Azriel

אם הפוסטים שלי מעצבנים אותך - למה להתעצבן לבד? שתף את חבריך!

@yopletweets נו באמת. הבעיה עם ביבי התחילה לפני שבן גביר היה בכנסת (2021), ולפני שרוב הציבור התייחס לחרדים כבעיה במובן הזה. היו מרמצים רציניים להפיל את ביבי כבר ב2015, 2017, חאתה שוכח את רצף הבחירות שהתחילו כבר ב2019

כל הקטע של להעיף את ביבי זה בשביל לטפל בחברת הלומדים ובבן גביר. מי שלא מבין את זה לא דיבר עם שמאלנים בעשור האחרון

@BarakHer לדעתי אתה די צודק; אני חושב שליברמן ואייזנקוט בטוחים בקטע הזה, אבל אני לא סומך על בנט, לפיד, גולן וגנץ שלדעתי המוטיבציה לשלוט עשויה לגרום להם להתפתל על זה. אני מקווה שאם דבר כזה יקרה יהיה לזה מחיר פוליטי משמעותי מקהל המצביעים שלהם. באופן כללי צריך שיהיו מחירים פוליטיים על שקר

הנה ויכוח שהיה לי עם סמוטריץ׳. אשמח לשמוע מה דעתכם: במפלגות ה-״ימין״ של הקואליציה הנוכחית טוענים שוב ושוב ש-״השמאל ייתן ממילא לחרדים הכל״. זאת הצדקה לשותפות מאד רעילה עם מפלגות שלא רק שאינן ציוניות, המחיר של מנגנוני העוני, בערות והשתמטות שהן מנפחות בזכות היד שלהן על השיבר - הוא מחיר אדיר וסכנה עתידית למפעל הציוני. אני טענתי שתם עידן. שמפלגות המרכז והשמאל כבר לא יוכלו להיכנס לשותפות עם המפלגות החרדיות, ולכן - לא, אין הצדקה למכירת החיסול של המדינה שהליכוד והציונות הדתית עושים לטובת העסקונה החרדית. אמרתי לסמוטריץ׳ שגם אם פוליטיקאים מהמרכז או השמאל יעשו דיל עם החרדים, הם יישרפו בקהל שלהם מייד - כי אנחנו לא בימי שולה אלוני וגם לא בימי גנץ והדף הריק (אם זה בכלל באמת קרה). משהו עמוק בקרב המצביעים השתנה. מה דעתכם?

@KhenElazar @gilileoB זה די נכון (הייתי אומר 70%+). גם רוב החרד"לים שנגד חוק הגיוס עקרונית רוצים שכולם ישרתו, פשוט הם רוצים "בדרכי נועם", כלומר תיאורטית רוצים רק פרקטית לא רוצים בקונסטלציה הנוכחית (או כל קונסטלציה ריאלית)

@gilileoB חחחחחח איזה נוכל שפירו. 80ֿ% מהישראלים רוצים שכולם ישרתו בצבא? אין לך בושה גיל להדהד שקר כזה?

אני חושב שמעולם, למעט עמית סגל, לא ראיתי פרשנות כל כך טובה ופשוטה על הפוליטיקה הישראלית. וזה כולל את כל העיתונאים של 11,12,13,14 בן שפירו רבותיי

@eladdo23 @gilileoB 1. צודק (בעיקר לטווח הרחוק) 2. לא באמת קשור לפוליטיקה - בנט עבר צד בלי קשר (פעם התבטא שהמשפט זה רדיפה), כנ"ל ליברמן. מעבר לכך, השופטים די מחקו את סעיף השוחד 3. לגבי קומוניסטית - אולי התכוון שהיא מתנהלת כמו אוטוקרטיה. במשפט הישראלי יש הרבה השפעה קונטיננטלית, לא רק שאריות

הוא התבלבל בשתי נקודות מרכזיות: 1. האחוז של החרדים והערבים מהאוכלוסיה, שהופך את בעית השירות שלהם מ״מציקה״ ל״קריטית״ 2. העובדה שנתניהו מואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים הוא גם בלבל את המוח עם ה ״מערכת משפט קומוניסטית״. זה פשוט חירטוט מביך. מערכת המשפט הישראלית ירשה את שיטת המשפט הבריטית, עם קצת שאריות עות׳מנית.

