Tommer Vinner - תומר וינר

לא ייאמן שתגובתו של ראש הממשלה נתניהו לאזהרת הרמטכ"ל אמש על חוסר בחיילים, היא: "נעביר את חוק ההשתמטות ישר אחרי המלחמה". אז נתניהו, מזמין אותך לקרוא על 4 ההשלכות של המעשים שלך: אני כאן כדי לספר לכם שמה שהרמטכ"ל אמר הוא מדויק, ושזה גם לא התחיל אתמול. צבא המילואים - מצד אחד יתייצב לכל משימה, מצד שני שחוק וחבוט. זה לא יאפשר לנו להמשיך לנצח מלחמות בעתיד. התופעה הנפוצה ביותר בשטח היא פיטורי המילואימניקים. למרות החקיקה ה"מדהימה" שאוסרת על פיטורי מילואימניקים במשך 60 ימים מאז תום הצו, מעסיקים למדו לחכות ליום ה-61. ככה זה כשלא באמת רוצים לפתור את הבעיה - ולא נותנים תמריצים למעסיקים להעסיק אותנו. אנשים מבריקים איבדו קריירה, פשוט ככה. מי יעסיק מחדש אנשים בני 40. התופעה השנייה היא גירושים/טרום גירושים. "יש לו בעיות בבית". הנשים (הגיבורות) סוחבות הכל בבית, וכל יציאה הביתה הופכת לסיוט - ריבים, מתחים, לחצים. "כבר עדיף לי להשאר בבסיס...". משפחות מתפרקות, זוגות מדהימים מתרחקים ונפרדים. אין סטטיסטיקה כאן, אף אחד לא יספור אותם, לא תהיה כתבה במהדורה, הכל מפה לאוזן. התופעה השלישית היא סטודנטים/צעירים. או שנושרים מהתואר, או שמסיימים באיחור, או שלא נרשמים ללמוד בגלל חוסר הוודאות. זה אובדן של שנות קריירה שקשה לכמת. אוכלוסיית המילואימניקים שהם גם המגזר היצרני ביותר בישראל פשוט לא יהיה כזה בעתיד כי לא נתנו להם להתחיל את החיים באמת אחרי הסדיר. בשלב הזה הם רק רוצים לטייל ולקרוע את העולם, בטח לא להתחיל קריירה. חיים ממענקי המילואים ולא חושבים על המחר. ובצדק, מבחינתם. והתופעה הרביעית היא אחוזי ההתייצבות והפגיעה באורגניות. מילואימניקים "קבועים" עוברים בין יחידות כדי לצבור ימי מילואים, מפקדים מועברים בין חטיבות, ובגלל אחוזי התייצבות נמוכים עושים אלתורים. במהלך המלחמה מילואימניקים רבים חותמים עוד ועוד על הארכת שירות, כשזה ייגמר והם ישתחררו - המצב יהיה יותר גרוע. נתניהו, בן גביר, סמוטריץ', טלי גוטליב ושות' - בואו לשטח, תפגשו את האנשים. גם המצביעים הכי אדוקים שלכם יגידו לכם שככה אי אפשר להמשיך. חשוב שתבינו: כל האופציות מוצו מלבד חוק גיוס אמיתי. ביטלנו פטורי מילואים, התייעלנו בזימונים, מיצינו פוטנציאל לחימה. כל חוק שלא מגייס 20,000 חרדים באופן מיידי פוגע בביטחון מדינת ישראל, פוגע בנו המשרתים ומאיים על עתיד המפעל הציוני, לא פחות. תקשיבו כבר לרמטכ"ל, אלוהים ישמור.

