oriel singer

לאיראנים יש שעה פחות לתקוף הלילה

כמה אזעקות ביום מצדיקות לא לצאת לעבודה?

@amsterdamski2 ממותגים

איזה חטיפים אכלתם היום?

@Kosherambo @david_lisovtsev מחלקת עסקים

@david_lisovtsev ועוד כשאני אחרי קפה+קקי והילדה כבר לבושה. ממש שמח שהגענו לשלב שיפור חווית המשתמש במלחמות כאן

תחילת מלחמה ב בשמונה בבוקר? חלום

@TheSharkLady אני לא לגמרי מבין אילו חסמים יש שמונעים עקרונית איזושהי גרסה של ״אפוקליפסה״ גם אם אקראית. דוגמת פוסטים ברשת שאיכשהו עוקפים system prompt של אייג׳נטים וגורמים להמון סוכנים ללא מגבלות גישה במחשבים לנסות לעשות פעולות סייבר / לייצר המון אתרי אינטרנט שלא יהיה אפשר להוריד פרקטית?

17. מספר האייג'נטים הרשומים ברשת קפץ בצורה לא הגיונית, אבל זה מספר פייק שנגרם בחלקו בגלל מישהו שגילה שאפשר לזייף הרשמות של אייג'נטים, ורשם חצי מיליון פייקים סתם. לא מאוד נחמד מצדו, אבל ככה זה באינטרנטים.

1. הדבר הכי משוגע שקורה עכשיו בפיד הוא moltbook - רשת חברתית לבוטים של AI. זה אתר שהוקם אתמול וכבר חברים בו יותר מ-30 אלף בוטים שמבוססים על קלודבוט (שהפך למולטבוט). המפעיל האנושי מאשר לבוט להצטרף לרשת, ומאותו רגע הבוט פועל בה באופן עצמאי - מעלה פוסטים, מגיב וכו'. זה מטורף. >>

@david_lisovtsev @lo_beseder האם האמריקאים אמורים לתקוף במלחמה הזו עם מטוסים? אם כן, זה לא סביר לצפות שיהיו להם כלי טיס שיוכלו לבצע את המשימה?

@lo_beseder לא הייתי בונה על זה

בינואר 2023 פרסמו במכון CSIS סימולציות וניתוח כללי של נסיון סיני לכיבוש טיוואן. לפי הניתוח שלהם תרחיש הבסיס חוזה בין נצחון דחוק לקואליציה האנטי סינית לניצחון מכריע של הקואליציה. הניתוח שלהם הוא מדויק ונכון, אבל בשנתיים מאז המצב השתנה לחלוטין בגלל אמצעי אחד. השוויקאו. 🔽🔽

@OmerAlali7 הצעת הסתייגות אולי למדד המתוקנן - אם השכר שנכנס לי לכיס כמשק בית הוא יותר מ80% מהאוכלוסייה, אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל היא האם זה סביר שלא אוכל להקנות רמת חיים טובה יחסית למשפחה שלי שהיא בגודל ממוצע במדינה?

