Susan Kleiman Lax

Today A Heart's Landscape, An Invitation to the Garden of Moments spreads her wings! I'm truly excited that she will find a home with readers & offer them a moment of joy, awareness & compassion. #HappyBookBirthday #AHeartsLandscape! Visit bit.ly/3fhkOAb to order yours🌹

@gershonbaskin @ShemuelMeir רפואה שלמה🌹

לחץ - סטראס בשבוע שעבר עברתי התקף לב בדרכי להשתתף במפגש ישראלי־פלסטיני־אירופי בוורשה. התקף הלב הגיע בשעה אחת בלילה, עוד לפני שהכנס נפתח. ביליתי שבוע בבית חולים ציבורי בפולין, שם קיבלתי טיפול רפואי מן המעלה הראשונה, ברמה שאינה נופלת מבתי החולים הטובים בישראל. עברתי צנתור והושתל לי סטנט באחד מעורקי הלב. open.substack.com/pub/gershonbas…

שאלה לשר המלחמה האמריקאי Hagasti - לכל אלה שאין בית עכשיו, למשפחות השכול שאיבדו את יקרים לעסקים שנהרסו לילדים שרמת החרדה עלתה ברמות ושאיבות את תמימות ילדותם יש ישראל יותר בטוחה???? לא שואלת את נתניהו כי הרי הוא לא סיפר למדינה ולעם שיש הפסקת אש..

ברגעים אלה הממשלה גונבת כספים במירמה בכנסת בלילה

נתניהו נכשל בלהגיע ל61 בכל סקר. ההישגים של כוחות הבטחון וחיל האוויר הם למרות נתניהו, לא בזכותו. הוא יעלה קצת בסקרים לרגע אבל האמת פשוטה: אלפי ישראלים נטבחו, נאנסו ונשרפו חיים תחת משמרתו. הלשכה שלו עבדה בשביל האויב והוא העביר כספים לחמאס. בחצי השנה הקרובה הוא יפנה את מקומו. זהו.

מהמם איך שר ההגנה של ארה״ב מדבר על איזה נשיא נפלא הוא טראמפ ועדיין לא הזכיר את החיילים האמריקאיים שנפלו..

“Why Has Hatred Become So Loved In America?” My Latest @patheosHQ patheos.com/blogs/onemomen…

במידה ולא הבנתם עדיין מדוע נתניהו פרסם סרטון באנגלית על המשפט שלו קבלו 4 דקות עם @BenCaspit ״נתניהו נמצא עכשיו באמא, אבא, סבתא והסבא רבה של הניגוד עניינים. הוא מבין שזה הצ׳אנס האחרון שלו לצאת ולהימלט מאימת הדין והוא מוכר ומשעבד לכאורה את כל האינטרסים הלאומיים, ביטחוניים הכי רגישים שלנו״