נגיד זה שקיבלנו עכשיו הודעה שהסבב הקרוב נדחה ב-3 שבועות. תאמרו: מה הבעיה? זה עדיף מהגדוד שאתם מחליפים וקיבל 3 שבועות הארכה. רק שבינתיים כבר הספקתי להגיד 'לא' לכמה וכמה הזמנות לשיעורים והרצאות בכל הזמן שבין פסח ליום העצמאות. כי זה הזמן שבו הייתי אמור להיות במילואים. ועכשיו כשהמילואים בוטלו, מי אמור לשאת בתוצאות? באופן אישי, אם לומר בכנות, אני יותר אוהב לשבת וללמוד מאשר להתפרנס, לכן לא באמת אכפת לי. אבל יש עצמאים שכך נחרבת להם הפרנסה. תאמרו: מה יש לעשות? ככה זה. מדובר במלחמה. ממלכת אי הוודאות וכל המסתעף. לשאלה הזו יש לי לרוב תשובה פשוטה: המדינה לא יכולה למנוע שינויים בלתי צפויים, אבל היא יכולה לקחת עליהם אחריות. כמו מי שמזמין קייטרינג שצריך לשלם לו דמי ביטול אם החליט לבטל את האירוע. ובאופן כללי, אם המלחמה היא חשובה (ובעיניי היא חשובה מאד), זה צריך לבוא לידי ביטוי בסדרי עדיפויות תקציביים. ככה זה.

כשמילואימניקים זעקו, האשימו אותם בשמאלנות וריקודי מה יפית. כשנשות מילואים סיפרו שהן קורסות, מצאו תמונה של מישהי מהן עם ערביה. כשהתחננו לפחות לא לתקצב את ההשתמטות במיליארדים, ענו משהו על בנט. עכשיו כשהרמטכ"ל מרים דגל אדום, מאשימים אותו שהאויב מסתכל. ככה זה פופוליסטים. הם לעולם לא אשמים בכלום

מול אזהרה חמורה כזו של הרמטכ"ל בזמן מלחמה שנמשכת כבר שנתיים וחצי אסור להיות אדישים ואסור לערב שום שיקול פוליטי מאף צד. הצבא שלנו מעל הכל וכמו שהצבא שלנו מגן על כל מדינת ישראל ככה חשוב שכל חלקי האוכלוסיה יקחו חלק ויכנסו מתחת לאלונקה. זה האינטרס הישראלי! חייבים להנגיש, לקדם חוק גיוס יעיל ומותאם ולוודא שנושא המחסור בחיילים יקבל מענה מיידי ומהיר כדי שנוכל לדאוג לביטחון המדינה מול כל החזיתות וכמובן להוריד עומס ממערך המילואים, ומעל הכל חשוב לי לומר לכל מי שפטור משירות היום, כאחד שבחר להתנדב ולהתגייס- לשרת את המדינה זו הזכות הכי גדולה שיש!

איבדת את זה. נגיד והטענה שלך נכונה לגבי צה"ל הרחב (אין דבר הומוגני כזה, אבל נגיד) - לשיטתך חיילי התותחנים הצעירים שכנראה אחראיים לדו"צ הזה והמפקדים שלהם בגזרה - הם בהכרח לא ממושמעים ועושים מה שבא להם? הם כנראה מתייסרים כרגע והם כנראה האנשים הכי טובים של הארץ הזאת. קצת כבוד, קצת צניעות.

כשאין משמעת בצבא. כשכל חייל יכול לעשות מה שבא לו, ללבוש מה שבא לו ולירות על מה שבא לו ולאן שבא לו, אז גם המבצעיות נפגעת. טרגדיה שלא תיאמן.

באמת, אופיר כ"ץ? הכנסת עבדה השבוע לטובת המילואימניקים?

קיבלנו היום עדכון על ככהנ הקפצה למילואים בקרוב (סבב 6 הסתיים לפני חודש וחצי) ובמקום ללכת ולקנות את כל השוקולד במכולת התיישבתי ושלחתי למנחה לתזה רשימת הצעות מחקר כדי שגם אם נוקפץ מחר לפחות זה יתחיל להתקדם. אני מבקש שכולכם תגידו לי שאני מדהים וגיבור כי אני באמת כפסע מלפרוץ בבכי.

