שמחה רוטמן - Simcha Rothman

הרב יעקב מדן מותח ביקורת על רבנים ואישי ציבור שמגנים נערי גבעות אבל משתתקים כשערבים מרוצצים גולגלות של יהודים בכנס שארגנו פעילי השמאל בגוש עציון אתמול השתתף הרב מדן בפאנל ולצד גינוי לפעילות אלימה של אזרחים יהודים כנגד אזרחי אויב בחר להתייחס להתעלמות של מארגני הכנס ושותפיהם מהפגיעה במתיישבים בידי ערבים. "חיפשתי בנרות ולא מצאתי שום גינוי כשבשבוע האחרון נפצעו שלושה נערים יהודים. נעשים דברים ליהודים ואנחנו לא מוחים על זה ואנחנו מצפים שהנערים הללו אחר כך יקשיבו לנו? ידידי הטוב הרב יהודה גלעד כמה הוא מחה על הדברים האלה, אבל חיכיתי לשמוע מילה אחת מה קורה כשמבקעים ראשים של יהודים. לא שמעתי". הרב מדן התייחס גם לפעילות האנרכיסטים האירופאים שמקבלים כספים כדי להשחיר את המתיישבים, וסיפר על היכרותו האישית מהתנכלותם לבנו אלישע כשהקים את הישוב אביגיל בהר חברון.

דל"פ בקרב עמיתיי כתבי המשפט שכמובן שרים במקהלה אחידה (דמוקרטיה וכו) קרן בר מנחם ראש מח"ש תיזכר כמי שהובילה את מח"ש לשפל חסר תקדים בשורה של תיקי דגל והיא חתומה על כשלונות מקצועיים רבים ובהם תיק סולומון טאקה ועם אפס לקיחת אחריות, לא ראויה ליום אחד של המשך כהונה ויפה שעה אחת קודם.

פגישה בהחלט חשובה מאוד. בחיוך ובאווירה חיובית אך בלי לוותר במילימטר על המסר שמבחינתי היה חד ופשוט. אם אתם רוצים להיות חברים של מדינת ישראל, אתם צריכים להיות חברים של הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. והרוב המוחלט של אזרחי ישראל ממש לא מוכן לקבל שאתם מממנים ארגונים שרוצים להעמיד את החיילים הגיבורים שלנו לדין או שמנסים להציף אותנו במסתננים. הרוב המוחלט רוצה גם כבוד להליכים הדמוקרטיים שלנו. שני שליש מהכנסת הצביעו נגד מדינה פלסטינית ובעד ריבונות. אין לאירופאים שום זכות "בשם הדמוקרטיה וזכויות האדם" לדחוף לנו לגרון איום קיומי בדמות מדינת טרור במרחק הליכה מהבית. כיסינו הרבה נושאים. את העובדה שלמרות שהרשות הפלסטינית משלמת משכורת למחבלים לפי כמה יהודים הם הרגו, ובכל זאת מקבלת ים כסף וכבוד מהאירופאים. את העתירה, בשם "זכויות האדם" כמובן, נגד הנגשת מערת המכפלה, שהגיש ארגון שממומן על ידיהם ועוד ועוד. בלי לוותר על אף נתון או טיעון (ותודה לארגוני החברה האזרחית המדהימים שעוסקים באיסוף וארגון הנתונים כמו @ImTirtzu @Regavim_IL @Meshilut @NGOmonitor ועוד) הייתה פגישה מועילה מאוד. אני לא נאיבי. פגישות כאלה לא משנות מדיניות ארוכת שנים. אבל חשוב מאוד שבאיחוד האירופי יבינו שלמרות תחומים רבים וכספים רבים של שיתוף פעולה חיובי ומועיל בין מדינת ישראל לבינם, ההתעקשות על מימון האוייבים של ישראל, מבית ומחוץ והעמדה הדיפלומטית הכאילו נייטראלית, מייצרות אנטגוניזם גדול מאוד בחברה הישראלית. מדינת ישראל חייבת לעבור לדיפלומטיה לא מתנצלת. אנחנו לא צריכים להסביר, אנחנו צריכים לעשות ולעמוד על כבודה של מדינת ישראל כמדינה היחידה שנלחמת עבור העולם כולו בג'יהדיסטים האיסלמיסטים.

Important meeting w/ MK Simcha Rothman @rothmar, who chairs @KnessetIL Constitution, Law & Justice Committee. We discussed EU-Israel ties, MEPP & domestic political developments. I reiterated the EU's position on the 2-state solution, our support for civil society and PA reform.

