Atalya Nakar

@WashingtonExp טיעונים שהם שילוב של בורות (שהוא גם מודה בה) ואחיזת עיניים. לא ציפיתי אחרת ממנו.

יאללה, בואו נפרק את הטיעון של סנדרס על ישראל. לצערי, ומיותר לציין שאני לא מסכים איתו, הוא הרבה יותר קוהרנטי ו-common sense מהטיעונים שלו על AI. לפני שנתחיל, כמובן דיסקליימר - לא צריך להסכים עם סנדרס, בטח לא לאהוב אותו, כדי לנסות להבין את תפיסת העולם שלו. כן צריך להבין שהפוליטיקה האמריקאית משתנה ושאם אנחנו רוצים לבנות מחדש את יחסי ישראל והדמוקרטים (ככל שזה אפשרי, אני מן הסתם מאמין שכן אחרת לא הייתי מנהל את @lib_ra_el ) אנחנו צריכים להבין איך הם רואים את העולם כדי לדעת איך להתמודד עם הטיעונים שלהם. נתחיל רגע ביחס לאיפא"ק: המראיין (ג'ון לאביט מ-PSA, שמייצג שם באופן די עקבי קו ציוני-פרוגרסיבי מעניין ומאותגר תדיר מהחברים שלו לפאנל) בכלל מדבר איתו על כסף גדול בפוליטיקה - שסנדרס מתאר בתור סכנה לדמוקרטיה, בגלל היכולת של תאגידים להשקיע כסף על קמפיינים - ובין הגופים שסנדרס מזכיר נמצאים תעשיית הבינה המלאכותית, תעשיית הקריפטו, ואיפא"ק. הוא מציין בשמחה שפרוגרסיבים, שמבינים ש-"הכסף הזה מגיע מרפובליקנים וטראמפיסטים", מתחילים להבין שהתרומות האלה מכוונות נגד "אנשים הגונים". תפיסת עולם של טוב ורע, באופן לא מפתיע, ועוד ניגע בזה מיד. בהמשך, כשסנדרס מתבקש להסביר את השינוי ביחס לישראל (שינוי שקורה גם במפלגה הרפובליקנית, כך הוא טוען), הוא נשען בעיקר על טיעון כלכלי: "יש לנו כלכלה שבה 60% מהאזרחים חיים ממשכורת למשכורת, אנשים מתמודדים עם מחירי דיור, בריאות וחינוך, ואז הם מסתכלים ורואים את טראמפ נותן מיליארדי דולרים בסיוע צבאי לממשלת נתניהו הקיצונית בישראל". על פניו? לא טיעון מופרך. ברור שכשצוללים לפרטים (הסיוע הצבאי לישראל הוא בקושי עשירית האחוז מהתקציב האמריקאי, הסיוע הצבאי משרת את *אזרחי* ישראל ולא את *הממשלה*...) הוא נשמע פשטני ושטחי, אבל יכול להיות שלשם בדיוק סנדרס מכוון. פופוליסטים - וסנדרס הוא פופוליסט שמאלי - מצטיינים בלזהות בעיה אמיתית (במקרה הזה: יוקר מחיה) ולהפיל את האשמה בה על מישהו. הנוסחה הקבועה היא "אין לכם X בגלל Y" ("אין לכם מקומות עבודה בגלל שהמגרים לוקחים אותם"; "אין לכם איך לגמור את החודש בגלל שתאגידים מנצלים אתכם"), והיא עובדת כי היא מתיישבת היטב עם האופן שבו בני אדם מספרים סיפורים - כל גיבור צריך נבל, ורצוי שיהיו לו שם ופנים. מיד סנדרס מנסה למתן את עצמו, אבל רק לרגע: "כולנו יודעים שחמאס הוא ארגון טרור שתקף את ישראל באכזריות נוראית, הרג 1,200 אנשים, לישראל הייתה הזכות להגיב אבל לא הייתה להם הזכות לצאת למלחמה נגד כל העם הפלסטיני ולהרוג 72,000 אנשים שרובם קשישים, נשים וילדים... אנשים מסתכלים ואומרים 'זה רע, למה שניתן כסף לממשלה שעושה את זה'..." שוב, השטחה והפשטה של המצב: סנדרס אומר שיש לישראל הזכות להגיב אבל הוא לא אומר *למה*. למאזין הממוצע שאינו מומחה, זה יכול להישמע כמו נקמה - ולא כאילו לישראל היו אינטרסים אמיתיים, ערכיים (השבת החטופים) וביטחוניים (הסרת איום החמאס), וגם אם אופן ניהול המלחמה היה רחוק ממיטבי - וזה דיון שאני לא נכנס אליו - אני חושב שכולנו נסכים שלא נכון להתעלם מהאינטרסים האלה. סנדרס טוען שאלה דברים שעולים לא רק מהסקרים אלא גם מהציבור, כשהוא נפגש איתו: "למה אתה מממן את ממשלת נתניהו?" הוא מחבר בין המלחמה באיראן ("סוף סוף אחרי 40 שנה נתניהו מצא נשיא שיסכים לתקוף באיראן"), בלבנון ("ישראל גירשה יותר ממיליון אזרחים") ויו"ש ("פורעי חוק הורגים אזרחים והורסים בתים") וקושר אותם כהתנהגויות של מדינה סוררת (מושג שלי, לא שלו). כמובן שכל אחת מהסוגיות האלה צריכה להיבחן בנפרד, וייתכן שהיה לישראל קל יותר להצדיק את הפעילות שלה בלבנון אם הייתה מונעת פשיעה לאומנית ביו"ש למשל, אבל סנדרס ודומיו משחקים מול שער ריק. ואז סנדרס עושה את החיבור בין הכלכלי לפוליטי: הוא מזכיר את גרהאם פלאטנר (מועמד פרוגרסיבי לסנאט במיין שיש נגדו האשמות באנטישמיות, מודה שעוד לא צללתי לזה מספיק) וראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני (דעותיו על ישראל ידועות) ואומר שהם מצליחים לנצח מועמדים ממסדיים יותר - במרומז, גם נוטים להיות יותר פרו-ישראלים - כי הם מקדמים עמדות "עבור מעמד הפועלים" כמו חינוך ובריאות בחינם, ולא עובדים עבור המיליארדרים. כאופטימיסט, אני רואה פה silver lining, במובן שבו רוב האמריקאים שמצביעים למועמדים עוינים לישראל כמו ממדאני לא עושים זאת *בגלל* ישראל, אלא בגלל נושאים אחרים (שיש לי עליהם דעה אבל למי אכפת מה היא כי אני לא גר שם). זה נותן פתח לעבוד עם הציבור הדמוקרטי ואולי, בתקווה, עם מועמדים פרוגרסיבים שלא עושים את הקשירה הפופוליסטית של סנדרס ושות' לפיה "אין להם ביטוח בריאות בגלל ישראל". ואז השיחה מתרחבת להיסטוריה של סנדרס, שבעבר התנדב בקיבוץ בישראל: לאביט שואל אותו "מה תאמר לצעיר יהודי שלא מסוגל להרגיש גאווה בישראל שלא מקיימת ערכים יהודיים?" שעצם השאלה הזו היא עדות לפער האדיר בין מה שנתפס כערכים יהודיים באמריקה לבין מה שהישראלי הממוצע יתאר בתור ערכים יהודיים. בהמשך, סנדרס נזכר בערגה בקיבוץ כמוסד סוציאליסטי שהוא התגלמות הערכים הפרוגרסיביים בהם הוא מאמין, אבל הוא מתחיל בקשירה "שעושה נתניהו" בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות ("המשפחה של אבא שלי נרצחה בידי היטלר, אני לא אנטישמי"), וכן אומר שאנטישמיות היא בעיה אמיתית ברחבי העולם. נו לפחות זה. אבל את הטיעון שלו על השינוי ביחסו לישראל (שבעבר אמר שהוא "מעריץ", לצד תמיכתו במדינה פלסטינית כמובן) הוא מנמק בשינוי שעברה ישראל ממדינה ליברלית ל-"מדינה ימנית-קיצונית, שבה נתניהו הוא אפילו לא הכי גרוע... ועלינו להתנגד לממשלה הזו". הבעיה בדברים של סנדרס היא שהוא מודה שהוא "לא המומחה הכי גדול בעולם לסיבות לשינוי שעברה ישראל", אבל הסיבות האלה הן ההסבר לניציות הגוברת של הציבור הישראלי ולשחיקה המתמשכת במוכנות שלו להגיע לפתרונות מדיניים. אתה לא יכול להגיד "אני מקווה שישראל תבחר ממשלה שרוצה לעבוד עם