רענן שמש-פורשנר
785 posts
רענן שמש-פורשנר
@Forshner_Raanan
אני בפייסבוק, עוד לא נולד הבנזונה שיגיד לי בכמה תווים מותר לי להתבטא.
Katılım Mayıs 2014
1.6K Takip Edilen193 Takipçiler
חדשות 14 | מה הקשר בין יו"ר מפלגת חד"ש הנכנס למחבל ערבי ישראלי?
#החדשות
@Litalsun @IshayFridman
עברית
הצעות להבטחת ייצוג נשים קיימות בחד"ש כבר עשרות שנים (!). אם החזית תמשיך לדחות אותן אז אין כאן שום "הפקת לקחים" שום "להמשיך ולפעול" ובעיקר - אין כאן שום "כנות".
עברית
"איך קרה שלא נבחרו נשים אתמול"? אפשר לתת הרבה תשובות מסובכות, או אחת פשוטה: אין שיריון ולכןלא נבחרו נשים. הדרך היחידה, היחידה, שבה תוצאות אתמול לא יחזרו זה לא לאפשר תוצאות כאלה יותר אף פעם. שריון של נשים במוסדות החזית, ברשימה לבחירות, בסניפים, ב... ובכן, "בכל הדרגים".
עברית
אז החדשות המשמחות הן שמדובר באחד המקרים האלה שבהם לא צריך להתאמץ כדי לקיים את הדברים שכתובים כאן
יש דבר אחד, אחד בדיוק ואחד בלבד, שיראה שבחד"ש "הפיקו לקחים" ומתכוונים "לפעול כדי לחזק את הייצוג הנשי בכל הדרגים": להעביר החלטת שריון.
חד״ש Hadash@Hadash_org
אנחנו קשובים לביקורת שנשמעת בעקבות תוצאות הבחירות הפנימיות, ובוודאי מבינים את הרצון לראות ייצוג נשי רחב יותר בצמרת הרשימה. זהו דיון חשוב ולגיטימי, במיוחד עבור תנועה פוליטית שרואה בשוויון ערך יסוד ולא סיסמה. רשימת חד״ש נבחרה בהליך דמוקרטי רחב, בהשתתפות מאות צירים וצירות מכל רחבי הארץ. אנחנו מאמינים עמוקות בדמוקרטיה פנימית, ומשמעותה היא גם לכבד את הכרעת הבוחרות והבוחרים. יחד עם זאת, חד״ש הייתה ועודנה אחת המסגרות הפוליטיות הבולטות ביותר בקידום נשים, בשילוב נשים בהנהגה, במאבקים ציבוריים, בהתארגנויות עובדים, ברשויות המקומיות, בעשייה הפרלמנטרית ובחיים הפוליטיים בכלל. חד״ש היא תנועה עממית רחבה, ולא רק רשימה לכנסת. לכן, הייצוג וההובלה של נשים באים לידי ביטוי במוקדים רבים של הפעילות הציבורית והפוליטית שלנו, יום יום. אנחנו לא מתכוונים להתבצר מול הביקורת, אלא להקשיב לה בכנות, להפיק לקחים ולפעול כדי להמשיך ולחזק את הייצוג הנשי בכל הדרגים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות.
עברית
@yaelyechieli לא היו "דילים", אלא אם כל פוליטיקה פנימית היא דיל. תמיד בבחירות לרשימה יש מלא שיקולים מגזריים, פרסונליים, פוליטיים ואחרים - ותמיד חלק מהמו"מ שמועמדים מקיימים לתמיכה בהם הוא עיסוק בשיקולים האלה. מה שקרה זה שרוב הבוחרים החליטו שלא חשוב שיהיו נשים ברשימה, וזה גרוע יותר מכל דיל.
עברית
מכיריםןת את התגובה של גבר שפוגע ואומר "סליחה אם נפגעת". לא קשור למגדר
אז הנה גרסת המפלגה!
