "אם היה אפשר ללמוד התמחות כהלכתה בצורה שבה אנשים לא צריכים לעבוד 26 שעות רצוף, אף אחד לא היה מתנגד לזה", מבהירה ד"ר אסנת (אוסי) ירחובסקי־דולברג, מנהלת מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא וגזברית האיגוד, בריאיון לצד שני מנהלי מחלקות פנימיות נוספים. "אבל המקצוע שלנו הוא שולייתי גם אם אין חדר ניתוח צריך לשבת בישיבת בוקר, לראות איך מעבירים את המקל הלאה במשמרת. האובדן של שעות ההכשרה בבוקר הוא מהותי למתמחים ולניהול התקין של המחלקה באותו יום, שנשארת עם כוח עבודה של רופאים בכירים בלבד. נכון שיש פה בעיה גם אני לא ארצה לשבת במטוס שבו הטייס אחרי 26 שעות עבודה רצופות. אנחנו מודעים לכך ומנסים להציע פתרון חלופי, שיהיה אחיד בכל הארץ ובכל ההתמחויות. לא צריכים להיות שני סוגים של התמחויות". ד"ר אורי רוביו הוא מנהל מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שבו הופסק מתווה קיצור התורנויות לאחר פגיעת הטיל האיראני בבית החולים ביוני האחרון. "מנהל מחלקה מצא את עצמו עושה סיבוב עם סטאז'ר ואולי עם עוד מתמחה אחד", הוא מספר. "אין אנשים. מישהו לא חשב עד הסוף על המתווה, וזה פגע בעבודה בצורה קשה. היום אני עם 11 מתמחים במחלקה, וחיי השתנו ללא היכר. פתאום יש צוות והוראה, וזה המצב שהיה אמור להיות. גם המתמחים מתנגדים למתווה הקיצור הקיים. אם היה אפשר להגיע לפחות תורנויות בחודש, נניח ארבע, עם יותר מתמחים, זה היה עדיף, כי אז אפשר להחזיק סוג של קיצור יום עבודה ולאפשר את ההתנהלות התקינה. כל דבר אחר הוא בלתי אפשרי וגרוע בעליל. הפיילוט נולד בחטא וימות בחטא". ב-2019 פירסמה ועדת טור־כספא, שמינה משרד הבריאות, דו"ח לשיפור הטיפול במערך האשפוז הפנימי. הוועדה המליצה להגדיל ל–16 את מספר הרופאים בכל מחלקה פנימית שבה 38 מיטות ארבעה רופאים מומחים ו–12 מתמחים (במקום 14-12 רופאים כיום). מיליוני שקלים הוקצו לטובת הנושא, אבל לאחר מכן התברר כי הסכומים נבלעו בגירעון של בתי החולים. לדברי פרופ' איילת רז-פסטר, מנהלת מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שלקחה חלק בוועדה, "בוועדה דיברנו על העלאת קרנה של הרפואה הפנימית. קיצור התורנויות גרם לפעולה ההפוכה הרחקת הרופאים הבכירים. למה שהם ירצו לעשות סבב לבד על 40 מטופלים? רוב האנשים ממילא רוצים להיות בגוש דן. מבחינתם, קו חדרה זה מעבר להרי החושך. הפיילוט הקצין את הפערים בין פריפריה למרכז". מארגון המתמחים מרשם נמסר: "קיצור התורנויות הוא הבשורה הגדולה ביותר של מערכת הבריאות בשנים האחרונות. הרופאות והרופאים המתמחים נאבקו שנים ארוכות לשינוי שיטת העבודה הפסולה שמחייבת אותם לעבוד בתורנויות של 26 שעות שיטה מעוותת שפגעה גם במטופלים. באשר לתוספת התקנים, הבהרנו מהרגע הראשון שההסכם לא מספק את התקנים הנדרשים ולא מפקח על התהליך, והדרך