
"אנחנו במלחמה שישראל יזמה ללא מטרות ברורות, ובהתאם, גם אין צפי לסיומה. הציבור אמביוולנטי. מצד אחד, יש תמיכה רחבה במלחמה, ומצד שני הציבור מגלה פקפוק בתוצאותיה". פוסט של פרופ' אמנון כוורי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/671763/ @LibResInst
Amnon Cavari
413 posts

@ACavari
Associate Professor of government @IDCLauderSchool @ReichmanUni. Director of the Institute for Liberty and Responsibility @LibResInst.

"אנחנו במלחמה שישראל יזמה ללא מטרות ברורות, ובהתאם, גם אין צפי לסיומה. הציבור אמביוולנטי. מצד אחד, יש תמיכה רחבה במלחמה, ומצד שני הציבור מגלה פקפוק בתוצאותיה". פוסט של פרופ' אמנון כוורי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/671763/ @LibResInst



בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעמדה של הדמוקרטים. לא רק שרוב הציבור האמריקאי אינו תומך במלחמה, בקרב הדמוקרטים יש רוב ברור (56%) נגד המלחמה. חיזוק יחסי ישראל-ארה״ב אינו תלוי רק בתמיכה של MAGA.

נתוני האמון לחודש מרץ 2026 צה"ל 76% בית המשפט העליון 41% יועמ"שית 36% נשיא 34% משטרה 33% פרקליטות המדינה 30% ממשלה 29% כנסת 19% שבוע וחצי לתוך מלחמת איראן השנייה, אמון הציבור במוסדות הביטחון עולה, כך גם אמון הציבור בממשלה ובכנסת. בית המשפט והיועמ״שית שומרים על האמון הגבוה ביותר מבין מוסדות השלטון. הכנסת והממשלה עדיין בעלי האמון הציבורי הנמוך ביותר.



נתוני האמון במוסדות המדינה פברואר 26 צה"ל 71% בית המשפט העליון 43% יועמ"שית 39% הנשיא 33% פרקליטות 32% משטרה 26% ממשלה 21% כנסת 15% החודש, אמון הציבור במוסדות המדינה נשאר יציב. הממשלה והכנסת ממשיכים להיות המוסדות עם האמון הציבורי הנמוך ביותר.

ביום הולדתה של הכנסת: יותר חוקים, פחות אמון ציבורי קצב החקיקה של הכנסת עלה עם השנים, במקביל לצניחה ברמת האמון של הציבור • נדמה שההסבר לפער הזה אינו טכני אלא נורמטיבי • חברי הכנסת מזלזלים בפומבי בעמיתיהם ובמוסד עצמו, משתמשים בכנסת כבימת קמפיין ומזניחים את התפקיד הקריטי של הפיקוח על הממשלה לטור של ד"ר שחף זמיר: shakuf.co.il/61172 -- ✊ תמכו בעיתונות עצמאית: shakuf.co.il/join 👋 לעדכוני "שקוף" בוואטסאפ: shakuf.co.il/whatsapp






בעת האחרונה אנחנו עדים לשיח גובר על ניסיונות השפעה של גורמים זרים על תוצאות הבחירות הקרובות בישראל. לפי סקר של המכון לחירות ואחריות בחודש נובמבר, הציבור הישראלי חושש יותר ויותר ממעורבות של גורמים זרים על תוצאות הבחירות. 49% מהציבור סוברים שמדינות זרות ינסו להטות את תוצאות הבחירות, עליה של 10 נקודות האחוז מיוני 2025. כאשר מחצית מהציבור חושש מהשפעה של גורמים זרים על הבחירות בישראל, שחקנים פוליטיים עשויים לערער את אמון הציבור בתוצאות הבחירות. @FakeReporter

"אם יחון את נתניהו, הרצוג יתאים עצמו לתפיסה הרווחת בבית הנאשם - שליטה דרך עוצמה, לא דרך מוסדות. זה כבר לא פספוס או חוסר אחריות, אלא פשע היסטורי שלא ייסלח לעולם". פוסט של פרופ' אמנון כוורי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/645377/ @ACavari @LibResInst






"העדפת המפלגה הרפובליקאית היא הימור שאולי הצליח לנתניהו - אך פגע בישראל. הנתק מהדמוקרטים, לעיתים תוך התרסה פומבית, הוא טעות אסטרטגית קשה שמסכנת את מעמד ישראל בארה"ב". פוסט של פרופ' אמנון כוורי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/638413/ @ACavari

ברקע השיח הגובר על שלילת זכות ההצבעה מאזרחים שיקראו להתגייס ולא יתגייסו, המכון לחירות ואחריות בדק את את עמדת הציבור בנושא. לפי נתוני המכון, 43% מהישראלים תומכים בשלילת זכות ההצבעה מאזרחים שיקראו להתגייס ולא יתגייסו. הנכונות לשלול את זכות הבחירה גבוהה בהרבה יותר בקרב תומכים של מפלגות האופוזיציה (60%) לעומת משיבים שתומכים במפלגות הקואליציה (39%). למרות שהקריאה לשוויון בנטל היא קריאה צודקת, העובדה שכמעט מחצית מהישראלים מוכנים לשלול את זכות הבחירה של אזרחים שישתמטו משירות צבאי היא דגל אדום לדמוקרטיה הישראלית. זכות בחירה חופשית ושווה לכולם היא הבסיס עליו נשענים כל הערכים הדמוקרטים, ובישראל היא אינה נשללת, כראוי, אף מאזרחים שהורשעו בפלילים בגין מעשים חמורים בהרבה מהשתמטות משירות צבאי.