Yoav Soffer
582 posts


@HebAcademy החברה בפלוגה לידנו היו קוראים למפקדים שלהם "המפקד המ"כ"
קשור?
עברית

הצירוף "נמל בנדר עבאס" מזמן לנו תופעה לשונית מעניינת: עודפות בשל אי־ידיעת המקור.
בנדר הוא 'נמל' בפרסית, ומכאן שאנחנו אומרים "נמל נמל עבאס"... 🙄
הינה כמה דוגמאות ידועות אחרות – מכירים עוד?
הר מון בלאן – מון = 'הר' בצרפתית
הר קילימנג'רו – קילימה = 'הר' בסווהילי
הר מאונה קאה – מאונה = 'הר' בהוואית
אגם לוך נס – לוך = 'אגם' בגאלית
מדבר סהרה – סהרה (או צחארא) = 'מדבריות' בערבית
האי קו פי פי – קו = 'אי' בתאית
נהר אבון – אבון = 'נהר' בוולשית
נהר מיסיסיפי – מיסי = 'נהר' בשפה הילידית אוג'יבווה
(תודה לחברנו אלירן לוי על שלל הדוגמאות.)
עברית

@ShukiFriedman המונח בנק מרכזי מתייחס לבנק שמדפיס את הכסף וקובע ריבית כמו הפד, ecb, בנק ישראל וכו
עברית

@beersehva @orcarmi בינינו זה לא הרבה כספי מיסים. זה חיפוש זריז באינטרנט. למשל, AI הראה לי שבנאקורה השבת יוצאת ב18:18, ואילו במארג' עיון ב18:20.
מה שמעלה את השאלה- האם לאיזשהו רס"ר היה אינטרס לקצר את נוהל השבת לחיילים בלבנון בשלוש דקות בממוצע?
עברית

@shacharlotan לא ממש מצליח עם הטריוויה, אבל הפוסטים שלך ממש שווים. לא הכרתי.
עברית

🧵טריוויה למקלטים 🧠❣️
בניסיון להיות קצת יותר מועיל, ולהעביר לכם ולילדיכם הסקרנים (גיל 9+) את זמן השהייה במרחב המוגן יותר בנעימים, ביקשתי מ-AI להכין סטים של שאלות טריוויה סטייל 'הארץ' מכל פוסטי העבר שלי.
בציוץ הבא 20 שאלות ראשונות, ואנסה להתמיד בימים הקרובים עם עוד.
עכשיו אני יודע שבד"כ אין קליטה, לכן תוכלו לטעון מראש ולשלוח את הזאטוטים לחפש את התשובות ברחבי אתר הארכיון shacharlotan,com (תחליפו את הפסיק בנקודה, לא רוצה את הקישור) - ולקבל עוד כמה דק' של שקט בתקווה ללא חרדה. מבטיח שיש פוסט נפרד סביב כל שאלה.
מוזמנים להגיב את התשובות או כדי לא להרוס לאחרים, לשלוח לי DM ומבטיח לענות אם נכון וכמה :)
חלק א', מוכנים?>
עברית

@meduplam אם אני לא טועה, הן נקראו בסרט calculator ולא computer?
ובתרגום לעברית של הסרט הפכו את זה ל"חשבונאית"?
עברית

