Ziv Levi 🏳️‍🌈

המציאות בישראל כבר שנים על גבי שנים מחניקה, אז לפחות נעשה כיף תוך כדי. ניפגש ב-4.6 בעיר הבירה 🏳️‍🌈

@sgalgalish תרחיב

@YOGreenblat ברור חיים אתה מאוהב

הווידוי האפל שלי - אני לא מצליח להתחבר לחדש של אוליביה רודריגו כאילו כל השירים אחלה כזה אבל לרובם לא בא לי להקשיב

@love__noam אני יכול לאמת שזה אכן נעשה

הבחירות מתקרבות ולכן מה שאני עושה בשבועות האחרונים זה מנצלת כל רגע של שתיקה במעגלים חברתיים להגיד וואי בנות משעמם לי למי כולן מצביעות בבחירות? בואו נעשה מעגל לפי הסדר

@nimtsik כולי חרחרת

אני: מנסה להיות הומופוב המקלדת שלי: התכוונת להיות אנטישמי?

@AmitSocialist אני בעד שתכתוב מה שבא לך, טוויטר זו לא פלטפורמה מסוג ״מה חושבים עליי״

אין לי איך לכתוב את הדעות שלי על העופרה וכיו״ב מבלי לצאת ״טרחן״ או ״פיק מי״ אבל זה באמת מחרפן אותי כל שנה מחדש ורק מחמיר. בכללי יום שהפך לשבוע שהפך לחודש הגאווה הוא פשוט חרדה אחת גדולה לכל מה ומי שאינם נופלים לתוך התבנית המסותתת והמדוייקת.

@Eran277 יאו ערן זה נשמע חוויה מאוד לא פשוטה, אבל הכי חשוב שיצאת ממנה בריא ושלם ואתה גם יודע להבא איפה הגבול צריך להיות ממוקם

לא חשבתי שאסיים את הלילה במיון הערב התחיל כשעופרה עלתה והיה לי נהדר. פגשתי שם המון חברים טובים, חיבקתי ונישקתי את כולם אבל שכחתי לשתות מים וחיזקתי כל הזמן באלכוהול והסחרחורת התגברה אז ישבתי על הדשא מאחורה. בשלב מסוים זה הפך לשכיבה. אני לא זוכר כל כך איך עבר הזמן אבל כאשר הרבה פרצופים לא מוכרים באו ושאלו אם אני בסדר, הבנתי שהמצב לא נראה טוב ניסיתי לענות להם שאני בסדר אבל לא בטוח שהצלחתי לומר את המילים (עכשיו אני חושב שבמצב כזה עדיף להגיש את העזרה עצמה עם האפשרות שתדחה, מאשר רק לשאול) הפרמדיקים באו בסוף, בשחזור לאחור אני מבין שניגשו כי המסיבה כבר נגמרה ועדיין שכבתי על הדשא. הרימו אותי על מיטה, והפרמדיק שאל שאלות ואמר למי שאיתו שיש עניין עם הדופק והוסיף מילים בשפה רפואית שלא הבנתי, עניתי לשאלות שלו ואמרתי לו שהדופק שלי בסדר, שחמי אמר שיש לי ״לב של ספורטאים״, אבל אולי דיברתי רק בראש שלי. בנסיעה לבית החולים הפרמדיק שאל למה אני בוכה ולא היתה לי תשובה ואז הוא הציע להתקשר למישהו וביקשתי שלא. מה יעזור להעיר אותה באמצע הלילה, זה לא שהיא יכולה להשאיר את הילדים ולהגיע אני זוכר שרעדתי מקור, אבל ממש, כיסו אותי בסדין לבן מוזר. דקרו את האצבע שלי כמה פעמים והדביקו עליי מדבקות (כשהתקלחתי בבית ראיתי שתיים על הרגליים) אני ממש זוכר את המבוכה שלי כשמדי פעם הרימו את הסדין וחשפו אותי בבגדי המסיבות שלי, המכנסונים בגזרה נמוכה בהגזמה החגורה בצבעי הקשת, החזה מרוח בפסים של הדגל. באיזשהו שלב שמו עלי שמיכה אמיתית ונרדמתי. התעוררתי אחרי כמה שעות כשהרופאה הגיעה. היא קראה לזה הרעלת אלכוהול ואמרה לשתות הרבה מים. בשלב הזה הרגשתי הרבה יותר טוב והשתחררתי תוך חצי שעה. משם מונית מהירה לנמל, שם החנתי את הרכב. ישבתי עוד זמן בחנייה ואכלתי קצת מהערכת התרעננות ששמרתי לאפטר. אחרי שהבנתי שאני מסוגל לנהוג מסרתי את הכרטיס שלי באיזה קבוצת ווצאפ ונסעתי הביתה. מכל הערב נשארו לי רק הבזקים, אבל את ההרגשה האיומה על הדשא אני זוכר היטב. נסכם שאני אידיוט, בסדר? הרסתי את הלילה לעצמי זה ממש לא היה הפרייד שרציתי