השכנים שלה ולא רק לכבוש אותם", בלי להבין למה הרבה ישראלים לא רוצים/לא מוכנים/לא מרגישים בטוחים "לעבוד עם השכנים". ההתעלמות שלו מהקונטקסט החברתי-תרבותי של הסכסוך מעוורת אותו (וברמה האישית אני יכול להגיד שבמסגרת העבודה של ליבראל, אנחנו כן דואגים להציף את הקונטקסט הזה: לא כתירוץ, לא כ-"אתם לא מבינים אותנו", אלא כדי להפיג את האשליה ש-"כל מה שצריך זה שישראל תחזור לדרך השלום"). ולסיכום, לסנדרס "אין תשובת קסם" לשאלה של לאביט על התחושה של צעירים רבים ובהם צעירים יהודים שמשתכנעים שלא מדובר רק בבעיה פרסונלית אלא ש-"משהו מהותית פסול בפרויקט שהוא ישראל". בעיניי, ואני הולך להביע פה עמדה ומוזמנים להתווכח איתי, זו פחדנות: סנדרס ממש היה יכול להציב חזון שבו ישראל מקיימת את העקרונות שהוא מאמין בהם (שלום, שוויון, צדק חברתי וכו') אבל הוא נמנע מכך. זה לא מאכזב כי לא ציפיתי, ובסופו של דבר זה נוח לסנדרס שיש לו "נבל" להילחם נגדו ("אני מתמקד בלהבטיח שממשלת ארה"ב לא מעורבת במעשים של ממשלת נתניהו"), אבל זה חלק מהאתגר העצום שיש לישראל בזירה הזו. ואם אני צריך לקפוץ מכאן למשמעויות, זו המרכזית שבהן: סנדרס עצמו אולי לא ירוץ לנשיאות ב-2028, כשהוא בן 87, אבל המחנה שמאחוריו יישאר איתנו וצפוי להיעשות חריף יותר ובוטה יותר (מכל הסיבות שאנחנו מכירים: הדור שלא ידע את נאצר, אנטישמיות בקמפוסים, טיקטוק, קטאר וכו'). לכל הפחות ביחס לישראל, אני חושב שיש פיצול במחנה הפרוגרסיבי והוא קשור פחות בעמדות ויותר בראיית העולם: סנדרס וממדאני ו-AOC מגיעים מתפיסה פופוליסטית יותר, "טובים מול רעים", והנוסחה של "אין לכם X בגלל Y" נמצאת בשימוש תדיר ביחס שלהם לישראל. אבל הם לא היחידים במחנה הפרוגרסיבי, ובפוליטיקה האמריקאית יש מספיק שחקנים פרוגרסיביים לא-פופוליסטיים, שמבינים שישראל היא לא ה-scapegoat שאפשר להפיל עליו הכול ואיתם אנחנו חייבים לנהל את השיח המורכב שהפופוליזם של סנדרס לא מאפשר אותו ולא מעוניין בו. עכשיו, מה "לנהל איתם" אומר? זה להקשיב לטענות שעל פניו הן הגיוניות ("לא רוצה לממן את זה", "מה שאתם עושים בעזה זה רע") ולתת להן מענה: לפעמים זה להביא קונטקסט, לפעמים זה להפריך שקרים, ולפעמים זה נכונות להשתנות (הדוגמה הכי פשוטה: להפסיק את הסיוע). זה גם אומר למצוא איזורים לשתף פעולה בהם, בפרט במקום שבו הם פוגשים את האזרח הממוצע שנאנק תחת יוקר המחיה - אנחנו אובססיביים (ובצדק) לביטחון אבל סם וברברה ממילווקי או אטלנטה או פיניקס לא מאוד מוטרדים מאיראן ובטח לא מחזבאללה, הם מוטרדים מאיך הם יעמדו בתשלומי ביטוח הבריאות ויחסכו לקולג' של הילדים. לישראל יכול להיות הרבה מה לתת גם להם, באופן שנראה הרבה יותר הדדי מאשר רק "אנחנו נותנים כסף לישראל". טראמפ והתמיכה שלו בישראל, בפרט לאור המלחמה באיראן והאתוס של "כתף אל כתף", מסמאים אותנו מול מציאות מאתגרת שבה יותר ויותר אמריקאים - בעיקר בשמאל אבל ממש לא רק - מתרחקים מישראל. לעצור את זה זו משימה לאומית, וגם אם היא קשה ולא-נעימה השגשוג והביטחון שלנו תלויים בזה.