התמונה הזו צולמה ב-7.10 בקיבוץ שלי, נחל עוז, קצת אחרי השעה 12:00. רואים בה את צחי עידן ז"ל, אז עדיין בחיים, ואת עמרי מירן יבדל"א. גלי אשתו של צחי שומרת על הילדים, שאחותם הבכורה מעיין ז"ל כבר נרצחה. עמרי וצחי עדיין בשטח ישראל בשעה הזו. בקיבוץ נחל עוז היו בשעה הזו עשרות מחבלים, וכוח קטן של שמונה גיבורים (ניסן דה-קלו וברי מאירוביץ' מצוות הביטחון של היישוב + שישה לוחמי ימ"ס) מנסה להדוף אותם מתוך רכב ממוגן שכבר חטף RPG. הרבש"צ אילן פיורנטינו, שכן שלי, כבר נהרג. שושי ברוש, שכנה מבוגרת בבית מאחורינו, כבר נרצחה, ובעלה יונתן (יונצ'י) פצוע קשה. יש בשכונה עוד הרוגים ופצועים, ביניהם לוחם הימ"ס האמיץ יעקב קרסנינסקי, שהצוות שלו ישן בקיבוץ באותו סוף-שבוע והציל עשרות משפחות באותו בוקר נורא. אנחנו בשעה הזו עם שתי ילדות, בנות שלוש ושנה וחצי, בממ"ד חשוך, בלי חשמל ואוכל, מאז 6:30 בבוקר. הבית מוקף מחבלים. אין צבא ביישוב, למרות כל הזעקות של התושבים - בתקשורת, בפניות לגורמי צבא, בהודעות נואשות. צה"ל הגדול לא מגיע לקיבוץ, גם אחרי 12:00. במוצב הצמוד אלינו יש בשעה הזו עשרות חיילים וחיילות הרוגים, אבל גם חיילים וחיילות שמצליחים להתחבא ולשרוד. המחבלים בדיוק מתחילים להצית שם את החמ"ל. כוח קטן של חמישה גיבורים, לוחמי יחידת מגלן בפיקודו של חן בוכריס, מנסה בשעה הזו להגיע לגזרת נחל עוז - ונקלע לקרב קשה עם חוליית חמאס על הכביש. חן, קצין האג"מ יפתח יעבץ והחובש אפיק רוזנטל נהרגו. שני הלוחמים האחרים נפצעו. כוח של שמונה לוחמי צנחנים בפיקודו של רועי זבטני ניסה להגיע למוצב נחל עוז, ונקלע לאותו קרב קצת אחרי השעה 12:00, כאשר אחד הקצינים, ידידיה, נפצע קשה בבטן. ההורים שלי, במאמץ משותף, פינו אותו לבית החולים יחד עם שני הפצועים של מגלן, והצילו את חייו. זו הייתה המציאות של נחל עוז ב-7.10. הכוח הצבאי המאורגן הראשון הגיע לקיבוץ בסביבות השעה 13:30, שבע שעות אחרי שהתחילה מתקפת המחבלים. אלינו לשכונה הגיעו חיילים אחרי השעה 15:00, ואת הדפיקה המפורסמת של אבא שלי על חלון הממ"ד, שמענו קרוב לשעה 16:00. אחר-כך הבית שלנו הפך למוקד פינוי שורדים ופצועים, עשרות אנשים התקבצו אצלנו וקיבלו טיפול רפואי ואוכל, עד שהוציאו את כולנו באוטובוס ב-23:00 בלילה. מי שרוצה לדעת עוד, מוזמן להסתכל בעדויות של אנשי נחל עוז ב"פרויקט 710". מאז ה-8.10 המשפחה שלי נלחמת ברצף ארוך, מכוער ונבזי של שקרים והמצאות נגדינו, של אנשים שלא היו בנחל עוז באותו יום ומנסים לטנף את מי שהיה שם, נלחם, חילץ והציל. המאמץ נגדנו נובע מתוך מבוכה של אנשים על כך שראש הממשלה, באותן שעות גורליות, דיבר בטלפון עם ראש ממשלת הולנד, צילם סרטון, ואלוהים יודע מה עוד. אני גאה בהורים שלי שהצילו באותו יום את בר וליאור, זוג מקסים שנמלט ממסיבת הנובה וכמעט נהרג בדרך (mako.co.il/entertainment-…). גאה בהם שהצילו את ידידיה (mako.co.il/news-israel/20…) ואת לוחמי מגלן, אלון ויונתן. גאה באמא שלי שאחרי שהסיעה את החיילים הפצועים לבית החולים, מיד העמיסה בקבוקי מים על האוטו ונסעה חזרה לשדרות, לחלק מים לאנשים במיגוניות, בשעה שהיא לא יודעת אם אבא שלי הצליח להגיע אלינו ואם אנחנו בחיים. וכן, אני גם גאה בו שהוא ניסה לדווח בשעות הבוקר לכל מי שהוא מכיר בצמרת הצבא על המצב בנחל עוז - מתוך תקווה שצה"ל ישלח כוחות וימנע את הטבח בנחל עוז. הלוואי שמישהו היה מקשיב לו ושולח כוחות בזמן - כוחות שהיו מונעים רצח של 16 אנשים בקיבוץ, מונעים את החטיפה של עמרי וצחי, את הצתת החמ"ל במוצב נחל עוז והמון מעשי זוועה אחרים שהתרחשו באותו יום בגזרת נחל עוז. האמת העצובה היא שאף כוח לא הגיע בזמן למנוע את מעשי הזוועה הללו, אבל בשעה 13:30 הגיעו חיילים גיבורים של מגלן וסיירת גבעתי (אגב, סיירת גבעתי הגיעו בזכות חייל ביחידה, תושב הקיבוץ, שסיפר לחבריו על מחבלים בחצר הבית שלו). הם חברו לגיבורי הימ"ס, וכמובן ניסן וברי האלופים, והתחילו סריקות בקיבוץ. אבא שלי סרק יחד איתם בין עשרות בתים ולבסוף הגיע גם אלינו הביתה בשעה 15:45. הלוואי שלא היינו צריכים, בתור משפחה, להתעסק בטינופת הזו. יש לנו ילדות שעברו טראומה איומה. שכנים וחברים שלנו נרצחו ונחטפו, ובין אלה שנחטפו, חלק לא חזרו בחיים. אבל אנחנו נלחמים על האמת - בין אם זה מול אנטישמים בעולם שמכחישים את השבעה באוקטובר, ובין אם זה מול מניפולטורים ושקרנים פה בישראל, שמנסים למחוק ולעוות את האירועים בגלל סיבות פוליטיות. הדבר הכי חשוב, עכשיו שהחטופים החיים חזרו, הוא להקים ועדת חקירה ממלכתית. כדי לחקור את המחדלים הבלתי-נתפסים של אותו יום, ואת המדיניות הכושלת, השחצנית והמסוכנת שהובילה אליהם. אנחנו לא נפסיק לדבר על זה ולדרוש את זה, כי חקירת אמת של הכשלים והמחדלים היא הצלת חיים. אם זה אומר שימשיכו להפיץ עלינו שקרים ועלילות - נתמודד. אנחנו חזקים. שבת שלום.