טוב אני אנסה לתת הסבר קצר על איך מחשבים נכון עשירונים. לצערי זה נורא קשה להיות גם מדויק ולהביא את המקור וגם שזה לא יהפוך לקריאה של חצי יום, אבל בכל זאת אנסה. קודם כל, אנחנו משתמשים בסקר של הלמ״ס משנת 2021 (יהיה קישור בתגובות) שכל העיתונים וגם כנראה אמסטקדמסקי נוטים לצטט. המדד הכי מקובל להשוואה שמופיע בסקר ושגם אנחנו נשתמש בו זה ״הכנסה נטו לנפש סטנדרטית״. אם הייתי רוצה להגדיר אותו במדויק כמו הלמ״ס זה היה לוקח בין חצי לשלושת רבעי עמוד A4 אז אני מנסה לכתוב בקצרה ומי שרוצה מוזמן לבדוק את ההגדרה במקור. הכנסה נטו לנפש סטנדרטית היא ההכנסה הכספית של משק הבית לאחר ניכוי מיסים ותשלומי חובה, מחולקת למספר הנפשות הסטנדרטיות בו. למה מודדים ככה? כי גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה, ולכן אנחנו רוצים לייצר בסיס נכון להשוואה, ולא להשוות זוג בלי ילדים לזוג עם 10 ילדים בעלי אותה משכורת ולהגיד שהם יכולים לחיות באותה רמת חיים. מה זה ״נפש סטנדרטית״ - זה בעצם סולם שקילה של הלמ״ס שנותן לכל נפש בבית משקל נמוך יותר. למה? כי מקובל להניח שמספר הנפשות במשק בית לא משפיע באופן אחיד על רמת החיים האפשרית כי יש יתרונות לגודל. לכן משפחה עם 5 נפשות לפי הלמ״ס היא משפחה של 3.75 נפשות *סטנדרטיות*. משהו נוסף שחשוב להתחשב בו זה שהכנסה נטו של הלמ״ס זה לא נטו בתלוש. הכנסה נטו של הלמ״ס זה רק אחרי תשלומי חובה, שזה מס הכנסה ביטוח לאומי וביטוח בריאות. זה אומר שלפני שאתם רצים לחשב את ההכנסה נטו לנפש אתם צריכים לקחת את הנטו בתלוש ולהוסיף עליו בערך 8.5% כדי להגיע לנטו של הלמ״ס (6% הפרשה לפנסיה, 2.5% לקרן השתלמות) אז בואו ניקח לדוגמא עכשיו משפחה שמרוויחה 22K בנטו ויש לה 3 ילדים: קודם כל נחשב את הנטו של הלמ״ס - 23,870. עכשיו נחלק את המספר הזה לפי מספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית - 5 נפשות = 3.75 הכנסה נטו לנפש סטנדרטית = 6365. עכשיו נלך לעמוד 81 בסקר ונראה מה הרף העליון שהמספר הזה נמצא מתחתיו - תוכלו לראות שהמשפחה הזו נמצאת בעשירון 6. אבל רגע, זה לא נגמר, כי אלו נתונים של 2021, ואנחנו ב2025. אם הייתם באים לקנות שווארמה היום במחיר של 2021 כנראה לא הייתם מצליחים לקנות אפילו חצי מנה. אז אין לנו נתונים מעודכנים של הסקר ל2025, אבל מה כן יש לנו? את ההשוואה בין השכר הממוצע של 2025 לזה של 2021. זה ייתן לנו בסיס השוואה מספיק טוב כדי להבין בכמה אחוזים עלה השכר במשק מאז 2021 עד היום. אז לפי הלמ״ס, השכר הממוצע למשרת שכיר ב2021 היה 11,277 ש"ח. השכר הממוצע היום לפי הלמ״ס הוא 13,773 ש"ח - עלייה של 22%! זה אומר שבשביל להבין באיזה עשירון משק הבית הזה נמצא *היום* אנחנו צריכים להוסיף באזור ה20% לכל רף עליון בסקר של הלמ״ס ואז לבדוק היכן הוא נמצא. אם תעשו את זה תראו שמשפחה כזו *היום* תהיה בעשירון חמש. כן, משפחה חציונית לחלוטין. לא עשירון תשע ולא נעליים. הבעיה מתחילה כשמספרים למשפחה חציונית אגדות על זה שהיא בעשירון תשע, ואז היא לא מבינה למה היא לא מצליחה לתחזק חינוך פרטי לילדים ב7,000 שקל, או משכנתא של 13 אלף שקל בלי להרגיש חנוקים. כשמבינים את זה זה מאוד פשוט - כי הם חיים ברמת חיים שהיא הרבה מעבר לרמת החיים האמיתית שלהם. עכשיו אני לא אומר לאף אחד מה לעשות, תחיו איך שאתם רוצים. אבל תקשורת כלכלית בישראל, בטח כזו שממומנת מכספי הציבור, לא אמורה להשלות את הציבור ולספר לו סיפורי מעשיות על משפחות בעשירון תשע שצריכות לקנות קוטג׳ בשקל וחצי. זה פשוט לחטוא לתפקיד שלה שאמור להפוך אותנו, האזרחים, להרבה יותר מודעים כדי להבין איך להשפיע בעתיד על המדיניות כדי ליצור לעצמינו חיים טובים יותר. אם הגעתם עד לפה אני מצדיע לכם ש״החזקתם מעמד״ (אהבתם?). מתנצל על האריכות אבל זה באמת הכי קצר שיצא לי אחרי יותר מחצי שעה של כתיבות ומחיקות.