Dan Deviri

נכון גם לגבי אורך-רוח במלחמה

נצחון נבנה בשלבים, בתכנון מראש בקיץ 2022 הצבא הרוסי נאלץ לעצור את המתקפה שלו במזרח אוקראינה לאחר כיבוש האזור המטרופוליני של סברודונצק. הם ספגו יותר מידי נפגעים ולא יכלו להמשיך לתקוף לתוך מערך הגנה של צבא גדול יותר, גם כשהיתרון הארטילרי שלהם היה יותר מ 15:1 במספרי הפגזים. עוד לא ברור אם סדר האירועים שקרו לאחר מכן תוכננו מראש או לא, אבל הצבא הרוסי סיים את ספטמבר 2022 כשהוא מושפל ובנסיגה, ובאוקטובר 2023 הוא פתח במתקפה מתמשכת, שגם שהייתה איטית, אבל בסופו של דבר מוצלחת. ביוני 2022 אסירי וואגנר הראשונים נכנסו ללחימה בשדה הקרב מזרחית לבחמוט, ובאוגוסט של אותה השנה גיס וואגנר, מעין מסגרת צבאית בגודל גיס שהייתה פקודה על כיבוש העיר, פתחה במתקפה על בחמוט עצמה. קרב בחמוט היה מרחץ דמים רבתי, האוקראינים אמנם היו צריכים להגן מהתקפות של אסירי וואגנר לא מאוד מיומנים, אבל צריך לזכור שהרוסים נהנו בגזרה הזאת מיתרון באש ביחס של בין 1:5 ל 1:10, תלוי בתקופה. רק כדי להדגיש את הנקודה האחרונה, האבדות האוקראיניות בקרב נבעו מעט מעל ל 80% מארטילריה רוסית, לעומת זאת כ 50% מהאבדות הרוסיות בקרב נבעו מנק"ל. לוחמי חי"ר, ובעיקר מקלענים, הרגו בבחמוט כ 18,000 רוסים עם הנשק האישי שלהם, בעיקר בזמן התקפות של וואגנר על עמדות אוקראיניות. סה"כ מרחץ הדמים הזה עלה לצד הרוסי בכ 22,000 הרוגים של וואגנר ועוד 15,000 הרוגים של חיילים אחרים שהיו ת.פ. וואגנר בגזרה הנ"ל, לעומת כ 12,000 הרוגים בצד האוקראיני. על הנייר זאת הייתה שחיקה שמאוד הייתה לטובת אוקראינה, אבל לא באמת. פריגוז'ין אמר את זה הכי טוב בזמנו "המטרה שלנו לשחוק את הצבא הרוסי עם אסירים" הצבא האוקראיני נאלץ להשקיע חיילים אמיתיים כדי לעצור את וואגנר, בזמן שהם שלחו אסירים קדימה. זה לפחות הזייטגייסט המחקרי, אבל זה לא נכון. שכחתם שהצבא הרוסי עצמו איבד 15,000 הרוגים בבחמוט שלא היו חלק מוואגנר? כלומר נהרגו שם יותר חיילים סדירים, והאמת בעיקר צנחנים, מאשר חיילים אוקראינים בכללי. אז מה הצבא הרוסי רכש בזמן הזה? זמן, הצבא הרוסי רכש זמן בספטמבר 2022 פוטין הכריז על גיוס מילואים, ורוסיה גייסה מעט יותר מ 300,000 חיילים. הצבא הרוסי היה צריך זמן להכשיר לצייד ולארגן אותם ליחידות צבאיות קוהרנטיות. במאי 2023 בחמוט נפלה, ושבועיים אחר כך התחיל הפרק הבא של המלחמה. ביוני 2023 הצבא האוקראיני פתח במתקפת הקיץ במחוז זפורוז'יה בדרום אוקראינה. המערכה נמשכה כשלושה חודשים ונכשלה בצורה נחרצת. יחס האבדות לא היה נורא במקרה הזה, במיוחד אם זוכרים שאוקראינה הייתה בהתקפה, אבל הבעיה הייתה בבניין כוח לטווח ארוך. האוקראינים המשיכו להקים יחידות חדשות למרות שקצב השחיקה שלהם בשדה הקרב לא אפשר את זה, קצב הגיוס היה דומה לקצב השחיקה, אז הקמת עוצבות חדשות באה בהכרח על חשבון עוצבות קיימות. כך הגענו למצב שמבחינת כמות עוצבות בשדה הקרב הצבא האוקראיני התרחב ביותר מ 20 חטיבות, אבל גם בספטמבר 2022 וגם ב אוקטובר 2023 כמות כ"א בשטח הייתה דומה, כ 300,000 חיילים במרחב הלחימה. לעומת זאת המצב בצד הרוסי היה שונה לחלוטין, נכון שהם ספגו הרבה יותר נפגעים בקרב בחמוט, אבל הם גם גייסו הרבה הרבה יותר. בספטמבר 2022 הצבא הרוסי באוקראינה כלל כ 175,000 