הנכונה לשפר את ההתנהלות היא לא להילחם בקיצור התורנויות, אלא להילחם על תוספת תקינה ועדכון שיטת ההכשרה. בתי החולים בפריפריה, ובכללם המחלקות הפנימיות, סובלים שנים ארוכות מתת־תקצוב ומהזנחה. הבעיות האלה אינן תוצאה של קיצור התורנויות. "שיטת ההכשרה של המתמחים לרפואה היא לא גזירת גורל וצריך וראוי להתאים אותה למציאות החדשה שבה מתמחים נוכחים בשעות אחרות מהשעות שהיו נהוגות לפני הקיצור. הפתרון היחיד הנכון הוא להתאים את ההכשרה לשעות העבודה. מי שממשיך לטעון כאילו ביטול הקיצור הוא אופציה, לא ער לתהליכים שמתרחשים בשטח ולזעם שהשיח מעורר בקרב המתמחים. לא תהיה חזרה אחורה. צורת ההעסקה הזאת היא פרק שחור בספר ההיסטוריה, ושם היא תישאר". במשרד הבריאות מכחישים שמדובר בכישלון. "אין כוונה לבטל את המתווה הקיים בפריפריה והוא נמשך", אומר גורם במשרד. "בספטמבר 2023 יצאנו לדרך ובאופן טבעי נכון לעשות חושבים על הנושא ביחד עם כל השחקנים הרלוונטיים במערכת. זו לא ועדה שהתוצאות שלה ידועות מראש, והמטרה היא לחשוב איך לעשות את הדברים בצורה טובה יותר ובאופן שניתן להחיל אותו על כלל המערכת". בישראל פועלות 108 מחלקות פנימיות בבתי החולים, המטפלות בכ-300 אלף חולים בשנה המאושפזים במשך שלושה ימים בממוצע, לפי דו"ח של משרד הבריאות שפורסם החודש. הן נחשבות עמוד תווך בפעילות מערכת הבריאות בכלל ובמערך האשפוז בפרט, וממלאות תפקיד מכריע במתן טיפול לחולים מורכבים. למחלקה הפנימית מתקבלים חולים הסובלים ממחלות חריפות או מהתלקחות חריפה של מחלה כרונית. איך הגעתם לתחום? רז-פסטר: "רפואה פנימית זה הארדקור הרפואה, הבסיס של הכל, כמו גזע שממנו יוצאים כל הענפים, ושמספק את הבסיס לכל השאר. דור שלם של רופאים מונחה במחלקות הפנימיות, וזו התשתית של הידע. אני עבדתי כרופאה בכירה בפנימית ואז החלטתי ללכת לתת־התמחות במחלות זיהומיות, ושם הייתה התלבטות אם להישאר או לחזור לפנימית והבנתי מהר מאוד שעיסוק רק במחלות זיהומיות לא מספק". רוביו: "לפני חמש שנים, כשנקרתה בדרכי הזדמנות לנהל מחלקה פנימית, קפצתי על זה והסכמתי מבלי שבדקתי בכלל במה זה כרוך. קרץ לי לחזור לתחום, ובתפקיד של מנהל מחלקה יש הרבה אתגרים. רופא פנימי הוא היחיד שמסוגל לתכלל את החולה המורכב, ובסוף להבין שיש גם בן אדם שיש לו רגשות וקשיים והתמודדות. יותר נכון לראות את החולה ולא רק את המחלה שלו". רחובסקי־דולברג: "אני עשיתי התמחות פנימית ואז הלכתי לתת־התמחות בהמטולוגיה והתעסקתי בעיקר במיאלומה נפוצה. פעם בשבוע אני מקבלת במייל גיליון של כתב העת הרפואי 'The New England Journal of Medicine'. מצאתי את עצמי מעלעלת בו ולא מבינה למה אני צריכה לחפש רק את תחום ההמטולוגיה. מה, אני לא צריכה לחפש חידושים במקצועות אחרים? כרופאה לא יכולתי להכיל את זה. להיות פנימאי אומר שאתה יודע הכל. זה עם ניחוח יהיר, 