הלב כואב עם הבשורה הקשה על נפילתו של ליאם בן חמו, לוחם גולני, שנהרג בלחימה בלבנון. משפחת בן חמו היקרה, עם ישראל כולו מחבק אתכם בשעה קשה זו. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים

ח"כ רוטמן פתח את הדיון בהעמדת מחבלי הנוח'בה לדין, והתייחס לחיסכון הכספי, "החוק הזה חוסך כסף רב" @rothmar

בדיון בשבוע שעבר שופטי בג"ץ שמעו לראשונה על הפגיעה שלהם בביטחון ישראל. הטענה הכל-כך פשוטה הזו הכניסה אותם להלם. צפו>>

יחד עם כל עם ישראל, כואבים את נפילתו של עידן פוקס הי״ד, תושב פתח תקווה, שנפל הבוקר מפיצוץ רחפן נפץ של חיזבאללה בלבנון. תנחומיי למשפחתו היקרה ברגעים קשים אלו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

הדרך למנסור עבאס ולאחמד טיבי עוברת אצל לפיד. ברית האחים (המוסלמים) יצאה לדרך.

נכון, ובהחלטה מפרשים השופטים את הודעת שירות בתי הסוהר שדיברה על היערכות לוגיסטית, כאילו היא מחייבת לתת לכל אסיר תוספת מזון לפי בקשתו. שירות בתי הסוהר לא הודיע דבר שכזה, ואין לזה שום היגיון, ואפילו שום קשר לפסק הדין שניתן בספטמבר, אבל עכשיו הטקסט המטורלל הזה יצוטט בכל עתירת אסיר. והשופטים אפילו כותבים שהם יודעים שזה מה שהטקסט הזה יעשה, ולכן הם כותבים אותו.

@rothmar דיברנו על ההחלטה שבציוץ שלך. הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נסגרת תוך הבהרה כי חובת המשיבים לספק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים חלה על כלל האסירים הביטחוניים, וכי בירור טענות פרטניות להפרת החובה ייעשה במסגרת עתירות אסיר אינדיבידואליות ולא בהליך ביזיון.

מזל שיש מי שדואג שכל מחבל נוחבה יקבל מזון בהתאם לבקשתו. לא בהתאם לצרכיו. לא בתפריט אחיד. תוספת מזון בהתאם לבקשתו. חיילי צה"ל לא מקבלים תוספת מזון בהתאם לבקשתם. אסירים רגילים, שלא טבחו, אנסו ורצחו כדי להשמיד את העם היהודי, לא זכאים לתוספת מזון בלתי מוגבלת בהתאם לבקשתם. אבל מחבלי נוחב'ה, כן. תודה לבג"ץ, שכמובן לא מתערב בנושאי ביטחון ולא משפיע על הרתעת המחבלים אף פעם. הכל עלילות.

@Psiconnects לא יודע איך אתם בקריאת פסקי דין, אבל בקריאת ציוצים שכתובים בעברית, יכולת ההבנה שלכם לא משהו. וגם בקריאת החלטה בבקשה לפי ביזיון בית המשפט (שאינה פסק הדין בתיק) אתם לא ממש מצטיינים.

@rothmar האמת היא, ח"כ רוטמן, שלא בכך עוסק פסק הדין. בפסק הדין בית המשפט הורה כל כך שהמסגרת המתאימה לדיון בעתירות כאלה הוא בתביעות אישיות של אסירים ולא דרך עתירה לביזיול בית משפט, כפי שכל מי שקיבל את הסיכום שלנו קרא.

בית משפט שעוסק בנושאי ביטחון ומקבל החלטות שמסכנות חיילים ואזרחים, לא יכול למנות את חברי וועדת החקירה כאילו הוא מהאו"ם. זה דבר כל כך פשוט שחייבים להיות שופט בעליון כדי להצליח לא להבין אותו.

In the face of consistent attacks, past and present, our special ally and its people have shown true strength and resilience. Israel: I’m proud to stand on the right side of history, and this voice and vote will never waver. Happy Independence Day!

