Sabitlenmiş Tweet
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش
6.8K posts
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش
@citrinowicz
Middle East, National Security and intelligence expert خبير لشؤون الشرق الأوسط وإيران Senior Fellow @inss_hebrew Nonresident Fellow @AtlanticCouncil
Katılım Mart 2020
726 Takip Edilen77.8K Takipçiler
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
In the last 72 hours, we have seen an escalation between the U.S. and Iran. But @citrinowicz thinks the two parties still want to avoid an all-out return to war. (1/4)
English
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
The MoU lays bare the fundamental tensions between Washington and Tehran. @citrinowicz and I discuss Article 5 in particular. (2/4)
English
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
@citrinowicz Beyond Hormuz, Iran-backed Houthis in Yemen have accused Saudi Arabia of attacking Sanaa's airport. Could further escalation choke the region’s oil output even further? @citrinowicz weighs in. (3/4)
English
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
@citrinowicz Israel is so far sitting out these recent rounds of strikes. I asked @citrinowicz about Israel’s calculus at this point. (4/4)
English
The administration's actions in recent days are likely reinforcing a longstanding concern in Tehran: that negotiations with Washington may not produce durable or reliable outcomes.
If Iranian leaders conclude that diplomacy offers diminishing returns, they may become less willing to exercise the restraint they previously showed when there was still a realistic prospect of an agreement, in relation to the naval blockade.
That raises the central strategic question: What is the administration's desired end state? If Iran remains unwilling to compromise on what it views as its core interests in the Strait of Hormuz, what is the realistic objective of escalating military pressure? Is the goal to compel negotiations, restore deterrence, or fundamentally change Iran's behavior? Each of those objectives would require a different strategy.
Without a clearly defined political end state, there is a risk that continued escalation becomes an end in itself, one that increases tensions, raises global oil prices, and gradually pulls the United States into a broader regional confrontation without delivering a durable strategic outcome.
#iran
Javier Blas@JavierBlas
BREAKING: US President Donald Trump says Washington is reinstating a naval blockade against Iran -- but also says the US will demand a 20% fee on all cargo shipped to guarantee the Strait of Hormuz is open to other countries (on first reading, that equals to ~$15 per barrel!!!!)
English
My interview @cnni with @BeckyCNN regarding the latest escalation between the United States:
First, if President Trump is determined to secure freedom of navigation through the Strait of Hormuz by force, he will eventually confront a fundamental reality: Iran is highly unlikely to relinquish control over the strait voluntarily. Any attempt to fundamentally alter the military balance would likely require operations against Iran's positions along its side of the strait , a far more demanding undertaking than punitive strikes or limited naval operations.
Second, the current exchange still appears to be operating within relatively limited boundaries. However, the longer the cycle of retaliation continues, the greater the risk of miscalculation and unintended escalation, even if neither Washington nor Tehran is actively seeking another large-scale war.
Third, President Trump's proposal that commercial shipping pay for U.S. protection in the Strait of Hormuz raises difficult questions. Washington has long criticized any attempt by Iran to impose costs or conditions on international navigation. Asking commercial vessels to pay for passage risks creating an uncomfortable contradiction with America's longstanding position in defense of freedom of navigation.
Fourth, the Houthi front may prove just as consequential as Hormuz itself. Reports that the Houthis have sought to expand their air bridge with Iran, followed by Saudi military action, increase the likelihood of Houthi retaliation. If that retaliation extends to disrupting traffic through the Bab el-Mandeb Strait, the consequences for global energy markets could rival developments in Hormuz. Such a scenario would directly serve Iran's broader objective of increasing pressure on global energy supplies and raising oil prices.
Finally, Israel is unlikely to view the collapse of U.S.-Iran diplomacy negatively. At the same time, the current dynamics suggest that neither Washington nor Tehran has a strong interest in bringing Israel directly into the confrontation, since doing so would significantly increase the risk of a broader regional war.