ישראל היא אחת המדינות היקרות ביותר מבין המדינות המפותחות כיום, לפי נתוני ה OECD. קחו לדוגמה בקבוק מים של חצי ליטר, מוצר בסיסי. בישראל שישייה של בקבוקי מים שנמכרת בדרך כלל בסופר עולה כ 15.5 שקלים, כלומר כמעט 3 שקלים לבקבוק. לעומת זאת בארצות הברית מארז של 40 בקבוקי מים שנמכר בסופרים עולה כ 20 שקלים בלבד, כלומר כחצי שקל לבקבוק. במקרים כאלה הפער מגיע לפי חמישה ואף יותר. הפער הזה נובע משוק ריכוזי ותקינה שחוסמת תחרות. הפתרון הוא הגברת התחרות והקלה על יבוא שיכניסו שחקנים חדשים ויורידו את המחיר לכולנו. אז למה לא עושים את זה?

בזמן שאנחנו בחזית, משה אליה כהן מערוץ 14 משתמש ביכולות שלו בשפה האנגלית לא כדי לעשות הסברה, לגייס תרומות למילואימניקים או לעורף - אלא כדי לפגוע בשמה של ישראל בעולם, לפלג את העם ולהחליש את כולנו. ממתי ימין זה ויתור על ריבונות? ממתי "ליכוד" זה לפלג ולסכסך תו"כ מלחמה. תתבייש לך.

הנה עוד סיפור, ואני מכיר עוד סיפור אחד: גדוד מילואים הוקפץ למלחמה לפני שבועיים, והגיעו כולם. הודיעו להם שבחמישי מזדכים ומשתחררים. ביום שישי (אחרי הזיכוי!) הודיעו להם: בעצם אנחנו מתחילים ביום שני סבב מלא!! שביעי!! מהיום להיום. זה טירוף. אם יתלווה לזה גם 9-5, זה יהיה הרבה מעבר לטירוף. אני שוב שולח אזהרה: לא יהיו חיילים! אתם מבזבזים את המשאב הזה! @netanyahu @Israel_katz @bezalelsm .

משרד החינוך התחרפנתם?! בתי הספר שחזרו ללמד מקרוב היום קיבלו הוראה לא לשלם(כפל) למורים שבמילואים ולימדו בשבועיים האחרונים. הודיעו רטרו, כן? שתבינו מורה מלמד מהמילואים שבועיים כי חשוב לו. ועכשיו נזכרים להגיד שהוא לא יקבל תשלום. בלי לספר למי שעדיין עושים את זה מרחוק. תתעוררו!