בטקס יום הזיכרון ליד מקום קבורת הבנים בחברון. ליד מקום קבורת האבות והאמהות בחברון. "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלַ͏ִם תְּנֻחָמוּ" (ישעיהו סו, יג)

במהלך הדיון שנערך בשבוע שעבר אמר עופר גרוסקופף שאין לחבריו ולו סמכות לשנות את העבר. עו"ד @ptr_dvd ציין שזה לא נכון והזכיר לגרוסקופף שאהרן ברק שינה את העבר כשהמציא את דוקטרינת "העמדה המחייבת" של היועמ"ש, ושנים לאחר מכן אף הודה ששיקר במצח נחושה ביחס למה שקרה בעבר. היות שעו"ד פטר לא יכול היה לספר את סיפור המעשה במלואו במהלך הדיון, והיות שרבים בציבור לא מכירים את הסיפור כיצד ברק שיקר במודע ובמכוון בפסק דין, חשוב לשוב ולספרו. *** הקביעה כי העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה *מחייבת* את הממשלה נקבעה באוביטר בפסק דין אמיתי, הידוע גם כפסק דין פנחסי (בג"ץ 4267/93). למרות שזו המצאה שיפוטית, טען השופט אהרן ברק בפסק הדין כי מדובר בהשקפה שיונקת חיותה מהמסורת החוקתית בישראל ושמסורת זו *גובשה ב-1962 בדו"ח ועדת אגרנט שבחנה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה*. זהו שקר גס. השופט ברק שיקר בפסק הדין באשר לכתוב בדו"ח ועדת אגרנט, משום שבדו"ח נקבעה קביעה הפוכה לחלוטין. הבה נצטט את הדברים מהדו"ח עצמו כדי לראות מה באמת קבעה הוועדה: "אם כי אין כל הוראה מפורשת בחוק בענין הנדון: הרי מחייב הסדר הטוב במדינה כי בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא את התפקיד של 'היועץ המשפטי לממשלה'... כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים, לפי שיקול דעתה שלה". ועדת אגרנט ציינה אפוא במפורש כי שיקול הדעת הסופי להחליט כיצד לפעול הוא של הממשלה, גם כאשר חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת לעמדת הממשלה. לנוכח הדברים המפורשים והברורים בדו"ח אגרנט ברי כי ברק שיקר במצח נחושה בפסק הדין באשר למה שנקבע בדו"ח אגרנט. יהיו מי שידונו את ברק לכף הזכות ויגידו שהוא בסך הכל טעה אבל אין שום ספק שהוא שיקר במודע בפסק הדין, ויודעים איך אנו יודעים זאת בוודאות? מדברים שברק עצמו אמר לאחר מכן. בריאיון עם ברק יותר משני עשורים לאחר פסק דין אמיתי, פתח המראיין ד"ר דניאל בן-אוליאל את הריאיון באזכור סוגיית חוות הדעת המחייבת וציין את הדברים הכתובים בדו"ח ועדת אגרנט אותם הבאתי לעיל תוך הדגשת ה"בדרך כלל" ו"לפי שיקול דעתה". בניגוד לקביעתו החד-משמעית בפסק דין אמיתי, ברק פתאום כבר לא היה כל כך בטוח שדו"ח אגרנט אמר מה שהוא טען שאמר: "זה נכון שבדוח ועדת אגרנט הטיפול בהיבט המחייב הוא קצת דו-משמעי או מעומעם, מעורפל". בהמשך הריאיון, ברק חזר למה שנקבע בדו"ח אגרנט וכך אמר: "עוד לא עניתי לך מה הבסיס לכך שחוות-דעת היועץ היא מחייבת. גם ראיתי את החולשה שבדוח ועדת אגרנט בעניין זה. אני לא יודע מדוע אגרנט היה צריך לקבוע כפי שקבע, ולא לומר את מה שאני אמרתי אחר כך". כלומר, אחרי שלקח את ההמצאה שלו שהממשלה כפופה באופן מחייב לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, וביסס אותה על שקר בוטה כי מדובר במסורת חוקתית שהתגבשה בדו"ח ועדת אגרנט, הודה ברק, עשורים לאחר מכן, ששיקר בפסק הדין. אך ברק לא הסתפק בהודאה בשקר אלא האשים את אגרנט שקבע מה שקבע בדו"ח בשנת 1962 ושלא קבע מה שברק טען שהוא קבע בשנת 1993. המראיין הצביע בפני ברק שזו הנחת המבוקש מצידו (כנראה לא היה לו נעים לומר שברק בעצם מודה ששיקר במכוון בפסק דין אמיתי). ולכך השיב ברק את התשובה המדהימה הבאה: "אני מסכים שזו יצירה ישראלית. יש הרבה יצירות ישראליות שאין להן אסמכתאות. לכן מיהרתי לכתוב את מה שאמרתי לכם בפסק-דין. אם אתה שואל אותי מה האסמכתה לכך שחוות-הדעת של היועץ הוא הקובעת לממשלה באופן מוסמך מהו הדין, אזי התשובה היא שהאסמכתה היא פסק-הדין של בית-המשפט העליון". ברק מודה אפוא שההמצאה שלו היא "יצירה ישראלית" - ואכן אין שום מקבילה בעולם הדמוקרטי לדוקטרינה האנטי דמוקרטית הזו. ברק מוסיף ומודה שאין אסמכתאות במסורת החוקתית של ישראל ל-"יצירה" שלו - וזאת בניגוד למה שטען בפסק דין אמיתי. אחרי שברק מודה במפורש שאגרנט לא אמר את מה שהוא ייחס לו, הוא מסביר שלכן הוא מיהר לכתוב זאת בפסק דין, משום שפסק הדין הוא היוצר את האסמכתא לקביעה שחוות הדעת המשפטית של היועמ"ש מחייבת את הממשלה. כלומר, על פי הודאתו של ברק עצמו, הוא שיקר בפסק הדין כאשר קבע שההמצאה שלו מתבססת על "מסורת חוקתית", משום שהמסורת החוקתית הזו בכלל לא קיימת ומשום שהאסמכתא שהוא הביא בעצם אומרת את ההפך הגמור. אולם, לשיטתו של ברק, אחרי שהוא כתב את מסכת השקרים שלו בפסק הדין, אותו פסק דין הופך לאסמכתא לקביעה שהוא קבע בפסק הדין. על טיעון הנונסנס המעגלי הזה אפילו לואיס קרול לא יכול היה להתעלות. וכך ברק יצר מנגנון אנטי דמוקרטי קיצוני תוך שהוא משקר במודע ובמכוון בפסק דין ואז טוען בדיעבד שהקביעות שביסס על שקריו, הם האסמכתא לעצמו.

