MPX 0-9

@AlonLeeGreen לפי הדו״ח הזה אתה מרוויח כרבע מיליון שקל בשנה. מעל חצי מהתקציב מגיע מתרומות מחו״ל. אתה סוכן זר שעובד בשירות מדינות אחרות, אולי אפילו מדינות אויב.

@shehetyamim @gilileoB

@gilileoB קוקאין וזונות. מרגיש לי שפקששתי את שני אלו.

אם אני מזיז את השעון הביולוגי שלכם לגיל 80, מה הדבר הראשון שאתם מתחרטים עליו, שלא הספקתם לעשות?

אקח את הסיכון שאשמע כקונספירטור אבל לפי סוג הכתב - מהמר שמי שכתב את זה הגיע ממדינה בה כתב ברוסית לפני שלמד עברית. ככה נראה כתב של מי שלמד לכתוב ברוסית לפני עברית, בד״כ עולים שעלו בגיל תיכון ומעלה

@55Yosi555 @AlexRif3 @IlanLukatch בתור עולה מברה״מ - לפי סוג הכתב זה נראה כאילו עולה כתב את זה

@AlexRif3 מצטער לא נראה לי ולא קונה את זה מי שכותב מכתב של פושע לא יכול לכתוב בלי שגיאות כתיב. המכתב נקי משגיאות כתיב למעט "ישרוף" במקום "אשרוף" שזו שגיאה אופיינית לבני נוער עד גיל 35 גם לך יש עמותה? @IlanLukatch

״טינופת רוסי זבל, חבל שהיטלר לא שרף אתכם...מה אתה עושה במדינה הזאת? אתה לא שייך לפה. תחזור לרוסיה, אחרת אני אשרוף אותך ואת הבית שלך.״ זה המסר שזוג עולים חדשים מרמת גן קיבל אתמול לתיבת הדואר בבית. בני 30. עלו ממוסקבה לפני שלוש שנים. עובדים קשה, חיים פה בשקט, לא הסתכסכו עם אף אחד. ועדיין - מישהו טרח לשבת, לכתוב להם מכתב מלא שנאה. הם היו בהלם, והיום הם בעיקר מפחדים. מפחדים שזה מישהו מהבניין, כתוב בפירוש, "אני השכן שלכם". מפחדים לפתוח את הדלת ולפגוש את מי שכתב את זה. וכל פעם מחדש אומרים לי ש״אין גזענות נגד רוסים בישראל״. אבל גזענות לא מתחילה מאלימות פיזית. היא מתחילה בדיוק ככה - באיומים, בשנאה, ובתחושה של אנשים שהם לא רצויים כאן רק בגלל המבטא והמוצא שלהם, בחסות ממשלת הגזענות שעושה הכל כדי להראות לעלייה החדשה את הדלת החוצה. היום הם יגישו תלונה במשטרה. אבל האם היא תעשה משהו? וזה אולי הדבר הכי עצוב בסיפור הזה: זוג צעיר שעלה לישראל כדי לבנות פה חיים, יושב עכשיו בבית שלו - ומפחד.

@AlexRif3 אלכס, בתור עולה מברה״מ - לפי סוג הכתב זה נראה כאילו עולה מברה״מ כתב את זה

@talsolom אנשים שמתפרנסים מלתת עבודה לאנשים אחרים - ברור שהכוח יתן לשתן שלהם עלות לראש. כלומניקים שעשו תואר בפסיכולוגיה וייעוץ ארגוני שמתפרנסים מעבודת לשון ורבאלית ואין להם שום מושג ויכולת לעשות את העבודה שאליה הם מראיינים בעצמם. תרבות תאגידית של מנהלים אפסים שאין להם ביצים לגייס בעצמם

אם בנאדם ישב בשקט חיכה בסבלנות כדי לא להתקשר אלייך חצי שעה לפני הריאיון ואתה בא עליו בפוזות של ״לנו לא מתאים אנשים שמחכים על המדרגות״ - אתה דביל ומסכן מי שיעבוד אצלך. אני מתחיל להיות בעד הכחדת ה- HR.. השתן עולה פה לראש של אנשים והגיע זמן לאפס אותם.