✌️

שנאתי את המילואים בכל ליבי מהיום הראשון. אני שונא להיות חייל ושונא את המשימה הצבאית. כבר לפני הגיוס ידעתי שאשנא את זה. אבל השליחות בערה בי. ועודנה. זה לא השתנה כחוט השערה מיום הגיוס שלי לסדיר וזו הסיבה עד היום שאני לא בועט בדלי והולך הביתה בכל יום נתון. השבעה באוקטובר היה נורא כל כך ודחוף כל כך, שיכולתי ממש לא להרגיש את שנאתי לצהל ולתפקיד. הכל היה ברור בבהירות מחרידה שאין לה דמיון. לי, למשפחה, לכולם. רצנו קדימה. הסבב הראשון שלי היה בתפקיד קשה מאוד פיזית, בימים מחרידים מאוד. אבל שמחתי מאוד מאוד בעבודה הזאת. אנחנו כיום בעזה, בצבא אחר, עם רוח אחרת ומשימות אחרות. לקצינים לא ברור, בשיא הכנות, מה משימתנו. הבטיחו לנו סבב דחוס וקצר ב2026 וקיבלנו סבב דחוס מאוד וארוך מאוד מאוד. גויסנו לשגרת מב"מ בעזה, לא להדוף אויב ובטח שלא למגר אותו. המחלקה שלי מתחתנת. מתחילה תארים, מסיימת אותם. מביאה ילדים, מתחילה עבודות חדשות. כל דבר כזה הופך את המילואים לאתגר קשה מאוד שלפעמים מציב בחירה מוחלטת. זה החיים או המילואים, נקודה. כעת אנחנו יודעים שלא במשרד האוצר, לא במשרד הביטחון, לא בלשכת הרמטכל, לא בביטוח הלאומי, יש מישהו שיספק לנו תשובות. שיקבע לזה גבולות או יצייר דרך יציאה מהמצב המטורף. זה ככה וזהו, עד האופק. הפכנו למשאב זמין של הצבא, שמטבעו משתמש בכל המשאבים הזמינים לו, תמיד. כשכמילואים יוצאים יקרים מידי, מקצצים למילואימניקים כך שיעשו 59 ימים בשנה ולא יהנו מהטבות של החל מ60 יום. מקצצים את ימי החופשה ומקצצים את היציאות. מוותרים יחסית בקלות למי שלא יכול יותר, כי אי אפשר באמת להפעיל חייל שנגמר. ובמקום, לוחצים יותר על מי שנמצא. וככה עוד נשברים. אנחנו פלוגה מעולה. עם שנתיים וחצי של אחוזי התייצבות גבוהים מאוד. זה משתנה עכשיו. השליחות החד משמעית שראינו בתפקיד מופנית אלינו כבומרנג של ניצול, ולפתע אני רואה את זה מתגלם בהתייצבות. תגובת צהל היא שכל מה שגרם לחברינו לעזוב, יוגבר עוד יותר מעתה והלאה. ואת מתכונת לבנים ניתן. יש לי משפחה שהשליחות בוערת בה. ואני יודע שיש לי את הגיבוי להתייצב ולהמשיך. יש לי מקום עבודה שבו 80% ויותר משפחות מילואים, אז ברור שיש גיבוי. אני מאוד גאה באלה ובאלה ומברך על הזכות לעשות פה בעזה ההרוסה והעגומה דברים שאני שונא למען אנשים וערכים שאני אוהב מאוד. אף אחד לא נהנה פה, אבל מהסיבות האלה כולם מתאמצים, ומתחזקים, ולרוב נשארים. אבל צהל, מקבלי ההחלטות, אתם פועלים בצורה רעה. מסוכנת ומטומטמת. אתם ניגשים עכשיו למלחמה בלבנון עם צבא מילואים שהוא על הקצה של הקצה של הקצה. אתם לא מאריכים את השירות הסדיר, כי אתם מפחדים מהביקורת הקשה שתחטפו על ההשתמטות ההמונית שאתם מקדמים בזמן מלחמה. ובכן זו תהיה ביקורת מוצדקת ואתם לוקחים כעת את המילואים בני ערובה משני הכיוונים, של ההשתמטות ושל אי הארכת הסדיר. אתם מגייסים אותנו למשימות אבטחה שוטפות בהיקף של מספר חודשים בשנה: זה לא תפקיד של מילואים. נקודה. זה לא. תתעוררו על החיים שלכם. אם אין סדיר, תגייסו קבע. אתם לא בחירום יותר. אתם מבזבזים הון מטורלל על שליחת מהנדסים ומתכנתים ומורים ומוזיקאים לחזית ותשלום משכורותיהם. תגייסו את כח האדם הנדרש, מרצון. לפי השכר שיקבע השוק. תתעוררו כבר ותבינו שאנחנו לא בתוך רגע, לא בתוך אירוע אלא בעידן. עידן חדש בצבא היבשה, שדורש פתרונות חדשים. תפסיקו כבר לרמוס את האנשים היחידים שיש לכם. הם מראים מיליון חוסן, כי המדינה חשובה להם. אבל גם הם משאב סופי. לזהות את הבעיה לפני שמאוחר מידי, זה הלקח הכי מינימלי מהשבעה באוקטובר. תתעוררו כבר.