@Nissim_Sofer @BenCaspit לא שקלו להכניס גם אותי. לדעתי יעביר עוד 20-30 מנדטים (רובם מסמוטריץ')

העיתונאי @BenCaspit מספר, על בסיס סקר של מכון המחקר השמאלני "המכון למחשבה ישראלית", כי איחוד מרובע של נפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט יגרום לכ-11% ממצביעי הליכוד הנוכחיים לעבור להצביע עבור גוש השינוי 2.0. אבל למה ללכת בקטנות? איחוד מתומן של נפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט, מייקל ג'ורדן, גנדלף הלבן, דאינריז טארגאריין ואיירון מן יגרום לכ-111% ממצביעי הליכוד הנוכחיים, לכל הפחות, לעבור להצביע עבור גוש השינוי 2.1.

@etibenas @Duduoppe עד כמה שידוע לי הם לא מתראיינים כל שבוע לעיתון באיזו הטפה פוליטית לא מעניינת

@Duduoppe הבן של ראש הממשלה הפטריוט שלך, גר במיאמי. השני, קנה דירה בלונדון. כנראה הם ופאולה יודעים משהו שאנחנו לא.

זה רק אני או שבכל פאקינג שבוע יש במדינה הזאת איזה פוש, כתבה או ראיון בנושא "פאולה וליאון רוזנברג עזבו את ישראל בו הו תראו כמה רע אצלכם"? עזבתם לפני שנתיים הבנוווווו

@elchanan_z @avishaigrinzaig @WachtelDan אמון הציבור הסביר

@avishaigrinzaig @WachtelDan אמון הציבור הנאור

אירוע לא ייאמן בעיניי. מבקר המדינה המליץ לקצוב את כהונת המנכ״לית שמשמשת בתפקיד כבר 16 (!) שנה. יו״ר ועדת הבחירות אמר שבכל מקרה ייתן לה להמשיך עד לאחר הבחירות. עדס נלחמה כמו לביאה כדי למנוע את קציבת כהונתה. עשתה כל מניפולציה אפשרית. סירבה במשך חודשים להגיע לשימוע על קציבת כהונתה. איימה להתפטר מיידית. הפעילה את כל מי שאפשר. התנהל קמפיין משולל יסוד לחלוטין כאילו הקואליציה תמנה מנכ״ל במקומה ותפגע בטוהר הבחירות, למרות שאין לקואליציה שליטה כלשהי על מינוי מנכ״ל (זה מינוי של יו״ר ועדת הבחירות, על פי המלצת ועדת איתור אותה ממנה יו״ר ועדת הבחירות). יו״ר ועדת הבחירות השופט סולברג התקפל מול הקמפיין. והנשיא חושב שהאירוע הזה אמור להגן על אמון הציבור 🤦🏻‍♂️

@Nissim_Sofer @ptr_dvd אגב לפי ויקיפדיה (בערך על ועדת רגרנט) עוד לפני ברק בפס"ד פנחסי, זמיר בהרצאה מ1986 (שאחרי זה התפרסמה כמאמר) טען שלפי מסקנות הוועדה העמדה של היועמ"ש מחייב, וב1993 כשפרסם את הדו"ח השלם של הוועדה שמפורש בו אחרת, הוא העיר בהערה שהוא לא מסכים איתם בנושא זה.

