המכון לחירות ואחריות - Liberty & Responsibility

ועדת החוקה דנה היום בהצעת חוק שמבקשת להפליל תפילה של יהודים בכותל המערבי. לפי הצעת החוק, תפילה בכותל המערבי שלא בהתאם להנחיות הרבנות הראשית תהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שבע שנות מאסר. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות שמבוססים על סקר מקיף שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית, 36% מהציבור היהודי תומך בהצעת החוק ורק 54% מתנגדים. רוב מצביעי הקואליציה תומכים בהצעת החוק כששיעור התמיכה בקרבם עומד על 59%, זאת לעומת תמיכה של 12% בלבד בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה והציבור החילוני. 72% מהדתיים בישראל תומכים בהצעת החוק; 90% מהחרדים ו-36% מהמסורתיים. הפללה של פולחן דתי בישראל מהווה פגיעה מובהקת בצביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית, אך לא פחות מכך, היא פוגעת במדינת ישראל כמדינה יהודית, כזאת שמהווה בית לכל הזרמים והגוונים של המסורת והדת היהודית.

נתוני האמון לחודש מאי 2026   צה"ל 75% בית המשפט העליון 40% יועמ"שית 39% נשיא 32% פרקליטות המדינה 29% משטרה 26% ממשלה 25% כנסת 16%   הכנסת ממשיכה להיות המוסד עם האמון הציבורי הנמוך ביותר. לאורך כל כהונתה, אמון הציבור בכנסת ה-25 לא חצה את רף ה-20%.

אמון הציבור בטוהר הבחירות הוא תנאי לקיומה של דמוקרטיה. שחיקה של אמון זה עלולה להוביל להכחשת תוצאות הבחירות ולאלימות פוליטית. המכון לחירות ואחריות עוקב אחרי אמון הציבור בטוהר הבחירות. הנתון המדאיג ביותר שעולה ממצאי המכון הוא רמת האמון הנמוכה של הציבור הערבי בכך שהבחירות הקרובות יהיו חופשיות והוגנות. רק 41% מהערבים בישראל חושבים שהבחירות הבאות יהיו חופשיות והוגנות, זאת לעומת 68% מהיהודים. יש להניח, שרמת אמון נמוכה בטוהר הבחירות, תשפיע גם על שיעור ההצבעה בקרב ציבור זה. מציאות בה ציבור גדול כל כך לא מאמין בטוהר הבחירות היא מציאות שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, יש גם סיבה לאופטימיות זהירה. לפי נתוני המכון, מאז יוני 25, מידת האמון של הציבור הערבי בטוהר הבחירות עולה באופן עקבי.

על רקע האלימות הגואה של מתנחלים בשטחים ובהמשך להודעת האיחוד האירופי מאתמול על ההחלטה להטיל סנקציות על מתנחלים וארגוני ימין קיצוני בישראל, המכון לחירות ואחריות בדק באמצעות סקר מקיף מה חושב הציבור על אלימות המתנחלים בשטחים. לפי ממצאי המכון: 65% מהישראלים סבורים שאלימות מתנחלים היא בעיה חמורה המהווה טרור יהודי. 68% מהישראלים חושבים שאלימות המתנחלים בשטחים פוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל. 53% מהישראלים חושבים שאלימות מתנחלים בשטחים פוגעת בהתיישבות. 61% מהישראלים חושבים שמתנחלים הפועלים באלימות בשטחים הם קומץ "נערי שוליים".

לא מעט ישראלים מאמינים שגורמים בכירים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת חמאס אך הסתירו זאת מראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לפגוע בו פוליטית. מרבית הסקרים שבחנו את האמונה בתיאוריית הקונספירציה הזו שאלו את הציבור אודות הסכמה עם הטענה על בגידה מבפנים, אבל לא בחנו את מידת הביטחון של המשיבים שאמנם התרחשה בגידה מבפנים: האם הם משוכנעים שאותה בגידה התרחשה, האם הם חושבים שייתכן שהדבר התרחש אך הם אינם לגמרי משוכנעים בכך, או שמא הם משוכנעים שלא הייתה בגידה מבפנים. ממצאי סקר חדש של המכון לחירות ואחריות מראים שכמעט 40% מהציבור ו-60% ממצביעי הקואליציה, בטוחים שהייתה בגידה מבפנים בשבעה באוקטובר או שאינם בטוחים בכך אבל חושבים שבגידה שכזו אכן התרחשה. המאמר המלא של ד״ר עומר יעיר: @OmerYair1

