riva dobrin

כנ״ל לגבי שיוויון זכויות.

שתדעו בישראל: בין 4 וחצי ל 6 וחצי הבוקר, אף אחד לא ישן פה. לילה רועש ומתוח. מטוסים תקפו בקרבת הגבול בעצימות גבוהה. הילדים יוצאים כעת לבתי הספר 'כרגיל', עסקים אמורים לתפקד רגיל כי 'שיגרה', ובמסגרת השבת האמון, איש בצה"ל לא חושב להסביר לתושבים מה לעזאזל קורה פה. #מלחמת_הפסקת_האש

״מה שנותר הוא חגיגה ילדותית של נקמה, כאילו חדאד לא יוחלף עד מהרה בטרוריסט לא פחות קיצוני ממנו, וכאילו נקודת השבירה המדומיינת של חמאס תלויה בהיעלמו של בכיר כזה או אחר.״ עמוס הראל @Haaretz קול של שפיות במקהלה מתלהמת haaretz.co.il/news/politics/…

במקום שהמוסד יביאו לארץ עבריין נמלט בפרשיה ביטחונית, אמא שלו ממנה את ראש המוסד

צהריים טובים. המשימה הראשונה של ראש המוסד הבא היא להביא את ישראל איינהורן לחקירה בארץ. לא איראן. לא מדינות ערב. לא טורקיה. לא חיזבאללה. להביא את ישראל איינהורן לארץ. זו דעתי.

יש חום? בטן נפוחה? הקאות על הבוקר?