מפלגת חדש , היו לכן מועמדות מעולות, במקום 2.3.4 אבל עשיתםן דילים לא לבחור בהן.
זה פניה של המפלגה.
בושה.
ולנו הציבור- זה רק הקדימון. ככה ייראו הבחירות האלו, המועמדים יתאחדו אחד עם השני, יסדרו את המקומות, ומועמדות מצויינות יידחקו למקומות הלא ריאליים.
מה הפתרון? 5050 ריצרצ.
cli.re/5n2WxZ
חד״ש Hadash@Hadash_org
אנחנו קשובים לביקורת שנשמעת בעקבות תוצאות הבחירות הפנימיות, ובוודאי מבינים את הרצון לראות ייצוג נשי רחב יותר בצמרת הרשימה. זהו דיון חשוב ולגיטימי, במיוחד עבור תנועה פוליטית שרואה בשוויון ערך יסוד ולא סיסמה. רשימת חד״ש נבחרה בהליך דמוקרטי רחב, בהשתתפות מאות צירים וצירות מכל רחבי הארץ. אנחנו מאמינים עמוקות בדמוקרטיה פנימית, ומשמעותה היא גם לכבד את הכרעת הבוחרות והבוחרים. יחד עם זאת, חד״ש הייתה ועודנה אחת המסגרות הפוליטיות הבולטות ביותר בקידום נשים, בשילוב נשים בהנהגה, במאבקים ציבוריים, בהתארגנויות עובדים, ברשויות המקומיות, בעשייה הפרלמנטרית ובחיים הפוליטיים בכלל. חד״ש היא תנועה עממית רחבה, ולא רק רשימה לכנסת. לכן, הייצוג וההובלה של נשים באים לידי ביטוי במוקדים רבים של הפעילות הציבורית והפוליטית שלנו, יום יום. אנחנו לא מתכוונים להתבצר מול הביקורת, אלא להקשיב לה בכנות, להפיק לקחים ולפעול כדי להמשיך ולחזק את הייצוג הנשי בכל הדרגים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות.
עברית
@itamar_green חבר, "זה שיש אישה במקום החמישי מראה שיש הכרה בבעיה ונמשיך לעבוד כדי לתקן" זה מה שאמרנו לעצמנו ב-2003 ואז שוב ב-2006 (רק שאז זה היה המקום השישי), ואז שוב ב-2009 ואז שוב ב-2013.
אנחנו יותר מ-20 שנה אחרי. גם אם החלק השני של המשפט נכון, החלק הראשון לא קביל יותר: אין הכרה בבעיה.
עברית
מצביעים פורמלית בצורה ויזואלית על המקום החמישי ומאשרים בפה אחד את מועמדותה של ד"ר ושאחי.
בקצרה ממני: זה כמובן לא מספק אבל כן קצת משמח לראות שיש הכרה בבעיה, נצטרך להמשיך לעבוד קשה בשביל לתקן.
עברית
לייב טוויט פריימריז:
967 צירי מועצת חד"ש מתכנסים היום בדיר חנא לבחור את רשימת חד"ש לבחירות הקרובות.
פותחים בפרידה ותודה לחברי הכנסת איימן עודה ועאידה תומא סלימאן שמפנים את מקומם למועמדים חדשים לאחר 11 שנים בכנסת.
נצביע על 6 המקומות הראשונים, אחד אחרי השני.
על המקום הראשון:
עברית
@NevoSpiegel זה לא איך שזה עובד -
כל פעם מצביעים על מקום מסויים, מהגבוהה לנמוך. ברגע שמישהו מפסיד הוא יכול להגיש מועמדות למקומות האחרים - והוא מצטרף לאלה שהגישו מועמדות מראש.
עברית
איזו שיטת פריימריז אכזרית זו שאנשים יכולים להתמודד רק על מקום אחד ברשימה או להיפלט החוצה. אהבתי. בעצם אני אוהב כל שיטה שאין בה שריונים למרצ.