68% מהישראלים תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות, שמבוססים על עשרה סקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, בשנים האחרונות חלה עלייה בתמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. העלייה נרשמת הן בקרב מצביעי הקואליציה והן בקרב מצביעי האופוזיציה. בחודש אפריל 2026, 91% ממצביעי האופוזיציה תומכים בתחבורה ציבורית בשבת, עלייה של 6 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021. בקרב מצביעי הקואליציה, 42% תומכים בתחבורה ציבורית בשבת, עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021. הנתונים בגרף:

59% מהישראלים תומכים בנישואים אזרחיים. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות, שמבוססים על עשרה סקרים שנערכו בחמשת השנים האחרונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, שיעור התמיכה הציבורית בנישואים אזרחיים בישראל נשאר יציב לאורך חמש השנים האחרונות ואף נרשמת עלייה מתונה בקרב מצביעי הקואליציה. בחודש אפריל, 82% ממצביעי האופוזיציה תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל, שיעור תמיכה זהה לזה שבספטמבר 2021. בקרב מצביעי הקואליציה, שיעור תמיכה בחודש אפריל עומד על 41% ומשקף עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021.

ביקשנו במכון לחירות ואחריות להבין עם אילו תובנות הישראלים יצאו מסבב הלחימה האחרון עם איראן. עשינו זאת באמצעות סקר בו שאלנו "מהו, לדעתך, הדבר החשוב ביותר שישראל צריכה ללמוד מהמלחמה עם איראן?". התשובות לשאלה זו מגלות פיצול עמוק בין המחנות הפוליטיים. תומכי הממשלה סבורים כי ישראל צריכה לתקוף את אויביה חזק יותר ולא לוותר. תומכי האופוזיציה הסיקו, לעומת זאת, כי ישראל פחות חזקה ממה שהיא חושבת וכי עליה להתכונן טוב יותר לעימותים צבאיים. לשני המחנות יש, כך נראה, תפיסות שונות מאוד של המציאות הביטחונית. המאמר המלא של פרופ׳ אסיף אפרת:

השבוע פורסמו הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני המיצ"ב. כארבעה מכל חמישה תלמידים במערכת החינוך הישראלית לא עומדים בדרישות הבסיסיות של משרד החינוך בלימודי האנגלית. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות מסקר אפריל 2026, אי השביעות מתפקוד שר החינוך יואב קיש חוצה מחנות פוליטיים. רק כמחצית ממצביעי הקואליציה וכעשירית ממצביעי האופוזיציה מרוצים מתפקודו של השר קיש. נתוני המכון במהלך שלוש השנים האחרונות גם מראים שאי שביעות הרצון הנמוכה אפיינה את כל הקדנציה של השר קיש. ההישגים העגומים של תלמידי ישראל במבחני המיצ"ב לצד האלימות הגואה בקרב הנוער שמים בספק ממשי את יכולתה של ישראל להמשיך לקיים בעתיד כלכלה מודרנית ולהגן על עצמה בפני האתגרים הביטחוניים שניצבים בפניה.

בשנת 2026 נרצחו עד כה יותר ממאה בני אדם זאת לאחר ששנת 2025 הייתה שנת שיא עם כ-300 נרצחים. לצד גל האלימות חסר התקדים שפוקד את ישראל, והכשלון של משטרת ישראל להתמודד עם התופעה, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נהנה מעלייה בפופולריות בקרב מצביעי הקואליציה. על פי נתוני המכון, אשר עוקב אחר שביעות רצון הציבור משרי הממשלה הנוכחית מאז הקמתה ועד היום, שביעות הרצון של מצביעי הקואליציה מתפקודו של השר בן גביר בחודש אפריל 2026 נמצאת בשיא ועומדת על 69%.

