Sivan Tahel

השנה האחרונה הייתה הקשה בחיי ויום יגיע ואני אפרט. יכולתי לשרוד אותה הודות לסבלנות של מקום העבודה שלי המקום הכי חם בגיהנום, שמאפשר לי כבר כמה חודשים לעבוד על תחקיר על מה שקרה בעזה. זאת מהות קיומנו: לעשות תחקירים שהמיינסטרים לא נוגע בהם במקל. יצאנו לאחרונה בקמפיין גיוס תומכים...

טריגר - ידידיה המתנחל דורס כבשה. כאב לכם על לוסי? בצדק. אבל רק שתדעו שזה קורה כל יום בגדה המערבית כלפי בעלי חיים ובני אדם. כל יום. @Mistaclim

ארבעה תושבי ח'ירבת א-טוואייל שהגיעו לתחנת משטרת אריאל כדי להתלונן על אלימות מתנחלים עוכבו על ידי הצבא במשך שעות ארוכות. בניגוד למידע שנמסר לחלק מכלי התקשורת, גורמים במשטרה הבהירו כי השוטר ״התבלבל עם פלסטינים אחרים״, והארבעה אפילו לא נכנסו לתחנת המשטרה | הכתבה של סיון תהל עכשיו באתר >> ha-makom.co.il/settler-violen…

ככה נראים פניו של פרקליט מהפרקליטות מחוז דרום אחרי ששוטרים נכנסו לדירת חברו, רופא מסורוקה, בב"ש בטענה להקמת רעש. "השוטרים אמרו לי 'מברוכ על הפרצוף היפה'. אני כל יום מופיע בפני בית המשפט, לא האמנתי ששוטרים יעשו דבר כזה" המשטרה: "הם תקפו שוטרים" מח"ש חוקרת haaretz.co.il/news/law/2026-…

@NaorNarkis כה מביך. וזה אומרת לך שמאלנית (ומזרחית רחמנא ליצלן)

זה או מדינה נאורה - או מדינה נהוראי. על זה הבחירות

זה חבר שלי אניס, מהכפר בורקה ליד שכם. אדם מקסים שלא יפגע בזבוב. לפני כשעתיים הוא נסע בכפר שלו וראה קבוצת חיילים. "מה אתה עוצר?" שאל אחד מהם. "לתת לכם לעבור" ענה אניס. "שתוק. וזרוק את הסיגריה". ואז קינח בשתי בעיטות לפנים. אבל אניס לא כתב CNN אז החיילים הקלגסים יכולים לישון בשקט.

ילדי המתנחלים לומדים שיעור אלים בכוח ובשליטה, אך מצויים בעצמם במצב של חוסר הגנה בסיסי. הם נעים במרחב שמעניק להם כוח מדומה, שבא לידי ביטוי ביכולת לקלל ולהכות, לשאת מוט או להנהיג עדר, אבל אותו מרחב שולל מהם את הזכות הבסיסית ביותר לילדים – הזכות להגנה וביטחון. הפרויקט האידיאולוגי טורף במובן הסימבולי לא רק את ילדותם של הילדים הפלסטינים במרחב, אלא גם את זו של ילדיו שלו, והופך הזנחה הורית לחלוציות מקודשת. *סיון תהל | טור דעה* ha-makom.co.il/settler-minors/

״החייל אמר לי 'ברה יא בת זונה', ריסק לי את הבית וריסק לנו את החיים״ בשבוע שעבר המנהל האזרחי הגיע לכפר פסאיל והרס את ביתם של בני משפחת עביאת, בעיצומו של הרמדאן. רגעי ההרס הם נקודת קצה לחודשים ארוכים של הטרדות יומיומיות, אלימות והתעמרות מצד מתנחלי מאחזי החוות באזור, בגיבוי המשטרה, הצבא ומתאם פעולות הממשלה. סיון תהל ליוותה את המשפחה בחודשים האחרונים, הסיפור המלא באתר: ha-makom.co.il/fasayil-house-

