טיוס ג׳ונס קיים. לא שהוא וואו אבל רבאק תן להם צ׳אנס לנשום.
ברוס בראון הרגת אותי.
המניה של יוקיץ׳ ירדה אצלי, לא הרבה אבל חדמש ירדה. הוא שחקן ההתקפה הכי טוב בליגה, אבל הפער הצטמצם (גם כי הוא יותר עציר מבעבר, וגם כי התחרות קשה יותר). הגנתית הוא שוב נטל, אחרי תקופה שהוא לא היה.
6/6
שרשור סיכום - דנבר-מיני (אמלק חרא על החיים שלי)
החיבור שלי לדנבר זה המערכת יחסים הכי רעילה בחיים שלי כרגע. הוקל לי שהם הפסידו ואני לא צריך לעבור את זה שוב במשחק שבע, או חלילה בסדרה נוספת. הם מוציאים אותי מדעתי.
1/6
יש מצלמות שתיעדו את הרצח.
צריך לפרסם את פני הנער שדקר. צריך לשאול גם מה קרה בבית שגידל אותו כדי להבין איך דבר כזה מתהווה כאן, בתוכנו.
איך קורה שלילד בן 14 יש סכין ביד?
מר לי בפה. מר לי בנשמה.
בנימין נתניהו - לעת הזאת הגעת למלכות!
בימים האחרונים אני תופס את עצמי כמה פעמים ביום עושה פעולות טריוויאליות ולא קולט מה שקורה לי, אני קורא מבזקי חדשות והמוח שלי לא מצליח לעבד את המידע שנכנס אליו.
בזמן שאנחנו נפרעים מהתמנון המפלצתי האיראני, אני הולך ברחוב, החנויות פתוחות, שליחים של וולט ממהרים לחלק סושי, שווארמה ועוגות שוקולד מוגזמות לאזרחי ישראל, אנשים רצים בפארק, ובבית יש לי חשמל, מים חמים ואינטרנט. הסטודיו לפילאטיס פתוח, והבורסה בתל אביב שוברת שיאים.
וממש באותה עת, מעל הראש שלי בשפלת הארץ ממריאים מטוסי קרב של חיל האוויר לעוד גיחה במרחק שיצרני המטוס לא העלו על דעתם. הם משמידים בדיוק בלתי אפשרי עוד בית של קצין בדרג בינוני במשמרות המהפכה, ובדרך חזור מפרקים תחנת משטרה בעיירה שולית שבה עינו מפגינים נגד המשטר.
זה הגיוני? ככה נראית המלחמה הכי קריטית מאז קום המדינה? כן. ככה היא נראית כי מדינת ישראל היא פלא שאי אפשר להסביר אותו.
המלחמה הנוכחית היא הרי זאת שתמיד חששנו ממנה. אם כל המלחמות. לפחות עבור ישראלי כמוני, שעוד לא נולד בששת הימים וביום כיפור, לא היתה אחת כזאת. אנחנו פיזית עושים שמות באויבת הכי גדולה ומאיימת שלנו. מעולם לא ניהלנו מערכה במרחק כל כך גדול ונגד מי שאיימה והפעילה עלינו כוח במשך כל כך הרבה שנים רצופות. מעולם גם לא חיסלנו את המנהיג העליון של אף מדינה, ולחשוב שעשינו זאת מול מעצמה של 90 מיליון איש.
איראן היא הרי האחראית העליונה לכל מה שהיה רע בביטחון ישראל בחמשת העשורים האחרונים: ההתבוססות של צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון, חיזבאללה - צבא הטרור שכל כך איים עלינו גם אחרי הנסיגה, הטרור ביהודה ושומרון ופיגועי ההתאבדות ההמוניים בלב הארץ, וגם טבח 7 באוקטובר הוא נגזרת של נשק, תקציב וידע איראני.
אז איך אפשר להסביר את זה?
האמת היא שאפשר, ובעיניי המקור הוא שילוב של אנשים טובים, עם המון חוכמה, יצירתיות ותעוזה, ומעל הכל סיעתא דשמיא.
וחייבים להתייחס גם למי שמנצח על כל התזמורת הזאת: מעולם לא הייתי ואין לי שום כוונה להפוך לביביסט, אבל מאז השמונה באוקטובר אני לומד להעריך מאוד את יכולות העל של בנימין נתניהו.
האיש הזה הוא אגדה. הוא אישיות רבת איכויות, וספק אם בעת הנוכחית יש בישראל אדם שהיה מסוגל להביא אותנו לרמת ההישגים האסטרטגיים שמתרחשים בחיינו ברגע זה ממש.
מי שלא מסוגל להחמיא לנתניהו על הישגי העל של העת הזאת, מעיד בעיקר על אופיו שלו. בימים אלה אתה שומע לא פעם חברי אופוזיציה שמתראיינים ומתבקשים לומר כמה מילים על תפקודו של ראש הממשלה במלחמת שאגת הארי. הם משתנקים, מתפתלים, מתכווצים, וניגשים מייד להחמיא לנשיא טראמפ או לג'ורג' בוש האב.