במהלך הדיון שנערך בשבוע שעבר אמר עופר גרוסקופף שאין לחבריו ולו סמכות לשנות את העבר. עו"ד @ptr_dvd ציין שזה לא נכון והזכיר לגרוסקופף שאהרן ברק שינה את העבר כשהמציא את דוקטרינת "העמדה המחייבת" של היועמ"ש, ושנים לאחר מכן אף הודה ששיקר במצח נחושה ביחס למה שקרה בעבר. היות שעו"ד פטר לא יכול היה לספר את סיפור המעשה במלואו במהלך הדיון, והיות שרבים בציבור לא מכירים את הסיפור כיצד ברק שיקר במודע ובמכוון בפסק דין, חשוב לשוב ולספרו. *** הקביעה כי העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה *מחייבת* את הממשלה נקבעה באוביטר בפסק דין אמיתי, הידוע גם כפסק דין פנחסי (בג"ץ 4267/93). למרות שזו המצאה שיפוטית, טען השופט אהרן ברק בפסק הדין כי מדובר בהשקפה שיונקת חיותה מהמסורת החוקתית בישראל ושמסורת זו *גובשה ב-1962 בדו"ח ועדת אגרנט שבחנה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה*. זהו שקר גס. השופט ברק שיקר בפסק הדין באשר לכתוב בדו"ח ועדת אגרנט, משום שבדו"ח נקבעה קביעה הפוכה לחלוטין. הבה נצטט את הדברים מהדו"ח עצמו כדי לראות מה באמת קבעה הוועדה: "אם כי אין כל הוראה מפורשת בחוק בענין הנדון: הרי מחייב הסדר הטוב במדינה כי בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא את התפקיד של 'היועץ המשפטי לממשלה'... כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים, לפי שיקול דעתה שלה". ועדת אגרנט ציינה אפוא במפורש כי שיקול הדעת הסופי להחליט כיצד לפעול הוא של הממשלה, גם כאשר חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת לעמדת הממשלה. לנוכח הדברים המפורשים והברורים בדו"ח אגרנט ברי כי ברק שיקר במצח נחושה בפסק הדין באשר למה שנקבע בדו"ח אגרנט. יהיו מי שידונו את ברק לכף הזכות ויגידו שהוא בסך הכל טעה אבל אין שום ספק שהוא שיקר במודע בפסק הדין, ויודעים איך אנו יודעים זאת בוודאות? מדברים שברק עצמו אמר לאחר מכן. בריאיון עם ברק יותר משני עשורים לאחר פסק דין אמיתי, פתח המראיין ד"ר דניאל בן-אוליאל את הריאיון באזכור סוגיית חוות הדעת המחייבת וציין את הדברים הכתובים בדו"ח ועדת אגרנט אותם הבאתי לעיל תוך הדגשת ה"בדרך כלל" ו"לפי שיקול דעתה". בניגוד לקביעתו החד-משמעית בפסק דין אמיתי, ברק פתאום כבר לא היה כל כך בטוח שדו"ח אגרנט אמר מה שהוא טען שאמר: "זה נכון שבדוח ועדת אגרנט הטיפול בהיבט המחייב הוא קצת דו-משמעי או מעומעם, מעורפל". בהמשך הריאיון, ברק חזר למה שנקבע בדו"ח אגרנט וכך אמר: "עוד לא עניתי לך מה הבסיס לכך שחוות-דעת היועץ היא מחייבת. גם ראיתי את החולשה שבדוח ועדת אגרנט בעניין זה. אני לא יודע מדוע אגרנט היה צריך לקבוע כפי שקבע, ולא לומר את מה שאני אמרתי אחר כך". כלומר, אחרי שלקח את ההמצאה שלו שהממשלה כפופה באופן מחייב לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, וביסס אותה על שקר בוטה כי מדובר במסורת חוקתית שהתגבשה בדו"ח ועדת אגרנט, הודה ברק, עשורים לאחר מכן, ששיקר בפסק הדין. אך ברק לא הסתפק בהודאה בשקר אלא האשים את אגרנט שקבע מה שקבע בדו"ח בשנת 1962 ושלא קבע מה שברק טען שהוא קבע בשנת 1993. המראיין הצביע בפני ברק שזו הנחת המבוקש מצידו (כנראה לא היה לו נעים לומר שברק בעצם מודה ששיקר במכוון בפסק דין אמיתי). ולכך השיב ברק את התשובה המדהימה הבאה: "אני מסכים שזו יצירה ישראלית. יש הרבה יצירות ישראליות שאין להן אסמכתאות. לכן מיהרתי לכתוב את מה שאמרתי לכם בפסק-דין. אם אתה שואל אותי מה האסמכתה לכך שחוות-הדעת של היועץ הוא הקובעת לממשלה באופן מוסמך מהו הדין, אזי התשובה היא שהאסמכתה היא פסק-הדין של בית-המשפט העליון". ברק מודה אפוא שההמצאה שלו היא "יצירה ישראלית" - ואכן אין שום מקבילה בעולם הדמוקרטי לדוקטרינה האנטי דמוקרטית הזו. ברק מוסיף ומודה שאין אסמכתאות במסורת החוקתית של ישראל ל-"יצירה" שלו - וזאת בניגוד למה שטען בפסק דין אמיתי. אחרי שברק מודה במפורש שאגרנט לא אמר את מה שהוא ייחס לו, הוא מסביר שלכן הוא מיהר לכתוב זאת בפסק דין, משום שפסק הדין הוא היוצר את האסמכתא לקביעה שחוות הדעת המשפטית של היועמ"ש מחייבת את הממשלה. כלומר, על פי הודאתו של ברק עצמו, הוא שיקר בפסק הדין כאשר קבע שההמצאה שלו מתבססת על "מסורת חוקתית", משום שהמסורת החוקתית הזו בכלל לא קיימת ומשום שהאסמכתא שהוא הביא בעצם אומרת את ההפך הגמור. אולם, לשיטתו של ברק, אחרי שהוא כתב את מסכת השקרים שלו בפסק הדין, אותו פסק דין הופך לאסמכתא לקביעה שהוא קבע בפסק הדין. על טיעון הנונסנס המעגלי הזה אפילו לואיס קרול לא יכול היה להתעלות. וכך ברק יצר מנגנון אנטי דמוקרטי קיצוני תוך שהוא משקר במודע ובמכוון בפסק דין ואז טוען בדיעבד שהקביעות שביסס על שקריו, הם האסמכתא לעצמו.