@dancingdolfhin איזו נחרצות על שטות ואיזה entitlement. לא יאמן, היום גברים צריכים לעבוד פי 20 יותר קשה בשביל אישה שגרועה פע 20 מסבתא שלהם

אם👏🏻הוא👏🏻לא👏🏻מוכן👏🏻לאסוף👏🏻אותך👏🏻לדייט👏🏻אל👏🏻תצאי👏🏻איתו👏🏻יהיה👏🏻מישהו👏🏻שכן👏🏻

@Bli_Sodot @KatzePatuach אל תחשבי שאם את הולכת לטיפול והוא לא זה נותן לך זכות להתנשאות עליו

@KatzePatuach בזמן שהוא מחכה לגירושים כדי ללכת לטיפול בטראומות אני התחלתי טיפול שמאיר לי את הדרך לשלווה. אני עובדת עם עצמי וזה משגע אותו שהדברים שפעם הפעילו אותי היום לא מזיזים לי

היום בטיפול נפלט לו שהוא חושב לעזוב את הבית לחצי שנה, אין לי מושג למה חושב שאני אחכה לו חצי שנה ומה זה באמת ישנה אם אנחנו לא עובדים על התקשורת בינינו אלא בורחים? או שזה מה שנכון, להיפרד ולשאת בהשלכות

@DanaGat1 אפשר בבקשה קישור לסרטון ?

הילדים שנצורים בגן בזמן ירי של ארגון טרור חברי כיתת כוננות שיורים על רחפנים לעזור לישוב השכן כל זה עושה לי פלאשבק ל7.10 אבל מה שמרגיע אותי זה שיש 50 מיליון צפיות לסרטון

@hikelikeme @GONENB1 אני מקווה שלפחות מוכרים לעזתים במחיר מופקע מאוד

@GONENB1 שניה שניה רגע שאני אבין, מאיפה חשבת שהגיע לעזה אוכל ב-50 השנה האחרונות? מכוכב נגה באמצעות לייזרים וטלפורט? אתה בכלל מבין שרוב הדולרים של הסיוע מקטאר הלכו לכיסים של חקלאים ויצרני מזון מישראל או שאתה צריך אולי ציורים? המחזה? תאטרון קבוקי?

סוף סוף גם הביביסטים יסבירו למה סיוע לעזה זה דבש

@Jvnior @nikitabier Nikitia plz he's on with his fake sh*t again

This you?

@israely_guy @Idaneretz הקנס זה להגיע למכון ולסבול בתור ולשמוע את הבוחן צועק מלמטה ״עכשיו תשחק עם ההגה מהר״

@Idaneretz כתיבה לא מקצועית בעליל. לא ברור על איזה ״קנס״ אתה מדבר. אם אתה מדבר על אגרת הרישוי - שהגובה שלה הוא בין 850 ל-5300 שקל, זה בכל מקרה יישאר. גם כשביטלו את הטסטים לרכבים בני עד 3 שנים, אגרת הרישוי נשארה. אם אתה מדבר על עלות המבחן - זה 96 שקל. זה ה-״קנס״?

משרד התחבורה מקדם רעיון נהדר: לרווח את הטסט לרכב לפעם בשנתיים במקום פעם בשנה, לרכבים חדשים יחסית (עד 10 שנים). להערכת המשרד, המהלך צפוי לחסוך לנו כמיליארד שקל בשנה. ביטול קנס משמעותי מאוד, שיציב אותנו במקום דומה יותר למדינות המפותחות. ואז הנושא הועלה להערות הציבור, ומי קפץ לפרסם הערות? בעלי מכוני הרישוי ויבואני הצמיגים. הקלת הרגולציה והחיסכון לנהגים משמעותם פחות כסף לכיסים שלהם. איגוד מכוני הרישוי בישראל הגדיל ושלח מכתב בסיוע משרד עורכי הדין הענק פירון, שבו מתריעים מפני הנזק הגדול שהרפורמה תיצור, תאונות הדרכים שיתרבו, וכמובן: הפגיעה במכוני הרישוי עצמם, שניגשו למכרזים מתוך הנחה שהרגולציה תסדר להם עבודה רבה. גם יבואני הצמיגים שלחו מכתב בסיוע איגוד לשכות המסחר, עם תלונות דומות, והם מתעקשים על בדיקות נרחבות ככל הניתן, להגדלת הכנסותיהם. כל זאת כאשר ההצעה של משרד התחבורה היא המצב המקובל בעולם, וכשעמותת "רווח נקי", העוקבת אחרי איכות הרגולציה, דווקא נתנה להצעה את הציון הגבוה ביותר. ומי כמעט ונעדר מהערות הציבור? מעל 4 מיליון נהגים בישראל, שמשלמים את הקנס הזה מדי שנה. זה מדגים תופעה רחבה: בעלי האינטרס המעטים, שזו עיקר פרנסתם, יעשו הכול כדי לשמור עליה. הם ישכרו עורכי דין, יחפשו כל פרצה וימציאו כל הפחדה. עבור הישראלים מדובר בקנס מעצבן, אבל כזה שאפשר לספוג אותו. אבל אם הציבור יחליט שהגיע זמן לגלות מעורבות, ויתעקש מול הפוליטיקאים שישימו בראש מעייניהם את האינטרסים שלו - אולי הוא יגלה שזה עשוי להצליח. (מתוך "גם זה קרה פה" בסופ"ש בגלובס)