אני יושבת איתם בין חורבות הבית, יום לאחר שהגיע הצבא (ב') והרס אותו, בעיצומה של מלחמה שבה השמיים בוערים מטילים. עכשיו, המקום שנראה עד אתמול כמו בית, נראה עכשיו כמו זירת אסון. נעליים מפוזרות על האדמה, ספה הפוכה, תרנגולים משוטטים בין חפצים אישיים שמבצבצים מתחת לבטון מרוסק. כולם יושבים סביב מדורה קטנה, בפנים כבויות ובשקט מצמרר. מקטן ועד גדול, כולם בצום הרמדאן נשארים לשמור על מעט החפצים שפזורים בין ההריסות, עד שמישהו מהכפר יגיע עם רכב גדול ויסייע בפינוי. את השקט קוטעת מוזיקה מהמאחז המאולתר שהוקם במרחק עשרות מטרים בלבד מהבית שנהרס. שיר ערבי מוכר. "את מבינה?" אומר לי אב המשפחה, "הם גירשו ערבים, אז עכשיו הם אומרים יאללה נשים להם מוזיקה שיבינו". הילדה הקטנה לא מצליחה להישאר אדישה לצלילים. היא מתנועעת מצד לצד, מחייכת אליי כאילו רוצה לרקוד ברגע של תום בלתי אפשרי בלב חורבן. לפני ארבע שנים חזיתי בפינוי האלים של תושבי גבעת עמל שיושבו על חורבות הכפר גַ'מַּאסִין אַל-עַ'רְבִּי . לפני כן זה היה אבו כביר, ועוד קודם – המאבקים של דיירות הדיור הציבורי. המקומות האלו צרבו בי ידיעה אחת, פשוטה ונטולת רחמים: אין אלימות גדולה יותר מאשר לקחת לאדם את קורת הגג שמעל ראשו. בית הוא לא רק הסדר נדל"ני – הוא התשתית לביטחון, למשפחה, לקהילה, הוא העוגן שמאפשר לחיים להתקיים בתוך מקום. האלימות הזאת מופעלת כלפי אותם אנשים. אלו שהקיום שלהם מלכתחילה הוגדר כזמני, כמחווה של חסד, כפרוץ. אחרי גבעת עמל הבטחתי להתרחק מהנקודה הזו שבה את עומדת ורואה איך מישהו מאבד הכול, ואין לך דרך לעצור את זה באמת. להתרחק מהאש הזאת. אבל האש הזאת לא נשארת במקום אחד. היא לא תחומה לגבעה מסוימת או לשכונה מסוימת. היא נעה. מתפשטת. משנה שמות ומיקומים ומחרבת בשם אידיאולוגיות משיחיות או אינטרסים כלכליים.

״זורקים אותי מהבית. תשמעו אותי. לאן אני אלך עם 2,000 שקל שכירות?״, הפצירה תושבת שכונת הארגזים בחברי מועצת העיר ת״א אך זכתה להתעלמות. בתום הישיבה עקץ אותה חולדאי: "במדינת ישראל יש חוקים, זה הסכום המקסימלי״ הכתבה של סיון תהל: ha-makom.co.il/argazim-neighb…

זהו. נגמר. הבית שבו אני עושה נוכחות מגנה נהרס היום, ותושביו אנשים שכבר הפכו בשבילי למשפחה - גורשו. התעוררתי הבוקר לסרטון הזה מדניאל, אחרי שרק אתמול דיברתי איתם. הבטחתי שמחר אבוא, ושביום שישי נחגוג יחד את צאת החג. עכשיו יש רק דמעות. אחר כך יהיה זמן למילים זועמות. כרגע אני מבקשת דבר אחד פשוט: כל מי שיכול או יכולה לתרום כסף למשפחה הזאת, כדי שיהיה להם איפה לגור, לשכור מקום, לנשום רגע - בבקשה תעשו את זה.

אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה והמדינה ניא מדינת ישראל

Imagine this was the reality for you and your family

@Pink_Front מזה שבט נהוראי?

ככה עושים את זה, מתעלמים מאלימים. שבט נהוראי, אנחנו ננצח אתכם. ותודה לפיקוק.

@Kachollavan19 אתם דוחים

את ההחלטות הגורליות לביטחון מדינת ישראל אי אפשר לקבל בממשלה צרה שנשענת על קולות הערבים. מדינת ישראל חייבת ממשלת הסכמות ציונית ורחבה, בלי בן גביר ובלי רע"מ.

@drori_boaz איפה הבאר?

טיהור אתני: חיילי צה"ל וטרוריסטים יהודיים פועלים במשותף לאטום באר מים המשמשת פלסטינים בגדה המערבית, אין מים - אין ערבים

חמוש בסוללת עורכי דין: למה קיבוץ מעגן מיכאל מתנגד לתוכנית של עצמו? • הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה דנה כעת בהתנגדויות לתכנית המתאר של מעגן מיכאל, ובהן זו שהגיש הקיבוץ לתוכנית של עצמו. המטרה: הכשרת חריגות, ניפוח דמוגרפי והשתלטות על שטחים שיעכבו את הסטת כביש החוף וימנעו את פיתוח ג'סר א-זרקא. כך הקיבוץ מבקש להכתיב לרגולטור את החוקים. על הוועדה להחליט אם היא משרתת את הציבור או את הקומץ הפריבלגי שעיוור לפריבליגיה של עצמו • הכתבה של סיון תהל, כעת באתר >> ha-makom.co.il/maagal-michael/ ————————— תמכו בעיתונות עצמאית: ha-makom.co.il/invest ⁠ 🚨 המקום בטלגרם: t.me/ha_makom