#IranWar
English
״נעשה את המקסימום״ — כך יצאה מדינת ישראל למהלך אסטרטגי חסר תקדים, כשהיא נשענת על הכוחות הכורדיים ועל דמות הפכפכה כמו מחמוד אחמדינז׳אד. הפרסום הזה ממחיש יותר מכל את עומק הכשל האסטרטגי הישראלי ביחס לאיראן.
ישראל התנתה את המהלך בחיסולו של עלי ח׳אמנהאי, דווקא האיש ששימש במשך שנים כגורם מרסן במערכת האיראנית. ח׳אמנהאי הסתייג מיוזמות להתקדמות לעבר נשק גרעיני וחשש מאוד מהפעלה בלתי מבוקרת של הכוח האיראני. במקומו נוצרה הנהגה הנשלטת במידה רבה יותר בידי משמרות המהפכה, שכעת כמעט שאין גורם המסוגל להגביל אותם בסוגיות הללו.
לכך נוספה ההסתמכות על הכוחות הכורדיים, אף שהסיכוי שיוכלו להשתלט על שטחים, להחזיק בהם ולהתקדם לעבר טהראן היה אפסי. מעבר לחולשתם המבצעית, טורקיה לא הייתה מאפשרת תרחיש כזה להתפתח.
חמור לא פחות היה הניסיון לבסס תוכנית להחלפת המשטר על אחמדינז׳אד, שהוא דמות בלתי צפויה, חסרת מוקדי כוח משמעותיים בתוך המשטר וללא בסיס תמיכה שהיה מאפשר לה להנהיג את איראן ביום שאחרי.
זוהי שרשרת של הנחות עבודה מופרכות, הערכות מודיעיניות כושלות ותכנון אסטרטגי מנותק מהמציאות. זהו חומר לוועדת חקירה ממלכתית, משום שהטעויות הללו לא רק הכשילו את המהלך אלא הן הציבו את ישראל לאחר המלחמה במציאות אסטרטגית חמורה ומסוכנת בהרבה מזו שבה הייתה לפניה.
מיכאל האוזר טוב@HauserTov
שלושה ימים לפני היציאה למלחמה - הרמטכ״ל איל זמיר ביקש לעצור את הכל | תחקיר ״מוסף הארץ״ היה זה באחת מהערכות המצב האחרונות של חברי הקבינט המצומצם ובכירי מערכת הביטחון. ברנע עבר על פרטים אחרונים בתוכנית, ואז הפתיע את הרמטכ"ל כשקבע שהתנאי להצלחת התוכנית הוא ההתנקשות בחמינאי. זמיר נדהם. אמנם הצבא אכן תיכנן להתנקש במנהיג האיראני, אך מטבע הדברים, מבצעים כאלה לא תמיד עולים יפה. רק כמה חודשים קודם לכן מבצע דומה להתנקשות בראשי חמאס בקטאר נחל כישלון נחרץ. "אם ככה, תעצרו הכל", אמר הרמטכ"ל. לדברי מקורות שהשתתפו בהתייעצות, זמיר התפוצץ ואמר שאם חיסול חמינאי הוא תנאי להצלחת התוכנית של המוסד, הרי שצריך לשים את המבצע כולו בסימן שאלה. רק אחרי דקות ארוכות נרגעו הרוחות. נתניהו הבהיר שכך או אחרת, יוצאים לדרך.
עברית
ראיון שלי @radio103fm על ההסלמה בין איראן לארה"ב:
אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה על השליטה במיצרי הורמוז — מיצרים שהיו פתוחים לפני המלחמה, וכעת כל אחד מהצדדים מנסה לבסס בהם את שליטתו.
בשלב הנוכחי, נראה ששני הצדדים מקפידים לשמור על "כללי המשחק". גם אם חלה הסלמה במספר התקיפות וברציפות שלהן, הן איראן והן ארצות הברית אינן מעוניינות שהעימות ייצא מכלל שליטה.