@itsik_bm74 @Idaneretz ומה עם הטירטור וביזבוז זמן של לבלות שם חצי יום ? טסט זה קאדר.

@Idaneretz כל הפוסט הזה פופוליסטי. כוונת המדינה היא "לחסוך" לאזרח 96 שקלים בלבד!!(אגרת הטסט במכון). אין שום כוונה לוותר על *אגרת הרישוי* שהיא לא קשורה למכון הטסטים וכל כולה בשיוך למשרד התחבורה. לי אין שום בעיה לשלם פעם בשנה 100 שקלים כדי שבוחן רכב יבדוק לי את האוטו.

The world is about to get a master class in antisemitism. Israel's minister Ben Gvir's behavior towards the flotilla activists was unacceptable. I said so myself. World leaders all posted angry denunciations of the Israeli government and summoned Israeli ambassadors for a dressing down. Here, the same activists are receiving much more brutal treatment at the hands of the Spanish government. What we won't see however is an international outcry against the Spanish government. This imbalance isn't due to the vagaries of international diplomacy. People hold the Jewish state to a higher standard than they do any other state, and fundamentally it's due of bigotry and hatred. @AnitaAnandMP

@SeVuelveEl @EylonALevy כן אבל מדינות רבות פשוט בוחרות לא לשלם

@EylonALevy החסינות הדיפלומטית בהרבה מדינות לא תופסת לגבי דוחות חנייה. נקווה שגם במקרה הנ״ל.

לדיפלומטים זרים יש חסינות. לכן הם מרשים לעצמם לחנות בצורה לא חוקית. איך אפשר לדעת איזו מדינה חנתה פה באדום לבן ולעשות לה שיימינג?

@naamalazimi @qyrsbrg מה זה בלי בקרה ובלי פיקוח ? יש תבחינים. לוחם במילואים יוצא הביתה עם רוס״ר, מה המניעה שיקבל רישיון לנשק פרטי ?

@qyrsbrg עזוב את האיחולים המזעזע שלך, שלא הייתי מאחלת לאף אדם. אתה באמת לא מבין כמה זה מטורף לחלק נשק בלי בקרה ופיקוח, ועוד בציוץ בו אני מגיבה על רצח אישה עם הנשק הזה?

@peruriim ואשכרה חסמת אותי. מאוד בוגר

@peruriim ״..נופלים על השבועות ההפוכים״. זה גירושים, תתמודד. תשריין ביומן מתי הילדים אצלך (אצלי עשיתי מופע חוזר כל שבועיים בcalendrr) ותתכנן לפי זה. היא לא חייבת לך כלום. אתה לא חייב לה כלום. מפה תתמודדו.

@presamiga איזו מטחנת בשר

אוקראינה: מומלץ לא לרוץ כשאתה בשד״מ...