אני לא יודע מספיק כדי לחוות דעה על הסיפור המתהווה של הפצ"רית, אבל אני כן מוצא ראוי לציון שמכתב ההתפטרות שלה כלל את המילים "אני נושאת באחריות מלאה". לקיחת אחריות היא שיעור חשוב לכולנו.

לא אשתוק! מהיום שבו מתן הושב ארצה, יחד עם 19 החטופים ששרדו את השבי בחיים, מכונת הרעל על שופרותיה בתקשורת וברשתות, מנסה להלך אימים על משפחות שורדי שבי ועליי בפרט. המטרה שלהם ברורה - הם רוצים לשכתב את ההיסטוריה על ידי הכתמת המאבק ההירואי שניהלנו, יחד עם מיליוני ישראלים, אותו מאבק שגרם לנשיא טראמפ לפעול ולכפות על נתניהו ועל חמאס את ההסכם לסיום המלחמה והחזרת החטופים. והשיטה תמיד אותה שיטה - קמפיינים רוויים בשקרים, השמצות, והכפשות נגדנו המשפחות. כמעט שבועיים שאני מנסה לסגור את חלונות ביתי ולהגן על מתן ואחיותיו מפני מכונת הטרף, להשיב קצת שפיות ולהתרכז בשיקום שלנו כמשפחה. ובזמן הזה הרעל וההסתה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לא אקבל את האלימות הזאת. לא אירתע ממסע ההכפשות המאורגן הזה. במשך שנתיים נאבקתי על חיי הבן שלי. את מאבקי הציבורי ניהלתי ללא דופי באמצעות קמפיין מימון המונים ייעודי ומפוקח כחוק, שאגורה ממנו לא הופנתה לתועלתי האישית. שאר תקציבי המחייה שלנו התקבלו מהמדינה, כמו כל משפחה של חטוף שמקבלת מענק עד להשבת החטוף. חיי האישיים וחיי ילדיי הינם פרטיים - במיוחד של מתן אחרי שנתיים בשבי שמתחיל תהליך שיקום קשה וארוך. הניסיון לצבוע את המאבק עבור החזרת מתן וכל החטופים באינטרסים כאלה או אחרים לא יצליח. העם לא טיפש והוא רואה שזהו קמפיין פוליטי מתוזמן וממומן שנועד להרתיע אותי מהמשך המאבק על השבת כלל החטופים החללים, ואת כל משפחות השבעה באוקטובר מהדרישה לחקר האמת על מחדל השבעה באוקטובר והאשמים בו ע״י ועדת חקירה ממלכתית. אז אני מודיעה בזאת לקודקודים במכונת הרעל ולכל השופרות למיניהם - לא יעזור לכם! אני אמשיך להאבק בכל הכוח עד שכל הממשלה והעומד בראשה שהיו אחראיים על השבעה באוקטובר ישלמו את המחיר - לא רק על אותו יום אלא גם על השנתיים שחלפו מאז! ולא נרפה עד שכל האחראים למחדל ילכו הביתה! אני לא אשתוק מול האלימות המאורגנת הזאת, ובכוונתי לפעול נגד כל מי ששותף לה - ממפעילי מכונת הרעל ועד אחרון המגיבים. אני הולכת לתבוע אתכם - אחד אחד, לא מוותרת. נדאג לטפל בכולם וכולם ישלמו ביוקר! מגיע לנו טוב יותר, הרבה יותר טוב - ובשביל זה אני איאבק. זה לא רק עליי, זה עלינו. שלכם, עינב צנגאוקר אמא, אזרחית ישראלית גאה.

