Oren Rozen 🟣

המבחן של מערכות חקירה הוא בעדיפויות. המשאבים מוגבלים, ואי אפשר לחקור הכל, להגיש כתבי אישום בהכל, ולברר הכל. חייבים להתייחס למידע קונקרטי על עבירה ספציפית ידועה, ברור, אבל צריך גם להחליט מה חשוב. גוף משפטי שמחליט אחרי ה7.10 שזה הדבר שהוא הולך עליו בכל הכוח, לא מבין איפה הוא חי.

אתמול היה יום נדיר בו כווווולם היו צודקים במידה כזו או אחרת. צדקו אלו שאמרו שאנחנו מדינת חוק ואם מישהו עובר על החוק - גם אם הוא מילואימניק - צריך לטפל בזה; וצדקו אלו שאמרו שלבוא לעצור מילואימניק כאילו הוא מבוקש בגדה זה איוולת מוחלטת וחוסר רגישות מטופש; וצדקו אלו שאמרו שמחאה נגד המעצר לא יכולה להוביל לפריצה לבסיס צהלי על ידי כנופיות של פורעי חוק והפרות סדר בראשות חברי כנסת אידיוטים חסרי אחריות; וצדקו אלו שאמרו שמי שנרמל את הפרות הסדר ועבירות על החוק הם ח"כים מהצד השני, ומי שהצדיק פגיעה בסדר הציבורי לצרכי מחאה (במילים האלו ממש) היא המערכת המשפטית בישראל; וצדקו גם אלו שאמרו שמחאה והפרות סדר זה לגיטימי (נגיד) אבל צה"ל זה מחוץ לתחום, אסור לערב אותו; וצדקו אלו שאמרו שמי שהתחיל להכניס את צה"ל למחאה הם הקפלניסטים, שהכתימו את השירות הצבאי בפוליטיזציה עמוקה; וכולם כולם כולם צודקים; ומרוב תחרות מי צודק יותר, עברנו לתחרות מי מפרק יותר, מי יודע לפרק את המדינה בצורה טובה יותר, מי יכול לשבור פה את הבסיס של החיים המשותפים בצורה הכי מהירה, אפקטיבית ועמוקה, מי יזכה בזהב במקצה 100 מטר פירוק ושבירה. אז מה עושים עם כל הצדק הזה? שואלים מה טוב למדינה שלנו. ומה שטוב למדינה זה שני דברים: (1) כנסת וממשלה שמורכבת מאנשים טובים שלא עסוקים בפירוק, עם הון אנושי סביר פלוס; (2) אזרחים שמרגישים שמערכות המדינה לא מבטלות אותו ומפלה אותם לרעה, ולא מכבדות את ההחלטה הדמוקרטית שלהם. כרגע אין לנו את שני אלו. אין לנו הנהגה מקצועית וראויה, אלא יותר מדי ארחי - פרחי פופוליסטיים משני הצדדים, שחשוב להם יותר להעמיק קיטוב לצרכי לייקים. זה נכון לטלי גוטליב הטיפשה והח"כים הנוראים של עוצמה, ונכון ליאיר גולן החמאר ונעמה לזימי פורעת החוק. ואין לנו מערכות מדינה עם אחריות לאומית, שמכבדות את האזרחים. כשהיועמשית מכשירה הפרות חוק חמורות מצד אחד כי היא מרגישה שזה מוצדק, היא בהכרח גורמת לצד השני לעשות אותו דבר; כשביהמש שם פס על חוק איזוטרי חסר משמעות ומבטל את הסמכות המחוקקת והמכוננת, הוא בהכרח מתדלק את הכעס של ציבור עצום שמרגיש שמשתינים על הבחירה שלו בקלפי. כדי שיהיה פה שינוי עמוק ואמיתי, שני אלו חייבים לקרות. בינתיים גם תשעה באב הקרוב יהיה בסימן שבירת המדינה, כאילו לא היה 7.10. יהיה פה חושך גדול עד שיגיע האור, והוא יגיע, כי רוב הציבור הישראלי לא מוכן להשתתף בתחרות הפירוק הזו.