@Eldude86 כתיבה מעולה - נתת לי פלאשבאק לאהבת נעורים

בגיל 16 התאהבתי בפעם הראשונה וכמו כל דבר שעשיתי באותה תקופה, ניגשתי לזה מתוך ידיעה מוחלטת שאני הולך להפסיד. לא היה שם שום דבר קולנועי. שום פסקול של גיטרות אקוסטיות או תאורה רכה שמישהו כיוון כדי שהשיער שלך ייראה טוב. זה היה סוג של התאהבות שגורם לכאבי בטן שמתחילים בשנייה שאתה פוקח עיניים בבוקר ומפסיקים רק כשאתה מצליח להירדם בלילה - תמהיל מדויק של בחילה תמידית, דפיקות לב מואצות ותחושת חוסר אונים מוחלטת. משהו שדומה מאוד לעמידה מחוץ למשרד של ראש הישיבה שנייה אחרי שתפסו אותך עם חומר אסור מוחבא מתחת למזרון, כשאתה מבין שמה שיקרה מעכשיו והלאה כבר ממש לא תלוי בך. זו הייתה אהבה שגורמת לך לאבד עניין מוחלט בכל העולם שסביבך. הלימודים, המשפחה והחברים נראים פתאום כמו עלילות משנה רחוקות ולא רלוונטיות. הקיום הצטמצם למחשבות עליה ועל המפגשים איתה. כל דבר אחר הרגיש כמו לשרוף זמן. הפנימייה שלנו הייתה בכפר הרוא"ה. היא גרה באליכין. באותם ימים, היא הייתה חלק משלישיית הבנות היחידה שהכרנו ברדיוס של 50 קילומטרים - מה שאומר שעל פי חוקי הפיזיקה הנוקשים של גיל ההתבגרות במגזר, כל אחד מהבנים בשכבה היה מאוהב לפחות בשתיים מהן במקביל. זה הרגיש יותר כמו מכרז של משרד הביטחון מאשר סיפור אהבה. עשרות נערים דתיים, סגורים בפנימייה בלב שדות, בלי אינטרנט, בלי סמארטפונים ובלי שום אינטראקציה נשית נורמלית. ואז פתאום מופיעות שלוש בנות חילוניות יפות מאליכין. כל בנאדם נורמלי היה מבין שזה יסתיים באסון רב נפגעים. בכל מפגש איתן התנהלה תחרות סמויה ואכזרית. מי יצחיק אותן יותר, מי יצליח להתיישב ליד אחת מהן לאור גחל נרגילה, ומי יסחט מהמפגש כמה דקות של חסד אחרי שכולם כבר קמו והלכו. היו לי כמה חברים שניגשו לזה כמו לגיבוש של סיירת. חצי מהם התחילו פתאום לנגן על גיטרה. אחרים נכנסו לדמות המאצ'ו השתקן. שנאתי אותם על זה, כי נדמה היה שהם פיצחו את הנוסחה וזה עובד להם משום מה. בכל פעם שהייתי מזהה את הדפוס רציתי לצעוק "הוא לא מסתורי! הוא סתם משעמם ואין לו מה להגיד. לפני שעה הוא הסניף דבק בפנימייה". הטקטיקה שלי הייתה קצת שונה. גם כשאהבתי מישהי, עשיתי את זה בצורה פסיבית מדי. אם מישהו אחר היה מדבר איתה יותר מדי זמן, לא הייתי נלחם על המקום שלי. שיחקתי אותה איזה אביר אצילי שמקריב את האושר שלו בשביל כבוד הממלכה, ולא מה שהייתי באמת: ילד עם פצעי בגרות, חרדה חברתית וביטחון עצמי שלא היה צריך יותר ממבט כדי לרסק אותו. אבל רציתי להאמין שביני לבינה היה משהו אחר.