אחד מהעם🇮🇱

ספרו לי על הרשלנות הרפואית הכי נוראית שקרתה לכם או למישהו מהמשפחה. אני אתחיל: עשיתי הקפאת ביציות, במקום להקפיא , בטעות זרקו אותן

התוכנית הזדונית של היועמ"שית לממשלה ואנשיה הצליחה. הם ידעו שבג"צ לא יפסול מיד את המינוי של האלוף גופמן. אבל הם ידעו שהשופטים יחזירו את הדיון לוועדה למינוי בכירים, שם הנושא ייתקע, עד שיוכרז על פיזור הכנסת, ואז הם יגידו שממשלת המעבר מנועה מלבצע מינויים דווקא בעיתוי הביטחוני הרגיש.

שמעו טרלול - צעיר בן 26 מירושלים השתתף בתוכניות של משרד הכלכלה לייעוץ ליזמים ולעסקים קטנים כדי להקים עסק. במסגרת התוכנית הוא קיבל ייעוץ ליווי והכוונה כיצד להקים עסק בתחום הניקיון. אלא שמניהול ההליך התברר כי המדריכה שליוותה אותו לא ידעה שעסק בתחום הניקיון חייב ברישיון (?!). בעדותה אישרה כי היא נוהגת להפנות יזמים לרשויות המס, לביטוח הלאומי ולרשויות המקומיות לצרכי רישיון עסק, אך בענף הניקיון, פשוט לא היתה מודעת לחובת הרישוי ולכן לא הדריכה אותו לעשות כך. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הוא ״מאמין לנאשם שהוא לא ידע על חובת הרישוי״, וציין לטובתו כי מיד כשנודע לו שפעל ללא רישיון, סגר את העסק. אבל מה שיותר מקומם זה שהמדינה ניהלה נגדו הליך פלילי במשך יותר מחמש שנים. השופטים ביקרו את המדינה על כך שניהלה את ההליך ״על פי כללי הטקס״ ואף יותר - שכרה את שירותיו של משרד עורך דין פרטי לייצג את עמדתה של היועמ״שית בבית הדין האזורי, הסנגוריה הציבורית נתנה ייצוג לנאשם, בית הדין האזורי קיים 6 ישיבות ובמהלך הערעור המדינה יוצגה על ידי שתי עורכות דין ממשרד העבודה - כל זה אחרי 6 שנים שהעסק נסגר. ״משאבים שיפוטיים אינם מצויים כידוע בשפע״, כתבו. השופטים תהו, האם האינטרס הציבורי יוצא נשכר מהעמדתו של הצעיר לדין לאור חומרת המעשה שיוחס לו בהשוואה למשאבים הרבים שהושקעו וגם, מצאו לנכון להעיר למדינה לערוך בחינה נוספת של שיקולים לפני שנוקטים בהליך פלילי אל מול החלופות שעומדות עם כל ההשלכות האישיות, המוסדיות והציבוריות הכרוכות בכך.

לא סופרת אותם: בתיעוד שהפך לויראלי וצבר מאות אלפי צפיות, נראית אישה מבוגרת באיטליה, מנופפת בדגל מדינתה כאשר מתחת לביתה מתקיימת הפגנה פרו-פלשתינית הפעולה זכתה לשבחים מצד גולשים וגורמים שמרניים באיטליה, אשר ראו בהנפת ה"טריקולור" (דגל שלושת הצבעים) אקט של פטריוטיות וגאווה לאומית אל מול מצעדי המחאה צילום: Aura