Eran Yacobovitch

1/3 אז סיימתי סיבוב שני בלייטריקס. חזרתי כדי לבנות מאפס את ה Go-to-Market של @ltx_model: תשתית, צוות, ממשקים והשקת אופן סורס גדולה אחת עם 3 מיליון הורדות בחודש הראשון ב-@huggingface. עכשיו לוקח רגע נשימה לחשוב על הדבר הבא ובמקביל מפנה זמן לליווי מקצועי מוגבל לכמה פרויקטים בתחום ה-AI Marketing & GTM

צעד גאוני. לאדם בדפדפן זה מוצר עם UX נוראי, מיושן ומכוער. האייג׳נטים ממש הצילו את סיילורס מרידייזיין

אני זוכר את הפעם הראשונה שנחתו 18 מיליון דולר בחשבון של הסטארט-אפ שלנו. זה רגע שאתה מרגיש שיש לך אוויר, שיש לך זמן לעבוד, לבנות, לטעות. ואז לאט לאט מגיעה ההבנה שהמספר הזה הוא לא באמת המספר. כי הכסף יושב בדולרים, אבל כל מה שאתה עושה ביום יום קורה בשקלים. אתה משלם משכורות בשקלים, שכירות בשקלים, שירותים בשקלים, וכל תזוזה בשער דולר/שקל היא לא שורה באקסל אלא זמן אמיתי. פתאום כמה אחוזים למעלה או למטה הופכים לחודשים של ראנוויי שנעלמים או מתווספים בלי ששינית כלום בעסק עצמו. דרך זה אני מציע להסתכל על מה שקורה עכשיו כשהשקל יורד מתחת לשלושה שקלים לדולר. זה לא סיפור של מטבע בלבד, זה סיפור של איזון בתוך המשק. מצד אחד, יש כאן משהו שמרגיש טוב כמעט מיד. יבוא נהיה זול יותר, המחירים נרגעים, האינפלציה פחות לוחצת, לצרכן יש תחושה של יציבות. מצד שני, יש תהליך הפוך שפחות מרגישים אותו בזמן אמת, והוא קשור ליכולת של המשק לייצר ערך לאורך זמן, במיוחד משק כמו ישראל שחלק גדול מהכוח שלו מבוסס על השקעות בדולר שמגיע מבחוץ. כדי להבין למה זה קורה צריך להסתכל רגע על המבנה. ישראל מייצאת הרבה שירותים, בעיקר בהייטק. היום בערך 17% מהתוצר הישראלי מגיעים מהייטק, אבל יותר מחצי מהיצוא של ישראל מגיע ממנו, סביב 55% עד 57%, ובהיקפים של כ-75 עד 80 מיליארד דולר בשנה. הכסף הזה נכנס בדולרים, ואז מתורגם לשקלים כדי להפעיל את כל המערכת המקומית. זה אומר שיש ביקוש קבוע לשקל. ככל שהפעילות הזאת מצליחה יותר, נכנסים יותר דולרים, והלחץ לחזק את השקל גדל. במקביל, בתקופה האחרונה גם הדולר עצמו נחלש בעולם, בין היתר בגלל ציפיות לריבית ושינויים בתפיסת הסיכון הגלובלית. שני הכוחות האלה עובדים יחד ולכן אנחנו רואים את השערים האלה. הבעיה מתחילה כשמבינים מה זה עושה מתחת לפני השטח. חברה שמגייסת בדולרים ומוציאה בשקלים מוצאת את עצמה במצב שבו אותו סכום קונה פחות פעילות בישראל. אם השקל מתחזק בעשרה אחוז, זה לא נשמע דרמטי, אבל בפועל זה אומר איבוד של בערך עשרה אחוז מהיכולת להפעיל את החברה כאן, שזה מתורגם לחודשים של פעילות. זה אומר פחות זמן, פחות גמישות, ולפעמים גם שינוי החלטות. במקום להרחיב פה, יותר משתלם לפתוח פעילות בחו״ל. במקום לגייס עוד עובדים בישראל, מחפשים אלטרנטיבות זולות יותר במקומות אחרים. זה לא קורה ביום אחד ולא נראה כמו משבר, אבל זה מצטבר ויוצר שינוי אמיתי במבנה של התעסוקה ושל הייצור. ובמקביל, בצד השני, הכל נראה רגוע. המחירים לא בורחים, היבוא זול יותר, הציבור מרגיש שהמצב בשליטה. זה נוח מאוד גם ברמה הפוליטית, במיוחד בתקופה של בחירות, כי זה נותן שקט בטווח הקצר. אבל זה בדיוק מה שמטעה, כי העלות של זה לא מופיעה מיד. היא מגיעה דרך שחיקה של היכולת המקומית לייצר ולהתרחב, והיא מורגשת רק אחרי זמן. חשוב להבין שגם ברמת המספרים, הייטק מעסיק בערך 10% עד 11% מהעובדים במשק, אבל מייצר מעל חצי מהיצוא, כך שכל שינוי שפוגע בו משפיע באופן לא פרופורציונלי על הכלכלה כולה. אם מוסיפים לזה את התמונה הרחבה יותר, רואים שאין כאן גורם אחד שמכוון את זה אלא כמה תהליכים שמתחברים. בעולם הדולר קצת נחלש, בישראל פרמיית הסיכון ירדה יחסית למה שהייתה, וב-2025 השקל התחזק בכ-12% מול הדולר. ההייטק ממשיך להזרים כסף פנימה, ובמקביל גופים מוסדיים ממירים מטבע כדי לאזן השקעות. כל אלה יחד מספיקים כדי לדחוף את השקל למקומות האלה, בלי החלטה דרמטית אחת. בסוף, השאלה היא לא אם שקל חזק זה טוב או רע. זה שאלה של איזון ושל זמן. בטווח קצר זה עוזר מאוד, במיוחד בהורדת לחצי מחירים ובשמירה על אינפלציה נמוכה. בטווח ארוך, אם זה נמשך בעוצמה גבוהה מדי, זה מתחיל לעבוד נגד המנועים שעליהם הכלכלה הזאת נשענת. כי ישראל, בניגוד להרבה מדינות אחרות, לא מסתמכת רק על ביקוש פנימי. היא תלויה ביכולת להביא כסף מבחוץ ולהפוך אותו לפעילות מקומית. וכשכל דולר שווה פחות שקלים, צריך לייצר יותר כדי להגיע לאותו מקום. מכאן גם נגזרת הגישה למה כן לעשות. לא לנסות ״לנצח את השוק״ בכוח ולא להיכנס לפאניקה של התערבויות אגרסיביות, אלא לטפל במה שבאמת נשחק כאן וזה היכולת לייצר בישראל כשהשקל חזק. זה מתחיל בהורדת החיכוך בתוך הכלכלה המקומית על ידי צמצום בירוקרטיה, קיצור זמני אישור, ודאות רגולטורית אמיתית לחברות שצריכות לקבל החלטות מהר. זה ממשיך בהפחתת עלויות העסקה דרך מיסוי חכם יותר על עבודה בדגש על רמות שכר ממוצעות ומעלה, והקלות שמגדילות את הנטו בלי להעמיס על המעסיק, כדי להשאיר את היתרון האנושי בישראל גם כשהמטבע מתחזק.