שבתוך תוכה היא יודעת שאנחנו צריכים להיות יחד. שהיא הרבה יותר נהנית מהשיחות שלנו על רדיוהד ודיוויד בואי מאשר משתיקות האלפא של מתן. הייתי מכין לה דיסקים עם פלייליסטים ויחד היינו יושבים ומנתחים את הטקסטים של השירים שהיא הייתה מדפיסה, כשהיא מסמנת במרקר צהוב שורות שהיא אהבה במיוחד. היא הייתה מחפשת את המבט שלי במפגשים. צוחקת מהבדיחות שלי קצת יותר מדי. לפעמים היינו נשארים לדבר לבד כמה דקות אחרי שכולם כבר הלכו ובגיל 16, כמה דקות לבד עם בחורה על ספסל עץ מתקלף באליכין זה לא סתם "כמה דקות". זה חומר דלק שמחזיק אותך נפשית חודש שלם. באיזה ליל שישי חורפי הלכנו ברגל לאליכין וישבנו כולנו בגן ציבורי מקרטע. היה קפוא. בשלב מסוים נמאס לה מהברזלים החלודים של הספסל, אז היא נשענה על הכתף שלי. שתי שניות נטו. בזמן הזה המוח שלי כבר הספיק לקחת משכנתא, לרשום את הילדים לגן ולתכנן את הפלייליסט של החתונה. ככה זה עובד בגיל 16 - המוח שלך הוא מכונת פרשנויות פסיכוטית. מספיק שמישהי מבקשת שתעביר אליה את הבמבה, ומבחינתך זו הצהרת כוונות רשמית לחתונה בקיץ. פעם אחת היא הסתכלה עליי ושאלה בשקט: "תגיד… אתה עצוב?" לא "אני אוהבת אותך". לא נשיקה. שום מחווה רומנטית. נער דתי בן 16, שלא קיבל מעולם תשומת לב נשית עקבית, לא יודע מה לעשות עם שאלה כזאת. מבחינתי היא לא שאלה אם אני עצוב. היא שאלה אם אני קיים. בן אדם נורמלי היה אומר "לא, סתם עייף". אני, לעומת זאת, נכנסתי לסחרור נפשי שנמשך חודשיים. התחלתי לנתח את השאלה הזו לרסיסים. מה היא רואה בי? אולי כל המבטים וכל הרגעים שנשארנו לבד לא היו רק בראש שלי? המציאות, כרגיל, הייתה הרבה פחות דרמטית: פשוט ישבתי לבד ליד מכונת קפה מקולקלת במסדרון ובהיתי בקיר במשך ארבעים דקות. כי זאת הייתה האמת המרה. רוב הזמן הסתובבתי בפנימייה עם מועקה קבועה בתוך החזה, כזו שלא ידעתי להסביר לאף אחד, בטח לא לעצמי. היום אני מבין שזה היה שילוב של גיל ההתבגרות, בדידות חריפה והורמונים משתוללים. אבל אז פשוט הרגשתי שמשהו בי מקולקל מהיסוד. והמפגשים איתה היו הדבר היחיד שנתן לי תחושה שהעולם בחוץ עדיין חי, ושאולי גם אני. עמוק בפנים ידעתי שאני בכלל לא פונקציה בתחרות הזו. היו בשכבה בנים הרבה יותר בטוחים בעצמם, כאלה שיודעים לדבר עם בנות בלי להרגיש שהם נמצאים בעיצומה של חקירה. תמיד הרגשתי כאילו כולם חיים את גיל 16 שלהם, ואני רק רואה את זה קורה. אז אף פעם לא שאלתי אותה מה היא מרגישה באמת. בתוך תוכי ידעתי ששיחת יחסינו לאן יכולה לקטוע בבת אחת את הדבר היחידי שהחזיק אותי. פחדתי לדעת. כל עוד שמרתי על שתיקה, יכולתי להמשיך לחיות בתוך הערפל הנוח הזה. מקום שבו כל חיוך חצי-מקרי שלה מתורגם אצלי להצהרת אהבה, ומספיק שהיא מתיישבת לידך על ספסל כדי להחזיק מעמד עוד שבועיים שלמים בפנימייה.

@yaelyechieli מה זה עניינך ההתנהלות הפיננסית שלהם בתור בני זוג ? מה את רוצה ? כל זוג עושה מה שטוב לו

איפה להתחיל? השנה 2026. ראש עיר נותן את כרטיס האשראי שלו. שלו. לאשתו לכבוד היומולדת שלה. מזל טוב. היא קונה רק בושם בשבילה. וכמה שקיות בגדים בשביל הילדים וגם בשבילו. מרגש. זכתה בפסגת המחמאות "צנועה וטובת לב"... לא קשור למגדר כמובן (המלצה ממני בחינם לראש העיר: כשאתה כותב פוסט, תשלח את זה לשלושה א.נשים לפני, כאלו שהןם לא אתה. תמיד כדאי שעוד עיניים יראו את זה) פטריארכיה תמותי כבר חג שבועות שמח ושקט לכל עם ישראל ואשתו