עינב צנגאוקר דיברה הערב לראשונה מאז שובו של מתן מהשבי, בנאומה הערב בכיכר החטופים. "השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין". הנאום המלא: --- מתן שלי, שלנו, בבית. ברגע זה מתן יושב בסלון ביתנו וצופה בכם, עם ישראל, וליבו מלא הערכה והכרת תודה אליכם. בזכות הנחישות, ההתמדה ורוח האמונה והתקווה של כולנו, מתן שב הביתה, בחיים. בשמי ובשם אילנה, נטלי ושני, בשמו של מתן, אני מבקשת לומר לכם - תודה. אבל, ויש אבל גדול וחשוב שייאמר - המאבק שלנו לא תם. המאבק לא ייגמר עד שהחטוף החלל האחרון יחזור אלינו, עד שכל משפחה תוכל ללוות את אהובה למנוחת עולמים וקבורה ראויה. הניצחון שאנחנו כמהים לו יושג רק כשהחטוף החלל האחרון יוחזר ארצה. אני מבטיחה למשפחות החטופים החללים, את אותה ההבטחה שאתם, מליוני אזרחים, הבטחתם לי בשנתיים האחרונות - אני איתכם, אתם לא לבד. אנחנו אתכם, אתם לא לבד. נמשיך להיאבק בשם אותם ערכים, נעשה כל מה שיידרש עד שנחזיר את כולם הביתה. אני מרכינה ראש ביראת כבוד עצומה בפני חיילי צבא הגנה ההגנה לישראל הגיבורים שלנו, הקרבתם הכל אבל הכל בשביל מתן שלי ויתר החטופים, בשביל מדינת ישראל. המחיר שאתם והמשפחות האוהבות שלכם שילמתם בשנתיים האלו, וגם ברגע זה, בגוף ובנפש, הוא כבד מנשוא. לנצח אהיה אסירת תודה על פועלכם ועוז רוחכם למען החטופים ומדינת ישראל. אני מבקשת לומר מפה למשפחות השכול - אני מצטערת, אני מבקשת סליחה. אני מצטערת שנאלצתם לשלם את המחיר הכבד ביותר, לבי תמיד יהיה איתכם וזכרון ומורשת יקיריכם יהיו נר לרגליי. בשבעה באוקטובר, ברגע הכי נורא שלנו כעם, התייתמנו ממי שהיה אמור לתפקד כאמא ואבא. לא הייתה ממשלה שתפקדה. במקומה, עם ישראל על כל גווניו קם על רגליו ובמשך שנתיים ארוכות פעל לתת מענה בכל ההיבטים. אתם, עם ישראל, עמדתם לצידנו, פתחתם את לבכם כשהם אטמו אותו, אתם הושטתם לנו יד כשהם הפנו לנו עורף. כשהם טירפדו עסקאות, אתם זעקתם איתנו ברחובות, בעצרות, בהפגנות, בשמש הקופחת, בגשם ובקור. השמעתם איתנו את קולכם אל מול מי שבחר למלא פיו מים. מול כל מי שניסה לנרמל את הגיהנום של בנינו ובנותינו בשבי. הם דאגו לתדמית שלהם אבל אתם, עם ישראל, נלחמתם לצידנו על הערכים שמגבשים אותנו כחברה. הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, אחראים למחדל השבעה באוקטובר. הם האחראים לכך שילדים נחטפו בפיז'מות ממיטותיהם, במשך שעות ארוכות משפחות הסתתרו בממ"דים ואף נאלצו להסתתר בין גופות עד להגעת עזרה. והעזרה איחרה להגיע. הם האחראים למחדל ההפקרה באותו היום, ובכל יום מאז, אחראים לחטופים ולחטופות שנהרגו ונרצחו בשבי. הם אחראים לחיילים שנפלו על חרבם בקרב באותם מקומות שכביכול כבשנו פעם אחר פעם אחר פעם. הם אחראים לסיוט שכולנו עברנו במשך שנתיים, ויש משפחות שעדיין חוות את הסיוט עד רגע זה. הם יכולים לשנות את שם המלחמה כמה שירצו אבל לעולם לא יוכלו לחמוק מהאחריות. השבת כל החטופים החללים וסיום המלחמה הם רק המערכה הראשונה בתיקון המחדל וריפוי המדינה. התיקון יושלם כשכל האחראים למחדל ילכו הביתה ויתנו את הדין. בשנתיים הללו הרגשתי שהכאב האישי שלי הפך לכאב לאומי. הדמעות על מתן שלי זלגו על פניהם של אמהות ואבות בכל רחבי הארץ. אנחנו נקום, נקום לא מתוך נס, אלא מתוך נחישות ואמונה גדולה, כפי שקמנו להיאבק גם כשהייאוש כרסם, גם כשהיה נדמה שהאור כבה, אנחנו נשיב את כל החטופים החללים. נאסוף את השברים ונדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית - היא ולא אחרת! כל אחד ואחת ממיליוני האנשים שהיו לצידנו, שיצאו עם דגל לצמתים, ששלחו חיבוקים, שקראו "את כולם, עכשיו", כולכם - הרגע הזה הוא שלכם. אתם הצלתם את הבן שלי, החיוך על פניי הוא בזכותכם, אני ברת מזל שנולדתי לעם הזה. ניסו להפשיט אותנו מערכים, הסיתו, תקפו, השתלחו במשפחות חטופים ובמשפחות שכולות, ניסו לפלג ולשסע בינינו, שיקרו לנו במצח נחושה. ניסו לייצר בינינו קרעים, אבל הם לא הצליחו וגם לא יצליחו לעולם. היום אני עומדת פה ואומרת בגאווה גדולה - תדע כל אם עבריה שיש מאחוריה עם שלם. עם שימשיך להילחם להשבת כל החטופים החללים, והשבת אחרון החיילים משדה הקרב הביתה. עוד חזון למועד לתודות, המאבק לא הושלם, אבל תודה אחת אני חייבת לומר - תודה למטה משפחות החטופים, על עובדיו ומתנדביו, שעשו ועודם עושים הכל בשביל להחזיר את כולם הביתה. ועכשיו, לראשונה מזה שנתיים, אני מרשה לעצמי להגשים את חלומי - לחזור להיות אמא למתן, לנטלי ולשני. אוהבת אתכם.