במקום לומר בפשטות: בנימין נתניהו, כמו שאמר מרדכי היהודי לאסתר המלכה "לעת הזאת הגעת למלכות", בעת הזאת הצלחת להביא למיקסום בלתי נתפס של היכולות שלך, כולנו נהנים מזה, והלוואי שתיקח אותנו מכאן עוד ועוד כלפי מעלה.
בדיוק כמו שנתניהו הוא אחראי העל למחדל העצום ולטבח ה-7 באוקטובר, כך גם עכשיו, הוא אחראי העל להצלחה הפנומנלית שאנחנו חווים ברגע זה. ומי שמסוגל לומר רק את החלק הראשון של המשפט, הוא אדם שמסוגל לומר רק חלק מהאמת, ולא הייתי רוצה שאיש כזה ינהיג אותי.
מהצד השני כמובן שישנם האוהדים העיוורים של נתניהו. אצלם כל תקלה שייכת לתחום האחריות של אהוד ברק, גלי בהרב מיארה והרצי הלוי, וכל הצלחה היא של נתניהו ורק שלו. גם זה כמובן לא נכון. וגם אנשים כאלה לא הייתי רוצה שינהיגו אותי.
ההצלחה היא של עם ישראל, היא מבוססת על החוסן המטורף שגילינו בעצמנו בשנתיים וחצי האחרונות, על האמונה, התעוזה, האחווה ואומץ הלב. יותר מזה שאנחנו זכינו שנתניהו ינהיג את ישראל בעת ההיסטורית הזאת, הוא זכה להנהיג את העם המופלא הזה דווקא עכשיו.
והלוואי הלוואי, אלף פעם הלוואי, שהוא ילמד מכל מה שעבר עלינו ועליו מאז הטבח, הלוואי שהוא יגדל ויתפתח מכאן, ויקח את יכולות העל שלו, את האסטרטגיה, את היכולת לרקום בריתות, את העמידה בלחצים, שייקח את כל אלה ויפנה את האנרגיה שלו למתרחש בתוך החברה הישראלית.
שיוביל רפורמה משפטית ביד רמה תוך שהוא מכיר בפחדים ובכאבים של הצד השני ומנהל איתו דיאלוג אמיתי, שיתנפל על שילוב אמיתי ועמוק של החרדים בשוק התעסוקה ובצה"ל, שיעשה את זה בטוב, דרך יכולת ההשפעה שלו על החרדים, שיסביר להם שבלי שיקחו אחריות על מה שקורה פה אנחנו עלולים לקרוס, שיסתער על הפשיעה במגזר הערבי לטובתם ולטובתנו, שינקה את הבניה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב, שיביא לייעול המגזר הציבורי, לקפיצה קדימה של מערכת החינוך, שיפתח את התשתיות של ישראל ויבנה רכבת לאילת ולקריית שמונה, ושיביא לידי מימוש את פרוייקט המטרו הענק במרכז הארץ. יש כל כך הרבה מה לעשות.
אם בנימין נתניהו יקדיש את יכולות העל שלו לעבודת תיקון פנימית, אנחנו בדרך לעידן הכי טוב בתולדות העם היהודי מאז ומעולם. הוא מצידו ייזכר כמנהיג הכי גדול שהיה לנו. הלוואי.
(פורסם הבוקר בידיעות אחרונות)
נועם ליבנה:
הסיפור הבאמת מעניין על איתן מור זה לא החירטוט המטופש שהוא סיפר על השיחה הלכאורית שהיתה לו עם בכיר חמאס שאמר לו שהוא ישתחרר מוקדם "כי גם ככה אבא שלך לא מפגין" (שאפילו בתור שקר הוא גרוע, שהרי בסוף הוחזק עד היום האחרון), אלא אביו הפסיכופט שחזר והכריז בכל האולפנים לאורך כל המלחמה שהוא מתנגד לכל עסקה שעלתה על הפרק, ותומך ב"חיסול חמאס" ו"עד הנצחון המוחלט" וכל הסיסמאות הנבובות האלה. בהתחלה הייתי בטוח שהוא כנראה יודע שבנו גם ככה נהרג ולכן מרשה לעצמו לנהוג כך, אבל לא - מדובר בפסיכופט אמיתי שהיה מוכן להקריב את הבן שלו בשם הקנאות שלו. אני כל הזמן תהיתי איך ירגיש ואיך ינהג בנו כשיחזור מהשבי ויגלה את האופן הכה עמוק ומזעזע בו אביו בגד בו. ובאמת, הניחוש המוביל שלי היה שזה יהיה סוג של תסמונת שטוקהולם: להכיר בבגידה המזעזעת הזו של אביו זה פשוט כואב מדי - האופציה הפחות כואבת היא מהלך של רציונליזציה ואוטוסוגסטיה: לשכנע עצמו שאביו פעל נכון. על הרקע הזה קל יותר להבין את הסיפור המחורטט שלו. אז אני לא שופט אותו, כי הוא לא אשם באביו הפסיכופט. אבל לאבא צריך לקרוא בשמו: איש חולה ומעוות, פונדמנטליסט לאומן שמוכן להקריב את בנו על מזבח מלחמת השמד והנקמה. ג'יהדיסט על מלא.
