yehuda shaffer

היועצת המשפטית לממשלה קוראת לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע מהכנסת את הארכת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי המעניק לחרדים פטור מגיוס לצה"ל ובמקום כך שירות במסגרת "שירות לאומי". היועמ"שית הצטרפה בכך לעמדת העותרים, תנועת "ישראל חופשית" וטענה כי החוק הוא נגזרת של חוק הגיוס שבוטל ולכן גם דינו להתבטל וכי גם החוק עצמו פוגע בשוויון ופוגע בצורכי הצבא בלחימה. ב-31 למרץ יפקע תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי, חוק שהוא הסדר משלים, כלומר נחקק על גבי ונשען על "חוק הגיוס", חוק שירות ביטחון שבוטל בג"ץ. לפי חוק שירות לאומי אזרחי, חרדים אשר קיבלו פטור מכוח חוק הגיוס, שכאמור בוטל, רשאים לבחור ולשרת את המדינה במסגרת שירות לאומי. לטענת העותרים והיועמ"שית, משבוטל חוק הגיוס ולא ניתן לתת פטורים לחרדים מגיוס לצה"ל, לא ניתן לאפשר להם להתגייס לשירות לאומי כיוון שאפשרות זו הינה רק למקבלי פטור, אפשרות שבוטלה בבג"ץ. היועמ"שית כותבת בעמדה כי יש להוציא צו ביניים לפיו ככל שהכנסת תחליט להאריך את תוקפו של החוק, הארכה שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הרי שיישום החוק יוקפא ולא יצא אל הפועל עד להכרעה בעתירה. לטענת היועמ"שית יש למנוע את הארכת תוקפו של החוק ובכך להביא לביטולו, לא רק משום שהוא נשען על חוק הגיוס שכבר בוטל אלא כי הוא לכשעצמו פוגע בשוויון בכך שהוא "מאפשר שירות קצר יותר; בתנאים קלים יותר; ואשר אינו כרוך בנשיאה בנטל השירות הצבאי – מקים פגיעה קשה בשוויון". לפי הצעת החוק המקודמת בכנסת בהארכת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי, הרי שגם חרדים שקיבלו צו גיוס יוכלו להתגייס לשרת בשירות לאומי, ולא רק מקבלי הפטור שזו כאמור אפשרות שכבר אינה קיימת. על כך כותבת היועמ"שית כי "הסדר זה יוצר בפועל מצב שבו השירות הלאומי-אזרחי עשוי לשמש מסלול חלופי למי שגיוסם נדחה לפי הוראות פרק ג' 1 שפקע, וזאת על אף המחסור הקיים בכוח אדם בצה"ל ועל אף שהשירות הלאומי-אזרחי אינו מפחית מן הנטל המוטל על המשרתים במסגרות הצבאיות." והוסיפה כי ממילא "השאיפה שמסלול זה יהווה הסדר ביניים זמני אשר יוביל להשתלבות בשירות הצבאי, למרבה הצער לא התממשה . משכך, הטעמים שעמדו ביסוד ההסדר במועד חקיקתו, אינם יכולים לעמוד עוד, נוכח הנתונים לעיל, הפגיעה הקשה בשוויון ונטל השירות הכבד בנסיבות הבי טחוניות העדכניות". היועמ"שית כתבה כי "ההסדר החקיקתי שנקבע ביקש לעגן מנגנון כולל שיאפשר שילוב הדרגתי של בני הציבור החרדי במסלולי שירות שונים ובשוק העבודה, תוך צמצום הפערים בנשיאה בנטל השירות. ואולם, הנחה זו הופרכה לאורך שנות קיומו של החוק, וביתר שאת בשנים שחלפו מאז אירועי ה 7.10- , המלחמה והמבצעים הצבאיים שהחלו בהמשך, בהם גם כאלו שעודם מצויים בעיצומם בימים אלה ממש". בהקשר למאמץ המלחמתי כתבה היועמ"שית כי "משמעותו המעשית של החוק היא יצירת מסלול המאפשר הימנעות ממילוי חובת השירות הצבאי לפי חוק שירות ביטחון, לטובת התנדבות בעיקר בגופים חברתיים, ובתנאים נוחים, שעה שהצבא סובל מחוסר משמעותי בכוח אדם סדיר, וכאשר השירות הלאומי- אזרחי אינו מפחית אתנטל השירות הצבאי. משכך, החוק הפך להיות מסלול חליפי לשירות צבאי לאוכלוסייה החייבת בגיוס, המהווה פגיעה קשה ביותר בשוויון, שעה שצה"ל זקוק לכוח אדם." עוד הוסיפה כי "ביום 24.3.26 , הממשלה קיבלה החלטת בעניין הארכת גיוס מילואים לפי צו 8 לחוק שירות המילואים,, במסגרתה אושרה תקרה מערכתיתשל כ 400,000- תקני מילואים על מנת לאפשר, ככל שיידרש, את הצורך המבצעי בגזרות השונות. במצב דברים זה, מתן אפשרות לחייבי גיוס לבחור במסלול שירות חלופי, לאומי- אזרחי, אך ורק משום שהם בני הציבור החרדי, פוגע קשות בעקרון השוויון, אינו מתיישב עם החובה לפעול לגיוסם בהתאם לדין ועם הצורך להבטיח נשיאה שוויונית ככל הניתן בנטל השירות הצבאי. הדברים אמורים ביתר שאת, שעה שלעמדת הגורמים המקצועיים בצה"ל, פעולות הצבא בשנתיים האחרונות להתאמת השירות הצבאי לאורחות החיים של בני הציבור החרדי, הביאו לכך שכל חרדי שיתייצב לשירות צבאי, יוכל למצוא את מקומו, ולשרת בתפקיד או במסלול ההולם את אורחות חייו".