@BenCaspit ואיך אתה לא מזכיר את החטופים????

המילה ״היסטורי״ קטנה בעשרות מספרים על הבוקר הזה. זה לא נגמר. זה מתחיל. ישראל נערכת לימים האלה מאז שנות ה-90, עת כוונות הגרעין של איראן אותרו לראשונה. נערכת, מתכננת, מתריעה, עוקבת. איראן היתה אמורה להגיע לגרעין תוך שנים ספורות. המאמץ הישראלי עיכב אותה בלמעלה מעשרים שנה. אבל היא הגיעה לשערי מטרתה. עמדנו על סף תקיפה פעמים רבות. היססנו, לא תקפנו. עכשיו, זה אמיתי. כמו שמאיר דגן המנוח הגדיר, ״ישראל תתקוף לבדה רק אם הסכין תהיה כבר צמודה לצוואר״. היא צמודה לצוואר. אנחנו עוד רחוקים מלדעת אם זה הצליח, מה משמעותה של הצלחה, האם חלילה זה נכשל, מה משמעות הכשלון. אנחנו עוד רחוקים מלספוג את התגובה האיראנית. היא תגיע. אין סיבה להיכנס לפאניקה. ישראל תעמוד בתקיפה האיראנית. צריך לקוות שארה״ב תעמוד לצידנו. הסימנים מראים שכן. אבל הבוקר הזה הוא בוקר היסטורי. בבוקר הזה אין פוליטיקה ואין ימין ואין שמאל ואין חילונים או דתיים. יש מדינה אחת שנלחמת על עתידה. יש עם אחד שמתפלל לשלום הטייסים וכל שאר הלוחמות והלוחמים שמבצעים עכשיו משימה בסדר גודל תנ״כי. בהצלחה.