המשמעות המקורית של המונח מחשב (קומפיוטר) הייתה שם של מקצוע.
אדם שעסק בביצוע חישובים מתמטיים.
השימוש המוקדם ביותר במילה מתוארך לשנת 1613.
מקצוע המְחַשֵּׁב,
שאמנם בעברית מבטאים אחרת מהמילה מַחְשֵׁב,
אבל באנגלית שניהם נקראים ״קומפיוטר״,
תרם לתחומים מדעיים (כמו סטטיסטיקה ואסטרונומיה), צבאיים (לייצור טבלאות בליסטיות או ניווט) ואזרחיים (כמו תחזיות מזג אוויר).
הסרט Hidden Figures שיצא ב-2016 מבוסס על סיפורן של מחשבות אנושיות שעבדו בנאס”א בשנות ה-1960,
והתרומה הקריטית שלהן לשיגור האסטרונאוט ג’ון גלן,
הראשון שהשלים הקפה סביב כדור הארץ
(תרומה שהוכרה רק בדיעבד; בזמן אמת הן ספגו יחס מפלה ומזלזל בשל היותן אפרו-אמריקאיות).
המחשבים האלקטרוניים,
שהחלו להיבנות לאחר מלחמת העולם השנייה,
נקראו כך כי, ובכן,
הם באופן ישיר החליפו את העבודה של המחשבים האנושיים.
מחשב הויצק שנבנה במכון ויצמן –
אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם –
החליף צוות של מחשבות אנושיות שלפני כן הועמד לצורך המחקר של פרופ’ חיים לייב פקריס, לאחר שהיגר לישראל מפרינסטון
(דיברנו על זה במהדורה 127).
כדי לעסוק במקצוע המחשב נדרשו תארים מתקדמים במתמטיקה,
כמו גם נכונות לבצע עבודה מייגעת שדרשה ריכוז רב.
ובכל זאת, המקצוע הפך למיותר ברגע שהמחשבים הופיעו.
המכונה האלקטרונית יכלה לבצע חישובים מורכבים יותר לאין שיעור,
בדיוק גבוה יותר,
בתוך זמן קצר ועלות נמוכה,
ממה שמחשבים אנושיים אי פעם יכלו.
זו המשרה הראשונה שהוחלפה בעידן הטכנלוגיה הנוכחי שהחל עם המצאת המחשבים.
אחת מיני משרות רבות –
כמו מנהלי ספרים וקופאים בבנקים, מפעילות מרכזיות טלפונים, או קלדנים –
שהטכנולוגיה והתוכנה החליפו בהמשך.
כולם היו עבודות חיוניות וראויות, שדרשו מיומנות וסיפקו פרנסה וסיפוק לאלו שביצעו אותן.
עד שהטכנולוגיה התקדמה מספיק, והן כבר לא היו נחוצות יותר.
ואם היו קיימות רשתות חברתיות כשהמחשבים האלקטרוניים הופיעו בשנות ה-1950 —
המְחַשֵּׁבים האנושיים, שהמקצוע שלהם הפך ללא-רלוונטי,
אולי היו כותבים פוסט ויראלי כדי להזהיר את כולם שמשהו גדול קורה, והם הבאים בתור.
בתמונה: ״צוות הקומפיוטרס של הרווארד״, שעסקו עיבוד נתונים אסטרונומיים במצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, בסביבות שנת 1890.

עברית

@itamarcaspi סיפור חצי אמיתי
עמדתי לידכם
אתה ענית לה: מבית ספר והאוניברסיטה
עברית

סיפור אמיתי: בתחילת הקריירה בבנק ישראל הבנק ארגן כנס בינלאומי עם מלא חוקרים אורחים מחו"ל. אני נבחרתי להציג עבודה שהייתי אחד מכותביה. ההצגה באנגלית כמובן. בסוף ההצגה ניגשה אלי הנגדיה דאז, ד"ר קרנית פלוג, והחמיאה לי על ההצגה. היא שאלה אותי "מאיפה האנגלית שלך?" אז עניתי לה בלי לחשוב יותר מדי "מסיינפלד וחברים".
מואיז הקטן ®@LittleMoiz
אני נתקל לא מעט בילידי שנות ה-2000 שלא ממש יודעים אנגלית. הם כן למדו אנגלית בבית ספר ועשו 4-5 יחידות אבל לא באמת מסוגלים לחבר משפט שלם או להבין אחד כזה. אני חושד שזה קשור לעובדה שהם לא באמת גדלו על סדרות באנגלית שהיה בהם תרגום לעברית. וזה אני מספר כי אני חושש שהדור של היום, שגדל עם ה AI ונותן לו להגיב ולנסח עבורו, לא ממש ידע איך לכתוב משפטים שלמים בעברית...
עברית

@YoavSoffer @meduplam אני דוקטורנט לפיזיקה, לא יודע לעשות 9 בחזקת 2.5 ככה מהאוויר.
אבל אם שאלת אז:
9^2.5=√(81*81*9) = 9*9*3= 243
נראה לי חחח
עברית

ב-1986, מורים הפגינו נגד שימוש במחשבונים, כי התלמידים יפסיקו לחשוב ולא יבינו עקרונות בסיסיים של אריתמטיקה.
הסולידית@hasolidit
לדעתי הבלתי מלומדת, הסיכון העיקרי ממיקור חוץ מסיבי של מיומנויות קוגניטיביות כמו קריאה, כתיבה, הסקה וקבלת החלטות הוא ניוון קוגניטיבי בקנה מידה רחב. אז השאלה היא מה יקרה קודם: האם בינה מלאכותית תצליח לרפא דמנציה לפני שהיא מחוללת אותה?
עברית

@Meital_Lehavi @Omer_Lubi מנסה ליצור איתכם קשר לגבי אפשרות לקו לקו נוסף.
תוכלי לשלוח לי הודעה?
עברית

