בר נתיב, יהודיה מקצועית
19.6K posts
@Shteygen
שטויות של יהודים בלי קירוב לבבות ובלי איפה זה פוגש אותי. מוציאה את מגזין הילדים פצקרשת: https://t.co/No4GAPXIVH כותבת את חיידר משלך@הספרייה הלאומית ואמא של שטייגען
הפעלה: כל חילוני שיגיב פה אני אגיד לו לאיזה זרם ביהדות הוא ישתייך אחרי שהוא יחזור בתשובה
חוסן זה לא לרק לנשוך שפתיים ולשתוק | מילת השבוע של @DorDugy, מתוך הסיכום השבועי של #מוסף_כלכליסט בשבת ימלאו שלושה שבועות למלחמה עם איראן, ובעוד מצבו הפיזי, הנפשי והכלכלי של הציבור הולך ומידרדר, בכירים אמריקאים וישראלים מפמפמים שוב ושוב שזו תהיה מערכה ממושכת - ומנהיגים ופרשנים דורשים מאיתנו להמשיך להפגין חוסן. מה זה החוסן הזה, בכלל? איך ולמה הוא השתלט על חיינו? כבר שחקנו את הביטוי "לא לעולם חוסן", כאזהרה לאויבינו או לעצמנו, תזכורת לכך שכוח לא מחזיק לתמיד. אבל במקור, בספר משלי, המשמעות שלו היתה אחרת: "כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור ודור", כלומר עושר כלכלי וכבוד או שלטון אינם דבר שמובטח לנצח, שיעברו לדורות הבאים. זה אולי מסר חשוב למוג'תבא חמינאי ולתומכי נתניהו, אבל זה לא החוסן שאותו כופים עלינו כעת. אלה לא משאבים כלכליים ממשיים; אנחנו נדרשים למאגרים אינסופיים של משאבים רגשיים. העניין הוא שאין כזה דבר מאגרים אינסופיים של משאבים רגשיים, והם לא יכולים להתמלא בוואקום, אם אין להם משענת מוצקה וסביבה שתזין אותם. השלטון דורש מאיתנו לגלות חוסן, למלא את הדלק הזה שוב ושוב, אבל לא מספק לנו תחנות או משאבות. כל מיני דוברים נעים בין לומר לנו "כל הכבוד" לבין לנזוף בנו שאנחנו בכיינים, וכולם מצפים מאיתנו לנשוך שפתיים, למשוך ולשתוק. הם רוצים את החוסן שנוח להם, ושוכחים שחוסן - בכל המשמעויות האפשריות, של כוח, יכולת עמידה והתמדה, ואפילו עושר - הוא גם לדעת מה נכון לכל אחד, להתעקש על כך, ולשנות את המציאות. אחרת אלה סתם ייאוש, כניעה וחולשה.