חד״ש Hadash@Hadash_org
966 צירים – פעילים שנבחרו על ידי חברי סניפי חד"ש בשטח, יקבעו את הרשימה שלנו לבחירות הכלליות לכנסת. חד"ש תהיה הראשונה להיערך לבחירות ולצאת למאבק להכריע את הפאשיזם. רשימת המועמדים לפי סדר האותיות: המקום הראשון ד״ר יוסף ג׳בארין ד״ר שוכרי עואודה המקום השני ג׳עפר פרח נסרין מרקוס עו״ד שאדי שוירי המקום השלישי עו״ד נועה לוי ח״כ עופר כסיף המקום הרביעי עו״ד יוסף עטאונה נאדרה סעדי אבו דבי עומר ואכד נסאר המקום החמישי איאס סלמאן נאטור עו״ד אחמד ע׳זאוי האדי זאהר ד״ר נהאיה ושאחי המקום השישי עו״ד בסאם שחאדה
עברית
@EliBareket @DemocratsIL עדכון, נכנסתי עכשיו (יום אחרי שכתבתי את הפוסט הזה) לאתר הדמוקרטים ונראה שהורידו את המסמך מהאתרף לפחות נכון לעכשיו. אין לי מושג מה ולמה ומי ואיך או אם יש לזה משמעות כלשהי. כך או כך, שתדעו 🤷
עברית
כתב @Forshner_Raanan
מפלגת הדמוקרטים @DemocratsIL ממשיכה לעדכן את המצע שלה לקראת הבחירות. המסמך הקודם, תכנית חמש הנקודות מספטמבר 2025 ירד מהאתר, וממש לאחרונה עלה מסמך מעודכן מאוד מאפריל 2026.
ההשתלטות של יאיר גולן והיאיר גולניזם על מפלגת העבודה ומרצ ממשיכה, וגם היום המפלגה הציונית היחידה בכנסת שבמצע שלה מופיעה תמיכה בפתרון שתי מדינות היא "יש עתיד".
זה הזמן להזכיר שהן מפלגת העבודה והן מרצ רצו לכנסת על בסיס מצע של תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. במרצ זה נכון מיום הקמתה, במפלגת העבודה זה נכון מאז תחילת שנות האלפיים. גם הסכם האיחוד בין המפלגות קבע, באופן טבעי משהו, את תמיכת המפלגה החדשה בהסכם שלום על בסיס פתרון שתי המדינות לשני העמים.
אבל ליאיר גולן יש עמדות אחרות, ונכון להיום המפלגה שירשה את מפלגות השמאל הציוני הפסיקה לתמוך בפתרון הסכסוך בהסכם שלום ובהקמת שתי מדינות. "מדינת ישראל תחדש את המו"מ המדיני עם הרשות הפלסטינית על בסיס העקרונות של שתי מדינות לאום החיות בשלום זו לצד זו." נכתב במצע מפלגת העבודה האחרון (ומן הסתם במרצ היו ניסוחים נרחבים יותר). אצל הדמוקרטים אין מו"מ, אין רשות פלסטינית, אין עקרון של שתי מדינות ואין שלום.
תחת זאת מפלגת הדמוקרטים תומכות בהפרדות חד צדדית. וגם במצע המעודכן מופיע אומנם קריאה לפירוז "המדינה הפלסטינית העתידית", אבל אין שם שום קריאה להקמת מדינה שכזו. אפילו המילה "שלום" לא מופיעה בהקשר הפלסטיני במצע המפלגה שירשה את אלה של שולמית אלוני ויצחק רבין. נכון להיום המצע של מפלגת יאיר גולן נמצא ימינה לזה של מפלגת יאיר לפיד.