'אנחנו הרופאים האמיתיים'. אני יודעת הכי טוב, וכל בית החולים יצלצל כשהם צריכים ייעוץ. נכון שאילון מאסק אמר שלא צריך ללמוד יותר לרפואה אז זה אולי נכון לכירורגים, אבל לא לפנימאים". איך אתם מסבירים את הפער בין התדמית הירודה של המקצוע לאופן שבו אתם מדברים עליו? ירחובסקי־דולברג: "זה הטופ של הטופ. גדלתי כבת לאבא מנהל מחלקה פנימית, ויש לי המון גאוות יחידה. הדבר שאני הכי אוהבת הוא שהמטופלים מסיימים במחלקה ואומרים, 'אני לא מאמין. זה לא מה שחשבתי'. אני עסוקה כל הזמן בלהפוך את התפיסה הזאת". רוביו: "התדמית נוצרת כי במחלקות פנימיות מקבלים גם חולים קשישים עם מחלות בלתי הפיכות ועם דמנציה — וזו לא התמונה המרנינה שרואים בסדרות בתי חולים. אלה חולים שההתמודדות איתם מאוד מתסכלת, כי מידת ההפיכות היא נמוכה או אפסית. בסורוקה של אחרי פגיעת הטיל האיראני המחלקות חסרות והמסדרונות מלאים, ואני מניח שזה כך גם בבתי חולים אחרים בחורף". רז-פסטר: "הרפואה הפנימית מוגדרת מלכת הרפואה, אבל כשאנשים נכנסים למחלקה הפנימית בבית חולים, היא ממש לא נראית כמו ממלכה. אנחנו הרסנו לעצמנו. יצאנו לתתי־התמחות והוקסמנו על ידן, ובעצם המחלקות הפנימיות התחילו להינטש מהרופאים שגדלו שם. הפנימית הפכה לאכסניה זמנית ששואבים ממנה את כל הידע ואז לא חוזרים. למנהלים יש כיום תפקיד קריטי בהעלאת המודעות והיוקרה — כדי להחזיר עטרה ליושנה". הדור הצעיר של הרופאים מצליח לזהות את היתרונות שאתם רואים ברפואה פנימית? רוביו: "לי קשה מאוד לגייס רופאים להתמחות, בעיקר בקרב בוגרי הארץ. זו מלחמה יומיומית לנסות לייצר את העניין, כי מה שאתה רואה אחרי 20 שנה זה לא מה שאתה רואה כרופא צעיר". ירחובסקי־דולברג: "הסטודנטים היום מבינים את העתיד, ואנחנו צריכים לתת להם תמריץ שהוא לא כספי. להבין מהו התחליף שיהיה מספיק שווה כדי להפעיל בני אדם ולגרום להם לקום בבוקר". רוביו: "הרבה פעמים בשיחות שאני עושה עם סטאז'רים שצריכים להחליט לאן להמשיך, אני אומר להם שההתמחות היא רק שלב ועדיף להסתכל על איך נראה רופא בכיר במקצוע. כירורגיה אולי נשמע נוצץ, אבל בוא נראה אותך בגיל 50 מגיע ב-2 בלילה לאיזה ניתוח בקע. רופא פנימאי יכול לעשות קליניקה פרטית עם תת־התמחות לצד עבודה נוחה עם משכורת סבירה ואפשרויות להתפתח. יש הרבה חינוך רפואי. הדור של היום, דור אלפא, מסתכלים על איכות החיים והמשכורת והזמן הפנוי. אפשר לשמור על הוולביאינג שלך גם כרופא וליהנות מזמן חופשי, לקרוא ספר ולטוס לחו"ל". תחום האשפוזים הביתיים מתפתח בתקופה האחרונה. אתם חושבים שיש לו פוטנציאל להפחית מהעומס בבתי החולים? רז-פסטר: "אצלנו יש שביעות רצון מדהימה בקרב המטופלים באשפוזים ביתיים. זה לא רוקן את המסדרונות, אבל הוריד את העומס. זו רפואה נכונה למי שיש לו אבחנות מתאימות". רוביו: "בחודשיים האחרונים התחילה לפעול גם אצלנו מחלקת אשפוז בית. אני גורס שהשיטה הזאת תתפוס מעמד הרבה יותר רחב בשנים הקרובות. העולם הולך לשם. זה לא יבטל את הצורך במחלקה הפנימית, אבל יסייע לאור המחסור האדיר במיטות וכוח אדם". …hemarker-com.eu1.proxy.openathens.net/news/health/20…
Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱 tweet media
עברית
5
0
21
1.3K
Tomer Cooks
Tomer Cooks@TomerCooks·
בינתיים, בטריידר׳ז ג׳ו רוקוויל, מרילנד- מתכוננים לסופה מסתבר
Tomer Cooks tweet mediaTomer Cooks tweet mediaTomer Cooks tweet mediaTomer Cooks tweet media
עברית
7
0
19
1.2K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@rofatyeladudes @NirBarkat יש בתמונה שוקולית, מילקי, נאטלה וכן הלאה. זה נתון לדיון אם תפקיד המדינה לחנך לאכילה בריאה ונכונה, אבל בלי להיכנס לפוליטיקה או כלכלה- יוזמה של מהלך כזה דווקא יכולה לשמש הזדמנות.
עברית
0
0
0
18
רופאת ילדודס
רופאת ילדודס@rofatyeladudes·
@NirBarkat וואו איזה מהלך מטומטם. אפילו כאדם שמבין כמעט כלום בכלכלב זה ברור שזה מהלך פופוליסטי. למי אכפת מה ה100 הכי נקנים? עדיף הנחה על ה100 הכי בריאים. מה שיקרה זה שרמי לוי תייצר איזו במבה זולה מגעילה כדי להיכנס לסל בזול, ושוב אנחנו נפסיד
עברית
1
0
23
378
ניר ברקת
ניר ברקת@NirBarkat·
אנחנו משנים את כללי המשחק. בקרוב נביא לכם סל קניות עם 100 המוצרים הנמכרים ביותר בישראל, בהוזלה משמעותית. התרגשתי לחשוף היום את פרויקט "הסל של ישראל", לאחר יותר מחצי שנה של עבודת מטה יסודית במשרד הכלכלה והתעשייה. אעשה את זה פשוט: רשתות המזון יתחילו בקרוב להתחרות ביניהן כדי שאתם, הצרכנים, תקבלו סל קניות זול הרבה יותר. במהלך חודשים רבים בחנו מהם 100 המוצרים הנקנים ביותר ברשתות השיווק בישראל. היום הודענו לרשתות מהם 100 המוצרים הללו, והזמנו אותן להציע סל של מוצרים אלה במחיר הנמוך ביותר שהן יכולות. הרשת הזוכה תקבל 50 מיליון ש"ח עבור קמפיין שיווקי רחב היקף, והכרה רשמית מהמדינה שלרשת הקמעונאית הזו יש את "הסל של ישראל". ההשתתפות במיזם פתוחה לרשתות קמעונאות ארציות בעלות פריסה רחבה, עם לפחות 40 סניפים פעילים. הרשתות יידרשו להתחייב לזמינות מוצרי הסל, לעמידה במחירים המוצעים לאורך כל התקופה, ולהחלת המחירים גם בערוצי המכירה המקוונים שלהן. ההערכה היא שהפרויקט צפוי להניב חיסכון ממוצע של כ-2,000 ₪ בשנה לכל משפחה בישראל. מדובר בבשורה של ממש, ואין לי ספק שהיא תשפיע דרמטית על כל בית בישראל.
ניר ברקת tweet media
עברית
1.1K
32
333
318K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@IdoWolf1 2/2 אם אתית האחריות עלינו, אז צריך להיות גם מנגנון נלווה- סימון מקרים חריגים, תורים טלפונים, זמן מספק במהלך היום למעקב אי היענות, צוות אדמיניסטרטיבי רלוונטי וכן הלאה.
