בין עוצמה אסטרטגית לשחיקה ציבורית: מעמדה של ישראל בארה״ב לאחר המלחמה
ד״ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר במכון, כותב:
בראי מעמדה של ישראל בארה”ב מאזן המערכה צפוי להיות מעורב. מחד, ישראל הוכיחה את יכולתה להוציא לפועל שיתוף פעולה צבאי עם ארה”ב בקנה מידה שמעטות המדינות שמסוגלות לו, והפגינה ביצועים מבצעיים יוצאי דופן במסגרת זו. פריצת הטאבו על הפעלת כוח אמריקאית גלוייה בזירה המזרח תיכונית בשיתוף עם ישראל ומשטחה עשוי גם הוא לחזק את מעמדה של ישראל מבחינת עתיד היחסים הביטחוניים בין המדינות.
מאידך, בזירה הפנימית המלחמה והאופן בו נראה לעת עתה כי היא מגיעה לסיום, האיצה את השחיקה במעמדה הציבורי של ישראל. דיווחים על תפקידה של הצמרת המדינית של ישראל בעידוד ארה”ב ליציאה למערכה שתוצאותיה נראות כעת לרבים כבלתי מספקות מזינים את הדימוי, האנטישמי לפרקים, של ישראל ושל היהודים כמי ששולטים בנעשה בזירה הבינלאומית. גם בקרב מי שלא אימצו את גרסותיו האנטישמיות יותר של טיעון זה, קיימים ספקות לגבי המידה בה שירתה המלחמה את האינטרס האמריקאי לעומת האינטרס הישראלי.
על רקע זה יש לראות גם את הירידה החדה במעמדה של ישראל המדווחת בסקרים בארה”ב. כך למשל, בסקר פיו שנערך במהלך המלחמה השיבו כ-60% שהם רואים את ישראל באופן שלילי. נתון זה ראוי לציון במיוחד משום שגם בקרב רוב הרפובליקנים מתחת לגיל 50 נרשם רוב לאלה התופסים את ישראל באופן שלילי.
ככל שישראל תיתפס כמי שפעולותיה הכשילו את סיום המלחמה, בין אם אלה פעולות ישירות באיראן או בלבנון, תגבר עוד יותר הביקורת עליה בזירה הפנים אמריקאית.
עברית