@Nissim_Sofer @ptr_dvd מצאתי מקרה נוסף שבו מצטטים את מסקנת הוועדה בצורה שקרית. ראה בתמונה המצורפת, שדב"א פשוט משקרת ביחס למסקנת הועדה בהקשר של נטילת סמכויות היועמ"ש ע"י שר המשפטים (ראה שם עמ' 436-441). מתוך הספר "המשפט המינהלי של ישראל - כרך א" של האוניברסיטה הפתוחה.

@david_of_lod זה גדול. מפלגה של אנקדוטות (מרתקות!) של הציונות הדתית.

ברייקינג - מפלגה חדשה נולדה. מפלגת "לימין ציון", והפעם מפלגה עם הרבה שמות של דתיים לאומיים מהאגף הליברלי, כולל הרב ד"ר מיכי אברהם, הרב שלמה הכט, החוקר ראובן גפני, פרופ' טובית רוזנצווייג, הרב פרופ' ג'פרי וולף ושפרה קופל ארליך.

@BarakRaveh @Eyalo365 זהות פלסטינית חזקה (שבמהותה היא זהות אנטי-ישראלית) שגורמת לחוסר מוכנות לגנות את חמאס והשבעה באוקטובר באופן מוחלט, וכמובן הוא פשוט לא ציוני והוא לוקה בכל החסרונות שיש למפלגות החרדיות רק ביחס לציבור שלו

@Eyalo365 מה בדרישות הקואליציוניות של רע״מ פוסל אותם מעבר להיותם ערבים?

להפך. זהו תנאי הכרחי לתמיכה במפלגה פוליטית: בלי ערבים בלי חרדים בלי ימין משיחי ובלי שמאל קיצוני

@gershonbaskin ומה אתה אומר על מי שמחרים את המפלגות החרדיות, או את מפלגת הליכוד? ואם תאמר שהליכוד זה לא פלח אוכלוסיה ושיצביעו למישהו אחר, אני אזכיר לך שהיו ערבים במפלגות 'לא ערביות'.

כל מנהיג פוליטי ישראלי שמצהיר בגלוי כי יחריג באופן אוטומטי חברי כנסת ערבים, המייצגים למעלה מ־20% מאזרחי ישראל, אינו ראוי כלל לתמיכה.

@kobioz1 @NimrodDegani קריב, לזימי וגולן ממש לא מדברים יפה לכולם, אלא אם כן הציונות הדתית היא לא חלק מ'כולם'. גם ליברמן יש לו לא מעט התבטאויות אומללות (בעיקר ביחס לחרדים).

@NimrodDegani כרגע לשפשפת הקיומית שלנו נחוץ בעיקר המון טאלק. ממשלה חרוצה שעומדת בקשר עם הציבור ומדברת יפה לכולם זו התחלה טובה.

