שטיגליץ

כשחזרתי הביתה מהראיון התיישבתי ליד עמית שלי, בת 8.5. סיפרתי לה שיש שרה בממשלה שלנו, ששיקרה ואמרה שבנט (היא כבר יודעת מי זה) לוקח כדורים. ושהיא אמרה את השקר הזה כדי לנסות להעליב אותו ולהקטין אותו. ושהכי גרוע זה שהיא בעצם לעגה לאנשים שבאמת יש להם קשיים, ובאמת לוקחים כדורים. אמרתי לה שבגלל זה, אני החלטתי לספר בראיון לכל הציבור בישראל, שאני דווקא כן לוקחת כדורים. ושהיא יודעת את זה מזמן, אבל עוד מעט גם כל המדינה תדע את זה. היא שתקה. אז שאלתי אותה: ״מה את אומרת על זה תושתוש?" והיא פשוט הסתכלה עליי, עם הנמשים המהממים האלה שלה, ואמרה מילה אחת: "אמיצה". אני נמסתי, והיא חזרה לחפש באינטרנט "סקוושי" (או איך שלא קוראים לזה). אחר כך סיפרתי גם לעומר (בן 10) ולנטע (בן 6) על הראיון שעומד להתפרסם. עמית שעמדה לידנו שאלה: "אמא, למה בעצם סיפרת לכולם בראיון?" אמרתי לה שיש אנשים שקשה להם להתחיל לקחת כדורים, או אנשים שלוקחים ומתביישים שהם לוקחים, ושאולי אם הם יראו שמישהי כמוני שהיתה בתפקידים מאוד משמעותיים גם לוקחת כדורים, ושזה בכלל לא סוד מבחינתה, זה אולי יעזור להם. וככה יהיה להם יותר טוב בחיים שלהם. וזה חשוב לי. היא חייכה. ואז שלושתם חזרו להתווכח איתי על שעת השינה. שלושה מול אחת אבל ניצחתי 🙂