דניאלה לונדון דקל: "הכלב השחור", כך כינה ווינסטון צ'רצ'יל את הדיכאון שממנו סבל כל חייו. כשהיה בן 36 וכבר פוליטיקאי בכיר בממשלה הבריטית, הוא כתב לאשתו קלמנטיין על ההקלה בעקבות הסתלקותו הזמנית. הוא תיאר זאת כך: "כל הצבעים חזרו לתמונה". רק מי שחווה פעם משבר נפשי ויצא בשלום מצידו השני, יכול להבין את רמת הדיוק. צ'רצ'יל כמובן לא היה היחיד. "אני האיש האומלל ביותר החי", טען לינקולן, מנהיג הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית, שאחרי מות אהובתו, אן ראטלדג', מקורביו השגיחו עליו מחשש שיפגע בעצמו ושבתקופות מסוימות נמנע מלהחזיק סכין גילוח. "פוליטיקאים הם בני אדם", הסבירה ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו-זילנד, את המובן מאליו משהחליטה לפרוש מתפקידה עקב שחיקה נפשית. "אני יודעת מה התפקיד הזה דורש ואין לי יותר מקום במכל", היא התוודתה. טוב נו, ניו-זילנד. פה, בישראל הפסטורלית והשלווה, למה שיהיה למישהו קשה? והיו גם דוגמאות מקומיות. זוכרות את אמירתו של בגין "איני יכול עוד"? זוכרות את התמוטטותו הקצרה של רבין לפני מלחמת ששת הימים ואת מה שכונה אז בעדינות "הרעלת ניקוטין"? אוקיי, אז האפיזודות הללו מוגרו. היום, וביחס הפוך לעובדה שכולנו הולכים וקמלים ועננה מלווה את חיינו - פריכותה של הנפש מתקבלת בבוז. צריך לזכור שהיחס לחולשה נפשית או גופנית של מנהיג הוא סיסמוגרף. דרך מצוינת להבין היכן אנחנו נמצאים על הקשת הדמוקרטית. משטרים סמכותניים מבקשים מנהיגים על-אנושיים. לצ'רצ'יל, ללינקולן, לארדרן - שהגיעו ממסורת דמוקרטית - מותר להודות בחולשות. לפוטין, לקים ג'ונג-און ולסטאלין אסור. פוטין אמנם ידגים את חוסנו בעזרת סוס, עירום חלקי ומסע ציד, וקים ג'ונג-און - שנראה, לדאבוננו, כמו קציצה - ידגים זאת בעזרת אצטדיונים מלאים בהמון אדם המתפללים אליו, אבל הרעיון הוא אותו רעיון: מורמים מעם. סופר-הירו. נטולי חולשות אנושיות. בשבוע שעבר נחשפנו כולנו לנבלותה של עידית סילמן: "היו מכניסים לו (לבנט) כדורים בקופסאות אדומות כדי שיוכל לתפקד" אמרה. אבל טועה מי שחושב שהעניין הוא במהימנות החשיפה. כאילו גם, בסדר. אבל מה שצריך להטריד אותנו באמת קשור למעמדה של הנפש המיוסרת בחברה הישראלית וקשור לכתם שאותו היא מבקשת להדביק למי שמפגין קושי נפשי. הוא קשור לשמחת ההשפלה. "נפתלי, אולי תיקח כדור הרגעה. אני מבינה שהסקרים מלחיצים", היא צייצה לאחר שתבע אותה ואת ערוץ 14 בשני מיליון שקלים. באופן אישי, למרות שלעולם לא אצביע לבנט וכשנבחר שקלתי לקחתי כדור הרגעה בעצמי, אני מצטערת שמדובר ככל הנראה בשקר מוחלט. אם בנט היה נוטל כדורים אדומים, זה היה מעלה את קרנו בעיניי, הוכחות להימצאותה של נפש. כי אם כבר להיבהל ממשהו, זה מהכוח העצום המושקע בניסיון לשדר עוצמה - בצילומים מבוימים, באיפור כבד, בעיבוד תמונות ובהצגות קריקטוריות של כושר גופני. ביבי במכון כושר זה פחד אלוהים. כי הרי הבעיה שבעטייה חטף נתניהו ביקורת לא הייתה קשורה למחלה אלא להסתרה. רוזוולט הנהיג את ארצות-הברית בזמן מלחמת העולם השנייה כשהוא משותק בפלג גופו התחתון. באיזה עולם אכפת לי אילו משקולות דוחק המנהיג? "טירוף ממדרגה ראשונה: חשיפת הקשרים בין מנהיגות ומחלת נפש" הוא ספר עיון מאת הפסיכיאטר והחוקר נאסיר גאמי, שיצא לפני למעלה מעשור וניסה לבחון את הקשר המורכב בין מנהיגות לבין מצבים נפשיים. גאמי טוען כי דווקא בתקופות של משבר וחוסר ודאות, מנהיגים שחוו סבל נפשי מפגינים יכולות יוצאות דופן של אמפתיה, חשיבה מציאותית, יצירתיות ועמידות נפשית. באמצעות ניתוח דמויות היסטוריות, הספר בוחן את הקשר בין קושי נפשי למנהיגות אפקטיבית. אני כמובן עם גאמי. אני מעדיפה, רוצה, משתוקקת למנהיג חרד עם נדודי שינה ועם רגעי שבירה. ואיך לא? אני על ילד ששלחתי בלי סוודר בגשם יכולה להתמוטט, אז חיילים אל מותם? כשראיתי את הליכודיאדה באילת עוברת מהודעה על נפילתו של ליאם בן חמו ז"ל לסטנד-אפ של מיקי גבע בלי למצמץ, חשבתי שמה שאני רואה עכשיו, ערלות הלב הזו? די בה כדי לחסל את הקריירה של כל מי שנמצא שם, ולא, לא את זו של בני גנץ, שבבחירות 2019 הוצג על ידי אותה מפלגת מופקרים כמי שעצם העובדה שהלך, לכאורה, לטיפול פסיכולוגי אמורה לפסול אותו לתפקיד. אם הלך - שאפו. מחצית מחבריי ומחברותיי נוטלים כעת או נטלו בעבר, לפרקי זמן קצובים או כדרך קבע, תרופות נוגדות דיכאון ו/או חרדה. גם אני נטלתי, וברוך השם עוד אטול, ולא רק כדורים, אלא כל מה שנטילתו, שאיפתו או בליעתו מקילים עליי את מצוקת הקיום. >> @dushi120