חיילים, הרבה פחות מאוקראינה. אבל הם גייסו כ 80,000 חברי וואגנר, מתוכם 50,000 אסירים ו 30,000 מתנדבים ועוד מעט יותר מ 300,000 מילואים. תוסיפו לזה מתנדבים לצבא הרוסי ועד אמצע 2023 הרוסים גייסו כ 400,000 חיילים חדשים, מעל פי 2 ממה שהיה להם במרחב הלחימה קודם לכן. כך הגענו למצב שבאוקטובר 2023 הצבא הרוסי היה בגודל של כ 400,000 חיילים במרחב הלחימה. ההגיון של המטכ"ל הרוסי היה פשוט, בבחמוט הם שחקו את העוצבות הוותיקות של צבא אוקראינה, ובמערכה בקיץ 2023 בזפורוזי'ה הם שחקו את העוצבות החדשות של צבא אוקראינה. ועכשיו, אחרי שרוב הצבא הרוסי לא נלחם בצורה משמעותית כבר מעל לשנה התקפה רוסית מתמשכת ורצינית תביא לשחיקה מלאה של צבא אוקראינה וקריסתו בשדה הקרב. המטכ"ל הרוסי ידעו מראש שזאת לא תהיה מערכה קצרה של חודש חודשיים, עוד ביוני 2023 הם התחילו להציע סכומי כסף ענקיים למתנדבים לצבא הרוסי, ועד סוף אותה השנה הם גייסו עוד 300,000 מתנדבים. רזרבת כ"א הזאת עברה הכשרות ואימונים והייתה אמורה להחליף את היחידות הקיימות לאחר שהן תשחקנה בהתקפה, כדי שהצבא הרוסי יוכל להמשיך לתקוף ללא הפסקה. אז באוקטובר 2023 החל קרב אבדייבקה. הצבא הרוסי התסער בצורה ישירה על המרחבים הכי מבוצרים של צבא אוקראינה בצורה חזיתית, שוב ושוב, ובסופו של דבר בפברואר 2024 העיר נפלה. נפילת העיר הייתה הקש ששבר את גב הגמל, רמטכ"ל צבא אוקראינה זלוז'ני הודח מתפקידו, במקומו מונה לתפקיד מפקד זרוע היבשה סירסקי. הביקורת על זלוז'ני הייתה שהוא נכשל בהגנה על בחמוט, נכשל במתקפת הקיץ ונכשל בהגנה על קו הביצורים בדונבאס. לפי תפיסתו של סירקסי הוא קיבל צבא במצב רע, העוצבות הוותיקות שחוקות, העוצבות החדשות שחוקות, יחס כ"א בשדה הקרב במגמת הרעה, הם איבדו את קו ההגנה העיקרי שלהם בדונבאס וההנהגה הפוליטית בקבינט מתעקשת להמשיך להרחיב את צבא היבשה מבחינת כמות עוצבות, למרות שאין מספיק כ"א. אין זה נכון להאשים את זלוז'ני לבד בהגעה למצב הזה, בסופו של יום הוא פעל על פי הוראות של זלנסקי וההנהגה המדינית. אמרו לו להגן על בחמוט, אמרו לו לתקוף דרומה. הביקורת המרכזית היא שהוא לא התעקש מול הדרג המדיני לא לבצע טעויות מרכזיות, למשל לא התעקש על ביטול המתקפה, או המשך הקמת עוצבות חדשות. בראיון באוקראינסקיה פראבדה ב 13 בפברואר 2024, כמה ימים טרום כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל אמר סירסקי "עברנו מפעילות התקפית לפעילות הגנתית. הרעיון המבצעי הוא התשת האויב, שחיקתו, באמצעות ניצול היתרונות שלנו בביצורים, אמצעים טכנולוגיים ..." הוא חזר והצהיר זאת במספר רב של ראיונות מאז, גם ב 2026, התפיסה האסטרטגית הנוכחית של אוקראינה היא שחיקת הצבא הרוסי קודם כל ומעל הכל. זאת המטרה הראשית, כל השאר משני. מאז הצבא האוקראיני עובד בסימן של נסיגה, אבל האם התוכנית של סירסקי עובדת? בסופו של דבר כדי להוכיח חד משמעית שהתוכנית שלו עבדה הצבא הרוסי צריך לעצור, ולא להצליח להתקדם, זה עוד לא קרה. בין מינוי סירסקי בפברואר 2024 לפברואר 2025 אוקראינה איבדה שליטה בשטח של בערך 4,000 קמ"ר, ובין פברואר 2025 לפברואר 2026 עוד 4,000 קמ"ר. אז לכאורה התוכנית של סירקסי לא עובדת, הצבא הרוסי לא מאט אפילו. אבל זאת מסקנה שמתבססת על הנחת יסוד סמויה, שכל קמ"ר שווה אותו הדבר, שצריך