One does not have to lean toward a particular point on the political spectrum to be horrified at the sight of the starvation seen in Gaza. It is physically painful for decent human beings to watch. The Israeli public – in my estimation quite a large portion of it – feels deeply appalled and powerless. Their hearts are shattered from the suffering and torture endured by hostages chained in Hamas captivity. They are torn over every fallen soldier. They are still gruelling over the trauma left in the wake of the Oct 7 massacre. They are shocked by the betrayal committed by the government against its people, and its continued abandonment of hostages in captivity, and by its actions of dismantling the foundations of the country. The public is broken and worn out, and keeps gathering its strength and picking itself back up, in order to take to the streets to save the hostages and the country. The suffering of the people of Gaza is one more layer of destruction in an unfathomable growing number of disasters. One of the often-repeated slogans used by the pro-democracy protest movement fighting against the dictatorial regime coup, is: “We Are Not Our Government”. That is part of the complex situation. We are the ones fighting against our government. A government that is committing crimes against its own people. A government whose actions stand in complete contrast to our most basic values. Putting aside the question of whether this is an intentional government policy, or government incompetence, which is leading to starvation in Gaza – the fact is, starvation exists. That is a fact, and it is despicable to deny that fact (What’s up Former Prime Minister Naftali Bennett?). You can see the starvation documented in countless videos, you can hear first-hand testimonies, captivity survivors have said that during the times aid was stopped, there was nothing to eat. There are hostages held in Gaza who are being sacrificed for the sake of a purely political war, and they must be saved. Brave soldiers are being sacrificed in this war of deception. Starvation exists in Gaza, and it must end. All of this is the responsibility of the dreadful government of Israel. A government which should have been thrown out of power long ago. We are fighting to make that happen as quickly as possible. The majority of the Israeli public has been clear about what it wants, stating it over and over again in polls – They want the war to end and they want all our hostages brought home, now. We are not our government.

הזוי……עכשיו הוא צריך לתקן את ה״ישן עם מצפון נקי.. wtf

🚨 If there’s one thing American Jews and anyone who cares about Israel and our 59 hostages should be talking about this weekend, it’s this. Must see interview with former Mossad financial terror expert Udi Levy: #Qatargate: Documents tying Benjamin Netanyahu to massive corruption *have never even investigated in Israel.* Allegations that Netanyahu’s vast and unexplained wealth—crypto, cash, global accounts emanate from crime family operations have yet to be probed. National Security: In 2017, he shut down the Mossad’s anti-terror finance unit that traced these movements. This isn’t just about Israeli politics. It’s about truth, democracy, and the cost of silence. #IsraelDemocracy #QatarGate #BringThemHomeNow #Endthewar

So proud of our people that showed up and continue to show up for each other no matter race or religion: haaretz.com/israel-news/20…

Choosing Joy Is A Holy Act Of Defiance: My latest @patheosHQ Column: patheos.com/blogs/onemomen…

@YunaLeibzon איזה זכות הייתה לי להכיר בימים קשים אבל החיוך והחיבוק עשה את הרגע יותר טוב מקודמו- תודה לך יונה יקרה🫂🌹

זה השבוע האחרון שלי בתפקיד שליחת חדשות 12 בארה״ב. אולי בהמשך יהיה לי כח לסיכומים יותר רשמיים אבל רק רוצה להודות לכל אנשי דסק החוץ אצלנו, למפיקים/ות, תחקירנים/ות עורכים/ות של חברת החדשות שנמצאים כל הזמן מאחורי הקלעים והעבודה שלנו על המסך פשוט לא אפשרית בלעדיהם. כמובן תודה לבוסים שלי שכמו בקלישאה, נתנו לי את ההזדמנות, אבל באמת, פשוט החליטו להמר עלי. אצא לחופשה קצרה ועוד מעט חוזרת לשדר בחדשות 12, פשוט מישראל (:

יום רביעי שעבר, כל המדינה מתאבלת על משפחת ביבס. השר שלמה קרעי: נואם בשנאה על "קיבוצניקים מדושני עונג". היום, כל המדינה בוכה עם המשפחה של עודד ליפשיץ. ח"כ אריאל קלנר: מפרסם באמצע הלווייה הצעה לוועדת טיוח פוליטית שתקבור את מחדל אוקטובר. אין עוד ממשלה שכל-כך שונאת את האזרחים שלה.