וכל זה מתחבר למשהו עמוק יותר: קולות רבים בימין חזרו וטענו ש"אובססיית החטופים" מסמנת לאויב את הבטן הרכה שלנו, שצריך היה להתנגד לכל משא ומתן לשחרור החטופים "עד הנצחון המוחלט", ש"הקפלניסטים שמתעקשים לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים מחלישים אותנו" וכו'. כלומר, בכך שאנו נאבקים על מה שיקר לנו אנו חושפים לאויב את נקודת התורפה שלנו - שהיא מה שיקר לנו - ובכך מחלישים את עצמנו. והפתרון? לוותר על מה שיקר לנו! אם לא ניאבק על החטופים, הם להבא לא יחטפו אותנו! אבל אני אומר, למה לעצור כאן? בואו גם לא נתאבל על המתים, לא נטפל בפצועים, לא נשמור על הגבולות ולא נגן על עצמנו: כך הם יבינו שחיינו אינם חשובים לנו ולא יוכלו לאיים עלינו בשום צורה!
אני לא חושב שיש דוגמה טובה יותר ל"לשפוך את התינוק עם מי האמבט". מי שחושב שקידוש ערך חיי אדם הוא חולשה טועה טעות כל כך יסודית שאני לא יודע איך בכלל להתחיל לדבר איתו. מי שחושב כך, למעשה כבר הפסיד במלחמה. איפשהו במעמקי מה שנשאר מההגינות שלהם הם מבינים את זה, ולכן כדי לתרץ את פנטזיות המיגור, הכיבוש, הנקם וההרס שלהם הם ילהגו איזה טיעון ספירת גולגולות רפה על "חיי אדם שיחסכו בעתיד", אבל אפילו הם לא יאמינו לעצמם שעה שהם מריירים על הריביירה בעזה או על שכונת השוטרים במואסי.
כאן אי אפשר לבלף. אי אפשר לקדש את ערך החיים אבל להסתיר את זה, ולכן הדרך היחידה לשכנע שאתה מייחס ערך נמוך לחיים היא - ובכן - לייחס ערך נמוך לחיים. וזה בדיוק מה שהפסיכופטים האלה מבקשים מאיתנו: לייחס ערך נמוך יותר לחיינו. כי זו האמת המכוערת שצצה לה מתוך הטרגדיה הזו: שיש גבול כמה אנחנו יכולים להוזיל חיי אחרים, ועדיין לשמור על הערך של חיינו.
אתמול היו רגעים נדירים של ממלכתיות ואיחוד העם, וכבר הקואליציה חוזרת למריבות ופילוג. אפשר אחרת, חייבים אחרת. אני קורא לאמיר אוחנה: תן לעם הזה הזדמנות לטוב משותף, הזמן את נשיא בית המשפט העליון לטקס הפתיחה של הכנסת בתוארו ובתפקידו הרשמי.
אני קורא לנשיא המדינה יצחק הרצוג להודיע שלא ישתתף באירוע פתיחת מושב הכנסת אם כבוד השופט עמית לא יוזמן בתפקידו הרשמי כנשיא בית המשפט העליון.
@adin_dan מסכימה לכל מילה. חילונים וגם דתיים ליברלים-
יש לנו רק פתק אחד לשים בקלפי- פה.
יש עתיד בראשות יאיר לפיד.
היחיד שגם יכול להקים ממשלה וגם מסוגל לשמור על הערכים שלנו.
מי שיבחר בגנץ — יקבל את נתניהו.
מי שיבחר ביועז הנדל — יקבל את נתניהו.
מי שיבחר בבנט — יקבל גם את נתניהו וגם את איילת שקד.
חילונים, תפנימו: אנחנו מיעוט נדרס.
אף אחד לא ישמור עלינו ועל ערכינו אם אנחנו לא נעשה זאת בעצמנו. הצביעו אך ורק למי שדואג לאינטרסים שלכם. לא של אף אחד אחר
דור הניצחון המופלא הביא את הניצחון. הניצחון המוחלט.
אם זה קורה, עזה מפורזת, חמאס נכנע, החטופים בבית.
התוכנית הזו טובה לישראל והגענו אליה בזכות הקרבת הלוחמים ומשפחותיהם.
"אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: מי אתם?, והשניים שוקטים
יענו לה: אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".
סתם אני שואל - יכול להיות, וזו סתם ספקולציה פרועה, שהארוחה המוזרה שעורכת המועצה האזורית בנימין באיזו מסעדה בירושלים שפתאום מגיעים אליה גם VIP וכל השרים והקבינט קוצר כדי שיספיקו להגיע לאירוכ החשוב,
זו בעצם החתונה של אבנר?