בשעה שמדינות רבות מבטלות או מצמצמות את השימוש בעונש המוות, בישראל דווקא מכניסים אותו לספר החוקים. חוק עונש המוות הישראלי ממסד והופך לחוקי את מנגנון ההוצאה להורג של פלסטינים. מאז אוקטובר 2023 ישראל הרגה לפחות 72,000 פלסטינים בעזה, ובגדה המערבית הרגה ישראל לפחות 1,050 פלסטינים. בתקופה זו, למעלה מ-80 אסירים פלסטינים מתו במתקני הכליאה הישראליים, שהפכו לרשת של מחנות עינויים, בהם מוחזקים אסירים פלסטינים החשופים להתעללות ואלימות בלתי פוסקת. חוק עונש המוות מוסיף עוד מנגנון הרג רשמי לפרקטיקות הקיימות. פרויקט הכליאה של פלסטינים הוא אחד ממאפייניו של משטר האפרטהייד הישראלי. נכון למרץ 2026 כ-9,500 פלסטינים מוחזקים בתנאים בלתי אנושיים במתקני הכליאה הישראליים, כמחציתם מוחזקים במעצר מנהלי או כ"לוחמים בלתי חוקיים", מבלי שנשפטו ומבלי שניתנה להם האפשרות להגן על עצמם. עונש מוות לפלסטינים בלבד: החוק נוסח כך שהוא מכוון רק לפלסטינים. והוא יהפוך הרג של פלסטינים לכלי ענישה מקובל ושכיח באמצעות כמה מנגנונים: על פי החוק לשופטי בתי המשפט הצבאיים לא יהיה שיקול דעת, והם יחויבו לגזור עונש מוות על פלסטינים שהורשעו ברצח, למעט ב״נסיבות מיוחדות״. לא תידרש הסכמה פה אחד של השופטים, אלא יספיק רוב רגיל ואפשרויות הערעור יהיו מוגבלות ביותר. חשוב להבין: ישראלים נשפטים בבתי משפט אזרחיים. בתי כלא צבאיים נשפטים רק פלסטינים ושיעור ההרשאות בהם עומד על כ-96%. במקרים רבים ההרשאות האלו מתבססות על "הודאות" שהושגו באמצעות לחץ ועינויים במהלך החקירות. העונש - הרג באמצעות תליה, יבוצע תוך 90 יום ממתן גזר הדין, ללא אפשרות חנינה. סוהר מיוחד יוציא את גזר הדין לפועל. החוק, שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה בישראל, צפוי לעבור בכנסת מחר (שני, 30 מרץ) ושירות בתי הסוהר כבר החל להיערך לביצוע העונש במתחמים ייעודיים. הטלת עונש מוות היא הפרה מוחלטת של זכויות האדם הבסיסיות ביותר, ובראשן הזכות לחיים. ישראל מפעילה מדיניות כוללת של הרג ודיכוי נגד העם הפלסטיני בכל השטחים שבשליטתה. חוק עונש המוות מעניק למשטר האפרטהייד הישראלי כלי נוסף לקידום אותה מדיניות.