חשוב לי להגיד שאני כותב את זה לא מתוך רצון להיכנס בדמוקרטים אלא להיפך. רבים מאוד מכם ומכן, חברותיי וחברי, פעילים המפלגה ואף בהנהגתה. אתם במאבק מול מנהיג המפלגה שלכם על דמותה, וזה מאבק חשוב מאוד. אם הוא ימשיך להוביל אתכם לאן שהוא רוצה לא יקרה שום דבר טוב, גם לא למי שלא נמצא בשמאל הציוני שגולן מנסה להרוס.
המצע זה רק סימפטום אבל הוא בעיני כן קנה מידה חשוב ומוצלח לעקוב אחרי המאבק הפנימי שאתם מנהלים, או צריכים לנהל אם יורשה לי. חברי הדמוקרטים - תשתמשו בכוח הפוליטי שלכם, תתארגנו, ותדרשו מהנהגת המפלגה שלכם לא לבעוט במורשת של שתי המפלגות שבאתם ממנה.
עברית
@Yogic99 @ZigdonL @EliBareket @DemocratsIL זה מה שכתוב במצע מפלגת העבודה. בשביל לכתוב מה כתוב במצע מרץ בנושא שתי מדינות אני צריך פלטפורמה שלא מגבילה את מספר התווים. התמונה המצורפת זו רק *ההקדמה* לארבעת העמודים על פתרון שתי המדינות שהיה במצע האחרון שלהם
עברית
@Yogic99 @ZigdonL @EliBareket @DemocratsIL מה שלא כתוב שם זה מה שכתוב במצע של מרצ מאז שנת 1992, ובמצע של העבודה מאז שנת 2003 (אאלט): "מדינת ישראל תחדש את המו"מ המדיני עם הרשות הפלסטינית על בסיס העקרונות של שתי מדינות לאום החיות בשלום זו לצד זו."
עברית
@EliBareket @DemocratsIL טוב לא ידעתי שזה עבר גם לפלטפורמה הזאת :) אז אכתוב כאן משהו שכתבתי בפייס: ההשוואה ליש עתיד לא הייתה מוצלחת, זה היה רק בשביל להראות כמה זועק ההיעדר של פתרון שתי המדינות ממצע הדמוקרטים המתהווה וזה הסיט את תשומת הלב של הפוסט ליש עתיד ולא לדמוקרטים. ערכתי את הפוסט המקורי.
עברית
במבט ראשון, זה נראה כמו עוד מסמך מתמטי אפור מהמאה ה-19. שורות, עמודות, נוסחאות ומשתנים שלרובנו קשה לפענח.
אבל מאחורי הטבלה הזו מסתתרת נקודת ציון שהגדירה מחדש את ההיסטוריה האנושית. למעשה, בלי מה שמשורטט כאן בדיוק מופתי, כנראה שלא הייתם יכולים לקרוא את הפוסט הזה עכשיו מהסמארטפון או מהמחשב שלכם. זו לא סתם טבלה אלא הצצה אל העתיד, שנכתבה הרבה לפני שהעולם היה מוכן אליו.
מישהו מזהה על מה אנחנו מסתכלים כאן?
תכתבו בתגובות מה לדעתכם מסתתר בתמונה
עברית
@elad_itzhakian @KobiMelamed תקשיבו, עצרתי רגע והבנתי שאם מחברים את כל השעות שהעברתי בהאזנה אליכם, משמעותית יותר מ-400 פרקים כי המון שמעתי פעמיים והיה את הבונוסים וזה - יוצא שליוויתם אותי במשך שבועות רבים בחיים שלי, בכל סוגי מצבי הרוח, במלחמות ומגפה ובשגרה, לאורך רוב שנות ההורות. זה מדהים, וממש ממש תודה! ❤️
עברית
השבוע עלה פרק 400 של הסכת העל ״מה יש בזה״. בפועל יצאו עוד עשרות פרקי בונוס וסושיאלים אבל יש משהו במספרים עגולים שעושה לנו טוב
מעל ל8 שנים בהם על בסיס שבועי ידידי @KobiMelamed מביא לאוזניי סיפור אמיתי שקרה במציאות אך נשמע מופרך. אלפי שעות תחקיר ומאות שעות הקלטה.