רגע לפני שנסגרה האפשרות להגיש התנגדויות לתכנית המתאר הכוללנית של מעגן מיכאל 2040 בחודש שעבר, הוגשו לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה, שתי התנגדויות אחרונות מטעם יזמי התכנית, המועצה האזורית חוף הכרמל, וקיבוץ מעגן מיכאל עצמו, באמצעות משרד עורכי דין. “לא ניתן לתאר את מעגן מיכאל ללא אולפן, שכן הצביון הציוני של הקיבוץ הוא חלק ממהותכם של נתינה אינסופית לעולם היהודי הציוני” מי שקורא ברפרוף את מסמכי ההתנגדות עלול להתרשם כי מדובר בסיפור ערכי על ציונות, קליטת עלייה וחינוך. אלא שכאשר יורדים מן האידיאולוגיה אל המספרים והמסמכים, מתגלה מנגנון תכנוני משומן למיקסום רווחים נדל״ניים, הפועל בחסות המועצה האזורית חוף הכרמל ועל חשבון קרקע של המדינה - הכל תוך יתרון מבני ברור של הקיבוץ, שממשיך גם בנספחי התנגדויות: רשת קשרים ענפה עם משרדי ממשלה וגופים סטטוטוריים, המגויסים לא אחת לתמיכה בקידום ואישור התכנית. 14 סעיפי התנגדות בסוגיות שונות הוגשו מטעם קיבוץ מעגן מיכאל, 5 מתוכם, מופיעים גם בהתנגדות מטעם המועצה האזורית חוף הכרמל. שתי ההתנגדויות נשענות על נימוקים ודרישות זהות, ולעיתים אף משתמשות בניסוח זהה, ומבקשות להשיב לקיבוץ מרחב תמרון תכנוני כמעט בלתי מוגבל, הכולל הגדלת מכסות, שינוי ייעודי קרקע, ניוד זכויות בין מתחמים והכשרת שימושים קיימים, מבלי לשאת במחיר התכנוני שהציבה הוועדה המחוזית בהחלטת ההפקדה. היום דנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה בהתנגדויות. המטרה: הכשרת חריגות, ניפוח דמוגרפי והשתלטות על שטחים שיעכבו את הסטת כביש החוף וימנעו את פיתוח ג'סר א-זרקא. כך הקיבוץ מבקש להכתיב לרגולטור את החוקים. הוועדה צריכה להחליט אם היא משרתת את הציבור או את הקומץ הפריבלגי שעיוור לפריבליגיה של עצמו. לכתבה שלי ושל דור זומר בתגובות @ha_makom

יגידו לכם שבנגב אין משילות. שיש שם גנבים, שודדים, פורעי חוק ו"גנבי קרקעות". שלמען הביטחון של כולנו חייבים "לכתר" את הנגב, להכניס עוד משטרה, עוד צבא, עוד הריסות. לא יספרו לכם שכבר שנתיים אנחנו מחרבים את הנגב. שהמהלך הזה עולה מיליארדים לא לביטחון, אלא לשירות פרויקט ההתנחלויות: לכבישים עוקפים, לתשתיות למאחזים, להגנה על אלימות מתנחלים שמוצגים כ"צרכים ביטחוניים" אבל משרתים בפועל הרחבה, סיפוח ודחיקה של אוכלוסיות. שבמקום להשקיע בפיתוח הנגב כמו שהמועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב דורשת, מהלך שיוביל ויועיל לכלכלה מתפקדת גם לכל הישובים סביב שרובם מיינד יו - פריפריות - הם מייהדים אבל עם יהודים מסוג מאוד מסוים, לא חומים כאלה. לא יספרו לכם שאנחנו הורסים לאנשים את החיים ואז מאשימים אותם בזה. הורסים בתים, אוהלים, צריפים ואז אומרים שהם "עבריינים". לא מאשרים להם לבנות כחוק ואז מגדירים כל מבנה כ"בלתי חוקי". רוב הכפרים הלא מוכרים אינם כלולים בתוכניות מתאר. בלי תוכנית מתאר אי אפשר להוציא היתר בנייה. לא יספרו לכם שעשרות אלפי תושבים בנגב אינם מחוברים לרשת המים הארצית. שהם נאלצים לקנות מים ב"נקודות חלוקה" במחיר גבוה פי כמה מהמחיר לצרכן רגיל, להוביל אותם במכליות. הם לא יספרו לכם שאין פרנסה, שאין נגישות, שאין חינוך. שילדים נוסעים שעות בדרכי עפר לבתי ספר מרוחקים, שבחורף, כשהדרכים מוצפות פשוט אין לימודים. הם כן יספרו לכם ששר הלך ל"ביקור משילות" וזרקו עליו אבנים. וזה יספיק לכם. זה תמיד מספיק כדי לא לקחת אחריות. מפצירה בכם.ן לעקוב אחרי הדברים שכותבים עדן סולומון מעיתון הארץ ונתי יפת כדי להפסיק להאמין למה שמספרים לכם. @ntiyft @Eden_solomon1