נתוני האמון לחודש אפריל 2026 לאחר העליה בזמן המלחמה, האמון במוסדות הפוליטיים, הכנסת והממשלה, יורד לערכים הדומים שהיו לפני המלחמה. שביעות הרצון מתפקוד הממשלה עולה בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.

פרופ׳ יופי תירוש בפודקאסט דמוקרTeam: ״אחת המשימות שאני רואה כהכי דחופה זה לחזק את נוכחותה של יהדות שלא באה בחבילה אחת עם עליונות יהודית ושנאת נשים״ @YofiTirosh @chaimw51

יותר ויותר ישראלים מאמינים בקונספירציית "הבגידה מבפנים", לפיה גורמים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת השבעה באוקטובר אך לא הזהירו את נתניהו במטרה לפגוע בו פוליטית. למעשה, נתוני המכון לחירות ואחריות מסקר בדצמבר 2025 מראים שיותר ממחצית ממצביעי הקואליציה מאמינים בקונספירציה זו. ההקשר הפוליטי אינו מקרי. מחקר חדש, שמבוסס על שישה סקרים עם כ-11 אלף משיבים בארה"ב וישראל, מראה שאנשים תופסים את המציאות דרך "משקפיים" קונספירטיביים, כלומר נוטים לחשוב שכוחות עלומים פועלים במחשכים נגד הציבור, ותפיסה זו חזקה יותר כאשר תיאוריית הקונספירציה תואמת את ההשקפה הפוליטית שלהם. החוקרים, ד״ר עומר יעיר, שירה הבל סלע, פרופ׳ אמנון כוורי ופרופ׳ אסיף אפרת, בחנו במחקר 61 תיאוריות קונספירציה שונות - בישראל ובארה״ב - וסיווגו אותן לתיאוריות פוליטיות/מחנאיות (30) ואחרות (31). בעלי חשיבה קונספירטיבית נטו לתמוך בכולן יותר. ואולם, בקרב אלו, התמיכה קיבלה הטיה פוליטית כאשר לתיאוריה הייתה משמעות פוליטית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאמונה קונספירטיבית היא גם מעשה פוליטי. רשומה חדשה במסגרת פרויקט "האכסניה" של המכון לחירות ואחריות, אשר מבוססת על המאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Political Psychology. קישור לקריאה 👈 runi.ac.il/research-insti… @ACavari @AsifEfrat @OmerYair1 @shirah_94

תומר פרסיקו: ״דמוקרטיה לא ליברלית היא סתירה מיניה וביה״ השיחה המלאה של ד״ר חיים וייצמן עם ד״ר תומר פרסיקו על מקורות הליברליזם, על היחסים בין הליברליזם לדמוקרטיה, מה בין ליברליזם ללאומיות ואיך רב-תרבותיות נכנסת למשחק, זמינה בפודקאסט דמוקרTeam  @TomerPersico

תחת ממשלת נתניהו והשר לביטחון לאומי בן גביר, משטרת ישראל הפכה מגוף שעד לפני שנתיים נתפס על ידי הציבור כגוף א-פוליטי, לגוף שמזוהה פוליטית באופן מובהק.  ניתוח נתונים שמבוסס על 30 סקרים מקיפים מראה שאם לפני שנתיים וחצי, בנובמבר 23, מידת האמון של תומכי מפלגות הקואליציה במשטרה (63%) הייתה קרובה למידת האמון של תומכי מפלגות האופוזיציה (52%) הרי שבמרץ 2026, מידת האמון של תומכי הקואליציה (45%) יותר מכפולה ממידת האמון שנותנים במשטרה תומכי האופוזיציה (20%). מציאות בה המשטרה נתפסת על ידי הציבור כגוף פוליטי היא מציאות שלא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית לאורך זמן ללא השלכות הרות אסון על חייהם של כל האזרחים.

