DoodiDoo

שאלה לאנשים שמבינים במכס: אם זכיתי במשהו ששווה די הרבה כסף מערוץ יוטיוב בחו"ל, איך בדיוק המשלוח של זה עובר מבחינת מכס? אני מניח שלא תהיה חשבונית על החבילה או משהו בסגנון

בואו ננהל דיון רציני לרגע: אישית, ההחלטה טובה לי. לג בעומר הוא מנהג מזהם ומסריח. מבחינתי אפשר לבטל אותו. אבל השאלה היא הדרך. צאו החוצה. מעונן ועומד לרדת גשם. ברור ש"תנאי מזג אויר קיצוניים" זה בולשיט. נשאלת השאלה: מה עושים אם הליך דפוק מביא לתוצאה רצויה? זו שאלה לא פשוטה בכלל.

המגזר החרדי מפחיד אותי. אם לא נטפל בבעיות שלו, המדינה שלנו לא תשרוד. הנה הסיבות: הכלכלה: מודל שלא יכול להחזיק מעמד. הלא חרדים, מממנים את החרדים. משק בית חרדי ממוצע משלם למדינה כ-7,500 ש"ח בלבד במיסים ישירים ועקיפים, אבל צורך שירותים וקצבאות בשווי של כ-18,000 ש"ח בחודש. זה יוצר גירעון אדיר של כ-10,300 ש"ח לכל משפחה, בכל חודש, שממומן כמעט כולו על ידי המגזר היהודי הלא חרדי, הקבוצה היחידה בישראל שהיא "תורמת נטו", עם עודף של כ-1,350 ש"ח למשפחה. במגזר החרדי התלות בתקציבים רק הולכת ומעמיקה בגלל מודל חיים שבו עובדים פחות ומרוויחים פחות. חשוב להבין ש"צריכת שירותים" היא לא רק קצבת הילדים שנכנסת לבנק או מלגת לאברכים. זהו סל רחב של שירותים שהמדינה מעניקה ורובנו לוקחים כמובן מאליו: זה בתקצוב מערכות חינוך שלא מלמדות ליבה, במערכת הבריאות, שבה משפחה ברוכת ילדים צורכת שירותי רפואה, מוצרים ציבוריים כמו ביטחון, תשתיות ובתי משפט. וגם מענקים והטבות שמותאמות למגזר החרדי כמו הנחות במעונות יום, צהרונים, תחבורה ציבורית, ארנונה, קצבאות ילדים ועוד. ככל שעובר הזמן ושיעור המגזר החרדי באוכלוסייה גדל, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים על בסיס מגזר הולך וקטן שמשלם את המיסים אך מממן את כולם. שוק העבודה: עובדים פחות, מרוויחים פחות אנחנו עובדים, הם כמעט לא. וכן, רבים מהם עובדים בשחור, ולא משלמים מיסים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים קפוא סביב 53%. לא זז. אמנם כ-80% מהנשים החרדיות עובדות, אך השכר שלהן נמוך משמעותית מהממוצע. בעיקר בגלל הסללה ללמוד במכללות של הקהילה, ולעבוד בארגונים הקשורים לקהילה. בנוסף, 30% מהגברים החרדים שעובדים, עובדים במערכת החינוך החרדית. רק 4.8% מהחרדים מצליחים להשתלב בהייטק, לעומת 19% בציבור הלא חרדי. נטל השירות. הם בבית בזמן שאנחנו נלחמים ושומרים עליהם. גם מלחמה גדולה לא הזיזה אותם מעמדתם. בעוד שבקרב הציבור החילוני, המסורתי והדתי שיעור הגיוס יציב על כ-78%, במגזר החרדי הוא עומד על 8% בלבד. בניגוד לניסיונות להציג "מגמת עלייה" בגיוס חרדים, אין מגמת עלייה ממשית במספר המתגייסים. לאור העובדה ש-27% מהתלמידים בחינוך העברי היום הם חרדים, המשמעות היא שבעוד עשור אחוזי הפטור יזנקו והנטל על אותם 78% שכן