דורון שוסטר

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון (ולא צפוי כזה): מחר יגיע הקץ על העיתונות המשודרת. ועדת חוק השידורים @GalitDistel תחליט לבטל למעשה את חובת ההפרדה המבנית בין החדשות לבעלים, לבטל את האיסור על בעלות צולבת ולבטל את החובה לאתיקה עיתונאית זה לא פתח שום מהדורת חדשות

בוקר אור מביהמ"ש המחוזי בת"א, זהו היום ה-88 לעדות הנאשם נתניהו, היום ה-53 לחקירה הנגדית, היום ה-3 לחקירה הנגדית בתיק 2000 - ימים לא מלאים כמובן. לאחר הביטול אתמול, היום מתחדשת העדות. אפשר להיות בטוחים שנתניהו כבר מכין טריקים ושטיקים להמשך היום. נוני מוזס כבר הגיע. שרשור דיווחים

האלוף במיל׳ גיורא איילנד בכאן רשת ב׳: ״אני חושש ומודאג שנתניהו יזום את חידוש המלחמה בעזה כי שם יש לו את חופש הפעולה הגדול ביותר. תמיד אפשר לספר סיפורים על כך שיש עוד משימות בעזה וחייבים להשלים את המלאכה. אני מקווה מאוד שאם זה יקרה, הצבא יגיד שאין שום הצדקה לחדש את המלחמה בעזה״

וואלק בסוף החטופים דווקא כן אומרים תודה למי ששחרר אותם

אבל 70,000 תקנים לרבנים יש, אז מה הבעיה? קח ברכה ותהיה בריא. רק ביבי!