למלחמות יש תוצאות צבאיות וביטחוניות, אך לעיתים יש להן גם השלכות דרמטיות בזירה הפוליטית הפנימית. שנתיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, בדקנו במכון לחירות ואחריות אילו שינויים שלטוניים הישראלים היו רוצים לראות במדינה לאור מצב המלחמה המתמשך. שיעור ניכר של ישראלים סבורים שנדרשים שינויים במבנה ובאופן הפעולה של השלטון. עם זאת, המחנות הפוליטיים חלוקים ביחס לטיב השינויים הנדרשים. תומכי האופוזיציה מעוניינים בהגברת הפיקוח של הכנסת ובית המשפט על הממשלה; תומכי הממשלה, לעומתם, רוצים בהחלשת הפיקוח השיפוטי. זוהי מחלוקת יסודית לגבי עתידה הפוליטי של ישראל במציאות הקשה. המאמר המלא של פרופ' אסיף אפרת: zman.co.il/676335/

נתוני המכון לחירות ואחריות מראים שרוב הציבור תומך בפעולה הצבאית באיראן, אבל לא מאמין בממשלה וביכולתה להוביל את המלחמה. 54% מהציבור סבורים שנתניהו מונע מאינטרסים פוליטיים ורק כ-40% מאמינים שניתן לפגוע ביכולת הגרעינית של איראן, לצמצם את איום הטילים הבליסטיים או להביא לשינוי השלטון. גם הערכת הביצועים של הממשלה מאוד נמוכה. הציבור נותן לממשלה ציון נכשל (4.8 מתוך 10) ורק אחד מכל ארבעה ישראלים נותן אמון בממשלה. ניהול מלחמה ללא אמון ציבורי, ללא פיקוח פרלמנטרי, ללא תקשורת מבקרת וכאשר יש ניסיונות למנוע ביקורת ציבורית מהווה כשל דמוקרטי עמוק. המאמר המלא של פרופ' אמנון כוורי בעין השביעית: the7eye.org.il/580967 @ACavari @the7i

בחודש ינואר בדקנו מה מרגיש הציבור הישראלי כלפי ישראלים שעוזבים את הארץ. בנוסף, בדקנו מה ההבדל, אם קיים, בין האופן שבו מרגישים מצביעי הקואליציה כלפי העוזבים לבין האופן בו מרגישים מצביעי האופוזיציה. נתוני המכון, שמבוססים על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של החברה הישראלים מראים שאחד מכל חמישה אזרחים חש כעס כלפי העוזבים וכשניים מכל חמישה מרגישים אכזבה. עוד עולה מנתוני המכון שיותר ממחצית האזרחים מבינים לליבם של העוזבים. אך מה ביחס להבדלים בין המחנות הפוליטיים? ובכן, מידת האכזבה והכעס כלפי העוזבים דומה בין שני המחנות, עם זאת, תחושת ההבנה לליבם של העוזבים בקרב מצביעי האופוזיציה גבוהה משמעותית מתחושת ההבנה של מצביעי הקואליציה. כך, 64% ממצביעי האופוזיציה מבינים לליבם של העוזבים זאת לעומת 31% בלבד ממצביעי הקואליציה.

נתוני המכון מעידים על ירידה באמון הציבור בהשגת יעדי המלחמה. הירידה דומה בקרב שני המחנות הפוליטיים. שיעור הישראלים שמאמינים שהמלחמה תוביל לפגיעה ביכולתה הגרעינית של איראן וביכולתה לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל ירד מ-49%, שבוע וחצי לאחר פתיחת המערכה, ל-41% בשבוע הרביעי למלחמה. ירידה משמעותית יותר נרשמת באמונה של הישראלים שהמלחמה תוביל לחילופי שלטון באיראן. בשבוע הרביעי למלחמה רק 39% מאמינים בכך לעומת 50% שהאמינו בכך שבוע וחצי אחרי פתיחת המערכה.

בדקנו, מה לדעת הציבור הישראלי היו השיקולים שהנחו את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת למלחמה נגד איראן. נתוני המכון מראים תמונה מדאיגה.   54% מהישראלים חושבים שהשיקולים שהנחו את נתניהו לצאת למלחמה היו גם או בעיקר שיקולים אישיים. רק 39% מהישראלים חושבים שהשיקולים של נתניהו היו בעיקר אסטרטגיים. שלושה וחצי שבועות לתוך המלחמה, כאשר מיליוני אזרחים נכנסים בכל יום ובכל לילה למרחבים מוגנים, העדר אמון בקבלת ההחלטות של ראש הממשלה מהווה סכנה מהותית לדמוקרטיה הישראלית ולאמון הציבור בה.