Alex Peres retweetledi
קראתי את החדשות שפספסתי בסופ"ש, והרבה זמן לא הרגשתי את שאני מרגישה כרגע; קשה לי לתאר את מידת הגועל מהזמנים בהם אנחנו חיים ומהעמים בהם אנחנו תלויים. יש גועל רב ביחס למרחש אצלנו פנימה, וודאי, אבל הוא לא משתווה לגועל על 'העולם החופשי' או 'המתקדם', עולם שחצי ממנו טבח ביהודים וחצי ממנו התעלם מהקריאות שלהם לעזרה – והיום הוא לא רק ממשיך את המסורת הכעורה הזו, אלא גם נוטש את מרבית מסורותיו היפות.
למשל, היום, אל מול מסורת של מאבק במשטרים דכאניים –העולם החופשי והמתקדם משותק או מוקסם. ספרד היא בוודאי דוגמה מובילה; אחרי אחד ממעשי הטבח הפוליטיים הנוראיים שידענו בהיסטוריה האחרונה שלנו, ספרד בוחרת להגן על איראן ואפילו להצהיר על כוונתה לפתוח מחדש שגרירות בטהרן. גם מבלי הטבח האחרון, המשטר האיראני הוציא אנשים להורג על אופוזיציונריות בסיסית באופן קבוע, עיוור נשים צעירות שחשפו את שיערן בפומבי, רדף הומוסקסואלים, ומימן טרור שלא כוון רק לישראל, אלא לעולם כולו. המטרה של איראן – המוצהרת, הרשמית, המפורשת לגמרי – היא דומיננטיות מוסלמית גלובלית באמצעים אלימים.
ועדיין, ספרד, בריטניה, איטליה, מוסד האפיפיורות, כולם – דורשים ''שלום'', ''הידברות'', ''יציבות''; קוראים למלחמה מול משטר הרוע הזה 'לא חוקית' – ואיזה מן חוק יש להם? זה חוק של עורכי דין ועסקנים, לא חוק של אנשים בעלי מצפון, מחויבות, ואומץ לב. על מה הם מדברים, אנשי השיחדש האלה? כיצד הם עיוורים כל כך, או חלשים כל כך, או עייפים כל כך? איך זה ייתכן? הרי מילא להיות טיפשים וערלי לב ומבולבלים אל מול הבדייה הפלסטינית, שהרי היא חדישה, מתוחכמת, ומסובכת כל כך – אבל המשטר האיראני הוא מוצר ברור של דיכוי, רצחנות ואימפריאליזם. כיצד הם מעניקים לו כל כך הרבה הגנות?
לא סתם הגנות, גם מעמד שווה בין שווים, מעמד מכובד באו''ם – מכובד בהרבה ממעמדה של ישראל, מדינת הכאפות של הארגון הארור הזה. היום, דווח כי המועצה הכלכלית חברתית של האו"ם אשר מונה 54 מדינות – ביניהן קנדה, צרפת, ספרד, נורבגיה, הולנד, אוסטרליה, בריטניה, פינלנד, שווייץ ואוסטריה, המליצה למנות את איראן לוועדה לתכנון ותיאום של האו"ם, גוף שמשפיע קביעת מדיניות בנושאי זכויות אדם, זכויות נשים, פירוק נשק ומאבק בטרור. מדינות נוספות אשר נבחרו על ידי המועצה הן סין, סעודיה, סודן, וקובה – כולן מפרות זכויות אדם כחלק מההיגיון הפנימי של המשטר שלהן, רובן מדינות אלימות.
בינתיים, בספרד, האנטישמית אינה רק דיפלומטית – אלא גם עממית. כחלק ממסורת שלהוב החגיגה באמצעות דם יהודי (הפעם רק סמלי, אין מה לדאוג) – פוצצו בעיירה ספרדית בובת ענק של נתניהו כהמשך למסורת 'שריפת יהודה איש קריות', כמייצג 'הרוע'.
בקרבנו, יהודים מסוימים אומרים 'נו, והיהודים אף פעם לא שרפו בובות של המן?', אכולים כל כך על ידי השנאה הפנימית שלהם, שהם לא מבינים שהמן ביקש לבצע רצח עם מוחלט ביהודים והיטלר הוא גלגולו, ואילו היהודים והישראלים לא עשו לספרדים ולו דבר אחד. יותר מזה, הרי ברור שגם אם ישראל כל פעולותיה של ישראל לא היו אלא מופעים של התקפיות אימפריאליסטית או מה שמכונה אצלנו 'משיחית' – עדיין, ביחס לרוע העולמי, לא היינו מגרדים אפילו את העשירייה הראשונה של הנבלים, לא מבחינת הברבריות ולא מבחינת ההיקף.