אני באמת משתדל לדבר מצניעות, כי אני יודע שאני לא מכיר את התמונה המלאה ואפילו לא רבע ממנה, אבל באותה המידה אני מנסה לדאוג לאנשים שלי כמה שאפשר. ביום שישי בערב התקבלה ההחלטה להשאיר אותנו במילואים לפחות בחודשיים הקרובים. על השבועיים שעברנו כבר כתבתי לא מעט, ולקינוח קיבלנו עוד חודשיים על הראש. כבר בשישי בערב, כל המפקדים ואני הצפנו את הפערים והאתגרים מול המפקדים הבכירים, הצפנו הכל. ביקשנו שלפני תחילת הקו(עד עכשיו היינו עתודה) יהיה לאנשים שלנו זמן לעבור בבית, לנשום, לארוז לתקופה ממושכת וכו, סה״כ נשמעת לי בקשה סבירה והגיונית. בשבת לפנות בוקר, איזור השעה 4:00, יצאנו לפעילות ערכית ומשמעותית עד איזור השעה 16:00 אחה״צ. שאלנו מה קורה איתנו, האם משחררים אותנו, אם כן מתי, ואם לא אז מה המשימות שנצטרך לבצע בימים הקרובים. אין תשובה. באיזור 18:00 בערב, הודיעו לנו שתהיה ישיבה על היציאה שלנו הביתה, מתי הישיבה? ב22:00 בלילה. הישיבה הסתיימה באיזור 00:00, והוחלט לשחרר אותנו ליום הביתה, מהיום ב6:00 בבוקר עד מחר בצהריים. הסרבול בקבלת ההחלטות פוגע בנו, ביום שישי ידעו להנחית פטיש 100 קילו על הראש של כולנו, אבל לא מסוגלים לחשוב כלום ושום דבר קדימה, חיים מדקה לדקה. אם סיימנו את המשימה בשבת ב16:00 בצהריים, למה לא לשחרר את האנשים כבר במוצאי שבת? לגנוב עוד לילה בבית עם המשפחה והילדים בממד?זה פשע? למה לא לעשות את הישיבה טלפונית ב16:00, למה לא לעשות את הישיבה ב18:00, אינסוף אופציות שכולם דיברו עליהם, אבל לא, רק ב00:00 בלילה יודיעו שנצא הביתה. אם הזמן שלנו היה מספיק חשוב, כנראה היינו מקבלים תשובה כבר בשישי, מודיעים למשפחות שמגיעים, אולי אפילו גונבים איזה קפה קר עם חברים. אבל לא, יסרבלו אותנו עד השנייה האחרונה, יוציאו אותנו מהחור בו אנחנו תקועים ב8:00 בבוקר(כמובן שמתעכבים), אנשים שגרים שלוש שעות נסיעה יגיעו רק ב11-12 הביתה, יתקלחו ינשמו והופ כבר מחר בבוקר יצטרכו להתחיל לחזור. לצערי, התחושה היא שנקודת המוצא של לא מעט מפקדים היא שגדוד מילואים=גדוד סדיר. אז התשובה היא לא. לא קיבלתם לידיים שלכם חיילים, קיבלתם אזרחים. כבר אמרתי כמה פעמים ואמשיך לומר, אם לא יהיה שינוי משמעותי ביחס, אנשים לאט לאט לא יגיעו. למשל, יש לנו בפלוגה לא מעט מתנדבים, שכבר הודיעו שלא ימשיכו לחתום התנדבות, וחלקם הגדילו לעשות ואמרו שינסו לבטל את ההתנדבות הנוכחית. ואלה אנשים מלח הארץ. האנשים הכי טובים שהכרתי. אבל שרק מערימים קשיים בגלל סרבול של מערכת, בסוף יהיו לזה השלכות. ברמה האישית ובחלקת אלוהים הקטנה שלי, אני באמת מנסה לעשות הכל כדי לעזור לאנשים שלי, אבל ברוב הפעמים זה לא תלוי רק בי. מקווה שהחודשים הקרובים ייראו אחרת 🙂