סקיצה זריזה, יאללה תזדעזעו - תלכלכו על כל אחד מהם ובמיוחד עלי - גם תתקנו ותציינו מה ומי פספסתי. בנט רה"מ ליברמן/כחלון - אוצר איזנקוט - ביטחון גולן - בט"פ + בן ברק לזימי - רווחה מירב בן ארי - בריאות משה ארבל - פנים לפיד - שר החוץ + רייטן טרופר - חינוך ארדן/מירב כהן - תקשורת איילת שקד/משה ניסים - משפטים מנצור עבאס - פרויקטור למגזר הערבי מאיר כהן - תרבות וספורט אביר קארה - כלכלה ויעול מתן כהנא - דתות וסרלאוף - נגב וגליל ולדימיר בליאק - קליטה קריב - שר תירות

@nosseihdegel1 @God202222 אשמח להבין למה. הוא עבר את הוועדה וגם בג"ץ. למה זה לא מספיק טוב? עד עכשיו ההתנהלות שלו לא בעייתית (במחילה האנקדוטות שהתפרסמו לא משנים באמת, וזה עוד אחרי שהוא תחת בחינה מוגברת כמו ששום ראש שב"כ לא היה לפניו)

@God202222 זיני צריך להיות מפוטר אבל ערוץ תקשורת לא סוגרים

שיהיה ברור מפלגה שלא תודיע שהעמדה של גולן לא מייצגת את גוש השינוי והוא מדבר בשם עצמו לא תקבל את הקול שלי. גם אם המחיר שאני לא הולך להצביע בכלל. אני רוצה ההבהרה ברורה - לא מייצג אותנו ולא בשמנו. אם הוא מרגשה לעצמו לדבר השם גוש השינוי הוא צריך לקבל הבהרה. גם לי מגיע ייצוג - רוצים את הקול שלי? תדברו. @naftalibennett @gadi_eisenkot @AvigdorLiberman @yairlapid

@pfeifel @nosseihdegel1 תן דוגמה להתבטאות פשיסטית של בנט/ליברמן

@nosseihdegel1 וודאי שהם עושים את זה. מדובר באנשי ימין שמביעים דיעות ימין כל הזמן. האם אני אוהב את זה, בתור שמאלני? ממש לא. אבל זו השותפות לטובת החלפת השלטון ההרסני הזה.

@someoneAteMyHat @EylonALevy באמת אומרים שבישראל הסמכויות של הרשויות המקומיות מאד מועטות ביחס לשאר העולם. אפשר גם לקבוע בחוק שככל שרשות יותר גדולה ככה יש לה יותר סמכויות חקיקה

@EylonALevy אם אני הייתי מתחיל שינוי בשיטת הממשל הייתי מתחיל בהעברת סמכויות מהממשלה המדינית לממשלת מחוז, מטרופולין ועירוני/מקומי. יש כל כך הרבה נושאי סמכות בממשלה שדבר ראשון הייתי לוקח ממנה תיקים ומעביר למטה.