ופה הנקודה החשובה: השנאה הרי טמונה בדיוק בדבר הזה – באובססיה החולנית לנתניהו, למדינת ישראל ולציונות – כולם, כולם, פרוקסי עבור 'היהדות', כולם פרוקסי לאנטישמיות וותיקה שמשתמשת בשפה חדשה (ופה נזכיר, שהקשר בין ארץ ישראל לבין היהדות הוא הכרחי, למרות כמה אוטואנטישמים באסכולה הברלינאית וכמה חרדים כתתיים שיגידו לכם אחרת). כולם ניסיון להביא לשואה עקיפה באמצעות התנועה הפלסטינית, באמצעות 'פרי פלסטין', שמשמעותה היא השמדת ישראל ועל ידי כך השמדת היהודים – גם אם לא מיד, אז בתהליך היסטורי לא ארוך מדי ברגע שבו הברית הירוקה-אדומה תשלוט ביד רמה באירופה, או ברגע שייבחר בארה"ב נשיא America First, אני לא יודעת. לאן ייברחו היהודים – אני גם לא יודעת; אפילו במדינות מרוחקות כמו דרום קוריאה הפכו אותנו ל'נבל העולמי' באמצעות, שוב, שקרים. היום, נשיא דרום קוריאה שיתף סרטון מאחד החשבונות הכי אנטישמיים ואיסלמו-אימפריאליסטיים בטוויטר, שבו תועדו "חיילים מתעללים בילד פלסטיני ומשליכים אותו מהגג". הסרטון הוא מ-2024, והחיילים בו השליכו גופה של מחבל בזמן אירוע; לא הכי נעים לעין, גס בדרכו, אך אפילו לא מגרד את העלילה.
יותר מזה, הנשיא השווה בין הסרטון לסוגיית "נשות הנחמה", שאלו נשים שנוצלו על ידי הצבא היפני במהלך מלחמת העולם השנייה באופן מיני אכזרי כל כך, שהמילה 'שפחת מין' תהיה קלה מדי. מדובר באחד הנושאים הרגישים ביותר בהיסטוריה המודרנית הדרום קוריאנית. הנשיא הדרום קוריאני גם השווה את הסרטון לשואה שלנו, ואפילו אמר שאין הבדל. שמעתם? אין הבדל בין יהודים שנלחמים במלחמה לבין שניים מאירועי הזוועה הגדולים בהיסטוריה.
יותר מזה, אפילו אם העלילה הייתה נכונה לגמרי, ובאמת היה מדובר בילד שחיילים אכזריים גוללו מגג למוות או לפציעה קשה – הרי עדיין לא מדובר באכזריות שיטתית, מאורגנת, ברברית וכללית לגמרי כמו שהתרחש בקרב יפן וגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. יש, היו ולצערנו יהיו בקרב היהודים פושעים אינדיבידואלים; אבל זה לא משנה מה היהודים עושים ברמה הקולקטיבית, הם עדיין נענשים כאילו החברה כולה פשעה. זו, אגב, התנהגות ידועה של שיעבוד מתעלל – בו החברה נענשת קולקטיבית גם כשהפער בינה לבין היחידים הפושעים הוא גדול. הצרה עבור אויבנו, שהפושעים האינדיבידואלים מועטים כל כך, שגם את זה הם נדרשים להמציא. הצרה עבורנו, שבעוד לחטאינו יש את המחירים הכבדים מכל - לשקרים על חטאים מומצאים שלנו אין מחיר בכלל.
אפילו אם נתניהו היה דיקטטור אכזר (והוא לא), אפילו אם הוא היה מקדם פשעים איומים כנגד אויבנו (והוא לא), שום עם, עם שום הנהגה, לא זכה למידת השנאה הבינלאומית הזאת – שלא נדבר על עם קטן ונתקף עם רמת השתדלות אבסורדית לדאוג לאוכלוסייה שמנסה לבצע בו רצח עם. השנאה כנגד נתניהו היא לא שנאה לנתניהו, או בוודאי לא בעיקר השנאה לנתניהו – היא השנאה כנגדנו, כנגד כולנו, בין אם הצבענו לו ובין אם לא, בין אם אנחנו סומכים עליו, בזים לו, או אדישים כלפיו.
עברית