משרתים יהפוך לבלתי אפשרי, פיזית וכלכלית. זהו מצב שבו המיעוט המשרת נדרש להחזיק צבא של מדינה שלמה, בזמן שנתח הולך וגדל מהאוכלוסייה נשאר מחוץ למשוואה תרבות. החרדים חיים בתרבות נפרדת, מבוצרת ולפעמים גם גזענית. ככל שהם יגדלו, התרבות שלהם תזלוג למרחבים נוספים שישפיעו על כל שאר האוכלוסייה. מספיק לראות מה קורה לערים שהופכות להיות עם רוב חרדי ולשכונות בירושלים שהתחרדו. מוסדות נסגרים, מקומות בילוי מושמצים, כבישים נחסמים בשבת, עד שמי שלא חרדי עוזב. כ-64% מהחרדים מעוניינים במדינה שחוקיה מבוססים על ההלכה ויותר מחצי מהם שואפים למדינה עם רוב של שומרי מצוות. ככל ששיעור החרדים באוכלוסייה יעלה, האופי של המדינה ישתנה בצורה דרמטית. לא רק לחילונים יהיה קשה יותר, אלא גם לדתיים לאומיים. מרחב שבו יש רוב חרדי משפיע על כל השאר. בתי ספר ללא ליב"ה. החרדים מקדשים מערכת חינוך שבה לא מלמדים ילדים כישורים בסיסיים, מעודדים השתמטות ומייצרים איים של בורות. ב-2023 רק 4.7% מהבנים החרדים היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 79% במגזר הלא חרדי. כשמשרד החינוך מעביר תקציבי עתק למוסדות "פטור" ללא פיקוח, הוא למעשה מסבסד את חוסר היכולת של הדור הבא להשתלב בכלכלה הישראלית ומעצים את הבעיה. הדמוגרפיה בשנת 2065 החרדים צפויים להוות 32% מהאוכלוסייה. כבר היום 27% מכלל תלמידי החינוך העברי הם חרדים, ובשנת 2065 יהיה מדובר ב-60% (!). זה אומר שהמשבר הכלכלי והביטחוני שאנחנו חווים היום הוא רק הפרומו למה שיקרה כשהילדים האלה יגדלו. חוסר מודעות. 46% מהחרדים משוכנעים שהם תורמים לכלכלה "כמו כולם או יותר". רק 19% מכירים בכך שיש בעיה שצריך לתקן. חוסר המודעות הזה מחלחל גם לשותפים הפוליטיים שלהם בימין, שמסרבים לראות את המספרים בגלל שיקולים קואליציוניים קצרי טווח. חמור מכך, גם החרדים עצמם לא מכירים שיש בעיה ובטח שלא מוכנים לאף פשרה באף נושא. מדגיש, אני לא מדבר על החרדי כפרט. כפרטים, רבים מהם אנשים נהדרים, מוכשרים ותורמים. אני גם לא מדבר על הצדדים החיוביים במגזר החרדי שיש להם השפעה גדולה על מדינת ישראל. יש שם המון טוב, המון חסד, שימור מסורת ועוצמה גדולה. הבעיה היא המגזר כתופעה חברתית כלכלית שמושפעת בעיקר מעסקנים, פוליטיקאים ורבנים, תופעה שהציבור החרדי בכללותו לא מתנגד לה אלא נהנה ממנה. התופעה הזאת משולה למכונית שדוהרת לעבר קיר ב-200 קמ"ש וכשכולנו יחד יושבים בה אבל רק חלק מאיתנו מוטרדים ממנה. העסקנים, הרבנים והפוליטיקאים מתעקשים, בשם הכוח והכסף, להשאיר ציבור שלם בבורות ותלות באחרים ובכספי ציבור. 45% מהישראלים הלא חרדים כבר מאמינים שישראל לא תשרוד את השינוי הדמוגרפי הזה. אם לא נתעורר עכשיו, האמונה הזאת תהפוך למציאות.

נערכים למלחמה במירון. בני ברק, היום

מה הסיבה בעצם שישראלים משתמשים בוואטסאפ ספציפית ולא במשהו אחר ?