השיטה הפרלמנטרית של ישראל שבורה. יש מעט מדי ח״כים, ואין שום ״אקאונטביליטי״ מול הבוחר. אין מספיק ח״כים להשקיע בעבודה הפרלמנטרית הקשה בדיונים על הצעות חוק בוועדות, ובפיקוח על הממשלה. האמון של הציבור בכנסת כל כך נמוכה שקשה לחשוב שירצו לממן עוד 60 ח״כים, אבל אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד על המצב הקיים בו ח״כים לא מספיק בקיאים בחומר כי הם מתרוצצים בין כל כך הרבה וועדות, ויש יותר מדי כוח סחיטה לכל ח״כ בודד כשלממשלה יש רוב קטן. בנוסף, אין שום חיבור מחייב בין ח״כים לציבור. בתור אזרח, אין אף אחד שחייב לטפל בבעיות שלי - בין אם הצבעתי לו או לאו - והתחרות מתקיימת בשוליים, במקום בניסיון לשכנע את הבוחר הממוצע. זה מביא להקצנה ולשיח פוליטי ארסי ודורסני. שיטת הרשימות הלאומית גם מהווה תמריץ לפיצולים מיותרים, כאשר אחוז החסימה גבוה מספיק לחסום כניסה של שחקנים חדשים אבל לא מספיק גבוה להרתיע בפני משחקי הכיסאות החוזרים ונושנים. דל״פ: הכנסת צריכה להכיל לפחות 180 ח״כים. מספר הח״כים נקבע כשהיינו מדינונת עם 600,000 אזרחים, והוא מאוד מאוד נמוך בהשוואה בינלאומית. במדעי המדינה, נהוג לחשוב על כלל אצבע שמספר המחוקקים צריך להיות שורש שלישי של האוכלוסיה (במקרה של ישראל, 215). לישראל יש אוכלוסיה דומה לשוודיה, פורטוגל, יוון והונגריה, שלהן 349, 230, 300, ו-199 מחוקקים בהתאמה. באוסטריה יש ״רק״ 183, אבל שם יש גם בית עליון, ואנחנו צריכים גם לקיים דיון על היתרונות של תוספת שכזו. @AmiadCohen ו-@SagiBarmak ניסחו לאחרונה הצעה מעניינת לכינון בית עליון עם 71 חברים (כמספר חברי הסנהדרין, כפי שלכנסת הגדולה היו 120 חברים). לשיטתם, הצעות חוק צריכות לעבור לוועדה הרלוונטית ב״סנאט״ לפני הקריאה השלישית בכנסת, ואז גם לעבור את הסנאט (עם או בלי ״פסקת התגברות״ לכנסת באמצעות רוב מיוחד). הסנאט יאפשר גם יותר פיקוח על הממשלה, מה שהכנסת לא מסוגלת לעשות כאשר הרוב בכנסת הוא בהגדרה הקואליציה של הממשלה עצמה. אבל כל זה רק לצורך המחשה. לעניות דעתי, חברי הכנסת צריכים להיבחר בשיטה מחוזית שחזק את הקשר עם הבוחר על חשבון הייצוגיות הטהורה. לשיטה הזו קוראים שיטת ג'פרסון/ד׳הונד, והיא נהוגה בעולם. לדוגמה, אם לעיר תל אביב 5% מאוכלוסיית המדינה, אז היא תיוצג על ידי 9 ח״כים שייבחרו בשיטה יחסית מהבוחרים הרשומים בעיר. לצערי, מעטות הדוגמאות של מדינות שמשנות את שיטת הבחירות מחוץ לתרחיש של מהפכה, וכשזה קורה, זה כמעט תמיד באמצעות משאל עם, שיטה שזרה לגמרי לתרבות הפוליטית הישראלית. אבל אני זורק פה רעיונות כי הדיון הזה חייב להתנהל. השיטה הקיימת לא משרתת אותנו, הציבור, ואי אפשר לקוות ששיטה שכבר שנים במשבר מתמשך ישפר את המשילות במדינתנו האהובה.

@EylonALevy @DanielKampner 1. העובדה שיש פתרון יותר טוב לא מצדיק את המציאות הקיימת 2. פס"ד הסבירות (בין היתר) מוכיח שגם קביעה בחוקה לא תשנה את התפיסה של בג"ץ שהוא המבקר העליון תמיד כמה שהוא רוצה. זה חייב להגיע ממנו איכשהו

@DanielKampner במסגרת כינון חוקה שתבחין בין חוקים רגילים לחוקי יסוד, ״סנהדרין״ מאפשר לרובד נוסף של ביקורת שייתר את הצורך בהתערבות משפטית כבלם היחיד על הכוח של הרשות המבצעת ושל הכנסת.