קצת מאוחר עכשיו אז אולי זה הזמן להוציא. לפני ה-7 באוקטובר לא הפריע לי שחרדים לא מתגייסים, ושיש רבים אחרים שלא לוקחים חלק בצבא. עכשיו דיברתי עם אשתי. שבת שלישית שלא הייתי בבית. וקשה לה. שוב קשה לה. אין לה זמן לעצמה. אצלה יום רודף יום. ועוד יום כמו היום שלפניו. הילדים משתדלים, אבל הם ילדים. ומה שמשגע אותי זה שבניגוד אליה יש לי זמן כאן בצפון כי בינתיים זו תקופה של המתנה. ואז אני נזכר בחרדים במשפחה/בעבודה שלא התגייסו (מחילה, אני לא מכיר דתיים/חילונים שלא התגייסו) ולמרות שזה קצת קטנוּת - אני קצת כועס. כי השמיכה שלנו הולכת ומתקצרת ולהם בכלל לא קר. להם יש שמיכה אחרת. אני לא מתבכיין ולא מחליש. אנחנו כזוג וכמשפחה, סופגים כדי שתושבי הצפון יוכלו לחיות חיים אמִתיים ובטוחים. אני לא מתבכיין ולא מחליש, רק קצת פורק ומבקש מהממשלה: בואו נסיים עם זה סוף סוף. בבקשה מכם. בתמונה: שיחה עם הילדים שלי שאני כל כך אוהב.

@drorrefael אז סתם קטאר וסין משקיעות סכומי עתק ביצירת תוכן UGC לצעירים בכל העולם? לשיטתך, עדיף בכלל לא לעלות על המגרש? איזה שטויות, תהיה בריא

האמת הלא נעימה על ההסברה של נועה תשבי  צריך להגיד ביושר, נועה תשבי באמת טובה במה שהיא עושה, שזה להעלות סרטונים לאינסטגרם. אולם אין שום הוכחה שיש לה איזושהי השפעה, וזו לא לגמרי אשמתה. בראיונות היא מוגדרת כזו שנמצאת ב"חזית" ההסברה. דוברת מיומנת עם אנגלית רהוטה. האישה שלנו באל-איי. המדינה לא ביקשה ממנה להיות מסבירנית, אבל תשבי מתעקשת. אכן, מצבנו בדעת הקהל העולמית נע בין גרוע לקטסטרופה. רוב הצעירים באמריקה לא איתנו. הדמוקרטים נטשו אותנו טוטאלית. אגף מאג"א (Make America Great Again) שונא אותנו באופן עקבי ומחמיר אקספוננציאלית. אצל הטאקר קרלסונים זה כבר מעבר לאנטישמיות. אבל אפילו אם היו לנו 500 נועה תשביות מסתובבות בעולם, לא הייתה להן השפעה על אף אדם. ישראל יכולה לעשות יותר, אבל זה לא היה עוזר. אנשים לא משתכנעים מדוברים. לכן מבחינתנו ההסברה הטובה ביותר היא ניצחון במלחמה. כל מלחמה. סיום אפי וחד-משמעי למערכה עם איראן יגרום לאומות העולם להבין מי הטוב, החזק והצודק. החיבור ההדוק עם ארה"ב משדר מסר נהדר, היסטורי ומוצלח יותר מכל סטורי: אל תתעסקו איתנו. מבצע הביפרים, לדוגמה, מסביר בצורה המדהימה ביותר מיהי ישראל. החיסולים הממוקדים הם דוברים מצוינים לכוונות וליכולות של המדינה. שישאלו את חמינאי, סינוואראו הנייה מה עמדת ישראל בנושא אויבים במזרח התיכון. בשלוש השנים האחרונות המשבר ההסברתי הפך רק לכלי נוסף להתנגחות בממשלה. הטענה הרווחת היא שאם רק היינו עושים סרטונים בטיקטוק או שולחים את אילון לוי המוכשר להתראיין בסקיי ניוז - היו אוהבים, מבינים ומחבקים אותנו. גלית דיסטל אטבריאן מונתה לשרת ההסברה עוד בטרם המלחמה, ונטשה את תפקידה בגלל מחסור במשאבים. אבל בהנחה שהיו לה יכולות וגם מדפסות, קשה להאמין שזה היה מזיז מישהו או משהו בעולם. למרות הכוונות הטובות והמרץ הרב, דוקטרינת נועה תשבי - לדבר עם כל אנטישמי דרך הסטורי - נועדה לכישלון. לא זו הדרך. שנאת ישראל ותיעוב יהודים הם תוצאה של בורות וגזענות, אבל בעיקר הם תולדה של ערכים מקולקלים, דרדור מוסרי ופוסט-מודרניזם. ובכלל, הם נובעים מרוח התקופה ומאלגוריתם סיני. שום סרטון של נועה תשבי מספרת מה זה טיל על תל אביב, כמו שעשתה השבוע תוך כדי הדגמה תיאטרלית של שכיבה על הרצפה, לא יכול לשנות תפיסה מקובעת של שנאה. האובססיה שיש לעמים אחרים עם ישראל וגבולותיה לא ניתנת לשינוי. הם משוכנעים שישראל שולטת על עם אחר, שהפלסטינים הם קורבנות ושמגיעה להם זכות להגדרה עצמית. לכן אנחנו נתפסים הרעים. מבחינת העולם זה כמו לשמוע את הדובר של גרגמל. אם התנ"ך והשואה לא הספיקו כדי להצדיק את קיומנו כעם וכמדינה, אז גם סרטון ערוך בקפידה לא ישנה את התמונה. ראיית העולם המתוקנת של טראמפ לא נבעה מהסברה ישראלית, אלא מהיגיון בריא ושכל ישר. מדינות דרום אמריקה נעות באופן איטי מהשמאל הסוציאליסטי הכושל לימין ומתקרבות לעמדת ארה"ב. זה נובע מהתעוררות עולמית חיובית. מיליי מארגנטינה בעדנו, פרידריך מגרמניה איתנו. מי שמאמין שמערכת של משפיעני רשת תגרום להמונים להניף דגלי ישראל, לוקה באינפנטיליות מסוימת ומוטב שיתבגר. הסרטונים עם המשחק המוגזם והחיוכים האמריקאיים המזויפים והזוהרים של נועה תשבי פשוט לא עובדים. לינק לטורי המלא במעריב בתגובה הראשונה