בסופו של דבר, אחד הצדדים ייאלץ לסגת. אלא שכעת האיראנים רואים בתקיפות האמריקניות מחיר שהם נדרשים לשלם כדי לשמר את שליטתם במיצרי הורמוז, ואין כל סימן לכך שהם מתכוונים לוותר.
למרות הרצון ההדדי להימנע מהסלמה רחבה, המשך התקיפות עלול לייצר דינמיקה שתצא משליטה, בעיקר אם יתווספו לבנק המטרות גם יעדי תשתית משמעותיים.
בשלב זה, גם איראן ובעיקר ארצות הברית אינן מעוניינות שישראל תשתלב ישירות במערכה. כניסה ישראלית עלולה להפוך את העימות לאזורי ורחב הרבה יותר, ולהקשות מאוד על חזרה למסלול של הסכם, מסלול שהמתווכות בהובלת קטר ועומאן משקיעות מאמצים רבים בניסיון לשקמו מאחורי הקלעים.
אבל הנקודה שצריכה להטריד אותנו היא אחרת: מערכה שהחלה עם דיבורים על הפלת המשטר ופירוק תוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדת בסופו של דבר בשליטה במיצרי הורמוז. זאת, בזמן שתצלומי לוויין מעלים את האפשרות שאיראן פועלת לשיקום מרכיבים בתוכנית הגרעין שלה, בין היתר באזור "הר המכוש" הסמוך לנתנז.
לשם צריכים להיות מופנים מאמצי האיסוף והמודיעין של ישראל. במשך יותר משנה אין באיראן פקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ולכן היכולת לדעת מה בדיוק מתרחש באתרי הגרעין מוגבלת מאוד. עם כל הכבוד למאבק על המיצרים, מבחינת ישראל הסוגיה המרכזית נותרה תוכנית הגרעין.
לא ברור אם נתניהו אכן מעוניין בחזרה למלחמה, אבל ברור שהוא אינו מעוניין בהסכם בין ארצות הברית לאיראן. לכן ניתן להניח שבירושלים רואים בחיוב את העלייה במתיחות בין וושינגטון לטהראן, גם אם המחיר עלול להיות הסלמה שקשה יהיה לשלוט בה.
@attaliami
@gidonucko1
103FM@radio103fm
דני סיטרינוביץ' (INSS) על המהלומות בין איראן וארה"ב: "האמריקאים תוקפים באופן רציף את היכולת האיראנית לפגוע במצרי הורמוז. מנגד, האיראנים תוקפים את הבסיסים האמריקנים במפרץ. בסוף רוב התקיפות ממוקמות בדרום איראן ובאזור החוף, זה הניסיון להחליש את היכולת האיראנית לפגוע במכליות" @citrinowicz @attaliami @gidonucko1 צילום: Elke Scholiers/Getty Images
עברית
Iran forces Trump to make a choice, the price could be war
Tehran is betting that Trump does not want a large-scale war and will prefer to focus on preventing an Iranian nuclear weapon while accepting Iran's control of the Strait of Hormuz.
Iran's new leadership is pragmatic enough to pursue an agreement, but not to relinquish what it sees as a crucial source of leverage.
The situation could spiral beyond Iran's control, and Trump's, ending in escalation
My Article @IsraelHayomEng
#IranWar
israelhayom.com/2026/07/12/ira…
English
The challenge is not simply seizing Kharg Island. It is holding it, governing it, and sustaining a long-term military presence while accepting the costs in blood, resources, and political capital that such an operation would inevitably require.
More importantly, there is little reason to assume that capturing Kharg would compel Iran to capitulate. Tehran's likely response would be to escalate through other military, economic, and regional means.
There is no quick or decisive military solution to the Iran problem. Any strategy built on the assumption of a short, clean victory risks underestimating both Iran's willingness and its capacity to sustain a prolonged confrontation.
One need only look at what happened during the 39-day campaign. Despite sustained military pressure and significant damage, Iran did not surrender or fundamentally alter its strategic calculations. Instead, it continued to absorb the costs and respond in ways consistent with its long-standing doctrine.