עברית
0
0
1
23
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@IdoWolf1 1/2 אני דווקא רוצה להסתכל על זה יותר מהבחינה הטכנית. מי עוקב? מי מוודא? שלחת לבדיקה, איך בדיוק אתה יודע שלא בוצעה אם החולה לא הגיע חזרה אלייך? הפן הטכני והתיעוד לדעתי לא פחות חשובים מהפן האתי במקרה הזה. תיעוד מידת ההבנה של החולה מאוד חשובה.
עברית
1
0
3
201
עידו וולף
עידו וולף@IdoWolf1·
שאלה אתית משפטית שאנחנו מתלבטים בה בביה״ס לרפואה וגם בקליניקה: חולה קיבל הפניה לבדיקה חשובה, לטיפול או אפילו לניתוח, קבל הסברים מפורטים - ולא הגיע. האם זו אחריות הרופא/המערכת/המדינה או אחריות האדם על גופו? עד כמה צריך “לרדוף” אחרי החולה?
עברית
47
1
65
6.2K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@DSnailer @rofatyeladudes פה את מדברת מראש על הפרמייה. היא העלתה מצב שלמישהו יש ביטוח (כלומר שילם את התשלום החודשי) ועדיין לא קיבל טיפול. בכל מקרה, מצב מאוד מסובך. אני גם לא יודע מה נכון. לחכות חצי שנה לתור אלקטיבי למומחה בישראל זה גם לא פתרון.
עברית
0
0
0
22
Danielle Snailer
Danielle Snailer@DSnailer·
@IlanMerdler @rofatyeladudes ועוד איך יש מצב, ועכשיו עוד יותר, משום שטראמפ והרפובליקאים הורידו את הסובסידיות שאנשים מיעוטי יכולת מקבלים מהמדינה לביטוח רפואי של אובמה קר. אנשים כאלה (ששילמו קודם $200 נניח לחודש, הפרמיות שלהם עולות עכשיו $1600 לחודש). שלי(ביטוח פרטי של מעביד) הוכפלו מ$220
עברית
1
0
1
37
רופאת ילדודס
רופאת ילדודס@rofatyeladudes·
אני חולה אז התחלתי בינג' breaking bad ובאמת ארהב היא מדינת עולם שלישי. בן אדם צריך לחשוב אם לקבל טיפול כימותרפיה ולהשאיר את המשפחה שלו בחובות או לוותר על הטיפול- זה באמת פסיכי בשביל כל מי שגדל במדינה כמו ישראל
עברית
24
1
207
5.5K
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@mckgee59321 @rofatyeladudes אני רופא בארה״ב. אחת הבעיות העיקריות שמעלה דיון היא שאתה כן משלם מס. המדיקייד ממומן מהמיסים הכלליים שלך, המדיקייר ממס ישיר ייעודי לזה. לעומת זאת, אם אתה לא בגיל מזכה או מרוויח יותר מדי, אתה לא נהנה מהביטוח הזה וצריך גם לשלם על ביטוח בריאות או לקבל אחד מסובסד.
עברית
0
0
5
71
Ilan Merdler
Ilan Merdler@IlanMerdler·
@LiranNevetGolan הבעיה שהזמן כמומחה הוא מהותי יותר. עשר שנים הפרש בניסיון כבכיר, קשה מאוד להדביק, לא משנה כמה מישהו מוכשר.
עברית
0
0
0
147
Liran Nevet Golan
Liran Nevet Golan@LiranNevetGolan·
לא ייאמן שאת מה שאני עובר כרגע בגיל 37 נשוי עם 3 ילדים המקבילים שלי בכל העולם עוברים בגיל 28 כשרובם רווקים. המשפחה שלי נמתחת עד הקצה מהלימוד למבחן סיום ההתמחות. ואמנם יש רק עוד קצת אבל זה מרגיש עוד הרבה
עברית
11
0
247
5.3K