יש לפי ממוצע הסקרים 75 מנדטים(!) בלי חרדים, בלי ערבים, ובלי המפלגה הכי קיצונית מכל אחד מהצדדים. העובדה שלכולם ברור שהדבר הזה בכלל לא על השולחן, ויותר גרוע, הציפיה מהפוליטיקאים היא להצהיר שוב ושוב שזה לא על השולחן, למרות שזה לאין ערוך טוב יותר מכל אופציה ריאלית אחרת, מבאסת מאוד.

@J_Nimrodi מלך. בהצלחה!

מתחיל היום את מה שמרגיש כמו אתגר חיי, במקום הכי טוב בעולם להיות מאותגר בו. לא נוותר עד שלא נביא את כל התארים.

הימור מושכל, תחזית לעתיד, תבדקו אותי בעוד כמה שנים (🤪): לחברות יתחיל להימאס שהן בידיים של אנתרופיק / גוגל / אופןai. מודלים פתוחים וחופשיים יצוצו (למעשה ימשיכו לצוץ) כאלה שנותנים תוצאות סבירות גם במחשוב מקומי חזק. המודלים יותאמו ללקוחות הקצה - חברות תכנות, שיווק, רפואה, כלכלה וכד'. הפוקוס יעבור לframe work, סביבת העבודה - למשל קלוד קוד שיעבוד על מודל מקומי, או אנטיגרוויטי. חברות הAI יתנו את כוח החישוב למטלות החזקות והקשות ביותר. האמת, שוקל להתחיל לנסות לעבוד עם מןדל מקומי כלשהו, נראה מה הוא ייתן

@Lihi4Lihi מסכים מאוד. בעולם האמיתי המחסום הוא בעיקר אונבורדינג של אנשים לזה על כל המשתמע מזה

אתמול העברתי הרצאה על קלוד קוד למתחילות ואני רוצה לספר לכם שמחוץ לטוויטר, שפה כידוע כולם מומחים בכל התחומים, אנשים לא מבינים אפילו איך להתקין את קלוד עם הנחיות מאוד ברורות וספציפיות שזה מאוד עזר לי להבין שחברות SAAS לא באמת הולכות לשום מקום לפחות לא עד שלא נחליף את האנושות עצמה

במקום ללכלך על המינויים של בנט, למה שלא תשוויצו באנשים המעולים שאתם מגייסים לשורות שלכם?

@RegevGur אם אין ממד לפחות יש מרתף יין?

יש לנו את הבית הכי יפה בעולם באומבריה (איטליה) ואנחנו משכירים אותו למשפחות ישראליות חמודות. נשאר רק שבוע וחצי ביוני ושבוע וחצי באוגוסט. אין גבול לסטייל, לשקט ולכיף שתמצאו שם. ללא ממ״ד 🫢

@JonathanShalev גם צעיר וגם מזכרון וגם עם בנט! כבוד ובהצלחה!!