מאמרו של ע', מתנגד משטר אמיץ, מ"עצורי הפחים", בהארץ. *קריאת השכמה* חשובה ומטלטלת👇 אני ע', עציר פוליטי. שמי אסור לפרסום עקב נסיבות אישיות. לצד שישה אנשים נוספים, אני מואשם במה שלימים התפרסם כ"הצתת פחי המחזור" בירושלים, במסגרת פעולות המחאה ביום ה–700 לטבח שבאחריותו של בנימין נתניהו. נעצרתי כי הסעתי חבר למרחק של עשר דקות הליכה ממקום האירוע. לא הצתתי דבר מעודי. חטאי הכבד יותר הוא היותי פעיל מחאה ומתנגד לממשלה. מאז המקרה אני נתון לרדיפה של "המערכת". אני עצור כשמונה חודשים, מתוכם נכלאתי מאחורי הסורגים 33 ימים. הועברתי בין שלושה בתי מעצר שונים, ואף ביליתי לילה בצינוק, למרות היותי עציר למופת. כתב האישום שהוגש נגדי כולל האשמה בחמש הצתות, שיבוש הליכים, ועוד כמה הפלגות שאינן תואמות למעשה – משל הייתי חבר בארגון פשיעה. הפרקליטות דורשת להשית עלי מאסר בפועל, ומכל עבר מגיעות עדויות שזה מוכתב מלמעלה – לעיתים בצורת התנצלות של מי שרק ממלא אחר הוראות וקצרה ידו, ולעיתים זה מצוין כעובדה יבשה. כמות המשאבים שהושקעו בחקירה שלי אינה פרופורציונלית גם אם היה מדובר בעבירות חמורות בהרבה. במהלך המעצר פגשתי פעיל חרדי ששרף פח אשפה בבוקר והספיק להגיע לתפילת ערבית בבית הכנסת השכונתי. כפרים נשרפים, אנשים נרצחים בדם קר, וגורמי האכיפה "לא מצליחים" לתפוס חשודים. כתבות קשורות הם הקדישו את חייהם למדינה — וכלואים כבר חודש כי הציתו פחים למען חטופים הילו גלזר החטופים כבר שוחררו, אבל אבא שלי שנעצר במחאה למענם עדיין במעצר פוליטי אורי פויגל בבית המשפט, אשפה יהודית חשובה יותר מחיי פלסטיני סבסטיאן בן־דניאל (ג'ון בראון) עובדות מטרידות ביחס לפרשה ממשיכות להיאסף: על פי הפרסום, השב"כ היה מעורב בחקירה של הצתת הפחים, ומן ה"מערכת" הופעלו לחצים להאשים אותנו בטרור. למרות התיוג של אמן התעתועים את ההצתה כניסיון לשרוף את ביתו, האירוע היה רחוק למדי מבית ראש הממשלה. את הביטוי "טבעת סביב בית ראש הממשלה" טבעה התקשורת. במסגרת החקירה נערך חיפוש בביתי בצו שופט על ידי שני שוטרים חמושים ב–M16, ואשתי נחקרה במשך שעתיים בגלל איזו התכתבות חסרת משמעות בווצאפ. המשפט שלי לא יכול היה להתחיל בגלל השר שהתעכב במינוי האחראי על חיסיון הראיות, ואלו נמסרו באיחור לעורכת דיני. השורשים לפעילות המחאה שלי והסירוב לעמוד מנגד נטועים בילדותי, בתמונות האילמות מתחת לזכוכית שעל השולחן – שבהן נראו אחיו של סבי, שנרצחו בשואה, תמונות של חיים שהיו ואינם, שחלחלו אל נפשי ללא מילים. עם התבגרותי רותקתי על ידי כל מה שהיה קשור למלחמת העולם השנייה, ובעיקר לרוע, לבנליות שלו ולמנגנוניו. לפני שנים שמעתי את הסופר היהודי האמריקאי דניאל מנדלסון מדבר על תחקיר שערך סביב כתיבת ספרו, "האבודים, שישה מתוך שישה מיליון". הוא סיפר שמאז התחקיר הוא מתבונן באנשים סביבו ותוהה: מי היה עומד מנגד ומי לא, מי היה בוחר להסתכל ומי היה בוחר להתעלם. אני משתדל שלא לעמוד מנגד, כדי שאדע תמיד, ויידעו צאצאי, איפה הייתי באותם ימים אפלים, בעת שאזרחים חטופים הופקרו לגורלם למען שמירת הקואליציה הזדונית – האם צפיתי בבית ב"אח הגדול", או נאבקתי ברחובות למען השבתם. לאחר טבח "התקומה" הקים יעקב גודו, שאיבד את בנו תום באותו טבח, אוהל מחאה מול הכנסת. אזרח שהוסת על ידי השלטון ניסה להצית באחד הלילות את המאהל על יושביו, ואני נעניתי לקריאה להתנדב לשמירה. במאהל פגשתי פעילי מחאה שחלקם מואשמים בתיק. אחרים פגשתי לראשונה רק בבית המעצר. כלרבים, גם לי לא נתנו מנוח הנרמול שעברה ההפקרה וההפרטה שעברו החטופים, משל היה זה עניין אישי של המשפחות ולא עניין לאומי. בכישרון רב, מערכות התעמולה של השלטון הצליחו להרגיל את הנתינים גם לזה. מה רע פה בסך הכל? ומי שלא מצליח להתרגל, כמוהו כאויב. עילת המעצר שלי היא מסוכנות. לאחר תסקיר חיובי שבו הגיע שירות המבחן למסקנה שמסוכנותי נמוכה, שוחררתי למעצר בבית אמי (מאחר שאני מחויב בפיקוח, שהות בביתי היתה כובלת את אשתי, כמפקחת, לבית). לאחר תסקיר נוסף, שבו התברר שמסוכנותי הנמוכה פחתה אף יותר, עדיין התנגדה הפרקליטות לשחרורי למעצר בית בלא פיקוח בשעות היום. בניגוד לעמדת הפרקליטות, לפני חודשיים פסקה שופטת שאוכל לשהות בשעות מסוימות ללא פיקוח בביתי ואף לצאת לעבודה. עם זאת, בלילות ובסופי השבוע אני עדיין מסוכן ומחויב בהשגחה. זו הדואליות של המערכת, שהרי לא על מידת מסוכנותי מדובר, אלא על התעמרות והענשה ללא משפט, כראוי לנתין סורר, למען תראו ותיראו. הרי לא לקחתי שלמונים, לא ריגלתי לטובת קטאר, לא בגדתי, גם לא הפקרתי אזרחים למותם. אני אדם שלא עמד מנגד, ועל כך הוא ראוי להיענש. משפחתי ואני סופגים פגיעה שאינה מידתית. בעבורנו מדובר במחיר כבד, בעבורכם – בקריאת השכמה.

סוער בוועדת חוקה: רוטמן הוציא את ח״כ מירב כהן מהוועדה ב-3 קריאות רצופות לאחר ששאלה על סדר הדיון ואם תוכל להשלים את דברים בהמשך היועמ״ש גור בליי העיר לרוטמן כל חברי האופוזיציה יצאו ורוטמן הוציא את הוועדה להפסקה כל זה בתוך 2 וחצי דקות

באותו היום: הפגנת חרדים נגד גיוס – ליטופים; הפגנת אזרחים נגד הממשלה – אלימות! המשטרה בחרה צד. והוא לא שלנו. מקווה שיגיע היום שבו המשטרה תעבוד בשביל הציבור, לא בשביל הקיצונים.

הכירו את הגיבורים: מחמד ג'ראדאת, מחמד אבו בכר, סעיד אבו מחמד, מחמד ח'מאיסי וינאל רפאעיה. תושבי כפר סאלם העובדים בסלילת כבישים, היו בעיצומה של משמרת עבודה רגילה כשהבחינו לפתע בלהבות העולות מבניין מגורים, ברגע שהבינו שיש ילדים לכודים, מבלי להסס, עזבו את הכל והצילו אותם. גיבורים🏆