לחיי ה400 הבאים
עברית
@ilanacuriel לא מדויק, הפארק היה פתוח יום או יומיים אחרי ההודעה בצילום מסך, עם אמצעי מניעה לכניסת הפה והטלפיים שכבר לא, אבל אחרי שהנגיף ממשיך להתפשט במהירות, הוחלט לסגור אותו זמנית החל מהערב עד שניתן יהיה לפתוח אותו שוב.
עברית
פארק עמק הצבאים סגור כבר תקופה. מה ירושלמים עושים במקום? איפה רואים קצת טבע עירוני?
החברה להגנת הטבע@SPNI
*עדכון בנוגע לפארק עמק הצבאים, בירושלים*: לצערנו, בעקבות המשך התפשטות מהירה של נגיף הפה והטלפיים, ברחבי הארץ, ומתוך דאגה לשלומו ולביטחונו של עדר הצבאים בעמק - אנו נאלצים לסגור את הפארק, החל מהיום בערב, שישי, (1.5.2026), לתקופה מוגבלת. (כלומר - החל ממחר, שבת, לא תותר כניסה לפארק). במשך ימי סגירת הפארק, יתבצעו הערכות מצב שוטפות, בהתאם למצב התחלואה בארץ, ולאחריהן נעדכן באשר להמשך סגירת הפארק, או פתיחתו.
עברית
@arnavonet @irlkierkegaard זה מפרויקט הספרייה הסוציאליסטית :)
זה חטף מכה רצינית לפני זמן מה,
zoha.org.il/131478/
בתקווה שבקרוב יהיה אפשר לחדש אותה.
עברית
@EylonALevy מהטקסטבוק של משטרים אוטוריטריים יש דבר אחד שהיה בסיס בעולם (הונגריה למשל) וכאן אפילו לא ניסו לעשות: הטייה של תוצאות הבחירות. אין אפשרות לשנות איזורי בחירה (ג'רימנדרינג), אין הרשמה להצבעה. מה שאפשר לעשות זה רק משחק עם אחוז החסימה ופסילת רשימות - זה לא מעט, אבל מטורלל לתת עוד כלים.
עברית
@EylonALevy אני מאוד בעד הגדל מספר חברי הכנסת, אבל אני באמת לא מבין איך אחרי השנים האחרונות מציעים לשחק כאן עם חוקי הבחירות. אין לתאר את המזל שהיה למדינה הזאת שהגענו למשבר הדמוקרטי הגדול בתולדותינו עם שיטת בחירות שהיכולת לעשות בה מניפולציות היא מהנמוכות בעולם
עברית
השיטה הפרלמנטרית של ישראל שבורה.
יש מעט מדי ח״כים, ואין שום ״אקאונטביליטי״ מול הבוחר.
אין מספיק ח״כים להשקיע בעבודה הפרלמנטרית הקשה בדיונים על הצעות חוק בוועדות, ובפיקוח על הממשלה. האמון של הציבור בכנסת כל כך נמוכה שקשה לחשוב שירצו לממן עוד 60 ח״כים, אבל אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד על המצב הקיים בו ח״כים לא מספיק בקיאים בחומר כי הם מתרוצצים בין כל כך הרבה וועדות, ויש יותר מדי כוח סחיטה לכל ח״כ בודד כשלממשלה יש רוב קטן.
בנוסף, אין שום חיבור מחייב בין ח״כים לציבור. בתור אזרח, אין אף אחד שחייב לטפל בבעיות שלי - בין אם הצבעתי לו או לאו - והתחרות מתקיימת בשוליים, במקום בניסיון לשכנע את הבוחר הממוצע. זה מביא להקצנה ולשיח פוליטי ארסי ודורסני. שיטת הרשימות הלאומית גם מהווה תמריץ לפיצולים מיותרים, כאשר אחוז החסימה גבוה מספיק לחסום כניסה של שחקנים חדשים אבל לא מספיק גבוה להרתיע בפני משחקי הכיסאות החוזרים ונושנים.