תרגיל בדמיון מודרך ומציאות חלופית: השנה היא 2022. פוטין פולש לאוקראינה. ישראל מגיבה בדומה לרוב המוחלט של מדינות המערב, בתמיכה בלתי מסויגת באוקראינים. כשטילים וכטב״מים מתחילים ליפול על ערים באוקראינה ישראל מציעה לעזור כמדינה היחידה בעולם עם מערך ההגנה האווירי שמוכח מבצעית ומערכות בשלות לייצור המוני. לא מוציאים אף מערכת מצה״ל. תחילה מוכרים לאוקראינה מערכות ספיידר וברק שיועדו ללקוחות זרים. אחר כך גם כיפת ברזל בגרסה מבודלת (בלי פרמטרים סודיים של ישראל). רוסיה מגיבה כפי שהגיבה לשאר המדינות שתמכו באוקראינה. מביעה מחאה, מוצאת כמה אזרחים ספציפיים להתעמר בהם, אבל לא מעבר. היא בוודאי לא מאתגרת את ישראל בשמי סוריה, שם לישראל יש במובהק כוח עדיף על רוסיה. כדי לעמוד בביקוש למיירטים ונשק נוסף התעשיות הישראליות פותחות פסי ייצור חדשים על אדמת אירופה במימון אירופי. כשב-2023 פורצת מלחמה רב זירתית בישראל פסי הייצור האלו משרתים גם את הצרכים של ישראל. ישראל מספקת לאוקראינה גם את מטוסי ה-F-16 הישנים שמחלידים במחסנים שלה. הם מותאמים לנשיאת פצצות גולשות ישראליות מסוג ״ספייס״ שהופכות לנשק ההתקפי העיקרי של אוקראינה. לצד טילי ״ספייק״ וכטב״מים ומשוטטים תוצרת ישראלית. כשישראל תוקפת באיראן זה ממוסגר כרכיב במאמץ הכולל של הברית המערבית נגד הציר הרוסי-איראני. השמדת מפעלי הנשק האיראניים משרתת גם את הלחימה באוקראינה. במקביל השירותים החשאיים האוקראינים מחבלים בתעשיות הנשק הרוסיות שמייצאות לאיראן ולפרוקסי שלה. אמצעי הלחימה הישראליים שמוכחים גם באוקראינה וגם בישראל מקבלים תו תקן זהב והופכים לסטנדרט באירופה המתחמשת מחדש. כל מדינה אירופית שרוצה הגנה מפני רוסיה רוכשת מערכות הגנה אווירית ישראליות במיליארדים. הנזק בחשיפת סודות האמצעים הישראליים זניח ביחס לתועלת שמתקבלת מלמידה מהפעלת האמצעים באוקראינה. בזכות הלמידה ישראל מגיעה הרבה יותר מוכנה למלחמה מול איראן ב-2025 ואחוזי היירוט מרקיעים לשיא חדש. ישראל נהנת מפירות שיתוף הפעולה עם התעשייה המקומית באוקראינה שהופכת מעצמת ייצור נשק בפני עצמה. היתרונות הברורים של אוקראינה בייצור תעשייתי כבד וזול במיוחד ברכיבים קשים לישראל כמו מנועים, מאפשר פיתוח דור חדש של אמצעי לחימה כמו טילי שיוט זולים וארוכי טווח שבאים לידי ביטוי מול איראן ותימן. הברית הישראלית-אוקראינית ממתגת את ישראל כחלק מחזית מערבית שלמה. בדעת הקהל באירופה ישראל נהנת מדיבידנדים של הקונצנזוס סביב אוקראינה. המנהיגים האירופאים מבינים את החשיבות האסטרטגית של ישראל בביטחון היבשת. זה לא מונע ביקורת על המדיניות של ישראל בעזה שעליה לא ניתן להגן. אבל זה מאזן אותה ומונע את עוצמת הסחף האדירה נגד ישראל שדן אותה במהירות לבידוד. בשורה התחתונה, כתוצאה מהברית האסטרטגית שישראל השכילה להקים ב-2022, ישראל של 2026 בטוחה יותר, עשירה יותר ופחות מבודדת. החיים של אלפי אוקראינים ניצלים והציר הרוסי-איראני נפגע. מותר לחלום.

מנהיג דגל התורה מרן הרב דב לנדו: בני הישיבות לא ילכו לצבא בשום פנים ואופן, לא באונס ולא ברצון, בין אם יהיה חוק ובין אם לא יהיה חוק

איך אחרי כל מה שקרה, אחרי שהכול התנפץ, התהפך והשתגע - איך אין אף אחד חדש? איך אין רעיון חדש, סגנון חדש או אפילו שרטוט מחדש של הדיון או של המפה? איך נתקענו עם אותם טיפוסים משומשים שמוכרים את אותה סחורה משומשת?