השופט סולברג על היוזמה לסנקציות אמריקאיות נגד השופט עמית

הבוקר הזה, כן כן, דווקא הבוקר הזה, חשוב לחזור למודעת הפייק הזו שהיא גם הוצאת דברים מהקשרם באופן גס ומכוער וגם נסיון לשחק לכולנו בראש עם מידע שקרי ומהונדס היטב למה אסור לנו לצאת למלחמה בצפון. נכון, חיזבאללה מגלה יכולות אש ותיאום ואני האחרון שיזלזל בו. אבל מארגון שיכול וביצע בעבר ירי של מאות רקטות ביום קיבלנו את הספרינט שלו בתצוגה שהיא עוד מאותו דבר. פרופורציות.

כרגע במילואים, משתדל לא להפוך את זה לציוץ "מחליש" אבל כמות החיילים והקצינים כאן שפוטרו מהעבודה שלהם - פשוט הזויה. כל הסטודנטים - או שנשרו מהתואר או שהתעכבו משמעותית בסיום שלו רוב החבר'ה כאן עוד לא קיבלו את כל מה שמגיע להם כמילואימניקים, לא מיצו את כל הזכויות שלהם וחלק גדול רודף אחרי ביטוח לאומי כדי שלא יגבו ממנו כסף יש כאן חבר'ה שהתגרשו, עצמאיים שנסגר להם העסק וגם אנשים ש"סתם" מתעכבים משמעותית בקריירה או מתקשים לחזור לשגרה המקצועית והמשפחתית. להעביר עכשיו כספים למשתמטים על הראש שלנו זו ההחלשה האמיתית לשים אותנו בתחתית סדר העדיפויות זו הפגיעה האמיתית במורל לחשוב שדברים יכולים להמשיך ככה - זו בדיחה ולחשוב שלא יכול להיות פה אחרת - זו לא אופציה.

כל מילה של תומר @TommerVinner