הבוקר התבשרנו בכאב על נפילתו בקרב של רס״ל (מיל׳) לידור פורת הי״ד, בן 31 מאשדוד, לוחם בגדוד 7106, חטיבה מרחבית 769, שנפל בקרב בדרום לבנון למען הגנת העם והארץ. בתקרית שבה נפל נפצעו 9 לוחמים. לידור וחבריו הם חומת המגן של מדינת ישראל, ובזכות עוז רוחם אנו עומדים איתן מול מבקשי נפשנו. אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחת פורת היקרה, עם ישראל כולו מחבק אתכם בשעה קשה זו זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הלב כואב עם הבשורה הקשה על נפילתו של רס”ב (מיל’) ברק כלפון הי”ד. ברק, בן 48 מעדי, לוחם בגדוד חיר”ם 7056 בחטיבה 226, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בקרב בדרום לבנון תוך הגנה על עם ישראל. הוא מצטרף לשורת גיבורי דור הניצחון, דור שמוסר את נפשו למען קיומנו בארץ הזו. אני שולח תנחומים עמוקים וחיבוק חם למשפחת כלפון בשעה קשה זו. עם ישראל כולו כואב איתכם ומצדיע לגבורתו של ברק. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים

@ElinorKofman תקלות כאלה יכולות להיות בכל מקום, ורמאים תמיד יהיו. השאלה היא כיצד ארגון כמו @ItimOrg היה מגיב אם תקלה שכזו הייתה מתרחשת בבית הדין. נראה לי שאני יכול לנחש.

