פולדש

גם השנה: מהומות בטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני בתל אביב

בפסח היינו בלבנון, חילונים הכניסו חמץ למרות שביקשו ולמרות האיסור. על הדרך הכשילו כמה דתיים באכילת חמץ.

אורי מגידיש, סיפרה על הבוקר ההוא של 7.10. ועל גיבורה אחת שלא מספיק מדברים עליה. ״רצנו למיגונית בנחל עוז. כשהמחבלים מתחילים לסגור על החלל הצפוף, הם משליכים רימון לתוך המיגונית, וכשאני מרימה את הראש, אני רואה מישהי נלחמת בכריעה עם פיג'מה, לא ידעתי איך קוראים לה אפילו ואני יודעת שהיא הגיבורה שלי כרגע". הגיבורה הזאת של אורי היא עדן נימרי, מפקדת צוות רוכבשמיים שנלחמה במחבלים עד הכדור האחרון. תזכרו את עדן נימרי, תכירו את הסיפור שלה. התצפיתניות לא היו לוחמות וגם לא חמושות. עדן וארבע הלוחמות שלה זינקו איתן למיגונית עם נשקן האישי. בתוך זמן קצר החל הקרב להתחולל בתוך המוצב, סמוך למיגונית בה הצטופפו החיילות. מערכת הכריזה של המוצב עברה מקריאות 'צבע אדום' לקריאות 'פשיטה, פשיטה'. בתוך המיגונית יצרה עדן קשר עין עם הלוחמות שלה ואז טענה את נשקה ודרכה אותו. הלוחמות עשו כמותה, במהלך שבדיעבד שינה את תוצאת הקרב. למיגונית היו שני פתחים. עדן, שמינתה עצמה בטבעיות למפקדת הקרב על הגנת המיגונית, תפסה את הפתח השמאלי והורתה ללוחמות לתפוס את הימני. מחבל ראשון ניסה להיכנס דרך הפתח הימני. החיילות של עדן ירו בו והרגו אותו. היה ברור שכעת ינסו המחבלים להיכנס דרך הפתח השמאלי, מה שיצור הזדמנות מילוט מהפתח הימני הפנוי. עדן ארבה למחבלים על פי הפתח השמאלי כדי לעכב אותם ולקנות לתצפיתניות וללוחמות שלה את הזמן לסגת דרך הפתח הפנוי. קבוצת מחבלים הסתערה בירי וברימונים אל הפתח שאבטחה עדן, אבל נתקלה באש יעילה שייצרה לעברם בנשקה האישי. אלה היו שניות הזהב, בהן בחסות העשן והלחימה של עדן, נסוגו שש תצפיתניות וארבע לוחמות למגורים, שם התבצרו עד שחולצו בחיים על ידי כוחות צנחנים ומגלן. עדן נפלה בקרב ובכך הצילה עשר חיילות צה"ל, שש תצפיתניות וארבע החיילות שלה אותן כה אהבה.

פרסום ראשון: זיו אריה התפטר מאימון הפועל י-ם

״עם הפרופורציה הנדרשת ליומיים שהמדינה שלנו עומדת להיכנס אליהם, ולשנתיים האחרונות שהיא עוברת בכלל, אני חייב לציין שזהו יום עצוב מאוד מאוד עבורי. לא ככה חלמתי שתסתיים התקופה הקסומה שלי בהפועל ירושלים. לעזוב 6 משחקים לפני הסוף נוגד את מי שאני ומה שאני מאמין בו. אבל המועדון מעל הכל, ולתחושתי הסיכויים להישאר בליגה טובים יותר בלעדי מאשר איתי. אני לא אכנס לשמות, מחשש לשכוח מישהו מכל האנשים היקרים שליוו אותי לאורך כל התקופה הזו; אבל אני רוצה להודות מקרב לב לכל קהילת הפועל ירושלים שיוצרת את המועדון האדיר הזה. קיבלתי מהמועדון המון ואני מקווה שהצלחתי גם להחזיר קצת. מהרגע הראשון ועד האחרון פעלתי ביושר ועל פי צו מצפוני האישי והמקצועי למען הצלחת המועדון, וכך אני עושה גם עכשיו. הקבוצה במצב לא אידיאלי אולם עדיין תלויה בעצמה ואני מאמין שהשינוי הזה יביא לתפנית המיוחלת ויעזור להשיג את המטרה. אהיה אוהד המועדון עד סוף ימיי, ומי יודע, אולי עוד ניפגש״. זיו

הבוקר, בלב כבד, ביקש זיו אריה להשתחרר מתפקידו בהפועל ירושלים לאור מצב הקבוצה. המועדון נענה לבקשתו, במטרה לייצר שינוי מיידי במחזורים שנותרו עד תום העונה. בכך תמה קדנציה יוצאת דופן, הארוכה בכדורגל המקצועני בארץ. 7 עונות בהן חזרה הפועל לליגה הבכירה, רשמה את המאזן הטוב ביותר מאז שנות ה-70׳ ופיתחה כשרונות צעירים לרוב, בעיקר תוצרת בית. החיבור המיוחד של זיו למועדון היה מעבר למספרים, והקרדיט שלו לא ימחה. תודה, זיו.