את אותו המאמץ לכבוש אותו. אם תסתכלו במפה שצירפתי תוכלו לראות את מצב החזית בפברואר 2024, באדום צירפתי את מה שנכבש עד פברואר 2025, ובשחור את מה שנכבש עד פברואר 2026. השטח האדום כולל כמה מהאזורים המבוצרים ביותר באוקראינה, מרכזי הגנה מרכזיים מאוד לצבא האוקראיני, קורחובה, סלידובה, וליקה נובוסילקה, ווהלידר, אוצ'רטנה, קומישיבקה, וישנייה, שווצ'נקו, ניו יורק, טורצק, צ'אסיב יאר וכו' לעומת זאת השטח שנכבש בשחור הוא ברובו ללא עיירות משמעותיות או אזורים הגנתים אורבניים חשובים, למעט כמובן אזור מירנוהראד-פוקרובסק והעיירה סיברסק. ולמרות פוקרובסק וסיברס, בתקופה האדומה הצבא הרוסי פיצח סדרה ארוכה מאוד של מערכי הגנה אוקראינים קריטיים, בכלל לא בכמות שקרובה לביצועים בשחור. אבל כפי שאנחנו יודעים בכל העניינים הצבאיים, שינויים הם לא בכלל, ואז הכל בבת אחת. קשה מאוד מאוד להשוות תפוחים לתפוחים, לנרמל התקפות לפי אחוזן נגד ביצורים או מרכזים עירוניים, לנרמל לפי כמות ההתקפות וכו' זה ניתוחים שאני לא יכול לבצע. אבל, אני יכול להגיד משהו אחר, 4,000 קמ"ר בשנה זה בערך 333 קמ"ר בחודש בממוצע. מאז אמצע פברואר 2026 עברו בדיוק שלושה חודשים, שאמנם זאת לא שנה שלמה, אבל בהחלט אפשר להסיק מסקנות. האוקראינים איבדו שליטה על כ 360 קמ"ר, בשלושה חודשים - כלומר 120 קמ"ר בחודש. האם זאת הסנונית של ההאטה הרוסית הסופית? של סוף היכולת הרוסית להתקדם בקצב שהם היו רגילים אליו? אני לא יודע בוודאות, אבל אני מעריך בזהירות שכן. לדעתי רוסיה לא תצליח לחזור לקצב הכיבוש של 333 קמ"ר בחודש, וזה לא שהיא לא מנסה, אבל מפה הצפי הרוסי הוא כלפי מטה. בקיץ 2022 המטכל הרוסי החל בתכנון ארוך טווח לניצחון על אוקראינה, לשבור אותם דרך שחיקה ושבירת הצבא. התוכנית יצאה לפועל מעל שנה אחר כך, וכמעט הצליחה. בפברואר 2024 סירסקי והצוות שלו במטכל האוקראיני החלו בתכנון ארוך טווח לעצירת הצבא הרוסי ומניעת כיבושים נוספים. התוכנית מראה פירות רק בשנה האחרונה, והם כמעט מצליחים. ניצחון במלחמה זה לא תמרון מבריק, ניצחון במלחמה זה סדרה של החלטות בירוקרטיות משעממות וארוכות: - תעדוף מחדש של כ"א מגויס - ארגון מחדש של הפו"ש המערכתי בצבא - חוזים ארוכי טווח יציבים עם יצרני אמל"ח - גאנט הכשרות ברור וידוע מראש - יצירת מנהלת ביצורים במשרד הבטחון - הורדת כמות חתימות נדרשת לחוזי רכש במשרד הבטחון וכו' וכו' שבת שלום

It took the global solar industry 68 years to reach 1 terawatt (TW) of installed power, from the first commercial silicon solar cell in 1954 to 2022. The next 1TW was delivered in only two additional years from 2023 to 2024.

הדבר העיקרי שלמדתי מאפולוגטיקה על אי-גיוס חרדים, זה שאין שום דרך להראות ש"תל אביבים" (בין אם תושבי ת"א ובין אם שמאלנים חילונים שבכלל גרים בגבעתיים או במודיעין) מתגייסים פחות מהממוצע. לא בכללי ולא לקרבי (וזה, כמובן, תוך התעלמות מוחלטת מגיוס נשים)

באחת הסצנות המפורסמות שנחקקו בזכרוני מרחוב סומסום, סוחר מציע לאריק לקנות אוויר מתוך בקבוק בשקל אחד. ״כולם צריכים אוויר״ הוא אומר לאריק, וזה רק בעבור שקל אחד… החינוכית צפתה את העתיד, כי בשנת 1997, בהסכם קיוטו, נולדה גם שיטה שסוחרת באוויר- והיא מגלגלת הרבה יותר משקל אחד… >>>