לממשלה הזאת יש לפחות חתיכת הישג פנומנלי אחד. הם לקחו את הודעות ה״הותר לפרסום״ של שש בבוקר, המילים האלה שפעם היו גורמות למדינה שלמה להחניק צעקה, והפכו אותן למוצר צריכה בסיסי. משהו שבא בילט-אין עם הקיום עצמו. אתה קם, מרתיח מים, שם כפית נס, ויחד עם הקליק של הקומקום נוחת לך ארון קבורה טרי מלבנון היישר לסלון. והכל בסדר, כן? הכל מחליק בגרון יחד עם הקפה של הבוקר. נורמלי לגמרי. רגע אחרי, כמו בובות על חוט במחזמר מקברי, מתעוררת שורת המקהלה. חברי קואליציה, שרים, ראש הממשלה והרעיה (עאלק) שולפים מהכיס הודעות אבל סינתטיות שיצאו הרגע ממפעל פלסטיק במזרח. פס ייצור מבריק של צער, נקי, מלוטש, העיקר לא להשאיר כתם אשמה על החליפה. המכונה הזאת חייבת לתקתק, רק כדי שמחר בבוקר נבלע עוד מנה דחוסה מבלי להקיא. כי בינינו, אחרי שקיטלגנו 1200 נרצחים בטבלת אקסל, מה זה כבר חייל בודד שאיננו עוד? סתם רעש רקע. עוד מעט יגיעו הקלפיות. הם יעמדו מולנו עם הפרצוף הציני, יקרינו ביטחון מזויף של סוחרי אשליות, ויבטיחו בשיא הרצינות שרק הם מסוגלים באמת לנצח. וככה בדיוק נשרפו להן שנתיים ושבעה חודשים, כשמלחמת ההתשה והמוות הפכו למוזיקת מעליות חרישית. אבל חרא עליהם. פשוט חרא על הראש הציני שלהם. פה בדיוק הם נופלים. העונש הכי כבד שהם יחטפו מאיתנו הוא שאנחנו מסרבים להיות הניצבים האדישים בסרט הזה. הלב שלנו יישבר. כל בוקר הוא יתרסק לרסיסים, ככה, בדווקא. אנחנו נתעקש לעצור הכל, נסתכל מבעד למסך ישר לתוך העיניים של הילד במדים שאיננו, נאגרף את הידיים עד שיכאב, ונצרח מבפנים: היה מגיע להם לחיות יותר. אלוהים אדירים, מגיע לכולנו הרבה יותר.

שלוש הערות (ומסקנות): 1. הערביות אינן באמת 'באמצע' 2. ה-61 - כולם 'רק לא נתניהו' 3. ה-49 - לפחות 15 אינם 'רק נתניהו' מסקנות: 1. התמונה האמיתית יותר רעה לנתניהו 2. נתניהו יודע את זה מצוין 3. ולכן - ספק רב אם תהיינה בקרוב בחירות שבת שלום..!