סיפור לשבת | הוכר כיהודי בבית המשפט ונישא כמוסלמי באותו היום - המחוזי ביטל את פסק הדין שהכיר ביהדותו מקרה חריג הוכרע השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד זילר ביטל פסק דין שהכיר ביהדותו של גבר שעבר גיור, לצורך רישומו במרשם האוכלוסין כיהודי - לאחר שהתברר כי באותו היום שהוכרז כיהודי, נישא בבית דין שרעי לגרושתו והצהיר בפניו שהוא מוסלמי. דורון מזרחי, יליד 1993 תושב ירושלים, נולד למשפחה מוסלמית אך לדבריו גדל במשפחה יהודית ואימץ אורח חיים דתי יהודי. בינואר 2023, הוא פנה לבית המשפט וביקש פסק דין הצהרתי החלטה רשמית של בית המשפט שקובעת שהוא יהודי, שבאמצעותה ניתן לעדכן את פרטיו במרשם האוכלוסין. רשות האוכלוסין גילתה כי מזרחי היה נשוי בעבר לאישה מוסלמית תושבת האזור, ולזוג ילד משנת 2018 שלא צורף להליך הגיור. השניים התגרשו בשנת 2020, ולפי העדויות הגירושין אף היו תנאי להשלמת הליך הגיור. מזרחי טען כי פנה לגיור בהיותו פרוד, והשלים אותו למעלה משנתיים לאחר הגירושין. בתצהיר שצירף כתב מזרחי כי הוא ״מקיים אורח חיים יהודי-דת״, שומר שבת וכשרות, חובש כיפה ומתפלל בבית כנסת בירושלים, וכי מילדותו הוא מרגיש ״חיבור עמוק לעם ישראל ולערכי היהדות״. על בסיס הדברים, ובתמיכת רשות האוכלוסין, במאי 2023 ניתן פסק דין שקובע כי הוא יהודי לצורכי רישום.

ראשית, אני מציע שתשאלי אותם, ולא אותי. שנית, בזמן העתירות הללו טרם ביטלה הכנסת בחוק יסוד את היכולת של בית המשפט לדון בעילת הסבירות על החלטות שכאלה. שלישית, בחלק מהעתירות שהובאו בדוגמאות בשיח הציבורי דובר על שר שהורשע בעבירה, כאשר השאלה המשפטית הייתה על כשירותו ועמידתו בתנאי החוק. בשאלה כזו של כשירות על פי חוק, בוודאי שבית המשפט מוסמך לדון.

@rothmar @bSOc1qourBB9nG0 אז למה איתמר בן גביר, יוסי פוקס ועוד אחרים פנו בעבר לבגצ בענייני פיטורים/מניעת פיטורים של שרים?

כל מה שצריך לדעת על השחצנות, הבורות והניתוק, בקטע המדהים הזה. עו"ד דוד פטר אומר דבר פשוט מאוד. אם לדעתה של גלי בהרב מיארה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא התבטאויותיו כלפי השופט כבוב, השופט כבוב לא יכול לשבת בדין על סוגיה זו. ההתפתלויות של השופטים, ציפוף השורות והטענות המופרכות גם משפטית וגם לוגית של יצחק עמית ושל כבוב, מראות שהבעיה בבית המשפט העליון שלנו זה לא שאין בו שופטים שמרנים. אין בו שופטים. נקודה. מה עמית וכבוב אומרים בעצם? הם אומרים משהו נכון, רק לא קשור למקרה. אם אני בעל דין בתיק, ואני רוצה ששופט מסוים ייפסל, אני יכול להתחיל לקלל אותו, להגיש נגדו תלונות, להתחצף באולם ולגרום לו להטיל עלי הוצאות או סנקציות, ואז מיד לפנות בבקשה לפסלות, כי הוא נגדי בגלל איך שהתנהגתי. זה אכן לא עילה לפסול שופט כי בעל הדין יצר אותה בעצמו אחרי שנקבע השופט שידון בעניינו, ואם תעשה את זה, תעודד התנהגויות שכאלה כלפי שופטים מסיבות טקטיות. זה נכון וזה הגיוני. וזה יהיה נכון גם אם בעל הדין יתניע את האוטו וייכנס באופן אקטיבי באוטו של השופט כדי לייצר סכסוך ועילת פסלות שלא קשורים לתיק המתנהל. אבל אם *התיק המתנהל עצמו*, הסכסוך שמגיע לבית המשפט, עוסק בתאונת דרכים שאדם התנגש ברכב של שופט, בטעות או בכוונה, אסור להצמיד לתיק את אותו שופט, ואם עשו את זה, השופט אמור לפסול את עצמו. כאן הטענות של מיארה על התבטאויותיו של בן גביר (שכבוב עצמו מתקומם כנגדן, ורואים גם את התגובה הרגשית שלו אליהן) הם עילת התיק. הם הנושא העקרוני שעליו דנים. איך זה קשור בכלל לסיטואציה של יצירת עימות עם שופט במטרה לפסול אותו? איך שופט מרשה לעצמו לשבת בתיק שהוא בבירור עוסק בו ובהתנהגויות כלפיו? כך נראה בית המשפט. כששופטים מפסיקים לשפוט על פי החוק ועוברים לדבר בשפה של כח, הכח משחית אותם. בצורה הכי פשוטה וברורה שיש.