הוא רכבת הרים לא נגמרת של עליות ומורדות (ואצל מי לא?). אבל כל פעם שיוני מגיע מעבר לפינה, אני מקבל תזכורת לעצמי שאני נאחז בה חזק-חזק; אני זוכה להבין כמה אני מדייק את עצמי לכדי להיות האדם שאני רוצה להיות שלם איתו, ואולי זו כל המשמעות הגדולה שנשואה מאחורי המילה ״גאווה״ 🏳️‍🌈

לרקוד איך שאני מרגיש הכי בנוח, להציב גבולות and calling someone’s bullshit, ולהתחיל להיות ההתגלמות האמיתית של מי אני, כזיו. אז נכון, הדרך שלי היא עוד ארוכה - אני מנהל מערכת יחסים קשה ונוקשה מול מערכות יחסים והרצון לזוגיות, אני נוטה לתפוס מעצמי פחוּת מאחרים ודימוי הגוף שלי >

חמש שנים עברו מאז אותו מצעד שפרסמתי את הפוסט הזה גם באינסטגרם. הייתי על הרכבת הביתה והעליתי את הפוסט הזה ואני זוכר שהאצבעות שלי רעדו ויחד עם החום ההיסטרי, הרגשתי שאני הולך להתעלף. אבל לרגע אחד קטן, נזכרתי בזיו בן ה-10 ברגע שהוא הבין שהוא ממש מחבב בנים, אולי בדרך ״שונה״ >

@OmriBsAlRi כל הכבוד!!! Step by step 🩷

הלכתי לראשונה למצעד הגאווה בתל אביב. אומנם הלכתי לבד אבל עדיין היה לי כיף. שמח שעשיתי את זה.

להט״ביות יקרות שלי תהנו בסופ״ש שלכן בפרייד בתל אביב ואני אהנה בסופ״ש שלי באילת 🏳️‍🌈

והנקודה שלי היא - גם ללא הנהי הנוכחי של הדתיים צריך לעצור את זה. הצבא לא צועד על כיפתו. בשביל שחרדים יתגייסו לא צריך לתת להם בסיס בהפרדה מגדרית. בשביל שדתיים יתגייסו לא צריך לאפשר להם תכנית בינישים מיוחדת. לא צריך לאפשר הפליה כדי ״לבוא לקראתם״. אף אחד לא בא לקראתי ושרדתי מצוין

יש לפעמים רגעים כמו עכשיו, שבהם שנופל לי האסימון: כל הפירות שיש לעולם להציע לי לקצור נמצאים ממש מולי. עכשיו רק צריך להתחיל לקצור אותם.

@davidohana71 @ZoharOrbach דויד צייץ!!!!!!!!

אכן היה כיף @ZoharOrbach

@YOGreenblat נעלב שאתה לא שואל אותי ישירות

תגידו כמה זה ריאלי להתנייד בירושלים עם אופניים? יש אנשים שמגיעים להר הצופים עם אופניים?

Es geht richtig ab 🇩🇪 תרגום ל-״דברים אשכרה מתחילים״

@BuffaloTeo חזרה אל הארץ? כבר??

לא מאמין שאני בשדה תעופה והגיע הזמן לעזוב את יפן 😭😭 איזה שחור, בא לי להישאר פה