מה יזכרו מימיה האחרונים של קואליציית נתניהו-סמוטריץ'-דרעי? בימים האחרונים מתרחש בכנסת אירוע פשוט מטורף: ראש ממשלת ישראל הפך את עצמו ללוביסט של אריה דרעי על מלא. הוא מתרוצץ בין הח"כים, מפעיל מכבש לחצים אדיר על כל מתנדנד, דופק על השולחן שוב ושוב. ובשביל מה הוא מתאמץ ומזיע ככה? לא בשביל המילואימניקים שזועקים שהם חייבים תגבורת. לא בשביל לפתור את מחדל הרחפנים שהורג את טובי בנינו. לא בשביל תושבי הצפון שמשוועים להגנה ולשיקום. לא כדי לעצור את התעצמות חמאס, את מגפת הפרוטקשן, את עליית המחירים. לא. ראש ממשלת ישראל היוצא מתבזה עכשיו כאחרון קבלני הקולות כדי להעביר חוק השתמטות. למצוא דרך חוקית להעביר עוד מיליארדים למשתמטים, כדי שדרעי יהיה מרוצה. זה הכל. כסף תמורת שקט. קוראים לזה פרוטקשן. הם בונים על זה שעד הקלפי עם ישראל ישכח את הרגע הזה. כמו שהם מקווים שעם ישראל ישכח את טבח השבעה באוקטובר ועושים הכל כדי להכחיש אותו, לגמד אותו ל'מחדל טקטי', לקבוע תאריך בחירות ש'לא יזכיר אותו'. אבל עם ישראל לא ישכח. הקדנציה של הממשלה הגרועה בתולדות ישראל נפתחה בטבח הנורא בתולדות ישראל, והיא מסתיימת עכשיו בהפקרה של חיילינו הגיבורים שנלחמים כבר אלף ימים באותה מלחמה. על זה הבחירות. בקרוב עם ישראל ישלח את הממשלה הרעה הזו הביתה. ברית המשרתים תנצח את ברית המשתמטים. תרימו את הראש. התיקון הגדול יגיע בקרוב. ביחד.

תיראו מופתעים: שמעון ריקלין ביהירותו וילדותיותו גורם נזק אמיתי לביטחון המדינה ומוסר בשידור חי בערוץ 14 מידע מודיעיני לאויבינו. אלוהים שישמור אותנו

משעממת אותו: מיקי זוהר לא ביקר בקריית שמונה מאז תחילת המלחמה קצת אחרי ה-7/10

אני לגמרי מאמין ליואב קיש שמבחנים המיועדים לכיתה ו' קשים לו מדי.

קיש מחביא את נתוני המבחנים, כפי שהמשטרה עושה עם נתוני הפשיעה וכפי שנתניהו עושה לגבי מצבו הרפואי. שקר כדרך חיים.

חשבתי שהיישובים מגינים עלינו.

בדקה ה-99, השרה לשיוון חברתי מאי גולן הודיעה שוב שהיא לא תגיע היום לדיון המיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה, שנועד לדיווח שלה על מצב הנשים בישראל. דיון שתואם מראש, ואושר מראש, אחרי חודשים של נסיונות שווא ודחיות חוזרות ונשנות. על פי חוק כל השרים מחויבים להגיע פעמיים בשנה לדווח בוועדת הכנסת שמפקחת על פעילות משרדם. מאי גולן מסרבת כבר שנתיים וחצי להגיע. נוח להם להגיד "הכנסת היא הריבון שמייצג את העם!" עד שהם צריכים לתת דין וחשבון לאזרחי ישראל דרך ועדות הכנסת... צבועים ופחדנים.

אז מה מתברר? שכמו שלרבי שמעון המקריב ריקלין לא היתה בעיה להקריב חטופים בשם הניצחון המדומה, ככה לא אכפת לו להקריב טייסים וחיילים בשביל להשוויץ שהוא יודע דברים ואנחנו לא. הלם.

3 דברים האופוזיציה צריכה לפמפם בוקר עד לילה: 1. כמו שאמר יאיר גולן, נתניהו אינו כשיר קוגניטיבית ובריאותית לתפקידו. 2. הממשלה הזו, ביחד וכל אחד לחוד, הביאו עלינו את ה-7 באוקטובר, טבח, שואה והפקרת חטופים ולא סיימו אף מלחמה באף חזית. 3. הערבים הם שותפים ראויים בכל ממשלה עתידית. קל.

ילדה חרדית אולי בת שבע חוצה כביש בלב תל אביב לבד עם עגלה ותינוק. אין הזנחת ילדים ממוסדת יותר מאשר תחת איצטלת החרדיות. לילדים אין זכויות במדינה הזו. הם אקססורי. עשה בהם מה שתרצה אם אתה חלק מהזרם הנכון. ואת זה אני צריכה ״לכבד״.

באים אנשי מקצוע רציניים לישיבת ועדת הכספים (חוק השידור הציבורי), בניהולו של חשוד באונס ושוטחים נימוקים מקצועיים ועניינים שעמלו על הכנתם ובא לך ללחוש להם - אתם זוכרים שמדובר בקואליציית 'תקפצו לנו', ששמה קצוץ עליכם ועל ניהול ענייני ודמוקרטי של המדינה? היטיב לתאר ח"כ @naorshiri