14.5 - לזיכרו של סרן ניר פורז ז"ל לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל. מוזמנים לתת לייק לייק ולשתף בכדי שעוד יכירו שמי יובל עילם ואני הקמתי ומנהל את הדף לזיכרו של ניר. התאריך 14.5.1971 הוא יום הולדתו של ניר פורז ז"ל שהיה גם חניך שלי ב-1988-9 ולאחר מכן חבר נפש קרוב. ניר נפל כשהוא עומד בראש הצוות שלו בפריצה לבית שבו הוחזק החייל נחשון וקסמן זכרונו לברכה ב-14.10.1994. ביקשתי מליאור ואופיר, שני אנשים יקרים וקרובים לניר לכתוב כמה מילים לזכרו. אל"מ (מיל') ליאור לוטן, מפקד כוח פריצה מקביל לכוח ניר בקרב לחילוץ נחשון וקסמן ז"ל: בשנה הקשה הזו, שנת מלחמה, אני שואל את עצמי מה זכותנו להזכיר דווקא את ניר שנפל לפני שנים, כשסביבנו סיפורי גבורה חדשים ורבים כל כך. ותשובתי משולשת. ראשית, ערכית. ניר נפל בקרב לחילוץ חטוף. נושא שהפך בימינו למאבק על זהותנו וערכינו: ערבות הדדית, אחריות המדינה לאנשיה ופדיון שבויים. סיפורו מזכיר לנו שמדינת ישראל אינה מפקירה את אנשיה. השנייה, ציבורית. ניר נפל בראש לוחמיו, ראשון מול האש. סיפורו מציב ציווי ברור למנהיגנו - היו מאלו העושים, מובילים, נושאים בנטל, ולא מהנמנעים ממנו. והשלישית, אישית. מראה צלליתו של ניר בחשיכה, ליד בית המטרה, נשחק מעט בזיכרון, אך התחושה למראהו אז נותרה עוצמתית - לצידי לוחם אמיץ, עתיר ניסיון, תושייה ותבונה. מי שאפשר לסמוך עליו. סיפורו מחזיר לי את עוצמת התחושה הזו בימי אובך כללי וציבורי. ניר גיבורנו, צלליתך עדיין מאירה. סגן אלוף (מיל') אופיר, לוחם ומפקד ב-669 וחברו של ניר: ניר אחי האהוב, מי שיש לו מזל, הוא זה שמחליט שיש לו מזל. לרוב או תמיד מה שנראה כמו “מזל טוב” הוא פשוט תוצאה של עשייה, בחירה, אומץ, התמדה ולב גדול. אך איך אפשר למדוד או לשקלל חיים של אדם — אח, חבר, איש משפחה, בן אדם — ולהחליט מהו “מזלו” ובמיוחד שמזלו באופן מוחלט היה בסוף חייו לא טוב!? אחי, אם בוחנים את חייך לעומק — אי אפשר שלא לראות כמה מזל היה לך ובעיקר כמה מזל היה לכל מי שזכה להכיר אותך בחייך ולאחריהם. היית אדם של אנשים, מוביל, מניע, משפיע, חבר אמיתי, שותף, איש משפחה מסור ואדם עם לב נדיר. ידעת להעניק ביטחון, חום ותחושת בית לכל מי שהיה לצידך. נוכחותך הייתה מלאה בשקט (רועם ועוצמתי), בטוב, בהומור, ובעיקר באהבה פשוטה וכנה לכל. גם כשהחיים זימנו אתגרים קיימת הלכה למעשה את ערכיך, עשית בתפיסת עולמך, פעלת לאור חוזקותיך הרבות והיית שלם עם בחירותיך (כי אין מושלם:). דומה היה בעיני שפעלת מתוך שליחות אמיתית יומיום, חשיבה יצירתית, נתינה, השפעה על אנשים, רצון לקדם ולעזור לכולם. אז יתכן אחי שהמזל הגדול באמת לא נמדד במשך הזמן בו חיית, אלא באיכות חייך אז, באהבה שהענקת ובחותם שהותרת ועדיין בלבבות רבים ואחרים. וחותמך אחי— עמוק, נדיר, משנה חיים ובלתי נשכח. ניר, המזל שלנו היה אתה. ואת החוסר שלך ואותך אי אפשר למלא. כי אי אפשר כלל, למלא את חלל... אוהב אותך ת/לתמיד, אופיר

זיני ישמור לנו על טוהר הבחירות, הצל יאבטח את הנהירה לקלפיות ומרדכי דוד יחסום מוקדי הצבעות.

בהצלחה לחבריי אורי משגב, בן כספית וגונן בן יצחק!!! שאו ברכה ❤️

שימו לב שהבלתי יאומן קרה, נתניהו התייצב 4 פעמים בשבוע בבית המשפט. 3 פעמים לעדות מקוצרת והבוקר לדיון בתביעת הדיבה שהוא הגיש נגד אורי משגב, בן כספית, גונן בן יצחק.

לפני שנה פרסמתי תחקיר רחב על אחריות המוסד ל-7 באוקטובר. למחרת הופיע טור מיוחד בעמודים הראשונים של ידיעות אחרונות נגד עצם פרסום התחקיר. על החתום לא פחות מאשר רון בן ישי. לא היה צריך להיות מבקר תקשורת חריף כדי להבין שלא היה בין הטור הזה לבין עיתונות כל קשר, אלא מארג של אינטרסים. מה התברר? שיום לפני פרסום התחקיר בן ישי ישב לארוחת צהריים עם ראש המוסד דדי ברנע. אז בפרפראזה רון - בגלל תקשורת כזאת לא הופקו לקחים ממלחמת יום הכיפורים וגם לא משומר החומות כי היו עיתונאים שעסקו בכיסוי תחת על מחדלים בשביל לקבל סיפורים מראשי הגופים שהם מסקרים במקום בתחקור שלהם, אז קיבלנו שבעה באוקטובר

על אירן, חזבאללה, טראמפ ונתניהו, ואזהרה חמורה על הסכנות לטוהר הבחירות. 20 דק. עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב 103 FM הבוקר. 103fm.maariv.co.il/programs/media…