That experience should serve as a reminder that expecting a single military operation, even one as significant as the capture of Kharg Island, to produce a decisive political outcome is unlikely to be realistic.
#IranWar
Face The Nation@FaceTheNation
Former CENTCOM Commander Ret. Gen. Frank McKenzie says the U.S. should consider seizing Iran’s Kharg Island “because possession of Iranian soil would be a significant factor in future negotiations with Iran.”
English
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
“Tehran is betting that Trump doesn't want all-out war and will prefer to focus on preventing an Iranian nuclear program and control of the straitThe new leadership in Iran is pragmatic enough to strive for a deal, but not to give up what it sees as a key bargaining chip” 👍
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش@citrinowicz
גרעין או מצר הורמוז: איראן כופה על טראמפ הכרעה - המחיר עשוי להיות מלחמה. טהרן מהמרת על כך שטראמפ לא רוצה מלחמה רחבת היקף - ויעדיף להתמקד במניעת גרעין איראני ולהשלים עם שליטתה במצר • הנהגה החדשה באיראן פרגמטית כדי לחתור להסכם, אבל לא לוותר על מה שהיא רואה כמנוף מרכזי • זה עלול לצאת משליטתם, שליטתו ולהיגמר בהסלמה מאמר שלי @IsraelHayomHeb עכשיו בהיום: israelhayom.co.il/news/world-new…
English
גרעין או מצר הורמוז: איראן כופה על טראמפ הכרעה - המחיר עשוי להיות מלחמה.
טהרן מהמרת על כך שטראמפ לא רוצה מלחמה רחבת היקף - ויעדיף להתמקד במניעת גרעין איראני ולהשלים עם שליטתה במצר • הנהגה החדשה באיראן פרגמטית כדי לחתור להסכם, אבל לא לוותר על מה שהיא רואה כמנוף מרכזי • זה עלול לצאת משליטתם, שליטתו ולהיגמר בהסלמה
מאמר שלי @IsraelHayomHeb
עכשיו בהיום: israelhayom.co.il/news/world-new…
עברית
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش retweetledi
הסלמה בחילופי המהלומות בין איראן וארה"ב | אתאלי: "מחכים לסיים את המונדיאל כדי לפתוח על מלא?" | דני סיטרינוביץ' (INSS): "לא ברור מה האסטרטגיה האמריקנית, אני לא רואה את טראמפ שולח כוחות או שהם מזיזים את האורניום. ארה"ב מנסים להחליש את היד האיראנית במסגרת המו"מ ולא לשבור את הכלים"
@citrinowicz @attaliami @gidonucko1
צילום:U.S. Navy/Getty Images
עברית
If Iran decides to reconstitute a nuclear weaponization effort, it is highly unlikely to rely on the same facilities associated with the AMAD Project, such as Talaqan in Parchin. Any future program would almost certainly be designed to avoid known and heavily monitored locations.
That is why focusing disproportionately on legacy AMAD sites, and drawing broad conclusions about the current status of Iran's nuclear program based on activity or inactivity there, is a serious analytical mistake. It risks creating a misleading picture by assuming that a future weaponization effort would follow the same blueprint as the past, rather than adapting to decades of intelligence scrutiny.
#IranWar
Ali Ahmadi@AliR_Ahmadi
This is extremely misleading. Parchin is not an enrichment facility. It's a very large military-industrial site that the US claimed Iran was using part of for bridge detonation studies that were terminated by 2003. CNN also implies Iran promised not to build missiles as part of the MoU. It did not. Of course, Iran is rebuilding any damage to its missile infrastructure.
English
There is no quick fix when it comes to bypassing the Strait of Hormuz. None of the alternatives being discussed can overcome the basic reality of geography.
If Iran closes the Strait of Hormuz while the Houthis disrupt the Bab al-Mandab, the practical consequence is that large volumes of Gulf oil and LNG will not reach Asian markets within a reasonable timeframe. Existing alternatives simply lack the capacity to replace these maritime routes.
Geography remains the decisive strategic factor. Iran understands this well and so do global energy markets.
