אמיר שפרלינג@ShperlingAmir
מחוץ לבג״ץ עמד היום אבא אחד וצרח על אמא אחת. לשניהם היה חור בלב בגודל של ילד, אבל האבא צרח שהשופטים הם אלו שרצחו את הבן שלו.
הוא באמת האמין בזה. הוא עמד שם, עם וריד בולט בצוואר ועיניים שראו רק את מה שנתניהו צייר לו על הרשתית, וצרח שהגלימות השחורות הן אלו שפתחו את השערים למחבלי חמאס. וזה היה הרגע המדויק שבו הבנתי שנתניהו לא רק הפקיר אותנו בביטחון, הוא פשוט תכנת מחדש את הגנטיקה של הכאב הישראלי.
זו הגאוניות השטנית שלו: לקחת את המזוודות המפוצצות בדולרים שהוא בעצמו אישר להעביר לסינוואר, את השנים שבהן הוא פיטם את המפלצת בכסף קטארי כדי לקנות עוד יום של שקט מזויף על חשבון החיים של הילדים שלנו ולהפוך את כל זה לכתב אישום נגד מערכת המשפט. זה לא מהלך פוליטי אלא ניסוי בבני אדם. הוא הצליח לגרום לאנשים שאיבדו את הכל לנשק את היד שמימנה את התליין שלהם.
יש פה בחילה מזוקקת. האיש הזה לא רק בנה את חמאס במו ידיו, הוא בנה שנאה כל כך סמיכה שהיא גורמת להורים שכולים להתנפל זה על זה בבוץ של הדמעות שלהם, בזמן שהוא יושב בקיסריה, זחוח ורחוץ, ומסדר את השיער מול המראה. הוא הפך את השכול לכלי עבודה בנגריית ההישרדות שלו. הוא לקח את הדם של הילדים שלנו והשתמש בו בתור דבק כדי להצמיד את הכיסא לישבן.
ארור האיש שהפך את הקבר של הבנים שלנו לבימה פוליטית, ושממשיך לחייך בזמן שכולנו טובעים בשקר שהוא בנה מהמזוודות של סינוואר. השורה התחתונה היא פשוטה ומזעזעת: נתניהו לא רק שלח להם את התליין עם מזוודות של דולרים, הוא גם שכנע אותם להודות לו על החבל.