גיבור בעל כורחו 🫡 @OriElmakayes

@HershkoIsaac מי יצלינו

נילי לרנר מודה היה יום קשוח אתמול. ככל שסיפור הבגידה הגדול בהסטוריה נתפר עם עוד ועוד פרטים הפער בין התרחיש הזה כאמת לבין היכולת של האנשים להכיר בגודל הזוועה שהאמת הזו חושפת גדל. במקביל כמובן, מי שמשרטט את קווי המתאר של הסיפור הזה וקושר את הקצוות נשמע קונספירטיבי יותר. לצערי בשבועות האחרונים אני צריכה להדוף ביתר שאת את תיוג הקונספירטורית. המשמעות והמשקל של מה שאני אומרת, אם מסירים מהם את תיוג הקונספירציה, הם אדירים מאידך התיוג "קנוספירציה" הנו האפקטיבי ביותר על מנת למסך את עניני הציבור מהאמת המרה כל כך שמצביעה על שותפות אסטרטגית בין נתניהו וקטאר בסיוע ראש המוסד היצא יוסי כהן שיצאה משליטה והתהפכה עלינו כך שקיבלנו את השביעי באוקטובר. אפשר לומר שהחבירה של עין השביעית לאלו שמגדירים את דברי כקונספירציה או עומרי מניב שכך תופס את דברי, מעידה עוד יותר על חומרת מצבנו. ומצבנו באמת חמור ביותר כי הזוועה של הבגידה הגדולה בהסטוריה ממותגת בהצלחה כקונספירציה. פרטתי כבר אתמול את מכלול האירועים והכתבות שיצאו במקביל כדי לחתום את פרשת קגטרגייט כאירוע שולי של פגיעה בטוהר המידות (פיספסתי את הציוץ של לווינסון שגם הוא מוסיף לגזלייטינג שעושים לנו ורק היום עניתי על זה). והסברתי גם לפרטים כיצד זה מהווה את האישור למעורבות ובעיקר לתאום המלא של כל הנוגעים בדבר לטייח ולהעלים את קטארגייט על מנת לחלץ את כל המעורבים בבגידה מהאישומים והעונשים הראויים. התמונה בכללותה לגבי היכן החלה המעורבות של המוסד ומה היתה המטרה ברורה אך סבוכה ומסובכת מאוד לתוך מה שהתרחש בהמשך עם התקפה ולאחריה, וכמובן לא היה חלק מהתוכניות במקור. על כן לטובת מי שעוד לא הבין אסכם את מה שהבנו נכון להיום: נתניהו גייס את יוסי כהן שהוכיח עצמו במל"ל על מנת לסיע לו במימוש התוכנית להשתמש בקטאר הן כדי לחזק את החמאס בעזה והן כדי ליצר תשתית של סוכנים באיראן. נתניהו השתמש בחולשה הקטארית סביב החרם הערבי והאיום של טראמפ להשית סנקציות על קטאר ולהגדירה כמדינה תומכת טרור ולמעשה פדה אותה מהאישומים שעמדו להסכמה מול הקונגרס האמריקאני (עם המכתב של שמעון שפירא). התוכנית יצאה לדרך תוך כדי כך שממש כמו סביב נושא הצוללות נתניהו עושה דברים שלא היו מקבלים אישור ממערכת הביטחון. השותפות על יוסי כהן כראש המוסד מאפשרת זאת וכך למעשה הופכת את המוסד לגורם האחראי. אלא שאז כנתניהו מפסיד בבחירות וממשלת השינוי קמה, נוצר איום של ממש על כל הגורמים שרקחו את הקונספציה הקטארית. האמת שלא ממש ברור מה היה טיב הסיכון הזה, ולא מי הגורמים שדחפו להחזיר את נתניהו לשלטון, מה שברור הוא שהדברים שהתרחשו בעקבות זה הם כבר פליליים וגילויים היה מכניס את ראש המוסד של אז לכלא. מה שמתרחש סביב התקופה הזו היא שהמוסד מלאים את מכונת הרעל שעבדה כבר שנים עבור נתניהו והופך אותה לכלי בידיו תוך כדי כך שככל הנראה גם עושה שימוש בכספם קטארים על מנת להפעילה. המוסד אז בסיוע של המכונה והתערבות ישירה במבנה ובהחלטות של המפלגות כגון זו של בל"ד, מחזיר