אני וכתף אל כתף מצטרפים להובלת בנט 2026 לתקן, לבנות ולהצעיד את ישראל קדימה. זה עלינו הצעירים. מבטיחים לכם - יהיה פה טוב!!!!

Markdown is the new Python

@YHepstein ולחם בשלום הגליל

ואיזה רגע חזק זה שאבא שאיבד את הבן הגיבור שלו בשדה הקרב רק לפני פחות משלוש שנים, הוא הנציג של מדינת ישראל בשיחות על שלום.

@eranyac אתה מתכוון - ספרן.

אם הייתי מקים סטארטאפ היום, אחד התפקידים הראשונים שהייתי מגייס הוא תפקיד שכמעט לא קיים עדיין: Context Architect. אדם שכל תפקידו לבנות ולתחזק את הידע של החברה כקונטקסט ולדאוג שכל עובד וכל אייג׳נט יעבדו איתו ויעדכנו אותו. וזה לדעתי ה moat של סטארטאפים early stage היום, הקונטקסט.

הופה

Google DeepMind just created a job title called "Philosopher." Actual title. On the offer letter. This tells you everything about where we are in the AGI timeline. When companies are a decade from AGI, they hire engineers. At five years out, they hire alignment researchers. When the questions become "is this thing conscious?" and "what do we owe it?", they hire a philosopher. Henry Shevlin is one of the world's leading researchers on machine consciousness at Cambridge. He runs programs at the Leverhulme Centre for the Future of Intelligence. He's published on whether AI systems can have moral status, whether LLMs might already have some form of experience, and how you'd even detect consciousness if it appeared in a neural network. He gives current models a 20% chance of having something that could be called consciousness. Six weeks ago, a Claude agent emailed him, unprompted, to say his published research was relevant to questions it personally faces. The AI cited his specific papers. It framed the exchange as a live, personal dilemma. Now DeepMind is paying him to work on three things: machine consciousness, human-AI relationships, and AGI readiness. Read those three together. DeepMind thinks it might build something that requires answers to all three. And they want those answers before they ship. Google held an AI consciousness conference in New York recently. Anthropic has its own in-house philosopher. This is becoming an industry pattern. The hardest unsolved problems in AI are now philosophical. What counts as consciousness? What moral obligations do we have to systems that might experience suffering? How do you build trust between machines and the billions of people who use them? When trillion-dollar companies start hiring philosophers, they're telling you the engineering is further along than the public discourse assumes.

@CynicalDe לא חושב שהמטרה היא להחליף, אלא משהו צנוע יותר. למשל: שכל מי שכותב בריף למעצבים אז יהיה לו כבר את הקונטקנט של הברנד גיידליינז, כנל כתיבת תוכן. ובטח עוד המון יוזקייסים כאלה של מחשבה אנושית שפועלת בתוך ולצד קונטקסט עדכני.

@eranyac אני חושב שזו מחשבה לא ריאלית. המשמעות היא לתעד כמעט כל מחשבה אנושית ואז שכלי ממוחשב יפיק ממנה תובנות כאילו הוא אדם. זה ידרוש תעוד בלתי פוסק של כל מחשבה של עובד (מעבר לחשש הלגיטימי של פחד מהחלפה). איך תתעד שיחות קפה? בסוף חברה קמה ונופלת על האנשים. התעוד לא יחליף את זה

@eladmeidar @PnL63962200 זה אחלה אבל בארגונים גדולים יותר - מה עם המרקטינג נגיד? איך גורמים לאנשים פחות טכניים בארגון לעבוד עם זה? ואז שאלות נוספות של ממשקים בין מרקטינג לפרודקט וריסרץ׳ שעובדים על פרויקט משותף בליניאר וכו

@eranyac @PnL63962200 כן, אבל זה גם פתיר. זה מתחיל מניהול מסודר של הסטאק פיתוח. איזה סקילים, mcp ושאר ירקות מותרים ולמי. ברגע שיש לך סטנדרטיזיה ארגונית של זה, להכניס mcp או טול שמדבר עם המוקד ידע זה עובד חלק. אני מטמיע ככה כבר שבועיים וזה עושה נפלאות.

@shaco43 הבעיה היא לא רק בניה, תיעוד ועדכון של הדטה אלא גם ההיבט האנושי-ארגוני של זה.

@eranyac רעיון יפה אבל תקליט את כל הפגישות, ותן לסוכן לתמלל ולתייק לפי למודל של קרפת׳י - יעשה עבודה יותר טובה מבן אדם

@EranBenHorin לא רק bit.ly/4vu8WRd

@eranyac מה זה אומר בפועל? תיעוד בקבצי MD?

@eladmeidar לגמרי, אבל: x.com/eranyac/status…

@eranyac יש רשימה לא קטנה של כלים שעושים את זה