@Keevy1234 @alonlif תחפש נתוני ילודה בעולם, תבין שאתה חריג ביחס לאנשים בעולם

@alonlif לא יודע מה זה המחקר הזה. אני חילוני עם אנטי לדת ומבחינתי ארבעה זה המינימום. אני עם שניים (בינתיים) ומרגיש כמה שזה מעט

יולדים פחות נהנים יותר? הילודה במערב יורדת. פערי ילודה שמשנים את הדמוגרפיה באירופה ובארה"ב, ומשפיעים ישירות על הפוליטיקה, התעסוקה, הרווחה ושירותי הבריאות. ירידה בילודה הכללית במדינות המערב יש ירידה מתמשכת בילודה. באירופה (במדינות כמו איטליה וספרד) הממוצע עומד על כ-1.3 ילדים לאישה, נתון שנמצא רחוק מתחת לרף התחלופה הנדרש ליציבות אוכלוסייה (2.1). המצב דומה גם בארה״ב. הסיבות המרכזיות כוללות את יוקר המחיה, חוסר יציבות תעסוקתית, ושינוי סדרי עדיפויות שבו השכלה וקריירה תופסים מקום מרכזי על חשבון הקמת משפחה גדולה. גם לרשתות החברתיות יש משקל גדול מאוד. פערי הילודה בחברה בזמן שהאוכלוסייה הליברלית והחילונית מביאה פחות ילדים, קבוצות שמרניות ודתיות (כמו קהילות מוסלמיות באירופה, נוצרים אדוקים בארה"ב או חרדים) שומרות על שיעורי ילודה גבוהים יותר. כתוצאה מכך, החלק היחסי שלהן באוכלוסייה הכללית הולך וגדל. ההשלכות בשטח • התחזקות הימין: החשש משינוי האופי התרבותי של המדינה מוביל לחיזוק מפלגות לאומיות שדורשות צמצום הגירה והחמרה בתנאי האזרחות, כפי שקורה בשנים האחרונות בצרפת, הולנד, איטליה ושבדיה. • מתחים במרחב הציבורי: ככל שקבוצות מסורתיות גדלות, הן דורשות ביטוי לאורח החיים שלהן (בנושאי חינוך, לבוש, והפרדת דת ומדינה), מה שמוביל לחיכוך ישיר עם ערכים ליברליים מקומיים. ראיתם מה קרה באירופה בקריסמס האחרון. • משקל אלקטורלי: פוליטיקאים מזהים את המגמה ומתחילים להתאים את המצע שלהם לכוח ההצבעה הגדל של האוכלוסיות הללו. מישהו אמר ממדני? מה אומרים הנתונים לטווח הרחוק? חשוב לציין שהגידול הזה לא אמור להישאר באותו קצב לנצח. מחקרים מראים שבדור השני והשלישי של מהגרים, ככל שהם משתלבים בשוק העבודה ובמערכת החינוך המקומית, שיעורי הילודה שלהם מתחילים לרדת לאט לאט ולהתקרב לממוצע של שאר המדינה. הבעיה היא שהם לא ממש משתלבים (אנגליה, בלגיה, הולנד ועוד). בשורה התחתונה, נתונים דמוגרפיים מסבירים לא מעט ממה שקורה היום. שיעורי הילודה הגבוהים, האבטלה וחוסר הרצון להשתלב, גורמים לקריסת מדיניות הרווחה וקריסת שירותי הבריאות. במקביל אותם מיעוטים מהווים כוח פוליטי גדל והולך. והם מבינים את החשיבות בלצאת ולהצביע. המשך הירידה בשיעורי הילודה במערב, ימשיכו לתדלק את המתחים החברתיים והפוליטיים שאנחנו רואים כיום במדינות המערב. מתקשה להיות אופטימי בנושא הזה

@jonschweppes @BarakHer מדויק

@BarakHer פודקאסט נהדר. הראה למה הפורמט הזה כ״כ אפקטיבי כדי להבין את הרעיונות והדעות שיש לפוליטיקאים, במיוחד כשהמראיין שואל שאלות ענייניות, מאתגר אבל גם מביא זמן טוב לענות בצורה מורכבת על נושאים. מצאתי את עצמי מסכים עם סמוטריץ׳ יותר ממה שחשבתי, אבל גם הבנתי שלא יוכל לממש כלום עם הליכוד.