דל״פ: הכנסת צריכה להכיל לפחות 180 ח״כים. מספר הח״כים נקבע כשהיינו מדינונת עם 600,000 אזרחים, והוא מאוד מאוד נמוך בהשוואה בינלאומית. במדעי המדינה, נהוג לחשוב על כלל אצבע שמספר המחוקקים צריך להיות שורש שלישי של האוכלוסיה (במקרה של ישראל, 215). לישראל יש אוכלוסיה דומה לשוודיה, פורטוגל, יוון והונגריה, שלהן 349, 230, 300, ו-199 מחוקקים בהתאמה.
באוסטריה יש ״רק״ 183, אבל שם יש גם בית עליון, ואנחנו צריכים גם לקיים דיון על היתרונות של תוספת שכזו. @AmiadCohen ו-@SagiBarmak ניסחו לאחרונה הצעה מעניינת לכינון בית עליון עם 71 חברים (כמספר חברי הסנהדרין, כפי שלכנסת הגדולה היו 120 חברים). לשיטתם, הצעות חוק צריכות לעבור לוועדה הרלוונטית ב״סנאט״ לפני הקריאה השלישית בכנסת, ואז גם לעבור את הסנאט (עם או בלי ״פסקת התגברות״ לכנסת באמצעות רוב מיוחד). הסנאט יאפשר גם יותר פיקוח על הממשלה, מה שהכנסת לא מסוגלת לעשות כאשר הרוב בכנסת הוא בהגדרה הקואליציה של הממשלה עצמה. אבל כל זה רק לצורך המחשה.
לעניות דעתי, חברי הכנסת צריכים להיבחר בשיטה מחוזית שחזק את הקשר עם הבוחר על חשבון הייצוגיות הטהורה. לשיטה הזו קוראים שיטת ג'פרסון/ד׳הונד, והיא נהוגה בעולם. לדוגמה, אם לעיר תל אביב 5% מאוכלוסיית המדינה, אז היא תיוצג על ידי 9 ח״כים שייבחרו בשיטה יחסית מהבוחרים הרשומים בעיר.
לצערי, מעטות הדוגמאות של מדינות שמשנות את שיטת הבחירות מחוץ לתרחיש של מהפכה, וכשזה קורה, זה כמעט תמיד באמצעות משאל עם, שיטה שזרה לגמרי לתרבות הפוליטית הישראלית. אבל אני זורק פה רעיונות כי הדיון הזה חייב להתנהל. השיטה הקיימת לא משרתת אותנו, הציבור, ואי אפשר לקוות ששיטה שכבר שנים במשבר מתמשך ישפר את המשילות במדינתנו האהובה.
עברית
@OriKatz3 מהטקסטבוק של משטרים אוטוריטריים יש דבר אחד שהיה בסיס בעולם (הונגריה למשל) וכאן אפילו לא ניסו לעשות: הטייה של תוצאות הבחירות. אין אפשרות לשנות איזורי בחירה (ג'רימנדרינג), אין הרשמה להצבעה. מה שאפשר לעשות זה רק משחק עם אחוז החסימה ופסילת רשימות - זה לא מעט, אבל מטורלל לתת עוד כלים.
עברית
@OriKatz3 אני מאוד בעד הגדל מספר חברי הכנסת, אבל אני באמת לא מבין איך אחרי השנים האחרונות מציעים לשחק כאן עם חוקי הבחירות. אין לתאר את המזל שהיה למדינה הזאת שהגענו למשבר הדמוקרטי הגדול בתולדותינו עם שיטת בחירות שהיכולת לעשות בה מניפולציות היא מהנמוכות בעולם.
עברית