Educated people are more likely to be Democrats and support welfare programs, only because they’re disconnected from the people and communities that actually live off those welfare programs.

@Zio_Squirtle Thanks

@AtalyaNakar Impressive

It׳s funny that they think athletes in the IDF actually contribute anything to the system, rather than just wasting resources while the IDF is stuck with them because of the law. In practice, uniformed athletes are exactly the kind of soldiers they’d want the IDF to have.

@Zio_Squirtle Weightlifting

@AtalyaNakar And that's come from an athlete herself.... Btw, what did you do?

@arash_tehran His post is misleading. It's not that Israel doesn't have an economic left. They had. It was already a failure back then, and today it will become an even bigger failure as a core welfare-dependent population continues to grow.

A huge lacunae — Democrats must adopt it as their main agenda

@WashingtonExp ברור לי שאתה מסביר להם את זה. אני כאדם פרטי רוצה להגיד להם שילכו להזדיין. אבל לצערנו זה לא עובד ככה.

@AtalyaNakar זה אחד הדברים שאני מציף בפגישות שלי איתם - שישראל נעשתה סקפטית לגבי שלום ושאי אפשר להאשים אותה על זה

עשירית הכוס המלאה: קלאש ריפורט עושים פה עוול - הוידיאו מתחיל בזה ששרמן חוזרת על המחויבות לישראל כבעלת ברית ולזכותה להתקיים כמדינה יהודית, למרות שמהותית "נוצר" רצח עם בעזה. 9 עשיריות הכוס הריקה: שרמן מייצגת בעיניי דור רחב של יהודים שחונכו על "ישראל אחרת" - ישראל שוחרת שלום, של הקיבוצים ושל גלי העלייה, מעטים מול רבים וכו' - וכשכיהנו בממשל גילו משהו אחר מאוד ממה שסיפרו להם עליו. זה נכון כפליים כשמדובר בדור אחד מתחתיה. יש פה שתי שאלות לעצמנו (ומיליון שאלות לשרמן ולדומיה, אבל נשים אותם רגע בצד): 1. האם אנחנו מעוניינים להשקיע - זמן, משאבים, קשב - מול הקבוצה הזו, או שנכון לנו אסטרטגית ומוסרית להכריז עליהם גט כריתות? דעתי מן הסתם ידועה, אבל אני יודע שזו שאלה שיש עליה דיון. חלק מהניסיון למצוא לה תשובה קשור בשאלת ההיתכנות - האם יש יכולת להשפיע על שרמן ודומיה, שלמרות ההאשמה החמורה (והשגויה) שהיא מעלה עדיין מחפשת איזשהו קשר לישראל? 2. איך אנחנו עושים זאת? איך בונים מחדש את הברית הזו, או לכל הפחות מינימום של אמון, מבלי להתפשר על צרכי הביטחון האמיתיים שלנו?

@Dearme2_ @Noahpinion Or it’s their second marriage

Every time I see old couples, I always wonder how many times they’ve forgiven each other.

@astraiaintel I don’t know which 15% with ties to Russia you’re talking about. The million immigrants for former Soviet Union hates Putin.

I support Israel and Ukraine. I know one thing for a fact and that is that Israel has provided Ukraine with a patriot system, and it was supposed to be covert, but was "published" by certain parties. It is easy to "demand" things, but it is difficult to be "considerate" of the circumstances of the allied party. Ukraine, I believe, is dissatisfied with Israel not "openly" supporting it. But we have to really ask ourselves, what would the consequences be of such support? It would not yield any benefit to Ukraine, and it would deeply divide Israel internally, as over 15% of its citizens have ties to Russia. I don't care what you *think* but the reality is that Israel is at war, and such a majorly divisive action would not be strategically justifiable. I am grateful that Israel is in fact on the side of Ukraine. I do not demand more than what Israel is doing for the people of Ukraine, but I do expect more of the Zelenskyist cabinet, who is openly agreeing to giving 20% of the country to Russia in exchange for a freeze.

@andymikhailovic @Bartaway The Israeli government will extend a hand to anyone who extends a hand to it. That’s the logic.

@AtalyaNakar @Bartaway why even try to talk sense to a terminal nudnik

@AtalyaNakar @Bartaway Coming from a government that supports Bardella, Le Pen, Simion, Dodik, Vucic, Orban and whines about Ukraine recognizing Palestine in 1988 this is ridiculous.

@Bartaway Your loyal friends.

@AtalyaNakar Oh no not the European Union.

The disconnect I am seeing between Hebrew language and English language Israel Twitter is utterly fascinating. I actually am pretty optimistic that the black market grain issue will be resolved but someone should probably look into this as well.

@andymikhailovic @Bartaway In 1988, Ukraine was not an independent state.

@Bartaway I said, the two countries have different interests, and that’s fine. In my view, Ukraine gave a reward to Palestinian terrorism. And now it’s playing the game with the European Union. Fair game.

@AtalyaNakar That Israel has refrained from sanctioning Russia like Europe and America has, plus assorted stuff with Russian-Israeli oligarchs, has added to the tensions that led to this moment but those weren’t the inflection point. This was.

@Bartaway Just like Europe. And they publicly claim they support Ukraine and getting all buddy-buddy with Zelensky.

@AtalyaNakar And you buy Russian refined oil. But that isn’t the issue that was raised for good reasons.

@Bartaway Great principles the Ukrainian has, I see.

@Bartaway Meanwhile, Europe is benefiting from Russian gas.

@Bartaway Yeah, of course, because we are your suckers, like Ukrainians always treated us, and in some ways also Americans, and you couldn’t care less about our lives.

@AtalyaNakar Also, not my president. I am American. Though I have been bombed by both Hamas and Russia and can tell you which one was more of a problem which is why I’m unsympathetic to that excuse.