את נתניהו לשלטון. בשלב הזה ראש המוסד הוא כבר דדי ברנע כך שהוא גם כן נופל הישר לבור של הבגידה. עם כניסת נתניהו לקדנציה הנוכחית ב2023, ככל הנראה מתרחש האירוע הקריטי ביותר שבו קטאר שמבינה את הכח האדיר שנמצא בידייה כעת לאחר מה מעשה הקנוניה שאפשרה את חזרת נתניהו לשלטון, מתחילה לסחוט את המוסד ואת נתניהו. ודורשת כניסה מלאה ללשכה. הכניסה הזו נעשית הן דרך אוריך שמועסק בידי פרספשן שכאמור הולאמה כחלק ממכונת הרעל של המוסד, וכנראה גם בדרכים נוספות (כולל להערכתי דרך הלשכה המעופפת - כנף ציון) האחיזה של קטאר בנתניהו במוסד ובלשכה מאפשרת את תכנון וביצוע מתקפת השביעי באוקטובר בידי חמאס שמונחים על ידי קטאר וכאמור כבר אוחזים בלשכה, בנתניהו ובראש המוסד. כמובן לא ברור מה היה היקף המתקפה המתוכננת ומה סינואר עשה בסופו של דבר, מה שכן ברור שקטאר הנחו את נתניהו לעשות דברים מסויימים כדי להקל על המתקפה. כמו כן ברור שמה שהתרחש בדקות הראשונות היה בשליטה מלאה של קטאר כולל תקשורת מסויימות שמנעו מחיל האוויר להגיב כנדרש. כף גם בשעות הראשונות שבהם הכאוס היה תוצאה ישירה של שליטה מלאה של קטאר במערכות התקשורת ההכרחיות כדי לעקוף את ההשמדה של אוגדת עזה. כך או כך ברגע המתקפה מצאו עצמם ראש הממשלה וראשי המוסד היוצא והנוכחי במצב חירום. יוסי כהן כפי שהעיד אודי לוי יצא בטיסה פרטית הישר לדוחה ב-8 לאוקטובר. בהמשך היה מעורב בדברים שונים ובאופן ישיר מבלי לתאם עם ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע שיתכן שעדין בעצמו לא הבין עד הסוף את המתרחש. נתניהו כזכור קיבל שיחה ממארק רוטה ראש הממשלה ההולנדי שמאוד מקורב לקטאר כבר ב10:30 בבוקר וככל הראה קיבל ממנו את העידכון לגבי המתקפה ואת המסר של קטאר לגבי מה שנדרש ממנו לעשות. מכנות הרעל כאמור גם היא נכנסה לפעילות מלאה מיד עם תחילת המתקפה. בעוד הצבא והשרים מנסים להבין את המתרחש, נתניהו כבר עבד עם מפעילי המכונה על מנת לסדר את העניינים. מאותו הרגע, המכונה על כל מרכיביה כולל זה שבמיאמי, פועלים נון-סטופ לבנות את נרטיבים שיאפשרו לאשמים לחמוק מגילוי האמת ומלתת את הדין. שם גם נתפרת לראשונה קונספירצית "השב"כ בגד" על מנת לבנות את ההגנה היעילה ביותר לחשדות שעוד יעלו יום אחד לגבי הבגידה של נתניהו ושל המוסד. פרספשן ש"הולאמה" בשירת המוסד ממשיכה לשלם את השכר של אוריך לאורך כל הדרך וגם לתוך המלחמה. הסיבה שאוריך הודה בתשלום מקטאר נבעה מהצורך להגן על חשיפת פרספשן והקשר הישיר שלה עם המוסד. כלומר היה ברור לכל הנוגעים בדבר שהיחוס הישיר של התשלום לקטאר במקרה הזה הוא הדרך היחידה לחפות על המעורבות הישירה של המוסד ושל נתניהו. מאז המתקפה אנחנו בספירלה שקודחת כל פעם עמוק יותר אל השאול כולל הפיכת משפחות החטופים לאויבות המדינה. רק בזכות סולידריות אדירה של רוב הציבור הישראלי הצלחנו לשחרר את החטופים ולהגיע עד הלום. אבל המכונה לא עוצרת לרגע ועם המינוי של זיני, כמעט שנחתם הגולל על פרשת קטארגייט שהיא המפתח לכל הקנוניה המחרידה הזו. הסיכוי לגלות את הבגידה ולדרוש מהבוגדים אויבי העם לתת