#iran
Mohammad Ali Shabani@mashabani
Dear geniuses, 1) Most oil clients are in the East, not West 2) Iraq is as easy for Iran to target as Hormuz 3) You cannot pipe vast array of petroleum products Diversification is good but do away with literal pipe dreams and instead address the root issues.
English
The larger strategic question is what the administration expects these strikes to achieve.
If the objective is to reopen the Strait of Hormuz by force, the current campaign is unlikely to be sufficient. That would require a far greater and more sustained commitment of military resources than Washington appears willing to invest. At present, U.S. operations seem focused on imposing costs on Iran rather than fundamentally changing the strategic reality in the Strait.
As things stand, it is difficult to see maritime traffic returning to normal unless one of two things happens: either Iran and Oman reach an arrangement that reduces tensions over navigation, or the United States abandons its effort to route tankers through the southern channel over Iran's objections.
Without a broader strategy backed by the resources needed to implement it, tactical strikes alone are unlikely to produce a lasting change in the situation.
#iran
Barak Ravid@BarakRavid
🚨A U.S. official told me that among the targets that are attacked: Air surveillance radars, missile and drone storage, missile and drone launch sites, surface surveillance radars, surface to air missile launchers
English
Well well....
This was entirely predictable.
The real question is whether officials in Washington genuinely misunderstand how Tehran thinks, or whether they are operating under assumptions that bear little resemblance to the realities in the Strait of Hormuz.
From Tehran's perspective, control over the Strait is not a bargaining chip, it is a core issue of sovereignty, deterrence, and strategic influence. That is why expecting Iran to simply relinquish its position there is unrealistic.
x.com/BarakRavid/sta…
Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش@citrinowicz
I have a strong suspicion that the Iranian narrative will be the mirror image of Washington's. Tehran is likely to argue that it never sought negotiations, and that the initiative came from the mediators in coordination with the United States. From the Iranian perspective, it responded to every U.S. military strike, while Washington chose not to respond militarily to Iran's most recent attack toward Jordan. If that is indeed how Tehran frames the sequence of events, it is difficult to conclude that the Iranian leadership believes it has acknowledged any mistake or backed down. This raises the possibility that claims of Iranian remorse or strategic retreat reflect more wishful thinking than an accurate reading of Tehran's decision-making. The real litmus test will not be official statements but Iranian behavior in the Strait of Hormuz. If Tehran is unwilling to allow the United States to move commercial tankers through the Strait without accepting Iran's preferred arrangements, then the underlying strategic dispute remains unresolved. As long as that issue persists, declarations of de-escalation or mutual understanding should be treated with caution, because the central point of contention has not been addressed. #iran
English
לא ניתן לנתק את איראן מעיראק. הרוב השיעי במדינה, האחיזה הפוליטית והצבאית העמוקה של טהראן, ורשת המיליציות והגורמים הפרו-איראניים שפועלים ברחבי עיראק, הופכים כל ניסיון "להוציא את איראן מעיראק" לבלתי מציאותי.
גם אם לא כל צעד שמבצעת ממשלת עראק מוכתב מטהראן, ברור שהמערכת הפוליטית בעיראק אינה יכולה להתנהל ללא התחשבות באינטרסים האיראניים. די להזכיר שעלי אלזידי לא היה מתמנה לראשות הממשלה ללא תמיכת המחנה השיעי והמיליציות המזוהות עמו.
לארצות הברית יש מנופי השפעה משמעותיים, בעיקר בתחום הכלכלי, וכל ראש ממשלה עיראקי נדרש לאזן בין הלחצים שמפעילות וושינגטון וטהראן. אבל איזון אינו ניתוק. מבחינת איראן, עראק היא נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה, והיא לא תאפשר לשום גורם לערער את מעמדה שם. ההשתתפות הרחבה של משלחות ואישים עיראקים בהלווייתו של עלי ח'אמנאי המחישה עד כמה הקשרים בין המדינות עדיין עמוקים.