למה הם כל כך מפחדים? בשיחה שערכתי עם שר האוצר סמוטריץ׳ היו דברים שהסכמנו עליהם, והיו גם הרבה מחלוקות. עוד אכתוב פה באריכות על חלק מהמחלוקות הללו. אבל לזכותו של סמוטריץ׳ ייאמר שהוא ניהל שיח מעמיק, רציני, ענייני, מגובה בטענות, צולל לנתונים. לא היו שום קווים אדומים, שום נושאים בטאבו. וגם מהצד שלי, השתדלתי להיות מארח הוגן, וענייני, לפרגן על מה שטוב ולבקר בחריפות את מה שחשבתי שראוי לבקר. אני חושב שמהפרק שהעליתי, הרווחתי שיחה מעניינת, הרוויח סמוטריץ׳, הזדמנות לשטוח את תפיסת עולמו לא במסגרת קרב צעקות או מקבילית מוחות שבה מנסים לחלץ ממנו ״כותרת״, והרוויחו עשרות אלפי המאזינים והצופים, לפי התגובות. כאלה שאוהדים את השר וכאלה שממש לא בצד שלו. הזמנתי מעט מאד פוליטיקאים לפודקאסט שלי. למעשה רק שלושה. בהתחלה הם התעניינו. הצעתי להם את הבמה שלי לשטוח את תפיסת עולמם. הבטחתי להם, כמו שהבטחתי לסמוטריץ׳, במה הוגנת וקשובה. הכנתי אותם מראש שאשאל איך הם מתכוונים לתקן את המדינה, מה הרעיונות והתכניות שהם מביאים איתם שיסיטו את כיוון הספינה הישראלית. אחרי שקיבלו ממני את נושא השיחה המבהיל הזה, סירבו. בבחירות האחרונות לנשיאות בארה״ב, טראמפ עשה את הבלתי ייאמן: הוא הצליח לשכנע צעירים היספאניים וצעירים שחורים להצביע עבורו, למרות שמעולם לא ראו בו או במפלגה הרפובליקנית אופציה. כן כן. הוא שכנע. הוא ישב שעות על גבי שעות בפודקאסטים, צ׳ארלי קירק ז״ל ישב בקמפוסים בשיח פתוח לחלוטין וקיים ויכוח ענייני. והם שכנעו. אצלנו פוליטיקאים מפחדים לנסות ולשכנע. הם עוסקים רק בלשנע. להשתמש בדאטה שלהם, עם קמפיינים ממומנים ומהונדסים, עם מסרים מדוייקים מבתי היוצר של מיטב משרדי הפרסום, עם קניית שלטי חוצות ותדרוך של כתבים אוהדים ונאמנים - כדי לשנע את מי שממילא בצד שלהם אל הקלפי. זה חשוב. אבל מי שייקח את הקופה הוא מי שיצליח לא רק לשנע אלא גם לשכנע. אני גאה שהפודקאסט שלי, דעה לא פופולרית, לא ויתר על החתירה לדיון אינטיליגנטי, אמיתי וכן. כזה שלא מאוהב בעמדה מחנאית או עמדות יסוד, מקיים ויכוח ענייני ונותן למאזינים את ההזדמנות להשתכנע. עוד אתווכח עם סמוטריץ׳ ועוד אכתוב ממש כאן את הביקורות שלי על המדיניות שלו. לטובה, לרעה, ולפעמים משהו קצת באמצע. אבל וואלה, לפחות ביכולת לנהל שיח מעמיק וענייני - כרגע, ובטח ביחס לכל אנשי ״השינוי״ שמשום מה מפחדים לשכנע שהם יכולים להביא את השינוי, הוא יצא ליגה אחרת. @bezalelsm

@ShirColeman בכל חברה יש היגיון לא לקבל לחברה מישהו שבוחר להחזיק בערכים לא מקובלים בחברה. ההשוואה לעולם לא תהיה סימטרית לגמרי כי בחברה דתית יש יותר 'ערכים', אבל יש מקבילות בחברה החילונית. בהקשר הזה, חוסר צניעות זה ערך לא מקובל בחברה החרדית, לעומת צניעות שהוא פשוט לא ערך מקובל בחברה החילונית

דלפ אבל השוואה מופרכת שנועדה להלבין מערכת דכאנית. לנשים דתיות אין בחירה מלאה איך להתלבש זה נגזרת של החברה שהם חיים בה. אם אישה חרדית תחליט שהיא יוצאת מהבית עם מכנסיים וחולצה קצרה היא תשא בהשלכות חברתיות קשות. גם אם יש נשים שבהחלט בוחרות להתלבש ב'צניעות' הם בהחלט לא 100% מהנשים.