לא מדברים, עושים - פרצנו דרך 🚌
יותר מ־1.8 מיליון נוסעים כבר הוכיחו: יש ביקוש אמיתי לתחבורה ציבורית בסופ״ש.
התדירות עולה, התקציב גדל והיעד הבא: חיבור למטרופולינים ואפילו קו לנתב״ג.
כשאין פתרון מלמעלה, הרשויות המקומיות מובילות.
זאת לא אצבע בעין, זה צורך בסיסי
וזאת אחריות המדינה לדאוג גם לערים “חלשות״ לאפשר לכולם לנוע בשבת.
שבוע שעבר עם הפנים לעתיד, התכנסנו 13 נציגי הרשויות המקומיות המשתתפות במיזם כשהמטרה ברורה: התרחבות, צורך השעה.
שמרו לכם את המפה של נעים בסופ״ש. כל הקווים נמצאים גם באפליקציות זמן אמת.
#פידתחבורה


עברית

אתמול @amsterdamski2 שאל (בצדק) האם ניסיתי וייב-קודינג בעצמי. האמת שניסיתי אבל לא לעומק, לא ברצינות. אז החלטתי לצלול.
התחלתי ב-11 בבוקר סיימתי ב-1 בלילה ובאמצע... הו, זו היתה חוויה.
מאבד תמלילים | וייב-קודינג זה משו-משו
popup.co.il/14643/
עברית

@amsterdamski2 @yuval_dror יצרתי עכשיו (לראשונה בחיי) אפליקציה (לראשונה בחיי) בעזרת קלוד.
היא עובדת סביר
הבעיה שאין לי מושג אם עשיתי קוד קלוד, וייב קוד, או סתם קלוד
עברית

@yuval_dror קראתי ונהניתי. במקרה שלי אחרי שניסיתי גם את ג׳מיני וגם את קלוד, אני לגמרי מעדיף את קלוד. אולי ההעדפה הזו תשתנה בהמשך, אולי אני בשלב ירח הדבש, לא יודע, אבל בינתיים אני מרוצה ממנו מאוד. טור סוף השבוע שלי במוסף כלכליסט יהיה על זה. יהיה נחמד לשמוע את דעתך
עברית

@dgwbirch @izakaminska Hey, I listen to you mainly on Twitter...
English

@izakaminska "It raises baseline public understanding"
How? The public isn't listening to historians, geographers, economists, military strategists, engineers, demographers etc etc they are listening to a TikTok incel
English

Since what everyone is obviously yearning for is another armchair take on the prospects of Greenlandic independence, I’ve waded in.
But the piece isn’t really about Greenland. It’s about how social media structures public opinion: how the uninformed get informed, how misunderstandings propagate, and how debates unfold when knowledge is unevenly distributed and everyone is talking at once.
The question is whether these amateur arguments — which often trip over technicalities, circle back, and gradually work their way through known complexities — are actually capable of producing insight in their own right. Or whether they’re mostly just noise, a sign that the wider world is belatedly catching up on issues experts have long since internalised.
And there’s a related question: can the experts themselves learn anything from this process?
The temptation, especially for specialists, is to roll their eyes as familiar “known knowns” are rediscovered in public. But there’s a case that the exercise is still worthwhile. It raises baseline public understanding which improves democratic accountability, surfaces neglected assumptions, and occasionally exposes where long-standing technical frameworks strain once stress-tested by popular engagement.
In that sense, the problem isn’t armchair debate per se — it’s forgetting that once the crowd seizes an issue, even well-established expertise has to reckon with how power, perception, and incentives actually interact. And also how they change the pre-existing dynamics at hand.
Plus, I invoke Agatha Christie’s Poirot as the archetypal outsider who sees clearly precisely because he isn’t constrained by habit or vested interests, providing he has time to evaluate the available information and evidence.
mindtheblindspot.substack.com/p/blind-spot-d…
English

@amazingmap @grok what's the word in Hebrew and how did it originate?
English

@VenusinTammuz חילוני גמור. ראש השנה היהודי בפער. משהו בשינוי עונות השנה עובד עלי לגמרי.
אנחת הרווחה מהקיץ.
'סתיו יהודי, בארץ אבותיי, שולח בי, רמזי אלול'.
עברית

@Amit_Mandelbaum @tsoofbaror מאתגר - משהו לערבית מדוברת? כל מה שאני מצאתי בערבית היה ספרותית
עברית

@tsoofbaror עוד לא מצאתי משהו יותר טוב מ Pimsleur לא זול אבל היחידה שהצליחה באמת ללמד אותי שפה( הביאה אותי לשליטה בסיסית ++ ברוסית ויפנית)
גם את Memrise מאוד אהבתי.
הראשונה מתאימה יותר לנהיגות וכאלה כי הרוב זה שמע. Memrise מתאימה אם יש לך אפשרות לראות את הטלפון.
עברית