לכן, הטענות שלפיהן איראן "מאבדת את עיראק" נשמעות יותר כמו משאלת לב מאשר הערכה המבוססת על המציאות. ואם הממשל האמריקני סבור שהשקעות כלכליות לבדן יובילו לשינוי אסטרטגי במאזן הכוחות בעיראק, הרי שמדובר בעוד ביטוי להערכת חסר של עומק ההשפעה האיראנית ושל האופן שבו טהראן ביססה את מעמדה במדינה לאורך שנים.
roi kais • روعي كايس • רועי קייס@kaisos1987
העיתון הלבנוני אל-אח'באר המזוהה עם חיזבאללה מדווח הבוקר מפי גורמים פוליטיים מעורים בעיראק כי ארצות הברית הביעה אי שביעות רצון רבה בנוגע לאופן ציון הלווייתו של ח'מינאי בעיראק מבחינת ההיקף החסר תקדים שהמאורע הזה צוין. לדברי אותם מקורות עיראקיים, ההלוויה וההתגייסות סביבה היוו מבחן קשה ומביך מאוד לראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי לפני נסיעתו לוושינגטון, כשהממשל האמריקני מקבל מסר מדיני ברור שלפיו עיראק עדיין מהווה מרכז כובד להשפעת הציר הפרו איראני, מה שעומד בסתירה למה שהממשל האמריקני חותר אליו ומפעיל לחץ לכיוונו". במקביל ביממה האחרונה פרסמה "ההתנגדות האסלאמית בעיראק", שמאגדת בתוכה את המיליציות העיראקיות שהכי נתמכות בידי איראן ובראשן גדודי חיזבאללה העיראקי הודעה חריפה שהופנתה לראש הממשלה שבה נאמר כי הנשק שלהם לא היה ולא יהיה באף שלב קלף מיקוח וכי הם יפעלו לפתח את יכולותיהם הצבאיות והביטחוניות.
עברית
My interview @cnni
Despite the significant damage inflicted on Iran's nuclear program, it has not been eliminated. Tehran retains important elements of its nuclear capability, and the current absence of IAEA inspectors combined with satellite imagery that appears to show renewed activity at sites such as Mount the so-called "Pickaxe Mountain" complex, is particularly concerning.
Reestablishing international inspections and placing effective constraints on Iran's nuclear program should therefore remain a priority, even if doing so has the unintended effect of strengthening the regime politically. Preventing nuclear proliferation must take precedence over pursuing regime weakness for its own sake.
Regarding the Strait of Hormuz, Tehran may be prepared to preserve freedom of navigation, but only if Washington refrains from challenging what Iran considers its authority over maritime traffic through the strait, particularly by insisting that tankers use the channel adjacent to Oman rather than the route Iran seeks to regulate. Foreign Minister Abbas Araghchi's visit to Oman today appears aimed at reaching understandings on the future management of maritime traffic, thereby reducing the likelihood of direct U.S. involvement in this dispute.
More broadly, it remains unclear whether the Trump administration has settled on a coherent strategy toward Iran. Washington is approaching a critical decision point: it can continue to prioritize the Hormuz dispute, risking that maritime disagreements overshadow and potentially derail nuclear diplomacy, or it can leave the management of Hormuz primarily to the regional states and focus its diplomatic efforts on reaching a nuclear agreement with Tehran. Trying to pursue both objectives simultaneously may prove increasingly difficult.
President Trump has previously warned that if he were harmed, he had already left instructions for overwhelming retaliation against Iran. His latest statement therefore represents continuity rather than a major policy shift. Likewise, there is little reason to doubt that Iran continues to seek revenge for the death of Supreme Leader Ali Khamenei; this requires no classified intelligence to assess. Israel is likely to use these threats as further evidence in arguing to the Trump administration that any agreement with the Islamic Republic is ultimately destined to fail. At the same time, many policymakers in Washington believe that Israel will do everything possible to prevent a U.S.-Iran agreement from materializing, a perception that continues to shape the debate inside the administration.
#iran
English