saar galon
23 posts
לפני 11 שנים הייתי עם ראש הממשלה נתניהו בכנס בחירות, אם אני זוכר נכון, במעלה אדומים. החלטתי על דעת עצמי לעשות משם לייב-טוויטינג, בימים שטוויטר היה טוויטר וכל ציוץ היה מוגבל בתווים. ראש הממשלה דיבר ואני צייצתי.
כך יצא הציוץ הבא: ״כשאנחנו מדברים על מחירי הדיור, על יוקר המחייה, אני לרגע לא שוכח את החיים עצמם. האתגר הגדול ביותר לחיינו כעת הוא התחמשות איראן בנשק גרעיני״.
עשר דקות לאחר מכן התחילה הרעשה תקשורתית אדירה, כי הציוץ לא שיקף את כל הקונספט ואת כל דבריו של ראש הממשלה. זו הייתה הטעות הראשונה שלי במקצוע. מאז היו עוד כמה.
בכל אופן, עברו 11 שנים, וראש הממשלה נתניהו עדיין לא שוכח את החיים עצמם, ואת איראן.
כשהייתי במעצר בית, הרב אור זיו היה מגיע אליי בכל יום כדי ללמוד ביחד. למדנו איך בפרשת תצווה, פרשת השבוע שלנו, הרבי מילובאוויטש מלמד שהשמן של המנורה איננו רק חומר שמדליק אור, הוא משל לאור שחודר פנימה. מים ויין יכולים לעמוד במקום, אבל השמן ״מפעפע בכולו״. כך גם התורה כשהיא מגיעה לעומק הלב, היא כבר לא נשארת רק רעיון יפה או ידיעה בראש, אלא נעשית חלק מאיתנו.
דווקא לכן נאמר ״כתית למאור״. לפעמים מתוך הלחץ, הסדק והשבירה, יוצא השמן הזך ביותר, והאור שנדלק אחר כך הוא אור אמיתי יותר, עמוק יותר. אור של נשמה.
הקב״ה לא מבקש מאיתנו להיות ״מנורה מושלמת״. הוא כן מבקש את החיים עצמם, את הגשמיות, את מה שיש לנו כאן ועכשיו ושנכניס אותו לאש של הלב.
הרבי מתאר שהאדם משליך את הזהב לאש, והקב״ה הוא שעושה ממנו מנורה שמאירה. כלומר: לא צריך לפחד מחומריות של היום-יום שלנו, אפשר להפוך גם אותם למשכן.
בתוך כל אחד מאיתנו נשאר תמיד "ושכנתי בתוכם": מקום פנימי שבו השכינה שורה, גם כשנדמה שהכול חשוך.
שבת שלום ועם ישראל חי.
עברית
saar galon retweetledi