את הדין על הזוועה שהתרחשה כאן בשביעי לאוקטובר ועדין מתרחשת עד היום הזה, הולך ומתכווץ ויעלם לחלוטין במידה ונתניהו יצליח לגנוב את הבחירות. אני לא מתכוונת ולא יכולה להכנס לכל מרכיבי התרחיש וכיצד ניתן להוכיח אותם באופן נסיבתי בצורה הדוקה ביותר רק אזכיר דבר אחד: לאורך כל הדרך מתחילת החקירות וההתנהלות סביב אוריך ואינהורן היה ברור שמישהו מתערב בהליך שוב ושוב ובשלב מסויים זה נעצר על זהות הגורמים שאיפשרו לסוכנים אוריך ופלדשטיין לעבוד בצמידות לנתניהו, בתוך האקוורים ובפגישות הכי סודיות ללא הסיווג הבטחוני המתאים וכל זה בזמן מלחמה. מי שעקב מקרוב אחרי האירועים הבחין בנקודה הקריטית שבה הקב"ט של הלשכה, ומי שאחראי על ביטחון משרד ראש הממשלה, אלון חליווה, נקרא לכאורה לחקירה ומאז לא נשמע על כך דבר, זאת בעודו ממשיך בתפקידו כרגיל. מאחר שכך ברור שמישהו אחר, וזה לא יכול להיות נתניהו, כי הוא לא גורם בטחוני, אישר את העסקת הסוכנים באופן הזה, וזה לא היה רונן בר שכן אם זה היה המקרה, החקירה מעולם לא היתה נפתחת. המסקנה היחידה שניתן להסיק היא שהמוסד הוא שאישר את החריגה הזו. כאשר מבינים את זה, הכל מסתדר, כולל כל האינפורמציה שעלתה בימים האחרונים ביחס למעורבות של המוסד במכונת הרעל. אתמול ראש השב"כ זיני משנה את הערכה לגבי הסיכון של הסוכנים הקטארים בלשכה ומוריד מסיכון בטחוני שעליו חתום קודמו רונן בר לאישומים בתחום טוהר המידות (כאשר כלל לא ברור עד כמה אוריך שהועסק כגורם פרטי בכלל כפוף להם). במקביל הפירסומים השונים שמצביעים על המוסד כאבי הקונספציה, זאת בעקבות "הבהרה" של ראש המוסד, דדי ברנע בפורום כזה או אחר שכמובן נועד להדלפה שהסוכנים לא הוו סיכון ביטחוני. וכל זה מתרחש סביב הביקורת הגוברת על עיכוב דו"ח השב"כ שהכרחי על מנת לקבוע את האישומים ולהמשיך בהליכים בהתאם לזאת. השילוב של כלל האירועים מצביע על נסיון מתואם לחסל את הפרשה ולקבור את כל מה שיכול להביא לחשיפת הבגידה. זאת כמובן במקביל לטירפוד מכוון של וועדת חקירה ממלכתית שיכולה להגיע לשורש הענין מהר מאוד. ואני רוצה לסיים באזהרה אחרונה. אני לא מתכוונת להלחם יותר בכל מי שמכנה את הבגידה של נתניהו בסיוע המוסד והשותפות הקטארית, כקונספירצה. זה עליהם, הם ככה הופכים לחלק ממה שנקבל על כך שבחרו בעיוורון על פני האמת... במקביל אני אמשיך לעשות את מה שנכון לעשות.. מקווה שהציבור יצליח להבין עד כמה הם גם כן מסכנים אותו ככל שמאפשרים לו להתיחס לקשר הקטארי ולבגידה כקונספירציה הזויה. ואני גם מצפה שבהמשך אחד אחד יבואו כולם להתנצל בפני הציבור על מה שעוללו לו. אבל יתכן מאוד שזה יהיה כבר מאוחר מדי.. *התמונה מכתבה בנושא ההתערבות של יוסי כהן בתחילת המלחמה סביב הנושא של החטופים והתיווך הקטארי.

רונן צור: "התצפיתניות נאנסו. הוא ( אוריך ) קיבל 18 אלף דולר מקטאר. החיילים נשחטו. הוא קיבל 18 אלף דולר מקטאר. תינוקות נחטפו. הוא קיבל 18 אלף דולר מקטאר. הכלב הבוגדני הזה לא יטיף פה יותר לאף אחד על נאמנות. הוא והדיקטטור שלו יעמדו לדין, יקבלו אוברול כתום ויגמרו בצינוק."

תפיצו בבקשה.